העצבות – חוסר אמונה

——– כלל גדול באמונה, שהבורא משגיח על כל נברא ונותן לו את התנאים המירביים, שעל ידם יוכל להתקרב אליו ולהכיר אותו, כגון שנותן לאחד חסרון בגופו או בפרנסתו או בזיווגו או בילדים וכיוצא בזה. וכן ברוחניות, מגביר עליו איזו תאוה או מדה אחרת רעה – הכל הוא מחמת שהבורא ראה, שפלוני זה לא יוכל להגיע … להמשך קריאה

הַמְפַחֵד שֶׁמָּא יְאָרַע לוֹ מִקְרֵה בִּלְתִּי טָהוֹר בְּלֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים מַה יַּעֲשֶׂה?

——– יִישַׁן בִּהְיוֹתוֹ יוֹשֵׁב וּמַטְעִין רֹאשׁוֹ עַל יָדָיו אוֹ יִישַׁן עַל סַפְסָל קָשֶׁה, וְאַגַּב, יֵשׁ תשובה מֵהַסְּטַיְפְּלֶר זצוק"ל שֶׁקֶּרִי בְּיוֹם כִּפּוּר קֹדֶם גִּיל 40 שָׁנָה זֶהוּ מִסְּתָמָא כְּתוֹצָאָה מֵהִרְהוּר עֲבֵרָה וְאֵינוֹ מְבַשֵּׂר בְּכָךְ שׁלֹּא יַשְׁלִים שְׁנָתוֹ. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד … להמשך קריאה

משנה עירובין פרק ט – חק לישראל

——– א. כָּל גַּגּוֹת הָעִיר, רְשׁוּת אַחַת, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא גַג גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה אוֹ נָמוֹךְ עֲשָׂרָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כָּל אֶחָד וְאֶחָד רְשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֶחָד גַּגּוֹת וְאֶחָד חֲצֵרוֹת וְאֶחָד קַרְפֵּיפוֹת, רְשׁוּת אַחַת לְכֵלִים שֶׁשָּׁבְתוּ לְתוֹכָן, וְלֹא לְכֵלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בְתוֹךְ הַבַּיִת: (א) כל גגות העיר רשות אחת. ואע"פ שדיורים חלוקים … להמשך קריאה

זוהר ויקהל דף ד' ע"ב – חק לישראל

——– מִלָה דָא שְׁמַעְנָא בְרָזִין דְבוּצִינָא קַדִּישָׁא וְלָא אִתְיְיהִיב לִּי רְשׁוּ לְגַלָּאָה בַר לְכוּ חֲסִידֵי עֶלְיוֹנִין. דְאִי בְהַהִיא שַׁעְתָּא דְאִיהִי נַקְטָא נַפְשִׁין וְרוּחִין בִּרְעוּ דִדְבֵקוּתָא חָדָא אִיהוּ יְשַׁוֵי לִבֵּיהּ וּרְעוּתֵיהּ לְדָא וְיָהִיב נַפְשֵׁיהּ בִּדְבֵקוּתָא בְּהַהוּא רְעוּתָא. לְאַכְלָלָא לָהּ בְּהַהוּא דְבֵקוּתָא. אִי אִתְקַבְּלַת בְּהַהִיא שַׁעְתָּא בְהַהוּא רְעוּתָא דְאִינוּן רוּחִין וְנַפְשִׁין וְנִשְׁמָתִין דְּאִיהִי נַקְטָא הָאי אִיהִי בַּר … להמשך קריאה

בִּיקשת – קִיבלת

——– וכבר אמר החכם: "כל מקום שאני רואה חסרון, או שלא התפללו על זה כלל, או שהתפללו מעט". האמירה הזאת טומנת בְּחוּבָּה את סוד החיים. אם אדם יזכה להתפלל בכל יום על כל פרט ופרט בחייו בגשמיות וברוחניות, יזכה להשלים את כל חסרונותיו. אבל בני האדם שאינם מתפללים, כי אומרים שאין להם פנאי לכך, למה … להמשך קריאה

הַמִּתְמוֹדֵד בְּתִקּוּן הַמִּדּוֹת וְרַבִּים הֵמָּה כִּשְׁלוֹנוֹתָיו, מֶה עָלָיו לָדַעַת?

——– לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר, וּכְשֵׁם שֶׁבָּרוּר שֶׁאָדוֹן נוֹרְמָלִי לֹא יְבַקֵּשׁ מֵעֲבָדָיו עֲבוֹדָה שֶׁאֹרֶךְ זְמַנָּהּ שָׁבוּעַ שָׁלֵם לְסַיְּמָהּ לוֹ בְּשָׁעָה אַחַת, כְּמוֹ כֵן נִבְרָא הָאָדָם לְ70-80 שָׁנָה זֶהוּ מֶשֶׁךְ זְמַן חַיֵּי הָאָדָם לְתִקּוּן שְׁלֵמוּתוֹ, וְאִם כֵּן לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לְגָמְרָהּ בְּיוֹם אֶחָד אוֹ בְּשָׁבוּעַ אֶחָד, לָכֵן מַה שֶּׁעָלֶיךָ לָדַעַת זֶהוּ שֶׁצָּרִיךְ תָּמִיד לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ, שֶׁהֲרֵי … להמשך קריאה

גמרא שבת דף צ"ה ע"א – חק לישראל

——– רַב נַחְמָן בַּר גּוּרְיָא אִקְלַע לִנְהַרְדָּעָא בָּעוּ מִינֵיהּ חוֹלֵב מִשּׁוּם מָאי מִחְיָּיב אָמַר לְהוּ מִשּׁוּם חוֹלֵב. מְחַבֵּץ מִשּׁוּם מָאי מִחְיָּיב אָמַר לְהוּ מִשּׁוּם מְחַבֵּץ. מְגַבֵּן מִשּׁוּם מָאי מִחְיָּיב אָמַר לְהוּ מִשּׁוּם מְגַבֵּן. אָמְרוּ לֵיהּ רַבָּךְ קָטִיל קָנֵי בְאַגְמָא הֲוָה. אָתָא שָׁאִיל בֵּי מֶדְרָשָׁא אָמְרוּ לֵיהּ חוֹלֵב חַיָּיב מִשּׁוּם מְפָרֵק. מְחַבֵּץ חַיָּיב מִשּׁוּם בּוֹרֵר. מְגַבֵּן … להמשך קריאה

חֲתִימָה – ספר מנורת המאור עם פירוש

אֲרוֹמֵם וַאֲהַלֵּל לְמֶלֶךְ הַמְּלָכִים, אֲשֶׁר לוֹ הַחָכְמָה וְהַחַיִּים וְהַיְּכֹלֶת, אֲשֶׁר הִגִּיעָנִי לַזְּמַן הַזֶּה לְהַשְׁלִים וְלַחְתֹּם חִבּוּר הַמְּנוֹרָה הַזֹּאת, לְהָאִיר בָּהּ אֶת לִבִּי בְּדִבְרֵי הֲגָדוֹת וְלִהְיוֹת לִזְכָּרוֹן בֵּין עֵינַי וְלִמְצֹא בָהּ דִּבְרֵי מוּסָר וְעֵצָה וְתוֹכֵחָה מוּכָנִים עַל מַתְכֻּנְתָּם, כְּפִי מַה שֶּׁקִּבַּצְתִּים מִן הַמִּדְרָשׁוֹת, בְּסֵדֶר שֶׁהָיָה יוֹתֵר נָאוֹת אֶל דַעְתִּי, כְּפִי חֻלְשַׁת הַשָּׂגָתִי. וְהַמֵּימְרָאוֹת אַחֵרוֹת שֶׁלֹּא חִבַּרְתִּי … להמשך קריאה

זוהר תרומה דף קנ"ז ע"א – חק לישראל

——– פָּתַח רִבִּי יוֹסֵי וְאָמַר (דברים ח') הַמּוֹלִיכְךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא בְהַהוּא מַדְבְּרָא שָׁלְטָא סִטְרָא אַחֲרָא וּבְעַל כָּרְחֵיהּ אָזְלוּ יִשְׂרָאֵל עָלֵיהּ וְתָבְרוּ חֵילֵיהּ אַרְבָּעִין שְׁנִין וְאִי יִשְׂרָאֵל יִשְׁתַּכְּחוּ זַכָּאִין בְאִינוּן אַרְבָּעִין שְׁנִין הֲוָה מִתְעַבְּרָא הַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא מֵעָלְמָא וּמִדְּקָא אַרְגִיזוּ לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְרִיךְ הוּא כָּל אִינוּן זִמְנִין אִתְתַּקַּף הַהוּא סִטְרָא וְנָפְלוּ כֻלְּהוּ תַמָּן תְּחוֹת רְשׁוּתֵיהּ … להמשך קריאה

סימן תלט – דין מי שבדק ולא מצא מספר ככרות שהניח – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תלט – דין מי שבדק ולא מצא מספר ככרות שהניח א ט' צִבּוּרִין שֶׁל מַצָּה וְאֶחָד שֶׁל חָמֵץ, וּבָא עַכְבָּר א וְנָטַל וְלֹא יָדַעְנוּ אִם נָטַל חָמֵץ אוֹ אִם נָטַל מַצָּה, וְנִכְנַס לְבַיִת בָּדוּק, צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָדְקוֹ, { מִיהוּ אִם הַכִּכָּר קָטָן שֶׁיָּכוֹל הָעַכְבָּר לֶאֱכֹל תָּלִינָן לְהָקֵל שֶׁאֲכָלוֹ וְאֵין צָרִיךְ לִבְדֹּק } (טוּר), שֶׁכָּל … להמשך קריאה

מקום גידולם

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מלאכת מעמר היא כשאוסף אותם במקום גידולם, אבל שלא במקום גידולם, מותר. על כן, פירות המפוזרים בבית, מותר לכתחילה לאוספם לסל. (תוספות, הרמב"ם, הריטב"א, סמ"ג, הר"ן, ריב"ם, תוספות רי"ד, המאורות, סמ"ק, אוהל מועד, הרמ"ך, המאירי, טור, שלחן ערוך, שיטה מקובצת, רבנו זלמן, אליה רבה, חיי אדם, משנה ברורה, … להמשך קריאה

תסב. שלא להסית אחד מישראל לעבד עבודה זרה. – ספר החינוך

שלא נסית אחד מישראל לעבוד עבודה זרה והעושה כן נקרא מסית, ועל זה נאמר בסוף הפרשה של מסית (דברים יג יב) ולא יוסיפו לעשות כדבר הרע הזה בקרבך. שרש המצוה נגלה לכל. דיני המצוה. כגון, מה שאמרו זכרונם לברכה (סנהדרין סז, א), כיצד הוא ענין ההסתה של מסית? כגון, האומר לחברו נלך ונעבוד עבודה זרה … להמשך קריאה

זוהר וילך דף רפה ע"א – חק לישראל

——– אָמַר רַבִּי יְהוּדָה וּבוֹזַי יֵקָלוּ מַאן דְּלָא יָדַע לְאוֹקִיר לְמָארֵיהּ וְלָא אִתְכַּוַּן בְּאָמֵן דְּתָנֵינָן גָּדוֹל הָעוֹנֶה אָמֵן יוֹתֵר מִן הַמְּבָרֵךְ וְהָא אוֹקִימְנָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמֵן מָשִׁיךְ בִּרְכָאָן מִמַּבּוּעָא לְמַלְכָּא וּמִמַּלְכָּא לְמַטְרוֹנִיתָא (דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל) וּבְאַתְוָן גַּלִּיפָן דְּרַבִּי אֶלְעָזָר מֵאָלֶ"ף לְמֵ"ם וּמִמֵּ"ם לְנוּ"ן כֵּיוָן דְּמָטוּ בִּרְכָאָן לְנוּ"ן מִתַּמָּן נָגְדִין וְנָפְקִין בִּרְכָאן לְעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי וּמִתְפַּשְּׁטֵי … להמשך קריאה

סימן תקלח – כמה עניינים נקראו "דבר האבד" – ערוך השולחן

——– א מי שלקט זיתיו, ונתנן בבית הבד קודם המועד, והפכן בעניין שנפסדין אם אינו דורכן מיד; או שיינו בבור וצריך לדורכו, ואירעו אונס שלא היה יכול לדורכן קודם המועד – דורך זיתיו וענביו כדרכו, ומכניסן לחביות וסותמן, ועושה כל הצריך להם כדרכן בלי שינוי. ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד, כלומר: כגון שידע בעת ההתחלה … להמשך קריאה

קְשֹׁט עַצְמְךָ! – דובב שפתי ישנים

——– י', י"ט: וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵּרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : מוּם שֶׁבְּךָ אַל תֹּאמַר לַחֲבֵרְךָ. צִוּוּ חֲכָמִים, *(((מדרש רבה שמות כ"ה, ח'. אלא להיפך: התר (את המותר) לאחרים, והחמר לעצמך. וראיתי לאחד המפרשים שכתב שהנכון ביותר הוא שיהא אדם מורה לעצמו ולאחרים אותו הדבר, שאם זו דעתך בהלכה – למה שתקל … להמשך קריאה

תסג. מצות חקירת העדים היטב. – ספר החינוך

לחקר עדות חקירה גדולה ולדרש אותה היטב בכל כחנו, כדי לדעת שרש הדבר ואמתתו על הכוון הגמור, ומיסוד ענין זה אמרו זכרונם לברכה (אבות א א) הוו מתונים בדין, והכל למען נתישב על הדבר ונדע בו כל האמת ולא נהיה נמהרין בדין, פן נמית הזכאי או נפסיד ממונו בהעלמת האמת, ועל זה נאמר (דברים יג … להמשך קריאה

מַדּוּעַ לֹא תָּמִיד עוֹזֵר לִמּוּד הַמּוּסָר?

——– הַרְבֵּה אֵינָם יוֹדְעִים כֵּיצַד לִלְמֹד מוּסָר, וְלָכֵן יִתָּכֵן שֶׁהָאָדָם יֵדַע אֶת כָּל הַמּוּסָרִים שֶׁבָּעוֹלָם הַמּוּבָאִים בְּכָל סִפְרֵי הַמּוּסָר וְיִשָּׁאֵר מֻשְׁחָת כְּבַתְּחִלָּה. עִם הַמּוּסָר צָרִיךְ לַעֲבֹד וּלְתַרְגֵּל, וְלָכֵן אָדָם שֶׁרוֹצֶה לַעֲבֹד עַל מִדַּת הַכַּעַס עָלָיו לַעֲסֹק בְּנוֹשֵׂא זֶה תְּקוּפָה אֲרֻכָּה וּבִמְיֻחָד בְּנוֹשֵׂא זֶה, יוּכַל לִקְרֹא יֶתֶר סִפְרֵי מוּסָר בְּנוֹשְׂאִים אֲחֵרִים אוּלָם עִקַּר עִסְקוֹ לֹא יָמוּשׁ … להמשך קריאה

זוהר מקץ דף קצ"ו ע"ב – חק לישראל

——– פָּתַח וְאָמַר (קהלת ט) רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהָבְתָּ וְגוֹ', תָּא חֲזֵי הַאי קְרָא בְּרָזָא עִלָּאָה אִיהוּ וְאוֹקְמוּהָ רְאֵה חַיִּים אִלֵּין חַיִּין דְּעָלְמָא דְּאָתֵי דְּזַכָּאָה הוּא בַּר נָשׁ דְּזָכֵי בֵּיהּ כִּדְקָא יֵאוֹת, עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, בְּגִין דְּבָהּ כְּתִיב אַהֲבָה דִּכְתִיב (ירמיה ל"א) וְאַהֲבַת עוֹלָם אַהֲבְתִּיךְ אֵימָתַי בְּשַׁעְתָּא דְּסִטְרָא דִּימִינָא … להמשך קריאה

גמרא עירובין דף ק' ע"ב – חק לישראל

——– אָמַר רָמֵי בַּר אַבָּא אָמַר רַב אָסֵי אָסוּר לָאָדָם שֶׁיְּהַלֵּךְ עַל גַּבֵּי עֲשָׂבִים בְּשַׁבָּת מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר (משלי י"ט) וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא. תָּנִי חֲדָא מוּתָּר לֵילֵךְ עַל גַּבֵּי עֲשָׂבִים בְּשַׁבָּת. וְתַנְיָא אִידָךְ אָסוּר לָא קַשְׁיָא הָא בְלַחִים הָא בִיבֵשִׁים. וְאָמַר רָמֵי בַר חָמָא אָמַר רַב אָסֵי אָסוּר לְאָדָם שֶׁיִּכּוֹף אִשְׁתּוֹ לִדְבַר מִצְוָה שֶׁנֶּאֱמַר וְאָץ בְּרַגְלַיִם … להמשך קריאה

כֶּסֶף, כֶּסֶף, כֶּסֶף… – דובב שפתי ישנים

——– י"א, ו': וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן רְאוּבֵן אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלָעֵם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֶת אָהֳלֵיהֶם וְאֵת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((פסחים קי"ט ע"א.))) זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו. עַל אַף שֶׁתּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה הִיא *(((קהלת ה', ז'.))) גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ, וְעִנְיְנֵי הָעוֹלָם … להמשך קריאה

תולדת מעמר

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– הנוקב תאנים והכניס בהן חוט עד שהתקבצו כגוף אחד, אפילו בבית שאין זה מקום גידולן, עובר על תולדת מעמר, כיון שנדבקות זו בזו כגוף אחד ממש. (שבת ד קד, קה, קו) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת … להמשך קריאה

סימן תם – דין חמצו של עכו"ם שהפקד אצל ישראל – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תם – דין חמצו של עכו"ם שהפקד אצל ישראל א עַכּוּ"ם שֶׁהִפְקִיד חֲמֵצוֹ אֵצֶל יִשְׂרָאֵל, אִם הוּא חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ מִגְּנֵבָה וַאֲבֵדָה, בֵּין שֶׁהוּא בְּבֵיתוֹ בֵּין שֶׁהוּא בְּכָל מָקוֹם בִּרְשׁוּתוֹ, א חַיָּב לְבַעֲרוֹ. { הַגָּה: וַאֲפִלּוּ חָזַר וְהִפְקִידוֹ בְּיַד } ב { עַכּוּ"ם אַחֵר } (הַגָּהוֹת אַלְפָסִי פ"ק דִּפְסָחִים). וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ אֵינוֹ עָלָיו אֶלָּא … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות ברכות פרק ו א. נוֹטֵל אָדָם יָדָיו שַׁחֲרִית וּמַתְנֶה עֲלֵיהֶן כָּל הַיּוֹם וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִטֹּל אֶת יָדָיו לְכָל אֲכִילָה וַאֲכִילָה וְהוּא שֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶן. אֲבָל אִם הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶן צָרִיךְ לִטֹּל יָדָיו בְּכֶל עֵת שֶׁצָרִיךְ נְטִילָה: ב. לָט אָדָם אֶת יָדָיו בְּמַפָּה וְאוֹכֵל בָּהֶן פַּת אוֹ דָּבָר שֶׁטִּבּוּלוֹ בְּמַשְׁקֶה אַף עַל … להמשך קריאה

משא ומתן באמונה

——– אמרו חז"ל (שבת לא ע"א): בשעה שמכניסים את האדם לדין, השאלה הראשונה שהוא נשאל: האם נשׂאת ונתת באמונה? על כן, על כל אדם שעוסק לרווחת פרנסתו, ליזהר לשאת ולתת באמונה, כך שלא יכשל בחשש גזל או ספק גזל, ואמרו במדרש: "סאה מלאה עוונות, גזל מקטרג בראש". לכן אדם שיש לו סכסוך כספי עם חברו, … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' תפלה פי"ב א. כֵּיוַן שֶׁהִתְחִיל הַקּוֹרֵא לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה אָסוּר לְסַפֵּר אֲפִלּוּ בִּדְבַר הֲלָכָה אֶלָּא הַכֹּל שׁוֹמְעִין וְשׁוֹתְקִין וּמֵשִׂימִין לִבָּם לְמַה שֶׁהוּא קוֹרֵא שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה ח) וְאָזְנֵי כָל הָעָם אֶל סֵפֶר הַתּוֹרָה. וְאָסוּר לָצֵאת מִן בֵית הַכְּנֶסֶת בְּשָׁעָה שֶׁהַקּוֹרֵא קוֹרֵא וּמוּתָּר לָצֵאת בֵּין אִישׁ לְאִישׁ וּמִי שֶׁהוּא עוֹסֵק בַּתּוֹרָה תָּמִיד וְתוֹרָתוֹ אוּמְנָתוֹ מוּתָּר … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות תפלה פרק א' א. תְּפִלּוֹת אֵלּוּ אֵין פּוֹחֲתִין מֵהֶם אֲבָל מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶם אִם רָצָה אָדָם לְהִתְפַּלֵּל כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ וְכָל אוֹתָן הַתְּפִלּוֹת שֶׁיּוֹסִיף כְּמוֹ מַקְרִיב נְדָבוֹת לְפִיכָךְ צָרִיךְ שֶׁיִּתְחַדֵּשׁ דָּבָר בְּכָל בְּרָכָה וּבְרָכָה מִן הָאֶמְצָעִיּוֹת מֵעֵין הַבְּרָכוֹת וְאִם חִדֵּשׁ אֲפִלּוּ בִּבְרָכָה אַחַת דַּי כְּדֵי לְהוֹדִיעַ שֶׁהִיא נְדָבָה וְלֹא חוֹבָה וג' … להמשך קריאה

דילוג לתוכן