סעי' ג' – אמר משיב הרוח בלבד בקיץ או לא אמרו בחורף, יצא. וכן אמר מוריד הטל בחורף או לא אמרו בקיץ, יצא. – ספר מנחת שי

——– בגמ' תענית ג. תנא בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר ואם בא להזכיר מזכיר. ואמרינן עלה בגמרא מאי טעמא א"ר חנינא לפי שאינם נעצרים. וכתב הר"ן שחייבו חכמים להזכיר רק גשם כיון שהוא נעצר לגמרי, אבל טל ורוח אינם נעצרים אלא לפעמים מתוספים או פוחתים לכן אם בא להזכיר כדי שיתוספו בזמן הראוי להם … להמשך קריאה

כבושים. מטוגנים.

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לסחוט מלפפונים כבושים במטרה להוציא את המשקה הבלוע בהם, שכיון שאינו עושה כן לצורך המשקה אלא לתיקון הפרי שיהיה ראוי יותר לאכילה, אין זה בכלל איסור סחיטה. וכן מותר לסחוט לֶפֶת או חצילים מטוגנים, כדי להוציא את השמן הבלוע בהם. ואולם אסור לסוחטם לצורך המשקה היוצא מהם, … להמשך קריאה

עַיִן טוֹבָה – דובב שפתי ישנים

——– י"ח, ד': רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֵּן לוֹ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : לֹא פֵּרֵשׁ בָּהּ שִׁעוּר, אֲבָל רַבּוֹתֵינוּ נָתְנוּ בָּהּ שִׁעוּר: *(((תרומות פרק ד' משנה ג'.))) עַיִן יָפָה – אֶחָד מֵאַרְבָּעִים, עַיִן רָעָה – אֶחָד מִשִּׁשִּׁים, בֵּינוֹנִית – אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים. יֶשְׁנָן מִצְווֹת, *(((ראה מסכת פאה (א', א'): "אלו דברים שאין להם שעור…וגמילות … להמשך קריאה

נישוק הספר

——– טוב לנשק את הספר קודם שלומד בו וגם בגמר הלימוד בו, שמראה בזה שמכבד את התורה, וגם זו סגולה לזכרון. (פס"ת ב קסא) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים … להמשך קריאה

נביאים – ירמיה – פרק ב – חק לישראל

——– (כה) מִנְעִ&#1444י רַגְלֵךְ&#1433 מִיָּחֵ&#1428ף (וגורנך) וּגְרוֹנֵ&#1430ךְ מִצִּמְאָ&#1425ה וַתֹּאמְרִ&#1443י נוֹאָ&#1428שׁ ל&#1429וֹא כִּֽי-אָהַ&#1445בְתִּי זָרִ&#1430ים וְאַחֲרֵיהֶ&#1445ם אֵלֵֽךְ: מִנְעִי רַגְלִיךְ מִלְּאִתְחַבָּרָא לְעַמְמַיָא וּפוּמֵיךְמִלְּמִפְלַח לְטַעֲוַת עַמְמַיָא וַאֲמַרְתְּ תָבִיתמִבָתַר פוּלְחָנָךְ לָא אֲרֵי רְחִימִיתלְאִתְחַבָּרָא לְעַמְמַיָא וּבָתַר פוּלְחַן טַעֲוַתְהוֹןאֵיהַךְ: מנעי רגלך מיחף . זו היא מדתך כפרא האוהבת לנוע נביאי אומרי' ליך מנעי עצמך מעכו"ם שלא תלכי יחף בגולה ומנעי גרונך מלמות … להמשך קריאה

נביאים – מלכים א – פרק ז – חק לישראל

——– (לד) וְאַרְבַּ&#1443ע כְּתֵפ&#1428וֹת אֶ&#1434ל אַרְבַּ&#1443ע פִּנּ&#1428וֹת הַמְּכֹנָ&#1430ה הָֽאֶחָ&#1425ת מִן-הַמְּכֹנָ&#1430ה כְּתֵפֶֽיהָ: וְאַרְבַּע כְּתֵפִין לְאַרְבַּע זִוְיָן דְּבָסִיסָאחָדָא מִן בָּסִיסָא כִּתְפָהָא: וארבע כתפות . כמו שפירשתי למעלה , וארבע פעמותיו כתפות להם , ולא שנאן כאן אלא לומר ומן המכונה כתפיה : (לה) וּבְרֹ&#1443אשׁ הַמְּכוֹנָ&#1431ה חֲצִ&#1447י הָאַמָּ&#1435ה קוֹמָ&#1430ה עָגֹ&#1443ל | סָבִ&#1425יב וְעַ&#1448ל רֹ&#1444אשׁ הַמְּכֹנָה&#1433 יְדֹתֶ&#1428יהָ וּמִסְגְּרֹתֶ&#1430יהָ מִמֶּֽנָּה: … להמשך קריאה

נביאים – שמואל ב – פרק כב – חק לישראל

——– (כב) כִּ&#1445י שָׁמַ&#1430רְתִּי דַּרְכֵ&#1443י יְהוָ&#1425ה וְלֹ&#1445א רָשַׁ&#1430עְתִּי מֵאֱלֹהָֽי: אֲרֵי נְטָרִית אוֹרְחָן דְתַקְנָן קֳדָםיְיָ וְלָא הַלִיכִית בִּרְשַׁע קֳדָםאֱלָהַי: (כג) כִּ&#1445י כָל-(משפטו) מִשְׁפָּטָ&#1430יו לְנֶגְדִּ&#1425י וְחֻקֹּתָ&#1430יו לֹא-אָס&#1445וּר מִמֶּֽנָּה: אֲרֵי כָּל דִינוֹהִי גְלָן לְקִבְּלִילְמֶעְבַּדְהוֹן וּקְיָמוֹהִי לָא עֲדִית מִנְהוֹן: (כד) וָאֶהְיֶ&#1445ה תָמִ&#1430ים ל&#1425וֹ וָאֶשְׁתַּמְּרָ&#1430ה מֵעֲוֹנִֽי: וַהֲוֵית שְׁלִים בִּדְחַלְתֵּיהּ וַהֲוֵית נָטַרנַפְשִׁי מֵחוֹבִין: (כה) וַיָּ&#1447שֶׁב יְהוָ&#1435ה לִ&#1430י כְּצִדְקָתִ&#1425י כְּבֹרִ&#1430י לְנֶ&#1445גֶד עֵינָֽיו: … להמשך קריאה

סימן תקנח – במוצאי תשעה באב אין אוכלין בשר – ערוך השולחן

——– א כתב הטור: תניא: בשביעי באב נכנסו העובדי כוכבים להיכל, ואכלו ושתו וקלקלו יום שביעי ושמיני ותשיעי. ולעת ערב הציתו בו את האור, ונשרף עד שקיעת החמה ביום עשירי. והיינו דאמר רבי יוחנן אלו: הוואי התם קבעתי בעשירי, שרובו של היכל בו נשרף (תענית כט א). ואיתא בירושלמי (פרק רביעי הלכה ו): רבי אבין … להמשך קריאה

מַה הֵם הַדְּרָכִים שֶׁיֵּשׁ לְהַתְחִיל בָּהֶם עַל מְנָת לְהִכָּנֵס לְשַׁעֲרֵי הָעֲנָוָה?

——– הָרַמְבַּ"ן בָּאִגֶּרֶת כָּתַב דְּבָרִים שֶׁנִּצְרָךְ לְכָךְ דַּרְגָּה לְקַיְּמָן, וּכְגוֹן רֹאשְׁךָ יְהֵא כָּפוּף… וְאַל תַּבֵּט בִּפְנֵי אָדָם בְּדַבֶּרְךָ עִמּוֹ… וְתִתְבַּיֵּשׁ מִכָּל אָדָם בְּדַבֶּרְךָ עִמּוֹ וְכוּ'. וְהַנִּרְאֶה לְהַתְחִיל לְפָחוֹת בְּב' דְּרָכִים, וְהֵם הֶאָרַת פָּנִים, וּפִרְגוּן, וּנְבָאֵר. הָא', הֶאָרַת פָּנִים, הוּא מִדַּרְכֵי הָעֲנָוָה שֶׁלֹּא לְהַרְאוֹת פָּנִים שֶׁל שְׁלִיטָה וּבַעֲלוּת, אֶלָּא לְהָאִיר פָּנִים לְכָל אָדָם, וְגַם לַקְּטַנִּים וּבְכָךְ … להמשך קריאה

חינוך הילדים

——– מצות עשה על כל אדם ללמד את בניו תורה, שנאמר: "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם". וכן חייב ללמד את בן בנו תורה, שנאמר: "והודעתם לבניך ולבני בניך". אלא שכדי להקל עלינו את המלאכה, זיכה אותנו בורא עולם בבתי ספר שירכזו את הילדים וילמדו אותם חוקי חיים, חוקי תורתנו הקדושה המתוקה מדבש ונופת צופים. … להמשך קריאה

כתובים – תהילים – פרק קט – חק לישראל

——– (כט) יִלְבְּשׁ&#1443וּ שׂוֹטְנַ&#1443י כְּלִמָּ&#1425ה וְיַעֲט&#1430וּ כַמְעִ&#1443יל בָּשְׁתָּֽם: יִלְבְּשׁוּן סָטְנַי כִּסוּפָא וִיעַטְפוּן הֵיךְמְעִילָא בַהַתְהוֹן: ויעטו כמעיל . העוטה ועוטף כל הגוף לכל לבוש : (ל) א&#1432וֹדֶ&#1444ה יְהוָ&#1443ה מְאֹ&#1443ד בְּפִ&#1425י וּבְת&#1430וֹךְ רַבִּ&#1443ים אֲהַֽלְלֶֽנּוּ: אוֹדֵי יְיָ לַחֲדָא בְּפוּמִי וּבִמְצַעחַכִּימַיָא אֲשַׁבְּחִנֵיהּ: (לא) כִּֽי-יַ&#1453עֲמֹד לִימִ&#1443ין אֶבְי&#1425וֹן לְ&#1437הוֹשִׁ&#1431יעַ מִשֹּׁפְטֵ&#1445י נַפְשֽׁוֹ: אֲרוּם יְקוּם מִן יְמִינָא דַחֲשִׁיכָאלְמִפְרַק מִמְדַיְנֵי נַפְשֵׁיהּ: קי (א) לְדָוִ&#1431ד … להמשך קריאה

בחוקותי יום חמישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב"ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה: (כד) וְהָֽלַכְתִּ&#1447י אַף-אֲנִ&#1435י עִמָּכֶ&#1430ם בְּקֶ&#1425רִי וְהִכֵּיתִ&#1444י אֶתְכֶם&#1433 גַּם-אָ&#1428נִי שֶׁ&#1430בַע עַל-חַטֹּֽאתֵיכֶֽם: וְאֵהַךְ אַף אֲנָא עִמְכוֹן בְּקַשְׁיוּוְאַלְקֵי יָתְכוֹן אַף אֲנָא שְׁבַעעַל חוֹבֵיכוֹן:(כה) וְהֵֽבֵאתִ&#1448י עֲלֵיכֶ&#1436ם חֶ&#1431רֶב נֹקֶ&#1448מֶת&#1433 נְקַם-בְּרִ&#1428ית וְנֶֽאֱסַפְתֶּ&#1430ם אֶל-עָֽרֵיכֶ&#1425ם וְשִׁלַּ&#1444חְתִּי דֶ&#1448בֶר&#1433 בְּת&#1443וֹכֲכֶ&#1428ם וְנִתַּתֶּ&#1430ם בְּיַד-אוֹיֵֽב: וְאַיְתִי עֲלֵיכוֹן דְקָטְלִין … להמשך קריאה

הַחַי הַמֵּת – דובב שפתי ישנים

——– י"ח, ט': כִּי אַתָּה בָּא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((סנהדרין ס"ח ע"א.))) אֲבָל אַתָּה לָמֵד לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת, כְּלוֹמַר לְהָבִין מַעֲשֵׂיהֶם כַּמָּה הֵם מְקֻלְקָלִין, וּלְהוֹרוֹת לְבָנֶיךָ "לֹא תַּעֲשֶׂה כָּךְ וְכָךְ שֶׁזֶּה הוּא חֹק הַגּוֹי". *(((משלי ז', ו' – ז'.))) "כִּי בְּחַלּוֹן בֵּיתִי בְּעַד … להמשך קריאה

תפג. שלא לעבד בקדשים. – ספר החינוך

שלא נעבד עבודה בבהמות הקדשים, ועל זה נאמר (דברים טו טו) לא תעבד בבכור שורך, ושאר הקדשים, נלמדים מן הבכור, כמו שבא בבכורות (כה, א). משרשי המצוה. להרחיקנו מהתקרב אל הקדשים ומנגע בהן, כתבתי בסדר זה בלאו דאסור פסולי המקדשין (מצוה תפט) ובכמה מקומות. מדיני המצוה. מה שאמרו זכרונם לברכה (בכורות שם) כל קדשי מזבח, … להמשך קריאה

ריסוק שלג וקרח

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אסור לרסק שלג או קוביות קרח, כדי לשתות את מימיהם. שמא יבואו להתיר ולסחוט ענבים. אולם מותר לנענע כוס משקה עם קוביות קרח, כדי שיפשירו מהר יותר. [שהרי יש ראשונים שמתירים אפילו לרסק קרח בתוך משקה, כיון שלא ניכר שהמים יוצאים.] ובני אשכנז נהגו שלא לתת קרח בכוס … להמשך קריאה

כתובים – תהילים – פרק קז – חק לישראל

——– (לו) וַיּ&#1443וֹשֶׁב שָׁ&#1443ם רְעֵבִ&#1425ים וַ&#1437יְכוֹנְנ&#1431וּ עִ&#1443יר מוֹשָֽׁב: וְאַשְׁרֵי תַמָן כָּפְנִים וְאַתְקִינוּ קַרְתָּאמְיַתְבָא: (לז) וַיִּזְרְע&#1443וּ שָׂ&#1453דוֹת וַיִּטְּע&#1443וּ כְרָמִ&#1425ים וַ&#1437יַּעֲשׂ&#1431וּ פְּרִ&#1443י תְבֽוּאָה: וּזְרַע חַקְלִין וּנְצִיבוּ כַרְמַיָא וַעֲבַדוּפְּרִי אִבָּא: (לח) וַיְבָרֲכֵ&#1443ם וַיִּרְבּ&#1443וּ מְאֹ&#1425ד וּ&#1437בְהֶמְתָּ&#1431ם לֹ&#1443א יַמְעִֽיט: וּבָרְכִינוּן וְיִסְגוּן לַחֲדָא וּבְעִירֵיהוֹן לָאיַזְעֵר: (לט) וַיִּמְעֲט&#1445וּ וַיָּשֹׁ&#1425חוּ מֵעֹ&#1430צֶר רָעָ&#1443ה וְיָגֽוֹן: וְכַד חָבוּ אַזְעֵרוּ וְאִתְמַסְכְּנוּ מִןאֲנִיק בִּישְׁתָּא וְדָווֹנָא: וימעטו וישוחו . … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק כ – חק לישראל

——– (יד) רַ&#1443ע רַ&#1453ע יֹאמַ&#1443ר הַקּוֹנֶ&#1425ה וְאֹזֵ&#1445ל ל&#1437&#1431וֹ אָ&#1443ז יִתְהַלָּֽל: חַבְרָא לְחַבְרֵיהּ נֵאמַר דִּקְנֵית וְהֵידִיןנִשְׁתַּבַּח וְנֵימָר: רע רע יאמר הקונה . הקונה תורה ע"י הדחק ויסורי רעבון אומר אוי לי על רעה זאת והצרה הזאת וכשהולך לו מלא חכמה אז יתהלל על הצער שנצטער : ואוזל לו . והולך לו : (טו) יֵ&#1443שׁ זָ&#1453הָב וְרָב-פְּנִינִ&#1425ים … להמשך קריאה

סעי' ד' – אמר מוריד הגשם בימות החמה, חוזר לראש הברכה; ואם סיים הברכה, חוזר לראש התפלה. ואפילו במקום שצריכים לגשם. – ספר מנחת שי

——– בגמ' תענית ג: א"ר חנינא בימות החמה אמר משיב הרוח אין מחזירים אותו אמר מוריד הגשם מחזירים אותו. כתב הב"י על מה שכתב הירושלמי אמר רבי זעירא בטל והזכיר של גשם מחזירין אותו. כיון דמצלי ומיקל. שפירש הרא"ש בפרק תפילת השחר (סי' יד) שמחזירין אותו לא משום שלא הזכיר טל אלא משום שהזכיר גשם … להמשך קריאה

סימן תס – דיני מצת המצוה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תס – דיני מצת המצוה א אֵין לָשִׁין א מַצַּת מִצְוָה וְלֹא אוֹפִין אוֹתָהּ עַל יְדֵי ב אֵינוֹ יְהוּדִי, וְלֹא עַל יְדֵי ג חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן. ב הָרֹא"שׁ הָיָה מִשְׁתַּדֵּל בְּמַצַּת מִצְוָה וְעוֹמֵד עַל עֲשִׂיָּתָהּ וּמְזָרֵז הָעוֹסְקִים בָּהֶם וּמְסַיֵּעַ בַּעֲרִיכָתָן, וְכֵן רָאוּי לְכָל אָדָם לַעֲשׂוֹת לְהִטָּפֵל הוּא ד בְּעַצְמוֹ בַּמִּצְוָה. ג הַלָּשׁ אַחַר זְמַן … להמשך קריאה

נביאים – מלכים א – פרק ד – חק לישראל

——– (ח) וְאֵ&#1443לֶּה שְׁמוֹתָ&#1428ם בֶּן-ח&#1430וּר בְּהַ&#1445ר אֶפְרָֽיִם: (ס) וְאִלֵּין שְׁמָהַתְהוֹן בַּר חוּר בְּטוּרָאדְבֵית אֶפְרַיִם: (ט) בֶּן-דֶּ&#1435קֶר בְּמָקַ&#1445ץ וּבְשַֽׁעַלְבִ&#1430ים וּבֵ&#1443ית שָׁ&#1425מֶשׁ וְאֵיל&#1430וֹן בֵּ&#1445ית חָנָֽן: (ס) בַּר דֶּקֶר בְּמָקַץ וּבְשַׁעַלְבִּים וּבֵיתשָׁמֶשׁ וְאֵילוֹן דְּמִבֵּית חָנָן: (י) בֶּן-חֶ&#1430סֶד בָּֽאֲרֻבּ&#1425וֹת ל&#1445וֹ שֹׂכֹ&#1430ה וְכָל-אֶ&#1445רֶץ חֵֽפֶר: (ס) בַּר חֶסֶד בָּאֲרֻבּוֹת דִּילֵיִה סוֹכוֹוְכָל אֲרַע חֵפֶר: (יא) בֶּן-אֲבִֽינָדָ&#1430ב כָּל-נָ&#1443פַת דֹּ&#1425אר טָפַת&#1433 בַּת-שְׁלֹמֹ&#1428ה הָ&#1445יְתָה לּ&#1430וֹ … להמשך קריאה

משנה בכורות פרק ד – חק לישראל

——– א. עַד כַּמָּה יִשְׂרָאֵל חַיָּבִים לְהִטַּפֵּל בַּבְּכוֹר. בִּבְהֵמָה דַקָּה, עַד שְׁלשִׁים יוֹם. וּבַגַּסָה, חֲמִשִּׁים יוֹם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בַּדַּקָּה שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים. אָמַר לוֹ הַכֹּהֵן בְּתוֹךְ זְמַן זֶה תְּנֵהוּ לִי, הֲרֵי זֶה לֹא יִתְּנוֹ לוֹ. אִם הָיָה בַעַל מוּם, אָמַר לוֹ תֶּן לִי שֶׁאוֹכְלֶנּוּ, מֻתָּר. וּבִשְׁעַת הַמִּקְדָּשׁ, אִם הָיָה תָמִים, אָמַר לוֹ תֶּן לִי שֶׁאַקְרִיבֶנּוּ, … להמשך קריאה

כֵּיצַד לִזְכּוֹת לְמַעֲלַת הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים?

——– א. לִמּוּד הַמּוּסָר בְּמַעֲלַת הַשּׁוֹמֵעַ חֶרְפָּתוֹ וְאֵינוֹ מֵשִׁיב, וּבִגְנוּת הַנּוֹקֵם וְהַנּוֹטֵר. ב. יֵדַע שֶׁיִּסּוּרֵי הַבּוּשָׁה – עוֹלִים הֵמָּה עַל כָּל הַיִּסּוּרִים וְהַסִּגּוּפִים שֶׁבָּעוֹלָם, כָּךְ גִּלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ מהרח"ו בְּשֵׁם הָאֲרִ"י, וְאָמַר, אִם יֵשׁ לָאָדָם דַּעַת הָיָה יוֹצֵא לַשּׁוּק וּמְבַקֵּשׁ מִי שֶׁיְּבַזֶּה אוֹתוֹ, כִּי בְּכָךְ חַיִּים הוּא מֵבִיא לְעַצְמוֹ. ג. פְּעָמִים שֶׁנִּגְזַר מִיתָה אוֹ עֹנִי … להמשך קריאה

משנה ערכין פרק ה – חק לישראל

——– א. הָאוֹמֵר מִשְׁקָלִי עָלַי, נוֹתֵן מִשְׁקָלוֹ. אִם כֶּסֶף, כֶּסֶף. אִם זָהָב, זָהָב. מַעֲשֵׂה בְּאִמָּהּ שֶׁל יִרְמַטְיָה שֶׁאָמְרָה מִשְׁקַל בִּתִּי עָלַי, וְעָלְתָה לִירוּשָׁלַיִם וּשְׁקָלוּהָ וְנָתְנָה מִשְׁקָלָהּ זָהָב. מִשְׁקַל יָדִי עָלַי, רַבִּי יְהודָה אוֹמֵר, מְמַלֵּא חָבִית מַיִם, וּמַכְנִיסָהּ עַד מַרְפֵּקוֹ, וְשׁוֹקֵל בְּשַׂר חֲמוֹר וְגִידִין וַעֲצָמוֹת וְנוֹתֵן לְתוֹכָהּ עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לְכַוֵּן … להמשך קריאה

נביאים – ירמיה – פרק יז – חק לישראל

——– (יט) כֹּה-אָמַ&#1448ר יְהוָ&#1436ה אֵלַ&#1431י הָלֹ&#1444ךְ וְעָֽמַדְתָּ&#1433 בְּשַׁ&#1443עַר בְּנֵֽי-(עם) הָעָ&#1428ם אֲשֶׁ&#1448ר יָבֹ&#1444אוּ בוֹ&#1433 מַלְכֵ&#1443י יְהוּדָ&#1428ה וַאֲשֶׁ&#1430ר יֵ&#1443צְאוּ ב&#1425וֹ וּבְכֹ&#1430ל שַׁעֲרֵ&#1445י יְרוּשָׁלִָֽם: כִּדְנַן אֲמַר יְיָ לִי אֱזֵילוּתְקוּם בִּתְרַע בְּנֵי עַמָּא דְיַעֲלּוּןבֵּיהּ מַלְכַיָּא דְבֵית יְהוּדָה וּדְיִפְקוּןבֵּיהּ וּבְכָל תַּרְעֵי יְרֻשְׁלֵם: (כ) וְאָמַרְתָּ&#1443 אֲ&#1440לֵיהֶם שִׁמְע&#1448וּ דְבַר-יְהוָ&#1436ה מַלְכֵ&#1444י יְהוּדָה&#1433 וְכָל-יְהוּדָ&#1428ה וְכֹ&#1430ל יֹשְׁבֵ&#1443י יְרוּשָׁלָ&#1425ִם הַבָּאִ&#1430ים בַּשְּׁעָרִ&#1445ים הָאֵֽלֶּה: וְתֵימַר לְהוֹן קַבִּילוּ פִתְגָּמָא … להמשך קריאה

ריסוק איגלו

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אין לרסק "איגלו" או "שלוק" [שקית מיץ קפואה] בידו או בשיניו כפי שרגילים בכך לשאוב את המיץ, אבל מותר לרסק כדי שיוכל להכניס לפיו חתיכות חתיכות. (עיין שבת ד קנח) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל … להמשך קריאה

אֲחִיזַת עֵינַיִם – דובב שפתי ישנים

——– י"ח, י': לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((סנהדרין ס"ה ע"ב.))) חֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵלּוּ אוֹחֲזֵי הָעֵינַיִם. כְּבָר דָּנוּ הַפּוֹסְקִים, אוֹדוֹת הַקּוֹסְמִים, שֶׁבְּיָמֵינוּ מְצוּיִים, בְּמוֹפָעִים וּבְאֵרוּעִים. רְאֵה *(((עיין שו"ת יביע אומר ח"ה חיו"ד סי' י"ד, וע"ע שו"ת שבט הלוי (ואזנר) ח"ה סי' קכ"ט ושו"ת תשובות והנהגות … להמשך קריאה

דילוג לתוכן