"בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה'"

——– כתב רבנו המאירי (משלי יט כא): על האדם לתת בטחונו בהשם יתברך בכל עניניו, ולא יסמוך על השתדלותו וחריצותו בלבד, אלא ישתדל ויתלה בטחונו בהשם יתברך, ולא ימנע מההשתדלות, אלא שעם השתדלותו ישים בטחונו בהקדוש ברוך הוא, ויתלה בו הצלחתו, ולא יאמר: "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה. וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ … להמשך קריאה

תסה. שלא לבנות עיר הנדחת. – ספר החינוך

שלא לבנות עיר הנדחת לעולם, ועל זה נאמר (דברים יג יז) והיתה תל עולם לא תבנה עוד. שרש המצוה כענין מה שכתבתי לעיל בסדר זה בשריפת עיר הנדחת (מצוה תסד). מדיני המצוה. מה שאמרו זכרונם לברכה (סנהדרין קיא, ב) בפרוש לא תבנה, שאין בונין אותה לעשותה מדינה, דהינו בתים כמו שהיתה, אבל מתר לעשותה גנות … להמשך קריאה

נביאים – מלכים א – פרק ז – חק לישראל

——– (כג) וַיַּ&#1445עַשׂ אֶת-הַיָּ&#1430ם מוּצָ&#1425ק עֶ&#1443שֶׂר בָּ&#1440אַמָּה מִשְּׂפָת&#1448וֹ עַד-שְׂפָת&#1436וֹ עָגֹ&#1443ל | סָבִ&#1431יב וְחָמֵ&#1444שׁ בָּֽאַמָּה&#1433 קוֹמָת&#1428וֹ (וקוה) וְקָו&#1433 שְׁלֹשִׁ&#1443ים בָּֽאַמָּ&#1428ה יָסֹ&#1445ב אֹת&#1430וֹ סָבִֽיב: וַעֲבַד יָת יַמָּא מָתָךְ עֲשַּׂראַמִּין מִסִּפְתֵיהּ עַד סִפְתֵיהּ סְגַלְגַּלסְחוֹר סְחוֹר וְחָמֵשׁ אַמִּין רוּמֵיהּוְחוּט מְשָׁח תְּלָתִין אַמִּין מַקַּףלֵיהּ סְחוֹר סְחוֹר: עשר באמה משפתו עד שפתו . באמצעיתו , שכל רוחב כלי עגול , באמצעיתו … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חסידים סי' מ"א מ"ב אִלְמָלֵא בּוֹשֶׁת שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא הָיָה אָדָם נָקִי מֵעֲבֵירָה תֵּדַע לָךְ שֶׁהֲרֵי לַהֲרוֹג אָדָם בְּגָלוּי מָצוּי יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה בְּגָלוּי אֲפִילוּ עִם אִשְׁתּוֹ. כִּי הַכַּעַס מָצוּי לְכָל אָדָם בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים בֵּין זְקֵנִים. וְיֵצֶר הָרָע אֵינוֹ מָצוּי אֶלָּא בְּבַחוּרִים אֲבָל לֹא בִּקְטַנִּים וּזְקֵנִים אוֹ … להמשך קריאה

מקץ יום שלישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה: (יא) וַנַּֽחַלְמָ&#1445ה חֲל&#1435וֹם בְּלַ&#1445יְלָה אֶחָ&#1430ד אֲנִ&#1443י וָה&#1425וּא אִ&#1435ישׁ כְּפִתְר&#1445וֹן חֲלֹמ&#1430וֹ חָלָֽמְנוּ: וַחֲלֵמְנָא חֶלְמָא בְּלֵילְיָא חַד אֲנָאוָהוּא גְּבַר כְּפִשְׁרַן חֶלְמֵהּ חֲלֵמְנָא: איש כפתרון חלומו. חלום הראוי לפתרון שנפתר לו ודומה לו: (יב) וְשָׁ&#1448ם אִתָּ&#1436נוּ נַ&#1443עַר … להמשך קריאה

מעמר לאלתר

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לעמר כדי לאכול לאלתר [והגדרת "מיד" תבואר להלן במלאכת בורר]. על כן, אם התפזרו ירקות בחצר, מותר לאוספם בסל לעשות מהן סלט. (כן משמעות רבנו חננאל, הרשב"א, התרומה, הסמ"ג, הסמ"ק, הגהות מימוניות, מהר"א מפראג, הפרישה, הב"ח, הט"ז ועוד. וכן פסקו במפורש הגאון זבחי צדק ושכן התירו חכמי … להמשך קריאה

מיהו הבוטח בה' האמיתי?

——– רבים הם האומרים אנו בוטחים בה', להלן מעט מדברי הגאון החזון איש זצ"ל בספרו 'אמונה ובטחון' (פרק ב), בו יבואר מיהו הבוטח בה' האמיתי? טעות נושנת ישנה בלב רבים במושג בטחון, אשר חושבים שחובה להאמין – שבכל מקרה שנקלע בו האדם ושני דרכים לפניו, בטח יהיה הטוב. ואם הוא מסתפק וחושש שמא יהיה את … להמשך קריאה

דַּוְקָא כָּאן?! – דובב שפתי ישנים

——– י"א, י"ז: וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר ה' נֹתֵן לָכֶם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((ספרי דברים פמ"ג.))) אַגְלֶה אֶתְכֶם מִן הָאֲדָמָה שֶׁגָּרְמָה לָכֶם לַחֲטֹא. טוֹבָה רַבָּה עָשָׂה ה' עִמָּנוּ, *(((על פי נוסח תפילת מוסף של שלוש רגלים.))) שֶׁקֵּרֵב פְּזוּרֵינוּ … להמשך קריאה

תסו. שלא להנות בממון עיר הנדחת. – ספר החינוך

שנמנענו מלהנות ולקחת דבר מממון עיר הנדחת, ועל זה נאמר (דברים יג יח) ולא ידבק בידך מאומה מן החרם. וגם בכלל הלאו הזה גם כן כל דבר עבודה זרה, כמו שכתבתי למעלה בסדר והיה עקב באזהרה אחרונה שבסדר (מצוה תכט), ובה כתבתי משרשי מצוה זו, וכל ענינה שוה. —- לכל ספר הזוהר עם פירוש פשוט … להמשך קריאה

סימן תקמב – שלא לעשות מלאכה לאחרים בשכר – ערוך השולחן

——– א אפילו מלאכות המותרות לעשות בחול המועד שנתבארו מקודם – אינם מותרות אלא על ידי עצמו, או על ידי אחרים שאין נוטלין שכר בעד המלאכה. אבל בשכר – אסור, דקבלת שכר במועד הוה כעובדא דחול. ומיהו אם אינו נותן לו שכר קצוב, אלא שאוכל עמו בשכרו – לא מקרי עובדא דחול, מפני שבחול אין … להמשך קריאה

נביאים – ירמיה – פרק ב – חק לישראל

——– (יד) הַעֶ&#1433בֶד&#1433 יִשְׂרָאֵ&#1428ל אִם-יְלִ&#1445יד בַּ&#1430יִת ה&#1425וּא מַדּ&#1430וּעַ הָיָ&#1445ה לָבַֽז: הַכְעַבְדָּא הֲוָה יִשְּׂרָאֵל אִם יְלִידבֵּיתָא הוּא מַדֵין אִתְמְסַר לְבָזוּזִין: יליד בית . בן האמה : (טו) עָלָיו&#1433 יִשְׁאֲג&#1443וּ כְפִרִ&#1428ים נָתְנ&#1430וּ קוֹלָ&#1425ם וַיָּשִׁ&#1444יתוּ אַרְצוֹ&#1433 לְשַׁמָּ&#1428ה עָרָ&#1445יו (נצתה) נִצְּת&#1430וּ מִבְּלִ&#1445י יֹשֵֽׁב: עֲלוֹהִי יָכְלִין מַלְכַיָא יְרִימוּן קָלֵיהוֹןוְשַׁווֹ אַרְעֵיהּ לְצָדוּ קִרְווֹהִי יְצַדְיַןמִבְּלִי יְתִיב: ישאגו . שואגים ל' הווה : … להמשך קריאה

סימן תמג – דין חמץ בערב פסח לאחר שש – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תמג – דין חמץ בערב פסח לאחר שש א חָמֵץ מִו' שָׁעוֹת וּלְמַעְלָה בְּיוֹם י"ד, א אָסוּר בַּהֲנָאָה, { אֲפִלּוּ חֲמֵצוֹ שֶׁל עַכּוּ"ם אָסוּר לֵיהָנוֹת מִמֶּנּוּ } (טוּר סִימָן ת"ן וריב"ש סִימָן ת'), וַאֲסָרוּהוּ חֲכָמִים ב שְׁתֵּי שָׁעוֹת קֹדֶם דְּהַיְנוּ מִתְּחִלַּת שָׁעָה חֲמִישִׁית, וּמִיהוּ כָּל שָׁעָה חֲמִישִׁית מֻתָּר בַּהֲנָאָה, וְרַשַּׁאי לְמָכְרוֹ לְעַכּוּ"ם, אֲפִלּוּ ג … להמשך קריאה

אִם רָאִיתָ יִסּוּרִים מְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים עָלֶיךָ – רוּץ לְחַדְרֵי תּוֹרָה, כֵּיצַד יֵדַע הָאָדָם שֶׁיִּסּוּרִים מְמַשׁמְשִׁים וּבָאִים עָלָיו?

——– רַבִּים טוֹעִים כְּשֶׁנִּצָּלִים מֵאָסוֹן כְּגוֹן תְּאוּנַת דְּרָכִים שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנָּה בְּנֵס אוֹ שֶׁנִּצְּלוּ מִנְּפִילָה מֵהַגַּג אוֹ מִטְּבִיעָה בַּיָּם, שֶׁהִנֵּה בְּוַדַּאי הַקָּבָּ"ה עָשָׂה לִי נֵס וּמִסְּתָמָא רָאוּי אֲנִי לְנֵס וּמוֹדִים לַה' יִתְבָּרַךְ וְדַיּוֹ, אֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לַה' עַל כָּל נֵס, אוּלָם עֲלֵיהֶם לְהֵחָרֵד עַל שֶׁכִּמְעַט וְנֶעֶנְשׁוּ כְּחַיָּבֵי סְקִילוֹת וּכְחַיָּבֵי חֶנֶק וּלְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשֵׂיהֶם מַדּוּעַ אֵרַע לָהֶם … להמשך קריאה

נביאים – שמואל ב – פרק כב – חק לישראל

——– (יא) וַיִּרְכַּ&#1445ב עַל-כְּר&#1430וּב וַיָּעֹ&#1425ף וַיֵּרָ&#1430א עַל-כַּנְפֵי-רֽוּחַ: וְאִתְגְּלֵי בִּגְבוּרְתֵיהּ עַל כְּרוּבִין קַלִילִיןוְדַבֵּר בִּתְקֵיף עַל כַּנְפֵי רוּחָא: (יב) וַיָּ&#1445שֶׁת חֹ&#1435שֶׁךְ סְבִיבֹתָ&#1430יו סֻכּ&#1425וֹת חַֽשְׁרַת-מַ&#1430יִם עָבֵ&#1445י שְׁחָקִֽים: וְאַשְׁרֵי שְׁכִינְתֵּהּ בַּעֲרָפֵילָא וַעֲנַן יְקַרסְחוֹר סְחוֹר לֵהּ מָחִית מַיִןתַּקִּיפִין מֵרִכְפַּת עֲנָנִין קַלִילִין בְּרוּםעָלְמָא: וישת חשך סביבותיו . לסוכה , כענין שנאמר ( שמות יד כ ) : ויהי הענן והחשך , … להמשך קריאה

חומרת איסור שבועות ונדרים

——– יזהר כל אדם שלא יוציא מפיו שבועה או נדר בשום פנים ואופן, אפילו על דבר אמת. ואמרו חז"ל: "אלף עיירות היו לו לינאי המלך, וכולם נחרבו מפני שהיו נשבעים שבועות אפילו על אמת ומקיימים שבועותיהם". ועוד אמרו (נדרים כב ע"א): "כל הנודר אף על פי שמקיימו, נקרא רשע", וכן אמרו (שבת לב ע"ב): "בעוון … להמשך קריאה

מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם וְיִנָּצֵל מֵחֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה מַה יַּעֲשֶׂה מִי שֶׁאֵינוֹ בַּר הָכִי?

——– אֱמֶת לֹא כֻּלָּם יֵשׁ בְּאֶפְשָׁרוּתָם לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה שֶׁיְּהֵא תּוֹרָתָם בְּחִינַת עֵסֶק שֶׁרֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ נָתוּן בַּתּוֹרָה, אוּלָם אֶפְשָׁר כַּוָּנָה נוֹסֶפֶת בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יִמָּנַע מִקְּבִיעַת עִתִּים לַתּוֹרָה מִסִּבּוֹת שֶׁאֵינָם מוֹנְעִים אוֹתוֹ לְעֵסֶק, וְלָכֵן יִבְדֹּק אִם סִבָּה זוֹ שֶׁעַתָּה אֲנִי רוֹצֶה לִמָּנַע בִּגְלָלָהּ מֵעֵסֶק הַתּוֹרָה אִם כְּמוֹ כֵן מִסִּבָּה זוֹ הָיִיתִי נִמְנָע מִלָּלֶכֶת לָעֵסֶק, … להמשך קריאה

תסז. שלא להתגודד כמו עובדי עבודה זרה. – ספר החינוך

שלא להתגודד גופנו כמו שיעשו עובדי עבודה זרה, ועל זה נאמר (דברים יד א) לא תתגודדו. ונכפל לאו זה במלה אחרת, שנאמר (ויקרא יט, כח) ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וגו'. ובמסכת יבמות (יג, ב) אמרו זכרונם לברכה, לא תתגודדו מבעי לגופיה, דאמר רחמנא לא תעשו חבורה, ושם נאמר עוד, לא תתגודדו על מת. ובמסכת … להמשך קריאה

אפוי, מבושל וחתוך

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– פירות וירקות מבושלים או חתוכים, אין בהם איסור מעמר. על כן, מותר לאסוף תפוחי אדמה מבושלים או חתיכות פרי וכיוצא שהתפזרו בחצר. (ערוך השלחן, יסודי ישורון, שביתת השבת, מנחת הגרשוני ועוד. שבת ד קח, רעט) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר … להמשך קריאה

סימן תמד – דין ערב פסח שחל להיות בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

אין לאכול מצת עשירה המיוצרת היום במפעלים השונים לפי פסיקת הרב מרדכי אליהו והרב יעקב יוסף (בנו הבכור של הרב עובדיה יוסף) זיע"א סימן תמד – דין ערב פסח שחל להיות בשבת א י"ד שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, בּוֹדְקִין לֵיל שְׁלֹשָׁה עָשָׂר. וּמְבַעֲרִים הַכֹּל לִפְנֵי הַשַּׁבָּת, וּמְשַׁיְּרִין א מְזוֹן שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת, דִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית זְמַנָּהּ … להמשך קריאה

כתובים – תהילים – פרק עד – חק לישראל

——– (ח) אָמְר&#1443וּ בְ&#1453לִבָּם נִינָ&#1443ם יָ&#1425חַד שָׂרְפ&#1430וּ כָל-מוֹעֲדֵי-אֵ&#1443ל בָּאָֽרֶץ: אֲמַרוּ בְּלִבְּהוֹן בְּנֵיהוֹן כַּחֲדָא אוֹקִידוּאֲבָהָתְהוֹן כָּל מְעַרְעַיָא אֱלָהָא בְּאַרְעָא: אמרו בלבם נינם יחד . נינם מושליהם וכן ( לעיל ע"ב ) ינון שמו , ואחריתו יהיה מנון ( משלי כ"ט ) כל מושליהם מחשבה א' להם הראשונים כאחרונים להזדווג לפטרונם של ישראל תחלה ואח"כ יזדווגו להם … להמשך קריאה

סעי' א' – בשלוש ראשונות ושלוש אחרונות שואל רק צרכי ציבור ולא ישאל צורכי יחיד. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מגמ' ברכות לד. אמר רב יהודה אל ישאל אדם צרכיו לא בשלוש ראשונות ולא בג' אחרונות אלא באמצעיות דאמר רבי חנינא ג' ראשונות למה הן דומין לעבד שמסדר שבח לפני רבו אמצעיות למה הם דומים לעבד שמבקש פרס מרבו אחרונות למה הם דומים לעבד שקיבל פרס מרבו שמשבחו והולך לו. ופי' בעל … להמשך קריאה

סימן תקמג – דין מלאכה על ידי אינו יהודי בחול המועד – ערוך השולחן

——– א כל מלאכה שאסור לעשות בעצמו בחול המועד – אסור לומר לאינו יהודי לעשותו, כמו ששנינו בברייתא (יב א). כללו של דבר: כל שהוא עושה – אומר לאינו יהודי ועושה, וכל שאינו עושה – אינו אומר לאינו יהודי לעשותו. וכן מסחור: כל שאסור בעצמו – אסור על ידי אינו יהודי. והטעם פשוט: דכיון דעיקר … להמשך קריאה

גִּרְסָא דְּיַנְקוּתָא – דובב שפתי ישנים

——– י"א, י"ט: וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((ספרי דברים פמ"ו.))) מִשָּׁעָה שֶׁהַבֵּן יוֹדֵעַ לְדַבֵּר – לַמְּדֵהוּ "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה", שֶׁיְּהֵא זֶה לִמּוּד דִּבּוּרוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ: כְּשֶׁהַתִּינוֹק מַתְחִיל לְדַבֵּר, אָבִיו מֵסִיחַ עִמּוֹ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּמְלַמְּדוֹ תּוֹרָה, וְאִם לֹא עָשָׂה כֵּן כְּאִלּוּ קוֹבְרוֹ ב"מ. לִמְּדוּנוּ … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק כ – חק לישראל

——– (ג) כָּב&#1443וֹד לָ&#1453אִישׁ שֶׁ&#1443בֶת מֵרִ&#1425יב וְכָל-אֱ&#1437וִ&#1431יל יִתְגַּלָּֽע: יְקָרָא הוּא לְגַבְרָא דְיָתֵב דְּלָאדִינָא וְכָל דְּשָׁטֵי מִצְטְדֵי: כבוד לאיש שבת מריב . לנוח ממריבה וכל אויל שאינו שבת מריב תגל' קלונו : (ד) מֵ&#1453חֹרֶף עָצֵ&#1443ל לֹא-יַחֲרֹ&#1425שׁ (ישאל) וְשָׁאַ&#1430ל בַּקָּצִ&#1443יר וָאָֽיִן: מִתְחַסֵּד עַטְלָא לָא שָׁתֵיק וְשָׁאֵלבְּחַצְדָּא וְלֵית: מחרף עצל לא יחרש . מפני הצנה יושב העצל ואינו … להמשך קריאה

בחוקותי יום שלישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה: (יג) אֲנִ&#1438י יְהוָֹ&#1443ה אֱלֹֽהֵיכֶ&#1431ם אֲשֶׁ&#1448ר הוֹצֵ&#1444אתִי אֶתְכֶם&#1433 מֵאֶ&#1443רֶץ מִצְרַ&#1428יִם מִהְי&#1445ֹת לָהֶ&#1430ם עֲבָדִ&#1425ים וָֽאֶשְׁבֹּר&#1433 מֹט&#1443ֹת עֻלְּכֶ&#1428ם וָֽאוֹלֵ&#1445ךְ אֶתְכֶ&#1430ם קֽוֹמְמִיּֽוּת: (פ) אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן דִי אַפֵּקִיתיָתְכוֹן מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם מִלְמֶהֱוֵי לְהוֹןעַבְדִין וְתַבָּרִית נִיר עַמְמַיָא מִנְכוֹןוְדַבָּרִית יָתְכוֹן לְחֵרוּתָא: … להמשך קריאה

כתובים – תהילים – פרק עז – חק לישראל

——– (יא) וָ&#1453אֹמַר חַלּ&#1443וֹתִי הִ&#1425יא שְׁ&#1437נ&#1431וֹת יְמִ&#1443ין עֶלְיֽוֹן: וַאֲמַרֵית מַרְעוּתִי הוּא אִשְׁתְּנִיו גְבוּרַתיְמִין עִלָאָה (וַאֲמַרֵית בָּעוּתִי הוּאשְׁנִין דְקֵץ מִיָמִין): ואמר חלותי היא . מחשבתי אומרת כי אין זאת אלא להחלותי וליראני לשוב אליו , חלותי כמו לחלותי לשון חולי וחיל : שנות ימין עליון . את אשר נשתנית ימין עליון שהיתה נאדרי בכח רועצת אויב … להמשך קריאה

דילוג לתוכן