מוסר – חק לישראל

——– שערי תשובה דף לא עב הַמִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע וְלֹא דַּיּוֹ אֲשֶׁר לֹא יוֹכִיחֵהוּ בְּשֵׁבֶט פִּיו וְהַרְחֵק לֹא יַרְחִיקֵהוּ, אֲבָל כְּמוֹ חָבֵר יַקְרִיבֵהוּ וְנֶאֱמַר (דה"ב ב) בְּהִתְחַבֶּרְךָ לָרָשָׁע פָּרַץ ה' אֶת מַעֲשֶׂיךָ. וְהַצַדִּיקִים מָאוֹס יִמְאֲסוּ אֶת הָרָשָׁע, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים טו) נִבְזֶה בְעֵינָיו נִמְאָס. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: לֹא לְחִנָּם הָלַךְ זַרְזִיר אֵצֶל עוֹרֵב, אֶלָּא מִפְּנֵי … להמשך קריאה

לא יבוש מפני המלעיגים עליו

——– "יהודה בן תימא אומר: הוי עז כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי, וגיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים" (אבות פ"ה מ"כ). וכתב רבנו הטור (סימן א): פרט ארבעה דברים בעבודת הבורא יתברך, והתחיל בעז כנמר, לפי שהוא כלל גדול בעבודת הבורא, שמצוי שאדם חפץ לעשות מצוה ונמנע מלעשותה מפני בני אדם שמלעיגים עליו, ועל כן … להמשך קריאה

לסימן מ' אחר אות ב' – קיצור ליקוטי מוהר"ן

הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר עִם יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁלּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁנִּתְרַחֵק אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲזַי הַשְּׁכִינָה צוֹעֶקֶת קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי. הַיְנוּ שֶׁנִּפְגַּם כִּבְיָכוֹל הַתְּפִלִּין שֶׁנַּעֲשִׂין מִן הַהִתְפָּאֲרוּת. וּכְשֶׁאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל וְכָל-שֶׁכֵּן רַבִּים נִתְקָרְבִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲזַי נִתּוֹסֵף בְּיוֹתֵר אוֹר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהוּא אוֹר הַתְּפִלִּין שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמִזֶּה נַעֲשֶׂה הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל … להמשך קריאה

סימן תלג – בדיקת חמץ – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תלג – בדיקת חמץ א הַבְּדִיקָה צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה א לְאוֹר הַנֵּר וְלֹא לְאוֹר הַלְּבָנָה. וְאִם עָבַר וְלֹא בָּדַק לֵיל י"ד כְּשֶׁבּוֹדֵק בְּיוֹם י"ד, לֹא יִבְדֹּק לְאוֹר הַחַמָּה אֶלָּא לְאוֹר הַנֵּר. וְאַכְסַדְרָה שֶׁאוֹרָהּ רַב, אִם בְּדָקָהּ לְאוֹר הַחַמָּה, דַּיּוֹ; וְהוּא הַדִּין כְּנֶגֶד ב אֲרֻבָּה שֶׁבַּחֶדֶר. ב אֵין בּוֹדְקִין לְאוֹר ג הָאֲבוּקָה אֶלָּא לְאוֹר הַנֵּר, וְלֹא … להמשך קריאה

עִם פְּשָׁרוֹת! – דובב שפתי ישנים

——– ו', י"ח: וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה' לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : זוֹ פְּשָׁרָה, לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. רְצוֹן הַבּוֹרֵא הוּא, שֶׁיִּהְיוּ בְּרִיּוֹתָיו חַיִּים בְּשָׁלוֹם וּבְרֵעוּת בֵּינֵיהֶם. וּפְעָמִים שֶׁשְּׁנֵי צְדָדִים חוֹשְׁבִים אֶת עַצְמָם לְצוֹדְקִים וְזַכָּאִים, שֶׁטֶּבַע הוּא בָּאָדָם שֶׁהוּא *(((סנהדרין ט' ע"ב, ואמרו שם שמטעם … להמשך קריאה

תנו. שלא לשמע ממתנבא בשם עבודה זרה. – ספר החינוך

שלא נשמע נבואת המתנבא בשם עבודה זרה, כלומר, שלא נשאלהו ונחקרהו על אות או מופת שיתן על נבואתו כמו שאנו עושים במתנבא בשם השם, אבל נמנעהו מן הדבר, כמו שראוי בכל פושע ואשם, ואם יחזיק ברעתו נקים בו הענש הידוע שחיבתו התורה, והוא להמיתו בחנק, ועל זה נאמר (דברים יג ד) לא תשמע אל דברי … להמשך קריאה

זוהר בחקתי דף קי"ג ע"ב – חק לישראל

——– ונָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְגוֹמֵר. כָּל חָד וְחָד יִתֵּן חֵילָא דִילֵיהּ עָלַיְיכוּ מָאן אִינוּן הַהוּא תִקּוּנָא דְעָבַדְתּוּן דְּהַהוּא שְׁמָא קַדִּישָׁא כְגוֹוָנָא דָא כְתִיב (בראשית י"ח) וְשָׁמְרוּ דֶרֶךְ יְיָ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. וְכִי כֵיוַן דִכְתִיב וְשָׁמְרוּ דֶרֶךְ יְיָ אֲמָאי לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. אֶלָּא מָאן דְנָטִיר אוֹרְחוֹי דְאוֹרַיְיתָא כַבְיָכוֹל הוּא עוֹשֶׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט וּמָאי צְדָקָה וּמִשְׁפָּט דָּא … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר שערי קדושה ח"ב שער ד' לֹא זָכָה מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָׁלוֹם לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַד שֶׁהִתְעַנֵּה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה. וְלֹא עָלָה אֵלִיָּהוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לַמָּרוֹם עַד שֶׁהִתְעַנֵּה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וְלֹא זָכָה רִבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרִבִּי עֲקִיבָא וְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל לְכָל אוֹתָהּ הַחָכְמָה וְהַנְּבוּאָה בַּעֲלִיָּיתָן לְפַרְדֵס עַד אֲשֶׁר הִתְעַנּוּ יָמִים רַבִּים בְּכָל מִינֵי סִגּוּפִים … להמשך קריאה

פֶּרֶק רִאשׁוֹן [שלה] – ספר מנורת המאור עם פירוש

לְעוֹלָם יִשְׁתַּדֵּל אָדָם לִהְיוֹת צָנוּעַ בְּכָל דְּרָכָיו, שֶׁבָּזֶה, הָיוּ מִתְפָּאֲרִים הַחֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים, בִּצְנִיעוּת גְּדוֹלָה עִם הָעֲנָוָה יְתֵרָה, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּפֶרֶק כָּל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ (שבת קיח, ב), שֶׁהָיָה מִתְפָּאֵר רַבִּי יוֹסֵי בִּצְנִיעוּת, וְאָמַר: מִיָּמַי לֹא רָאוּ קוֹרוֹת בֵּיתִי שְׂפַת חֲלוּקִי. לְפִיכָךְ, יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לִהְיוֹת זָהִיר בְּשָׁכְבוֹ וּבְקוּמוֹ, שֶׁלֹּא יִפְשֹׁט חֲלוּקוֹ חוּץ מִמִּטָּתוֹ. וְגַם בְּעָמְדוֹ אַל … להמשך קריאה

עלייה ושימוש באילן

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אסור לעלות על גבי אילן בשבת, שמא יתלוש ממנו. כמו כן, אסור להשתמש באילן, כגון להישען עליו, להניח עליו חפץ או להוריד ממנו חפץ שהיה מונח עליו, וכל כיוצא בזה. (שבת ד צ) { [ויש ליידע את הילדים המשחקים בכדור שפעמים נתלה להם הכדור בעץ ועולים על האילן … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' תפלה פ"ד א. שְׁמוֹנָה דְבָרִים צָרִיךְ הַמִּתְפַּלֵּל לְהִזָּהֵר בָּהֵן וְלַעֲשׂוֹתָן. וְאִם הָיָה דָּחוּק אוֹ נֶאֱנַס אוֹ שֶׁעָבַר וְלֹא עָשָׂה אוֹתָן אֵינָן מְעַכְּבִין. וְאֵלּוּ הֵן. עֲמִידָה. וְנוֹכַח הַמִּקְדָּשׁ. וְתִקּוּן הַגּוּף. וְתִקּוּן הַמַּלְבּוּשִׁין. וְתִקּוּן הַמָּקוֹם. וְהַשְׁוָיַית הַקּוֹל. וְהַכְּרִיעָה. וְהִשְׁתַּחֲוָיָה: ב. עֲמִידָה כֵּיצַד. אֵין מִתְפַּלֵּל אֶלָּא מְעוֹמֶד. הָיָה יוֹשֵׁב בַּסְּפִינָה אוֹ בַּעֲגָלָה אִם יָכוֹל לַעֲמוֹד … להמשך קריאה

סימן תקלג – מלאכות המותרים בחול המועד – ערוך השולחן

——– א תנו רבנן (מועד קטן יב ב): טוחנין במועד לצורך המועד. ושלא לצורך המועד – אסור. ואם טחן לצורך המועד, והותיר גם לאחר המועד – מותר. קוצצין עצים במועד לצורך המועד. ושלא לצורך המועד – אסור. ואם קצץ והותיר – מותר. מטילין שכר במועד לצורך המועד. ושלא לצורך המועד – אסור. ואם הטיל והותיר … להמשך קריאה

ויקהל יום שני תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ארבע פסוקים אלו שהם כנגד דֲ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת הרוח משבת שעברה: (ז) וְעֹר&#1448ֹת אֵילִ&#1447ם מְאָדָּמִ&#1435ים וְעֹר&#1445ֹת תְּחָשִׁ&#1430ים וַֽעֲצֵ&#1445י שִׁטִּֽים: וּמַשְׁכֵי דְדִכְרֵי מְסַמְקֵי וּמַשְׁכֵי דְסַסְגוֹנָאוְאָעֵי שִׁטִין:(ח) וְשֶׁ&#1430מֶן לַמָּא&#1425וֹר וּבְשָׂמִים&#1433 לְשֶׁ&#1443מֶן הַמִּשְׁחָ&#1428ה וְלִקְט&#1430ֹרֶת הַסַּמִּֽים: וּמִשְׁחָא לְאַנְהָרוּתָא וּבוּסְמַיָא לִמְשַׁח רְבוּתָאוְלִקְטֹרֶת בּוּסְמַיָא:(ט) וְאַ&#1448בְנֵי-שׁ&#1428ֹהַם וְאַבְנֵ&#1430י מִלֻּאִ&#1425ים לָֽאֵפ&#1430וֹד וְלַחֹֽשֶׁן: וְאַבְנֵי בוּרְלָא וְאַבְנֵי … להמשך קריאה

מָה הָעֵצָה שֶׁיַּעֲבֹר הַיּוֹם מֻצְלָח וּמְבֹרָךְ?

——– הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַהַתְחָלָה, אָדָם שֶׁמַּשְׁכִּים קוּם בַּבֹּקֶר קֹדֶם זְמַן הַתְּפִלָּה, וּבִפְרָט אִם מַצְלִיחַ לִלְמֹד קֹדֶם הַתְּפִלָּה, וְאַחַר כָּךְ מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ מִלָּה בְּמִלָּה, בְּמִנְיָן קָבוּעַ וּבִזְמַן קָבוּעַ, וּבְמִנְיָן שֶׁל אֲנָשִׁים יִרְאֵי שָׁמַיִם שֶׁמִּתְפַּלְּלִים בִּמְתִינוּת, וּלְאַחַר הַתְּפִלָּה קְבִיעוּת שֶׁל שִׁעוּר תּוֹרָה לְבַד אוֹ בְּחַבְרוּתָא. וּבִפְרָט אִם לוֹמֵד מוּסָר בִּתְחִלַּת הַיּוֹם בְּנוֹשֵׂא קְדֻשַּׁת הָעֵינַיִם, גֶּזֶל, וְכַדּוֹמֶה, … להמשך קריאה

מאה ברכות

——– כתב מרן בשלחן ערוך (סימן מו ס"ג): "חייב אדם לברך בכל יום מאה ברכות לפחות". ובזמנו של דוד המלך ע"ה, היתה תקופה שלא הקפידו בזה והיו מתים מאה בחורים מעם ישראל מידי יום, עד שבא דוד המלך והחזיר עטרה ליושנה שיברכו מאה ברכות בכל יום ופסקה המגפה. וגם הנשים חייבות בזה. (הגרי"ש אלישיב זצ"ל … להמשך קריאה

האזינו יום שני תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ארבע פסוקים אלו שהם כנגד דֲ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת הרוח משבת שעברה: (ז) &nbspשני&nbsp&nbspזְכֹר&#1433 יְמ&#1443וֹת עוֹלָ&#1428ם בִּ&#1430ינוּ שְׁנ&#1443וֹת דֹּר-וָד&#1425ֹר שְׁאַ&#1444ל אָבִ&#1448יךָ&#1433 וְיַגֵּ&#1428דְךָ זְקֵנֶ&#1430יךָ וְי&#1445ֹאמְרוּ לָֽךְ: אִדְכַּר יוֹמִין דְמִן עָלְמָא אִסְתַּכַּלבִּשְׁנֵי דַר וְדַר שְׁאַל אֲבוּךְוִיחַוִּי לָךְ סָבָיךְ וְיֵימְרוּן לָךְ: זכר ימות עולם. מה עשה בראשונים שהכעיסו לפניו: בינו … להמשך קריאה

לסימן ע"ז – קיצור ליקוטי מוהר"ן

תְּפִלִּין הֵם בְּחִינַת מֹחִין וְהָרְצוּעָה הִיא בְּחִינַת יִרְאָה. וְזֶהוּ שֶׁעוֹבֶרֶת הָרְצוּעָה תּוֹךְ הַמַּעְבַּרְתָּא כִּי הַיִּרְאָה עוֹבֶרֶת תּוֹךְ הַמֹּחִין וְהַתְּפִלִּין. כִּי רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה' וְאִם אֵין יִרְאָה אֵין חָכְמָה: וּמִבְּחִינָת זֹאת הָרְצוּעָה בָּא לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֵיזֶה צַעַר בְּכָל יוֹם. וְכָל מִי שֶׁדַּעְתּוֹ יוֹתֵר גְּדוֹלָה צַעֲרוֹ יוֹתֵר גָּדוֹל. כִּי הַצַּעַר נִשְׁתַּלְשֵׁל מֵהַיִּרְאָה וְהַיִּרְאָה הִיא כְּפִי … להמשך קריאה

סימן תלד – דינים הנוהגים תכף אחר הבדיקה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תלד – דינים הנוהגים תכף אחר הבדיקה א א אַחַר הַבְּדִיקָה יְהֵא נִזְהָר בֶּחָמֵץ שֶׁמְּשַׁיֵּר לְהַצְנִיעוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ בְּדִיקָה ב אַחֶרֶת, כְּגוֹן אִם יִטְּלֶנּוּ עַכְבָּר בְּפָנָיו אוֹ אִם יֶחְסַר לַחְמוֹ, כְּגוֹן שֶׁיַּנִּיחַ עֶשֶׂר כִּכָּרוֹת וְיִמְצָא תֵּשַׁע, אֲבָל בִּסְתָם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם חָסֵר מִמֶּנּוּ אִם לָאו, לֹא. וְאִם כָּפָה עָלָיו כְּלִי וְלֹא מְצָאוֹ, ג … להמשך קריאה

מסעי יום שני תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ארבע פסוקים אלו שהם כנגד דֲ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת הרוח משבת שעברה: (ז) וַיִּסְעוּ&#1433 מֵֽאֵתָ&#1428ם וַיָּ&#1448שָׁב&#1433 עַל-פִּ&#1443י הַֽחִיר&#1428ֹת אֲשֶׁ&#1445ר עַל-פְּנֵ&#1430י בַּ&#1443עַל צְפ&#1425וֹן וַֽיַּחֲנ&#1430וּ לִפְנֵ&#1445י מִגְדֹּֽל: וּנְטָלוּ מֵאֵתָם וְתָב עַל פּוּםחִירָתָא דִי קֳדָם בְּעֵיל צְפוֹןוּשְׁרוֹ קֳדָם מִגְדֹל:(ח) וַיִּסְעוּ&#1433 מִפְּנֵ&#1443י הַֽחִיר&#1428ֹת וַיַּֽעַבְר&#1445וּ בְתוֹךְ-הַיָּ&#1430ם הַמִּדְבָּ&#1425רָה וַיֵּ&#1448לְכ&#1436וּ דֶּ&#1443רֶךְ שְׁלֹ&#1444שֶׁת יָמִים&#1433 בְּמִדְבַּ&#1443ר … להמשך קריאה

ירידה מהאילן

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מי שידע שאסור לעלות לאילן בשבת, ובכל זאת עלה, קנסוהו חכמים שלא ירד מהאילן עד מוצאי שבת. אבל אם לא ידע שאסור, וטעה ועלה, רשאי לרדת. וכן אם עלה קודם השבת על דעת להשאר שם בשבת, אף על פי שהדבר אסור, מכל מקום כיון שעלה בהיתר, רשאי לרדת. … להמשך קריאה

תנז. שלא לאהב המסית. – ספר החינוך

שנמנענו כמו כן שלא להטות אזן לדברי מסית ולא לחבב אותו בשום דבר, וענין מסית הוא, מי שמסית אחד מבני ישראל ללכת לעבוד עבודה זרה, כגון שישבח לו פעלת עבודה זרה וישבחנה לו כדי שילך אחריה ויעבדה ויצא מתחת כנפי השכינה, ועל זה נאמר (דברים יג ט) לא תאבה לו. משרשי המצוה. כענין הכתוב במצוה … להמשך קריאה

סעי' ד' – תפלת הדרך אומרה בלשון רבים, ואם אפשר יעמוד מלילך כשיאמרנה, ואם היה רכוב לא צריך לרדת. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מגמ' ברכות כט: היוצא לדרך יתפלל תפלת הדרך וזה נוסחה יר"מ ה' או"א שתוליכנו לשלום ותסעידנו לשלום ותסמכנו לשלום ותביאנו למחוז חפצנו לשלום ותצילנו מכף כל אויב ואורב בדרך ותננו לחן לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואנו כי אתה שומע תפלות עמך ישראל ברחמים בא"י שומע תפלה וצ"ל בלשון רבים ומעומד. וכתב … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חרדים דף ס"ח ע"א אוֹר ה' מֵאִיר פָּנֶיךָ וְאַתָּה חַי וּבְהִסָּתְרוֹ מִיַּד אָדָם גָּוַע וְאֵיךְ תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ מֵהַבִּיט אֵלָיו תָּדִיר בְּעוֹד הוּא מַבִּיט בְּךָ וּמְחַיֶּיךָ אֵין עַז פָּנִים גָּדוֹל מִזֶּה לָכֵן הִתְבַּיֵּישׁ מִפָּנָיו וְהִכָּנֵעַ. יֵשׁ לָאָדָם לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ שֶׁהִיא הַתְּפִלָּה בְּאַרְבַּע כְּלֵי זָהָב הַלָּשׁוֹן וְהַלֵּב וְהָאֹזֶן וְהָעַיִן דְהָא צָרִיךְ אָדָם לִסְתּוֹם עֵינָיו … להמשך קריאה

פֶּרֶק שֵׁנִי [שלו] – ספר מנורת המאור עם פירוש

כַּמָּה הִיא גְדוֹלָה מַעֲלַת הַצְּנִיעוּת, שֶׁאֲפִילוּ מִי שֶׁהוּא מֵאֻמָּה אַחֶרֶת הוּא אָהוּב וּמְפֹאָר בַּעֲבוּרָהּ, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק קַמָּא דִּבְרָכוֹת (ח, ב): תַּנְיָא, אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים אוֹהֵב אֲנִי אֶת הַפַּרְסִיִּים: צְנוּעִים בַּאֲכִילָתָן, צְנוּעִים בְּבֵית הַכִּסֵּא, צְנוּעִים בְּדָבָר אַחֵר. וְאִם הָאוּמוֹת הַפְּרוּצוֹת מֻרְגָּלִים בְּדִבְרֵי צְנִיעוּת, מַה לַּעֲשׂוֹת לְיִשְׂרָאֵל הַמֻּבְדָּלִים מִשְּׁאַר הָאוּמוֹת בִּקְדוּשָׁה וּבְטָהֳרָה וּבְצִינְעָא. … להמשך קריאה

נביאים – מלכים א – פרק ז – חק לישראל

——– (יט) וְכֹֽתָרֹ&#1431ת אֲשֶׁר&#1433 עַל-רֹ&#1443אשׁ הָעַמּוּדִ&#1428ים מַעֲשֵׂ&#1430ה שׁוּשַׁ&#1443ן בָּֽאוּלָ&#1425ם אַרְבַּ&#1430ע אַמּֽוֹת: וְקְרוֹנְתְוָן דְּעַל רֵישׁ עַמּוּדַיָּא עוֹבָדשׁוֹשַׁנְתָּא לָקִיט בְּאוּלָמָא אַרְבַּע אַמִּין: (כ) וְכֹתָרֹ&#1431ת עַל-שְׁנֵי&#1433 הָֽעַמּוּדִ&#1428ים גַּם-מִמַּ&#1433עַל&#1433 מִלְּעֻמַּ&#1443ת הַבֶּ&#1428טֶן אֲשֶׁ&#1430ר לְעֵ&#1443בֶר (שבכה) הַשְּׂבָכָ&#1425ה וְהָרִמּוֹנִ&#1444ים מָאתַ&#1433יִם&#1433 טֻרִ&#1443ים סָבִ&#1428יב עַ&#1430ל הַכֹּתֶ&#1445רֶת הַשֵּׁנִֽית: וְקָרוֹנְתְוָון עַל תְּרֵין עַמּוּדַיָּא אַףמִלְּעֵילָא מִלְּקַבִּיל דִּיבְקָא דִּי לַעֲבַרסְרִיגְתָא וְרִמּוֹנַיָּא מָאתָן סְדָרִין עֲבִידִיןלֵיהּ סְחוֹר סְחוֹר עַל קַרְוְנָתָאתִּנְיָתָא: … להמשך קריאה

סימן תלה – דין מי שלא בדק בליל י"ד – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תלה – דין מי שלא בדק בליל י"ד א לֹא בָּדַק בְּלֵיל י"ד, יִבְדֹּק א בְּיוֹם י"ד בְּאֵיזוֹ שָׁעָה שֶׁיִּזְכֹּר מֵהַיּוֹם. לֹא בָּדַק כָּל יוֹם י"ד, יִבְדֹּק ב בְּתוֹךְ הַפֶּסַח. לֹא בָּדַק בְּתוֹךְ הַפֶּסַח, יִבְדֹּק לְאַחַר הַפֶּסַח, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בְּחָמֵץ שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח שֶׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָאָה; וְעַל הַבְּדִיקָה שֶׁלְּאַחַר הַפֶּסַח ג לֹא יְבָרֵךְ. … להמשך קריאה

דילוג לתוכן