גמרא ברכות דף ה' ע"א – חק לישראל

——– אָמַר רִבִּי יִצְחָק כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע עַל מִטָּתוֹ כְּאִלוּ אוֹחֵז חֶרֶב שֶׁל שְׁתֵּי פֵיוֹת בְּיָדוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמ"ט) רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם. מָאי מַשְׁמַע אָמַר מַר זוּטְרָא וְאִי תֵימָא רַב אָשִׁי מֵרֵישָׁא דְעִנְיָנָא דִּכְתִיב (שם) יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם. וְאָמַר רִבִּי … להמשך קריאה

מִצְוָה הַבָּאָה לְיָדְךָ… – דובב שפתי ישנים

——– ד', מ"א: אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה שָׁלֹשׁ עָרִים בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מכות י' ע"א.))) אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן קוֹלְטוֹת עַד שֶׁיַּבְדִּילוּ אוֹתָן שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנָעַן, אָמַר מֹשֶׁה: מִצְוָה שֶׁאֶפְשָׁר לְקַיְּמָהּ – אֲקַיְּמֶנָּה. צִוּוּ חֲכָמִים: *(((מכילתא. והביאה רש"י הקדוש ז"ל בפירושו עה"ת פרשת בא (שמות י"ב, י"ז). ע"ש.))) מִצְוָה הַבָּאָה לְיָדְךָ – אַל … להמשך קריאה

לסימן ז' אות י"ב – קיצור ליקוטי מוהר"ן

צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם וְכוּ': לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

סעי' א' – מתפלל הביננו בשעת הדחק או שהוא טרוד אבל לא בימות הגשמים ומוצאי שבת – ספר מנחת שי

——– במשנה ברכות כח: רבן גמליאל אומר מתפלל אדם בכל יום שמונה עשרה רבי יהושע אומר מעין שמונה עשרה. ובגמ' כט. נחלקו רב ושמואל מה היא מעין שמונה עשרה רב אמר מעין כל ברכה וברכה ושמואל אמר הביננו. ומשמע בגמ' שהלכה כשמואל וכך פסקו כל הפוסקים. וכך כתב הטור שהיא הביננו שאומר ג' ראשונות ואח"כ … להמשך קריאה

תנד. שלא להוסיף על המצות ופרושן. – ספר החינוך

שנמנענו שלא נוסיף בתורה שבכתב ולא בתורה שבעל פה, ועל זה נאמר (דברים יג א) לא תוסף עליו. וכיצד יהיה התוספת? כתב הרמב"ם זכרונו לברכה (ממרים ב, ט) כגון המורה שבשר עוף בחלב אסור מן התורה, וזה מוסיף על דבר הקבלה, שכך קבלנו בפרוש לא תבשל גדי וגו' שבשר בהמה וחיה נאסרו לבשל בחלב, אבל … להמשך קריאה

קומה זקופה

——– כתב מרן בשלחן ערוך (סימן ב סעיף ו): "אסור ללכת בקומה זקופה", שזה נראה כשחץ וגאוה. ושיעור הזקיפה הוא: כל שראשו מורם באופן שאינו רואה את הסמוך לרגליו, ומכל מקום לא יכופף את ראשו מדי, אלא במידה בינונית באופן שרואה את הבא כנגדו, בלי לזקוף את עיניו למעלה מדי. (כף החיים ב אות יד. … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות ברכות פרק ו א. מַיִם שֶׁנִּסְתַּפֵּק לוֹ אִם נַעֲשָׂה מֵהֶן מְלָאכָה אוֹ לֹא נַעֲשָׂה אִם יֵשׁ בָּהֶן כְּשִׁעוּר אוֹ שֶׁאֵין בָּהֶן אִם הֵן טְהוֹרִין אוֹ טְמֵאִים סָפֵק נָטַל יָדָיו סָפֵק לֹא נָטַל יָדָיו סְפֵקוֹ טָהוֹר שֶׁכָּל סָפֵק שֶׁבְּטָהֳרַת יָדַיִם טָהוֹר: ב. מַיִם הָרִאשׁוֹנִים צָרִיךְ שֶׁיַּגְבִּיהַּ יָדָיו לְמַעְלָה עַד שֶׁלֹּא יֵצְאוּ מַיִם חוּץ … להמשך קריאה

עשבים ברגל. קוצים בבגד.

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אם הלך יחף על גבי דשא ונתפסו לו עשבים באצבעות הרגלים, וכן מי שהסתבך בגדו בקוצים, מותר לו להוציאם בידו, אף שאולי יתלשו, ואין בזה משום מוקצה. כי בכל כיוצא בזה, המוקצה בטל לגבי האדם או לגבי הבגד שעליו. וכמו שמותר להסיר טיט שנדבק בבגד, ולא אומרים שהטיט … להמשך קריאה

סימן תקלא – דיני גילוח בחול המועד – ערוך השולחן

——– א גילוח ותספורת אסור בחול המועד. ואף על גב דזהו צורך יום טוב, דניוול הוא לו לילך בגודל שערות, וגם צער הוא למי שאינו מורגל בכך – מכל מקום הא היה יכול לגלח קודם המועד. ואדרבא דמשום זהו גופו אסרו, דהא מצוה לגלח ולהסתפר בערב הרגל משום כבוד הרגל, ואם תתיר לו בחול המועד … להמשך קריאה

הַאִם הַהַקְפָּדָה בַּשָּׁמַיִם עַל הַחוֹטְאִים בְּמִדָּה שָׁוָה אוֹ שֶׁתָּלוּי מִי הוּא הַחוֹטֵא?

——– הַהַקְפָּדָה בַּשָּׁמַיִם אֵינָהּ שָׁוָה עַל הַחוֹטְאִים בְּאוֹתָהּ מִדָּה, יֶשְׁנָם נְשָׁמוֹת שֶׁיָּצְאוּ זֶה עַתָּה מִמַּעֲמַקֵּי הַקְּלִפּוֹת בִּגְלַל חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְיִצְרָם קָשׁה וּבוֹעֵר, וְלָכֵן גַּם בַּשָּׁמַיִם מִתְחַשְּׁבִים שֶׁלֹּא לְאַבְּדָם מַהֵר אֶלָּא לְהַאֲרִיךְ אִתָּם בְּמִדַּת הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחָה, וְאִלּוּ נְשָׁמוֹת שֶׁמְּקוֹרָם מִמָּקוֹם נָקִי יוֹתֵר וְאֵין יִצְרָם בּוֹעֵר כָּל כָּךְ, מִדַּת הַדִּין קָשָׁה עֲלֵיהֶם יוֹתֵר. וְהוּא כְּדֻגְמַת דִּבְרֵי … להמשך קריאה

לסימן ח' אות א' – קיצור ליקוטי מוהר"ן

מוּבָן בָּזֶה עַל-יְדֵי עִנְיַן קִטְרוּג הַשָׂטָן שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מַזְהִיר עַל-זֶה כְּדְאִיתָא בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה פָּרָשַׁת אַחֲרֵי צָרִיךְ אַתָּה לָתֵת עַל פִּיו שֶׁלֹּא יְקַטְרֵג וְהוּא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב כַּאן דְּעַל יְדֵי שֶׁמַּזְכִּיר עִנְיַן הָעֲבֵרָה עִם כָּל פְּרָטֶיהָ הוּא מְעוֹרֵר אֶת הָרֵיחַ רַע וּכְדְאִיתָא בִּסְפָרִים שֶׁהָעוֹלָמוֹת שֶׁמַּזְכִּירִין בָּהֶם אֶת הָעֲבֵרוֹת מַטְּבִילִין אוֹתָן בְּנָהָר דִּינוּר וְהוּא לְהַעֲבִיר אֶת הַסִּרְחוֹן … להמשך קריאה

תנה. שלא לגרע ממצות התורה. – ספר החינוך

שנמנענו שלא לגרע דבר ממה שחיבתנו תורתנו השלמה, ועל זה נאמר (דברים יג א) ולא תגרע ממנו. וכיצד יהיה זה האסור? כגון מה שאמרו זכרונם לברכה בפרק שלישי מראש השנה (כח, ב) שאם נתערב דם הנתן במתנה אחת עם דם הנתן במתן ארבע רבי אליעזר אומר ינתנו במתן ארבע, רבי יהושע אומר ינתנו במתנה אחת, … להמשך קריאה

סעי' ב' – הפועלים אם מקבלים שכר מתפללים הביננו, ואם מקבלים סעודה מתפללים שמונה עשרה בלא חזרה. והיום אין דרך המשכירים להקפיד בכך. – ספר מנחת שי

——– בגמרא ברכות טז. ת"ר הפועלים שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית קורין ק"ש וכו' ומתפללים תפילה של י"ח אבל אין יורדין לפני התיבה ואין נושאין כפיהם והתניא מעין י"ח ואסיקנא לא קשיא כאן כשעושין בשכרן כאן כשעושין בסעודתן. וכ"פ הרמב"ם הפועלים שעושין מלאכה אצל ב"ה מתפללין הביננו אם עושין בשכרן שנוטלין שכר פעולתן לבד … להמשך קריאה

אוֹהֲבֵי ה' – דובב שפתי ישנים

——– ו', ה': וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּלְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : עֲשֵׂה דְּבָרָיו מֵאַהֲבָה. אֵינוֹ דּוֹמֶה עוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה לְעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה. *(((שיר השירים ח', ז'.))) מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה, וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ. שֶׁאָדָם הָעוֹבֵד אֶת ה' מֵאַהֲבָה אֲמִתִּית, וְלֹא *(((שזוהי עבודה מיראה, שדרגתה פחותה מעבודה מאהבה, כמבואר במסילת … להמשך קריאה

זוהר מקץ דף קצ"ד ע"ב – חק לישראל

——– וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף וַיְּרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר וְגוֹ' רַבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר (תהלים קמ"ז) רוֹצֶה יְיָ אֶת יְרֵאָיו אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ, כַּמָּה קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרָעֵי בְּהוּ בְּצַדִּיקַיָּא בְּגִין דְּצַדִּיקַיָּא אִנּוּן עָבְדִין (שְׁלָמָא וְעָבְדֵי) שְׁלָמָא לְעֵילָא וְעָבְדֵי שְׁלָמָא לְתַתָּא וְאָעֲלִין כַּלָּה בְּבַעֲלָהּ, וּבְגִין כָּךְ קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעִי בְּהוּ בְּאִנוּן דְּדָחֲלִין לֵיהּ וְעָבְדִין … להמשך קריאה

גמרא ברכות דף ל"ב ע"ב – חק לישראל

——– תָּנוּ רַבָּנָן אַרְבָּעָה צְרִיכִין חִזּוּק וְאֵלּוּ הֵן תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. תְּפִלָּה וְדֶרֶךְ אֶרֶץ. תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים מְנַיִּן שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע א') רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה חֲזַק בַּתּוֹרָה וֶאֱמַץ בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים. תְּפִלָּה מְנַיִּן שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כ"ז) קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה' דֶרֶךְ אֶרֶץ מְנַיִּן שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב' י') … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות תפלה פרק י"ב א. אֵין הַקּוֹרֵא רַשָּׁאי לִקְרוֹת עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ גָּדוֹל שֶׁבְּצִבּוּר לִקְרוֹת וַאֲפִלּוּ חַזָן הַכְּנֶסֶת אוֹ רֹאשׁ הַכְּנֶסֶת אֵינוֹ קוֹרֵא מֵעַצְמוֹ עַד שֶׁיֹּאמְרוּ לוֹ הַצִבּוּר אוֹ גָּדוֹל שֶׁבָּהֶם לִקְרוֹת. וְצָרִיךְ אֶחָד לַעֲמוֹד עִמּוֹ בִּשְׁעַת קְרִיאָה כְּדֶרֶךְ חַזָּן הָעוֹמֵד עִם הַקּוֹרְאִין: ב. הַקּוֹרֵא יֵשׁ לוֹ לְדַלֵּג מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בְּעִנְיַן אֶחָד כְּגוֹן … להמשך קריאה

כיפה

——– כתב מרן בשלחן ערוך (סימן ב סעיף ו): "לא ילך בגילוי הראש". על כן, כל איש אשר יראת שמים נוגעת ללבו, יכסה את ראשו בכיפה, מפני מורא השכינה שעליו, אבל אם משאיר את ראשו פרוע, מראה שפורק מעליו עול מלכות שמים, ומראה שהוא מאותם שאינם שומרי תורה ומצוות. (א רכט) גודל הכיפה – לכתחילה … להמשך קריאה

הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן בִּצְנִיעוּת – ספר מנורת המאור עם פירוש

((( וְיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי פְּרָקִים))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה … להמשך קריאה

סימן תלב – דין ברכת בדיקת חמץ – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תלב – דין ברכת בדיקת חמץ א קֹדֶם שֶׁיַּתְחִיל לִבְדֹּק יְבָרֵךְ: אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ א עַל בִּעוּר חָמֵץ. { וְאִם הִתְחִיל לִבְדֹּק בְּלֹא בְּרָכָה, יְבָרֵךְ כָּל זְמַן } ב { שֶׁלֹּא סִיֵּם בְּדִיקָתוֹ, } (כָּל בּוֹ); וְיִזָּהֵר ג שֶׁלֹּא יְדַבֵּר בֵּין הַבְּרָכָה לִתְחִלַּת הַבְּדִיקָה. וְטוֹב שֶׁלֹּא יְדַבֵּר בִּדְבָרִים אֲחֵרִים עַד שֶׁיִּגְמֹר ד כָּל … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות שבת פרק ו' א. וְכֵן הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא אָדָם מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה אַחַת בַּלַּיְלָה שֶׁהֲרֵי אֵבְרֵי תָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם מִתְעַכְּלִין וְהוֹלְכִין כָּל הַלַּיְלָה שֶׁנֶאֱמַר (ויקרא ו') הִיא הָעוֹלָה וְכוּ' כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נ"ה) עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי. וְאֵין תְּפִלַּת עַרְבִית חוֹבָה כִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית וּמִנְחָה וְאַף עַל פִּי כֵּן נָהֲגוּ כָּל … להמשך קריאה

הָרְשָׁעִים שֶׁלִּבָּם מָלֵא לַעֲשׂוֹת רַע, הַאִם לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כָּל מִינֵי חֲטָאִים שֶׁעוֹלִים בִּרְצוֹנָם?

——– גַּם הָרְשָׁעִים שֶׁמִּצִּדָּם חֲשׂוּפִים הֵמָּה לָרֶדֶת לִשְׁאוֹל תַּחְתִּית, וְאֵיזֶה עֲבֵרָה שֶׁתִּזְדַּמֵּן לְיָדָם יְקַבְּלוּהָ בְּחֵשֶׁק וּבְרָצוֹן – אֵין בִּיכָלְתָּם לַעֲשׂוֹת כְּכָל אֲשֶׁר תִּיזֹם נַפְשָׁם, גַּם עֲלֵיהֶם יֵשׁ הַגְבָּלָה מִן הַשָּׁמַיִם עַד כַּמָּה יִתְדַּרְדְּרוּ, וְלָכֵן רָשָׁע שֶׁחוֹטֵא בַּעֲרָיוֹת לְמָשָׁל, אוּלָם אִם נִשְׁמָתוֹ אֵינָהּ יְכוֹלָה לָרֶדֶת עַד כְּדֵי נִשּׂוּאֵי נָכְרִית, יַעַצְרוּהוּ מֵהַשָּׁמַיִם וְלֹא יִזְדַּמֵּן לוֹ לָשֵׂאת גּוֹיָה … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' תלמוד תורה פ"ז א. עָוֹן גָּדוֹל הוּא לְבַזּוֹת אֶת הַחֲכָמִים אוֹ לִשְׂנֹאתָן לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא עַל שֶׁבִּזּוּ בָּהּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁנֶּאֱמַר (דה"ב ל"ב) וַיִּהְיוּ מַלְעִיבִים בְּמַלְאֲכֵי אֱלֹהִים וּבוֹזִים דְּבָרָיו וּמְתַעְתְּעִים בִּנְבִיאָיו כְּלוֹמַר בּוֹזִים מְלַמְּדֵי דְבָרָיו וְכֵן זֶה שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה אִם בְּחוּקוֹתַי תִּמְאָסוּ מְלַמְּדֵי חוּקוֹתַי תִּמְאָסוּ וְכָל הַמְּבַזֶה הַתַּלְמִיד חָכָם אֵין לוֹ … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חסידים סי' קמ"ו קמ"ז אִם הֵבִיא אָדָם אֶת עַצְמוֹ לִידֵי חְשַׁד יִמְחוֹל לְכָל הַחוֹשְׁדִים כִּי הוּא גוֹרֵם לְעַצְמוֹ: זְמִירוֹת הָיוּ לִי חוּקֶיךָ דָּוִד מַנִּיחַ כָּל זְמִירוֹת וְשִׁירוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה וְהָיָה קוֹרֵא אֶת הַטְּעָמִים בִּנְעִימוֹתָיו וּבְטַעֲמוֹתָיו וּבִזְמִירוֹת אֲבָל אוֹתָם הַהוֹלְכִים וְאוֹמְרִים הַמִּקְרָאוֹת דֶּרֶךְ לֵצִים וְהֵם בְּפִיהֶם כְּשִׁיר שֶׁל עֲגָבִים עֲתִידָה תּוֹרָה שֶׁתִּצְעַק עֲלֵיהֶם … להמשך קריאה

סימן תקלב – דין נטילת צפרנים בחול המועד – ערוך השולחן

——– א הרמב"ם בפרק שביעי פסק דמותר ליטול צפרנים בחול המועד, אפילו בכלי, כדרך נטילתן בחול. וכן כתב הסמ"ג. וזהו גם דעת הרי"ף והרא"ש, שפירשו דהא דאמרינן בגמרא (יז ב) דבגנוסטרי אסור – זהו אאבלות ולא אחול המועד. אבל הטור הביא דעות שיש שלא התיר רק בסכין, ולא במספריים. ויש מי שאוסר גם בסכין, רק … להמשך קריאה

סעי' ג' – במקום גדודי חיה ולסטים, מתפלל: צרכי עמך מרובים וכו', ללא ג' ראשונות ואחרונות, ואם יכול לעמוד עומד, וכשיגיע לישוב חוזר ומתפלל. – ספר מנחת שי

——– במשנה ברכות כח: ר' יהושע אומר המהלך במקום סכנה מתפלל תפילה קצרה ואיפליגו תנאי בברייתא בגמרא (כט:) בנוסח תפילה זו ואסיקנא בגמרא דהלכה כמאן דאמר צרכי עמך ישראל מרובים ודעתם קצרה וכו' ופירש רש"י ודעתם קצרה ואינם יודעים לפרש צרכיהם: וכתב הטור ההולך במקום גדודי חיות ולסטים מתפלל תפלה קצרה וזה נוסחה צרכי עמך … להמשך קריאה

דילוג לתוכן