——–
הַנוֹטֵל שְׂכָרוֹ וְכוּלֵי. מָאי טַעְמָא הָאי נָפִישׁ טִירְחֵיהּ וְהָאי לֹא נָפִישׁ טִירְחֵיהּ בֵּין תָּם וּבֵין בַּעַל מוּם בִּשְׁלָמָא בַּעַל מוּם מִשּׁוּם דְקָא שָׁרֵי לֵיהּ אֶלָּא תַּם אֲמָאי דְּאִם כֵּן אָתֵי לְמֵחְשְׁדֵיהּ וְאַמְרֵי הָאי בַּעַל מוּם תַּם הוּא וְהָאי דְּקָא שָׁרֵי לֵיהּ מִשּׁוּם אַגְרָא אִי הָכִי תַּם נָמֵי אַמְרֵי בַּעַל מוּם הוּא וְהָא דְלֹא קָשָׁרִי לֵיה סָבַר כִּי הֵיכִי דְלִישְׁקוֹל אַגְרֵי זִמְנָא אַחֲרִיתִּי חַד זִימְנָא תַּקִּינוּ לֵיהּ רַבָּנָן תְרֵי זִימְנֵי לֹא תַקִּינוּ לֵיהּ רַבָּנָן. הַנּוֹטֵל שְׂכָרוֹ לָדוֹן וְכוּ'. מְנָהָנֵי מִילֵי אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב דְּאָמַר קְרָא (דברים ד) רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם וְגוֹמֵר מַה אֲנִי בְחִנָּם אַף אַתֶּם בְּחִנָם. תַּנְיָא נָמֵּי הָכִי כַּאֲשֶׁר צִוָּנִי ה' אֱלֹהָי מַה אֲנִי בְחִנָּם אַף אַתֶּם בְּחִנָּם וּמְנַיִן שֶׁאִם לֹא מָצָא בְחִנָּם שֶׁיִּלְמָּד בִּשְׂכַר תַּלְמוּד לוֹמַר (משלי א) אֱמֶת קְנֵה וּמְנַיִן שֶׁלֹּא יֹאמַר כְּשֵׁם שֶׁלְּמַדְתִּיהָ בִּשְׂכַר כַּךְ אֲלַמְּדֶנָּהּ בִּשְׂכַר תַּלְמוּד לוֹמַר אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכּוֹר. לְהַזּוֹת וּלְקַדֵּשׁ מֵימָיו מֵי מְעָרָה וְאֶפְרוֹ אֵפֶר מַקְלֶה וּרְמִינְהִי הַמְקַדֵּשׁ בְּמֵי חַטָּאת וּבְאֵפֶר חַטָּאת הֲרֵי זוּ מְקוּדֶשֶׁת אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל. אָמַר אַבַּיֵי לֹא קַשְׁיָא כַּאן בִּשְׂכַר הֲבָאָה וּמִלּוּי כַּאן בִּשְׂכַר הַזָּאָה וְקִדּוּשׁ דֵּיקָא נָמֵי דְקָתָּנֵי הָכָא לְהַזּוֹת וּלְקַדֵּשׁ וְהָתָם קָתָּנֵי הַמְקַדֵּשׁ בְּמֵי חַטָּאת וּבְאֵפֶר חַטָּאת שְׁמַע מִינָהּ:
מ"ט. לדקה ארבע איסרות ולגסה ששה גסה נפיש טרחיה להשליכו לארץ לכפותה ולראות מומו: אלא תם. כי אמר להו מום עובר הוא אמאי שקיל אגרא הא לא מהנה ליה מידי דמיסר קאסר ליה: דא"כ. דלא שקיל אגרא אתי למיחשדיה כי אמר בעל מום הוא: תרי זימני לא תקינו ליה רבנן. דכי הוה אמר תם הוא הוה שקיל אגרי' וכי מייתי ליה לקמיה כמה זימנין לא שקיל מידי הילכך ליכא חשדא: מנה"מ. דאין נוטלין שכר על הוראה ותלמוד תורה שילמד: אמת. תורה: ה"ז מקודשת. אלמא יכול ליתן שכר דאי לא במאי מקדש לה: אף על פי שהוא ישראל. ואפי' הזה ישראל דכהנים רגילין בהזא' ובקידוש: שכר הבאת האפר. שילך למקום רחוק מירושלים להביא האפר: ושכר מלוי. המים מצי למישקל דאגר טירחיה שקיל ולא הכשר המצוה: כאן בשכר הזאה וקידוש. שהיא היא הכשר מצוה לא שקיל: במי חטאת. דמשמע מילוי המים ובאפר איכא לאוקמי נמי בהבאת אפר:
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ול ר' שגיב מחפוד שליט"א
ול- J. Alan Groves Center – תחת תנאי רשיון CC-2.5
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5