סעי' א' – לא יפסיק בין גאולה לתפלה אפילו באמן אחר גאל ישראל ולא בשום פסוק, חוץ מה' שפתי תפתח. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מגמ' ברכות ט: ויסמוך גאולה לתפלה שלא יפסיק ביניהם כלל. ובירושלמי פ"א ה"א תיכף לגאולה תפלה שנאמר יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי היינו גאולה וסמיך ליה יענך ה' ביום צרה היינו תפלה א"ר אמי כל מי שאינו סומך גאולה לתפלה למה הוא דומה לאוהבו של מלך שבא … להמשך קריאה

סימן תקלט – דין סחורה בחול המועד – ערוך השולחן

——– א אמרינן במועד קטן (י ב): אמר רבא: פרקמטיא כל שהוא – אסור… ובדבר האבד מותר. וכן בירושלמי (פרק שני הלכה ג): פרקמטיא אבודה – שרי… הדא שיירתא – שרי במועדא… כלומר דדבר האבד – מותר בסחורה, או כשבאו שיירות, שזהו דבר שאינו מצוי והוה כדבר האבד. עוד התיר שם כשאחר החג יצטרך לפחות … להמשך קריאה

"אין עימור אחר עימור"

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– תאנים שהיו מכונסות ודבוקות יחד בחוט ונקרע החוט והתפזרו, מותר לקבצן שוב, כי "אין עימור אחר עימור". (תוספות רי"ד. שבת ד קא, קג, קה) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים … להמשך קריאה

מִמִּשְׁפָּטֶיךָ יָרֵאתִי – דובב שפתי ישנים

——– י"א, י"ב: אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ דֹּרֵשׁ אַתָּה תָּמִיד עֵינַי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((ראש השנה ח' ע"א.))) מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִדּוֹן מַה יְּהֵא בְּסוּפָה. גָּדוֹל הוּא יוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה, בּוֹ נִדּוֹן כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ: *(((מתוך תפילת מוסף של ראש השנה.))) הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם, הַיּוֹם יַעֲמִיד בְּמִשְׁפָּט כָּל … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר שערי קדושה ח"ב שער ד' אָמְרוּ בְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת תְּרוּמָה גּוּפֵיהוֹן דְּצַדִיקַיָא דְלֹא אִתְמַשְׁכוּ בְּהָאי עָלְמָא בָּתַר הַנָּאוֹת דְּהַהִיא קְלִיפָה לֹא שָׁלְטָא עֲלַיְיהוּ רוּחַ מְסָאֲבָא כְּלָל דְּלֹא אִתְעַנְגוּ בְּהָאי עָלְמָא אֶלָּא מִתַּעֲנוּגֵי דְמִצְוָה וְשַׁבַּתִּין וְחַגִּין הַהוּא רוּחַ מְסָאֲבָא לֹא יָכִיל לְשָׁלְטָאָה עֲלַיְיהוּ כְּלָל כִּיוָן דְּלֹא אִתְעַנְּגָא מִדִּילֵיהּ כְּלוּם וְכוּ' וְאִי אִתְהֲנֵי מִדִּילֵיהּ בְּיוֹמִין … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' ע"ז פי"ב א. אֵין מְגַלְּחִין פְּאַת הָרֹאשׁ כְּמוֹ שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים הַנָּכְרִים וְכֹהֲנֶיהָ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י"ט) לֹא תַקִּיפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם וְחַיָּיב עַל כָּל פֵּאָה וּפֵאָה לְפִיכָךְ הַמְּגַלֵּחַ שְׁנֵי צְדָעָיו אֲפִילוּ בְבַת אַחַת וְהַתְרָאָה אַחַת לוֹקֶה שְׁתַיִם. אֶחָד הַמְּגַלֵּחַ הַפֵּאוֹת בִּלְבַד וּמַנִּיחַ שְׂעַר כָּל הָרֹאשׁ וְאֶחָד הַמְּגַלֵּחַ כָּל הָרֹאשׁ כְּאֶחָד לוֹקֶה הוֹאִיל וְגִלַּח כָּל … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חסידים סימן קמ"ח שְׁלשָֹׁה דְבָרִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּאָדָם אָזְנַיִם עֵינַיִם לָשׁוֹן. אָזְנַיִם לִשְׁמוֹעַ. עֵינַיִם לִרְאוֹת. לָשׁוֹן לְדַבֵּר. וְהֵם הַדְּבָרִים שֶׁמַעֲשֵׂה הָאָדָם נַעֲשָׂה עַל יְדֵיהֶם אִלּוּ לֹא הָיוּ לוֹ אָזְנַיִם לֹא הָיָה שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵי הֲבָאי וְכַמָּה עֲבֵירוֹת אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי שְׁמִיעָתָם וְהוּא הוֹלֵךְ וְעוֹבֵר. שָׁמַע שֶׁיֵּשׁ לְשָׁם אִשָּׁה אוֹ מָמוֹן אֲשֶׁר … להמשך קריאה

סימן תמא – דיני מי שהלוה על חמץ – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תמא – דיני מי שהלוה על חמץ א עַכּוּ"ם שֶׁהִלְוָה לְיִשְׂרָאֵל עַל חֲמֵצוֹ וּמִשְׁכְּנוֹ א בְּיָדוֹ, וְאָמַר לֵיהּ ב מֵעַכְשָׁו יְהֵא שֶׁלְּךָ אִם לֹא אֶפְרַע לְךָ לִזְמַן פְּלוֹנִי, וְהִגִּיעַ הַזְּמַן וְלֹא פְּרָעוֹ, ג מֻתָּר אֲפִלּוּ לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁקָּבַע עַד אַחַר הַפֶּסַח; דְּמִשֶּׁהִגִּיעַ הַזְּמַן וְלֹא פְּרָעוֹ, נִקְנָה לוֹ לְמַפְרֵעַ וְהָוֵי לֵהּ חֲמֵצוֹ שֶׁל עַכּוּ"ם. … להמשך קריאה

קיפחו פרנסתו

——– אם קיפחו אותך ולא נתנו לך את המגיע לך, אף שזה כואב מאוד, אך סוף דבר זכור תזכור כי ה' יתברך הוא בעל הבית על העולם, ולא המנהל עבודה שלך, ושום אדם לא יכול למעט ממה שמגיע לך כהוא זה, כמו שאמרו חז"ל (יומא לח סוע"א): "בשמך יקראוך, ובמקומך יושיבוך, ומשלך יתנו לך. ואין … להמשך קריאה

תסד. שריפת עיר הנדחת ולהרג אנשיה. – ספר החינוך

לשרף עיר הנדחת ואת כל אשר בה. ועיר הנדחת נקראת עיר מישראל שנדחו על ידי אנשים בני בליעל לצאת מתחת כנפי השכינה, וילכו אחרי שרירות לבם הרע לעבוד עבודה זרה, ועל זה נאמר (דברים יג יז) ושרפת באש את העיר ואת כל שללה. שרש מצוה זו ידוע הוא, שאנשים רעים וחטאים כאלה שהסכימו יחד הסכמה … להמשך קריאה

סעי' ב' – החזן, כשמתחיל י"ח בקול רם, חוזר ואומר: ה' שפתי תפתח ופי יגיד וכו'. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י כתב בכתבי מה"ר ישראל (תרומת הדשן ח"ב) סי' ק"י החזן כשמתחיל י"ח בקול רם נראה שיש לו לחזור ולומר אדני שפתי, אבל שומע תפלה עדיך כל בשר יבואו הואיל וכבר אמר קודם תפילתו אין צריך לחזור ולומר אפילו במנחה ומוסף ומסתמא הוא הדין שחרית וערבית שלא אמרו תחלה קודם תפילת עצמו דלא … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– שערי תשובה דף לא עג אִישׁ כִּי יַאֲמִינוּ בְּנֵי אָדָם בִּדְבָרָיו וְסָמְכוּ כָּל הַשּׁוֹמְעִים עַל מַאֲמָרָיו וְיִתְכַּוֵּן לְנַשֵּׂא אַחַד הָעָם אוֹ גּוֹאֲלוֹ הַקָּרוֹב אֵלָיו בְּאַהֲבָתוֹ אוֹתוֹ וְיֹאמַר עָלָיו כִּי הוּא אִישׁ חָכָם וְהוּא בֵּן לֹא חָכָם וְהָיָה לְפוּקָה וְצוּר מִכְשׁוֹל כִּי יִסְמְכוּ עַל הוֹרָאוֹתָיו וְעַל פִּיו יִהְיֶה כָּל רִיב וִיעַוֵּת מִשְׁפָּט וְאֶת הָעוֹלָם יַחֲרִיב. … להמשך קריאה

הַאִם עָדִיף הַלִּמּוּד בְּדֶרֶךְ עִיּוּן וּפִלְפּוּל אוֹ בְּגִרְסָא וּבְקִיאוּת?

——– הַלּוֹמְדִים בְּעִיּוּן וּפִלְפּוּל בִּלְבַד מִבְּלִי לִגְרֹס כַּמָּה רָעוֹת יֵצֵא לָהֶם מִכָּךְ. א. כְּשֶׁלֹּא יִמְצָא חָבֵר עִם מִי לְהִתְפַּלְפֵּל יְהֵא בָּטֵל מִלִּמּוּדוֹ, וְאִלּוּ הַלּוֹמֵד בְּקִיאוּת יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה אַף בִּיחִידוּת. ב. כְּשֶׁלֹּא תְּהֵא שְׁעָתוֹ פְּנוּיָה וּמְרֻוַּחַת וּשְׁקֵטָה לְהִתְפַּלְפֵּל יְהֵא בָּטֵל מִלִּמּוּדוֹ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם הָיָה מֻרְגָּל גַּם בִּבְקִיאוּת יָכוֹל לִלְמֹד בְּכָל שָׁעָה. ג. הַלּוֹמֵד בְּדֶרֶךְ … להמשך קריאה

סימן תקמ – דין בניין וסתירה בחול המועד – ערוך השולחן

——– א בניין – אסור לגמרי, אפילו כל שהוא, ואפילו לצורך המועד, והוה ליה לבנות קודם המועד. ואפילו אין לו מקום לדור. ויש להסתפק אם נשרפה דירתו במועד, וביכולתו לבנות במועד וליכנס בה במועד, אם מותר כמו כל דבר האבד כשלא היה יכול לעשותה קודם המועד, דמותר לעשותה במועד. והכא נמי: אף על גב דאין … להמשך קריאה

זוהר בחקותי דף ק"ד ע"א – חק לישראל

——– וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְגוֹמֵר. רִבִּי יוֹסֵי פָּתַח (תהלים ד') רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ וְגוֹמֵר. רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ הָאי קְרָא אוּקְמוּהָ דְבָעֵי בַר נָשׁ לְאַרְגְזָא יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע וְשַׁפִּיר. אֲבָל בְּשַׁעְתָּא דְרָמַשׁ לֵילְיָא וּבַר נָשׁ שָׁכִיב עַל עַרְסֵיהּ כַּמָּה גַרְדִּינֵי נִמּוּסִין מִתְעָרִין בְּעַלְמָא וְאַזְלִין וְשָׁאטִין וּבְנֵי נָשָׁא בָעָאן לְאִתְרַגְּזָא מִקָּמֵי קֻדְשָׁא … להמשך קריאה

וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ – דובב שפתי ישנים

——– י"א, ט"ו: וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : שֶׁתְּהֵא בְּרָכָה מְצוּיָה בַּפַּת בְּתוֹךְ הַמֵּעַיִם, וְאָכַלְתָּ – וְשָׂבַעְתָּ. לְלַמֶּדְךָ, *(((דברים ח', ג'. וראה בכתבי האריז"ל (שער הפסוקים, על פסוק זה) שפירש הפסוק בצורה נפלאה על פי סודן של דברים, ואכמ"ל.))) כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם, כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי … להמשך קריאה

סעי' ג' – לסמוך גאולה לתפלה עדיף מתפלה בציבור. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י כתב הרשב"א בתשובה (ח"א סי' רלו) להתפלל תפילת השחר קודם קריאת שמע אם מצא ציבור מתפללין כדי שיתפלל עם הציבור כמו שאמר רבינו האי בתפילת הערב אומר אני שלא אמר הגאון אלא בתפילת הערב הואיל והיא רשות אבל בשחר מיסמך גאולה לתפילה טפי עדיף וכן נהגו בכל ישראל ע"כ: וכ"פ מרן אם … להמשך קריאה

מסעי יום שלישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה: (יא) &nbspשני&nbsp&nbspוַיִּסְע&#1430וּ מִיַּם-ס&#1425וּף וַֽיַּחֲנ&#1430וּ בְּמִדְבַּר-סִֽין: וּנְטָּלוּ מִיַמָא דְסוּף וּשְׁרוֹ בְּמַדְבְּרָאדְסִין:(יב) וַיִּסְע&#1430וּ מִמִּדְבַּר-סִ&#1425ין וַֽיַּחֲנ&#1430וּ בְּדָפְקָֽה: וּנְטָלוּ מִמַדְבְּרָא דְסִין וּשְׁרוֹ בְּדָפְקָה:(יג) וַיִּסְע&#1430וּ מִדָּפְקָ&#1425ה וַֽיַּחֲנ&#1430וּ בְּאָלֽוּשׁ: וּנְטָלוּ מִדָפְקָה וּשְׁרוֹ בְּאָלוּשׁ:(יד) וַיִּסְע&#1430וּ מֵֽאָל&#1425וּשׁ וַֽיַּחֲנוּ&#1433 בִּרְפִידִ&#1428ם וְלֹא-הָ&#1448יָה שָׁ&#1445ם מַ&#1435יִם … להמשך קריאה

סימן תמב – דין תערבת חמץ – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תמב – דין תערבת חמץ א תַּעֲרֹבֶת חָמֵץ, א עוֹבְרִים עָלָיו מִשּׁוּם בַּל יֵרָאֶה (שְׁמוֹת יג, ז) וּבַל יִמָּצֵא (שְׁמוֹת יב, יט) כְּגוֹן הַמּוֹרְיָס וְכוּתָח הַבַּבְלִי ב וְשֵׁכָר הַמַּדִּי ג וְכָל כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ מִדְּבָרִים הַנֶּאֱכָלִים. אֲבָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תַּעֲרֹבֶת חָמֵץ וְאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה, ד מֻתָּר לְקַיְּמוֹ בְּפֶסַח; כְּגוֹן עֲרֵבַת הָעַבְדָּנִין שֶׁנָּתַן לְתוֹכוֹ קֶמַח … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' תפלה פ"ה א. תִּקּוּן הַגּוּף כֵּיצַד כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד בִּתְפִלָּה צָרִיךְ לְכַוֵּין אֶת רַגְלָיו זוֹ בְּצַד זוֹ וְנוֹתֵן עֵינָיו לְמַטָּה כְּאִלּוּ הוּא מַבִּיט לָאָרֶץ וְיִהְיֶה לִבּוֹ פָּנוּי לְמַעְלָה כְּאִלּוּ הוּא עוֹמֵד בַּשָּׁמַיִם וּמַנִּיחַ יָדָיו עַל לִבּוֹ כְּפוּתִין. הַיְמָנִית עַל הַשְּׂמָאלִית וְעוֹמֵד כְּעֶבֶד לִפְנֵי רַבּוֹ בְּאֵימָה בְּיִרְאָה וָפַחַד וְלֹא יַנִּיחַ יָדָיו עַל חֲלָצָיו: ב. … להמשך קריאה

האזינו יום שלישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה: (יא) כְּנֶ&#1448שֶׁר&#1433 יָעִ&#1443יר קִנּ&#1428וֹ עַל-גּֽוֹזָלָ&#1430יו יְרַחֵ&#1425ף יִפְר&#1444ֹשׂ כְּנָפָיו&#1433 יִקָּחֵ&#1428הוּ יִשָּׂאֵ&#1430הוּ עַל-אֶבְרָתֽוֹ: כְּנִשְׁרָא דִמְחִישׁ לְקִנֵהּ עַל בְּנוֹהִימִתְחוֹפֵף פָּרִיס גַדְפּוֹהִי מְקַבֶּלְהוֹן מְנַטֶלְהוֹןעַל תְּקוֹף אֵבָרוֹהִי: כנשר יעיר קנו. ניהגם ברחמים ובחמלה, כנשר הזה רחמני על בניו ואינו … להמשך קריאה

ויקהל יום שלישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה: (יא) אֶ&#1448ת-הַמִּשְׁכָּ&#1428ן אֶֽת-אָֽהֳל&#1430וֹ וְאֶת-מִכְסֵ&#1425הוּ אֶת-קְרָסָיו&#1433 וְאֶת-קְרָשָׁ&#1428יו אֶת-בְּרִיחָ&#1429ו אֶת-עַמֻּדָ&#1430יו וְאֶת-אֲדָנָֽיו: יָת מַשְׁכְּנָא יָת פְּרָסֵהּ וְיָתחוֹפָאֵהּ יָת פּוּרְפוֹהִי וְיָת דַפּוֹהִייָת עַבְרוֹהִי יָת עַמוּדוֹהִי וְיָתסַמְכוֹהִי: את המשכן. יריעות התחתונות הנראות בתוכו קרויים משכן: את אהלו. הוא אהל … להמשך קריאה

סימן תקמא – דיני אריגה בחול המועד – ערוך השולחן

——– א מותר לעשות מצודת דגים מערבה שהוא מעשה הדיוט, וכשצריך לה לצורך המועד. אבל לא הארוגים מחוטין, שהוא מעשה אומן. ואף על גב דלצורך המועד מותר מכשירי אוכל נפש, כמו תנור שבסימן הקודם, מכל מקום מצודה לא מקרי מכשירין (מגן אברהם סעיף קטן א). וזהו לפירוש הרא"ש ונימוקי יוסף. ורש"י ז"ל (יא א) פירש … להמשך קריאה

הַאִם הַתָּאֵב לַחְטֹא וְלִפְרֹק עֹל – יַעֲלֶה בְּיָדוֹ כְּכָל אֲשֶׁר תִּשְׁאַל נַפְשׁוֹ לַעֲבֵרָה אוֹ מֻגְבָּל הוּא הֲגַם שֶׁמִּצִּדּוֹ אֵין שׁוּם הַגְבָּלָה וּמוּכָן הוּא לִהְיוֹת חָשׂוּף לְכָל עֲבֵרָה?

——– בְּוַדַּאי מֻגְבָּל הָאָדָם בְּהַשְׁגָּחָה עֶלְיוֹנָה עַד הֵיכָן יֵרֵד לִשְׁאוֹל בַּעֲווֹנוֹתָיו. וְהָרְאָיָה, הָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ כִּי הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל (ישעיה נז, כ), וּבִרְצוֹנָם לֶאֱכֹף עוֹלָם וּמְלֹאוֹ, וְנַפְשָׁם זוֹמֶמֶת לְכָל מִינֵי אִסּוּרִים וְהַרְבֵּה מִמְּזִמּוֹתֵיהֶם נִבְצָר מֵהֶם מֵחֹסֶר סִבּוֹת לְהוֹצִיאָם לַפֹּעַל. אֶלָּא בָּרוּר שֶׁגַּם אֶת הָרְשָׁעִים שׁוֹמֵר הַקָּבָּ"ה עַד כַּמָּה יֶחְטְאוּ וְאֵיזֶה חֵטְא כֵּן יִזְדַּמֵּן לָהֶם וְאֵיזֶה … להמשך קריאה

פנינים שהתפזרו

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– פנינים ששׁוֹלִים אותן מהים או פניני זכוכית שהתפזרו בבית, אסור להשחילן לחוט לעשותן מחרוזת. [אך רשאי לאוספן לכלי לשומרן.] ואף שאין כאן משום מעמר, שהרי אינן במקום גידולן, וכל שכן אם כבר היו מקובצות יחד, שאז "אין עימור אחר עימור"? מכל מקום אסור להשחילן, כיון שעושה כלי ["מתקן … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חרדים דף מ"ח ע"א כְּתִיב (תהלים י"ט) הַנֶּחֱמָדִים מִזָהָב וּמִפָּז רָב וְגו' בָּא לְהַלְהִיב לֵב הָעָם זָהָב לָהֶם הַמְּמַלְּאִים בָּתֵּיהֶם כֶּסֶף שֶׁבָּעוֹלָם הַבָּא מַטְבֵּעַ הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף הַגַשְׁמִי בָּטֵל אֵינוֹ שָׁוֶה כְּלוּם לָכֵן יִזְדַּרְזוּ לַזָהָב וְלַכֶּסֶף אֲשֶׁר שָׁם לְהוֹלִיךְ בְּיָדָם וְהַיְינוּ דְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה צַדִּיקִים מְסַגְלִים תּוֹרָה וּמִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְכֵן הָאוֹהֲבֵי תַּעֲנוּגִים … להמשך קריאה

דילוג לתוכן