זֶה הַקָּטָן גָּדוֹל – דובב שפתי ישנים

——– ז', י"ב: וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֶת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אַתֶּם וְשָׁמַר ה' אֱלֹקֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : אֶת הַמִּצְווֹת הַקַּלּוֹת, שֶׁאָדָם דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו, תִּשְׁמְעוּן. לִמְּדוּנוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל: *(((סוכה ל"ח ע"א.))) שְׁיָרֵי מִצְוָה מְעַכְּבִין אֶת הַפֻּרְעָנוּת. שֶׁדַּוְקָא אוֹתָם דְּבָרִים הַנִּרְאִים קְטַנִּים וְשׁוּלִיִּים, שֶׁאֵין אִישׁ נוֹתְנָם עַל לִבּוֹ, … להמשך קריאה

נשמט מסימן ב' סוף אות ב' – קיצור ליקוטי מוהר"ן

וְזֶהוּ דִּכְתִיב אַחַר פָּסוּק חֲגוֹר חַרְבְּךָ הַמְּבוּאָר בִּפְנִים בְּנוֹת מְלָכִים כוּ'. כָּל כְּבוּדָהּ בַּת מֶלֶךְ: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

שימוש בעשבים וירק

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– איסור זה שלא להשתמש במחובר לקרקע הוא דוקא באילן, אבל לא בעשבים וירק וכיוצא. ולכן מותר לקנח את ידיו המלוכלכות בדשא. (הרמב"ם, הרשב"א, הריטב"א, הגהות אשרי, בית יוסף, הרמ"א, הלבוש, אליה רבה, החיד"א, נהר שלום, פתח הדביר, חיי אדם, תוספת שבת, בני ציון ועוד. שבת ד צא) ——– … להמשך קריאה

הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי בְּבַיְּשָׁנוּת – ספר מנורת המאור עם פירוש

((( וְיֵשׁ בּוֹ פֶּרֶק אֶחָד))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה … להמשך קריאה

תנח. שלא לעזב שנאתו על המסית. – ספר החינוך

שתהיה שנאת המסית קבועה בלבבנו. כלומר שלא נקל בנטירת הנקמה ממנו על כל הרעה אשר חשב לעשות, ועל זה נאמר (דברים יג ט) ולא תשמע אליו. כלומר, אל תהי נשמע אליו להעביר מלבך נטירת נקמתך ממנו. וכן אמרו זכרונם לברכה (ספרי כאן) בפרוש זה הכתוב מכלל שנאמר בישראל עזוב תעזב עמו. ותרגם אנקלוס משבק תשבק … להמשך קריאה

נביאים – שמואל ב – פרק כב – חק לישראל

——– (ז) בַּצַּר-לִי&#1433 אֶקְרָ&#1443א יְהוָ&#1428ה וְאֶל-אֱלֹהַ&#1430י אֶקְרָ&#1425א וַיִּשְׁמַ&#1444ע מֵהֵֽיכָלוֹ&#1433 קוֹלִ&#1428י וְשַׁוְעָתִ&#1430י בְּאָזְנָֽיו: אֲמַר דָּוִד כַּד עָקָא לִיאֲנָא מְצַלֵּי קֳדָם יְיָ וּקְדָםאֱלָהִי אֲנָא מִתְחַנַּן וּמְקַבֵּל מֵהֵיכָלֵהּצְלוֹתִי וּבָעוּתִי קֳדָמוֹהִי מִתְעַבְּדָא: (ח) (ותגעש) וַיִּתְגָּעַ&#1444שׁ וַתִּרְעַשׁ&#1433 הָאָ&#1428רֶץ מוֹסְד&#1445וֹת הַשָּׁמַ&#1430יִם יִרְגָּ&#1425זוּ וַיִּֽתְגָּעֲשׁ&#1430וּ כִּֽי-חָ&#1445רָה לֽוֹ: וְאִתְרְגִיפַת וְאִתְרְגִישַׁת אַרְעָא שַׁכְלוּלֵי שְׁמַיָּאזָעוּ וְאִתְרְכִינוּ אֲרֵי תְקֵף רוּגְזֵהּ: ויתגעש ותרעש . לא על נסים שאירעוהו … להמשך קריאה

סימן תקלד – דיני כיבוס בגדים בחול המועד – ערוך השולחן

——– א אסור לכבס בגדים בחול המועד, שהרי יכול לכבסן קודם הרגל. ואדרבא: אם נתיר לכבסן במועד – כל אחד מפני טרדתו יניח הכיבוס על מועד, ויכנסו ליום טוב כשהן מנוולים. ולכן אפילו שכח, או היה אנוס – אסור. מפני שאי אפשר להתיר מפני מראית עין, דהרואה יאמר שמותר לכבס במועד, אלא אם כן היה … להמשך קריאה

מקץ יום שני תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ארבע פסוקים אלו שהם כנגד דֲ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת הרוח משבת שעברה: (ז) וַתִּבְלַ&#1448עְנָה&#1433 הַשִּׁבֳּלִ&#1443ים הַדַּקּ&#1428וֹת א&#1434ֵת שֶׁ&#1443בַע הַשִּׁבֳּלִ&#1428ים הַבְּרִיא&#1430וֹת וְהַמְּלֵא&#1425וֹת וַיִּיקַ&#1445ץ פַּרְע&#1430ֹה וְהִנֵּ&#1445ה חֲלֽוֹם: וּבְלָעָא שֻׁבְּלַיָּא לָקְיָתָא יָת שְׁבַעשֻׁבְּלַיָּא פַּטִּימָתָא וּמָלְיָתָא וְאִתְּעַר פַּרְעֹהוְהָא חֶלְמָא: הבריאות. שייני "ש בלע"ז : והנה חלום. והנה נשלם חלום שלם לפניו … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חסידים סי' ל"מ עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר. כְּשֶׁמְּחַרְפִים וּמְקַלְלִים אוֹתוֹ וּכְשֶׁמְּדַבְּרִים דִּבְרֵי הֶדְיוֹטוֹת אֵין לְהָשִׁיב. וְעֵת לְדַבֵּר כְּשֶׁמְּדַבְּרִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה לֹא עֵת לַחֲשׁוֹת. גַּם עֵת לַחֲשׁוֹת שֶׁלֹּא לְהוֹכִיחַ עַל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי בְּשׁוּם דָּבָר לֹא יְקַבְּלוּ תּוֹכָחָה. כִּי מוּטַב שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹגְגִים וְאַל יִהְיוּ מְזִידִים וְעֵת לְדַבֵּר כְּשֶׁבְּיָדְךָ לִמְחוֹת וּדְבָרֶיךָ נִשְׁמָעִים: כִּי עָלֶיךָ הוֹרַגְנוּ … להמשך קריאה

הַאִם עָדִיף לִישֹׁן מֻקְדָּם עַל מְנַת לָקוּם מֻקְדָּם לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה אוֹ לִישֹׁן מִתּוֹךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה וְלִלְמֹד עַד שֶׁתִּפֹּל עָלָיו שֵׁנָה?

——– כָּאן צָרִיךְ לִזָּהֵר מִמַּלְכֹּדֶת הַיֵּצֶר מְאֹד מְאֹד, בְּרֹב הַמִּקְרִים מַצְלִיחַ הַיֵּצֶר הָרָע לִגְנֹב לָאָדָם לַיְלָה שָׁלֵם לְלֹא תּוֹרָה בְּדֶרֶךְ זוֹ שֶׁיֵּלֵךְ לִישֹׁן מֻקְדָּם עַל מְנַת שֶׁיָּקוּם מֻקְדָּם וּלְבַסּוֹף לֹא זֶה וְלֹא זֶה בְּיָדוֹ. לָכֵן בְּדֶרֶךְ כְּלָל בְּוַדַּאי עָדִיף לִלְמֹד תּוֹרָה בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה עַד שֶׁתִּפֹּל עָלָיו שֵׁנָה וְיִישַׁן מִתּוֹךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה, וְרַק אִם בָּטוּחַ הוּא … להמשך קריאה

פת שחרית

——– יקפיד כל אדם לאכול פת בארוחת בוקר. כמבואר בגמרא (בבא קמא צב ע"ב, בבא מציעא קז ע"ב) שאכילת פת שחרית ושתיית מים מצילים מ-83 חולאים. ושלוש עשרה מעלות נאמרו בפת שחרית: מצילה מן החום, ומן הצינה, ומן הזיקים [רוח רעה], ומן המזיקים, ומחכימת פתי, וזוכה בדין, וללמוד תורה וללמד, ודבריו נשמעים, ותלמודו מתקיים בידו, … להמשך קריאה

נביאים – ירמיה – פרק ב – חק לישראל

——– (י) כִּ&#1443י עִבְר&#1438וּ אִיֵּ&#1444י כִתִּיִּים&#1433 וּרְא&#1428וּ וְקֵדָ&#1435ר שִׁלְח&#1445וּ וְהִֽתְבּוֹנְנ&#1430וּ מְאֹ&#1425ד וּרְא&#1429וּ הֵ&#1445ן הָיְתָ&#1430ה כָּזֹֽאת: אֲרֵי עִיבָּרוּ לְנַגְוַת כִּתָּאֵי וַחֲזוֹוְלִמְדִינַת עַרְבָאֵי שְׁלָחוּ וְאִסְתְּכָּלוּ לַחֲדָאוַחֲזוֹ עַמְמַיָא דִגְלַן מִכְּרַךְ לִכְּרַךְוּמִמְדִינָה לִמְדִינָה נַטְלִין יַת טַעֲוַתְהוֹןוּמוֹבְלִין לְהוֹן עִמְּהוֹן וּבַאֲתַר דְּאִינּוּןשָׁרַן פַּרְסִין יַת מַשְׁכְּנֵיהוֹן וּמְקִימִיןיַת טַעֲוַותְהוֹן וְסָגְדִין לְהוֹן אֵידָאהִיא אוּמָּא וְלִישָׁן דְעָבָדַת כְּוַתְכוֹןבֵּית יִשְּׂרָאֵל: איי כתיים . לאיי כתיים : … להמשך קריאה

סעי' ה' – אומר תפילת הדרך פעם אחת ביום אפילו כשעושה חניית בניים בעיר. ואם חשב ללון בלילה ונמלך חוזר ואומרה. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור ואין צריך לומר אותה אלא פעם אחת ביום אפילו אם ינוח בעיר באמצע היום. וכתב הב"י שכן כתב הכל בו בסימן פ"ז (נו:) בשם הר"מ (תשב"ץ קטן סי' רמב) וכתב עוד (שם) אבל אם דעתו ללון בעיר ואח"כ נמלך בו ויצא ממנה לעבור חוצה לה או לשוב לביתו צריך לחזור ולהתפלל אותה … להמשך קריאה

נח לבריות

——– לעולם יהיה אדם: מענה רך, משיב חֵמה, דובר שלום, ומדבר שלום עם אביו ועם אמו ועם אשתו ועם בניו ועם כל אדם ואפילו עם גוי בשוק, כדי שיהא אהוב למעלה ונחמד למטה, ומתקבל לעיני כל הבריות למלא את ימיו בטוב, עושה אלה לא ימוט לעולם. (אוצר המדרשים) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל … להמשך קריאה

סוֹף טוֹב – הַכֹּל טוֹב – דובב שפתי ישנים

——– ח', א': כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תְּחַיּוּן וּרְבִיתֶם וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם. *(((מדרש תנחומא פרשת עקב.))) אִם הִתְחַלְתָּ בְּמִצְוָה – גְּמֹר אוֹתָהּ, שֶׁאֵינָהּ נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם גּוֹמְרָהּ. *(((ברכות י"ב ע"א.))) הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַחִתּוּם, *(((כן אמר רבי אליעזר בן יעקב במסכת אבות פ"ד משנה … להמשך קריאה

סעי' ו' – ישתדל לאמר תפלת הדרך אחר איזה ברכה כדי שתהיה ברכה הסמוכה לחברתה. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מתוספות פסחים קד: ד"ה כל, ומה שאינה פותחת בברוך פר"י לפי שאינה אלא תפלה בעלמא שמתפלל להקב"ה שיוליכנו לשלום ואינה כברכת הנהנין ולא כברכות שתקנו על שם המאורע אלא בקשת רחמים ומפני שיש בה אריכת דברים חותמין בה בברוך והר"מ מרוטנבורק כשהיה יוצא לדרך בבקר היה אומרה אחר יהי רצון כדי להסמיכה … להמשך קריאה

פֶּרֶק רִאשׁוֹן [שלז] – ספר מנורת המאור עם פירוש

כָּל מִי שֶׁהוּא בַּיְּשָׁן בְּכָל דְּרָכָיו, זוּלַת בְּלִמּוּד, מוֹרֶה עָלָיו שֶׁהוּא יְרֵא הַשֵּׁם וְשֶׁעָמְדוּ רַגְלֵי אֲבוֹתָיו עַל הַר סִינַי וְלֹא יָבוֹא לִידֵי חֵטְא, כְּדִכְתִיב: "וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל־ פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ" (שמות כ, יז), "עַל־פְּנֵיכֶם", זוֹ בּוּשָׁה; "לְבִלְתִּי תֶּחֱטָאוּ", מְלַמֵּד שֶׁהַבּוּשָׁה מֵבִיא לִידֵי יִרְאַת חֵטְא. מִכָּאן אָמְרוּ: סִימָן טוֹב בָּאָדָם, שֶׁהוּא בַּיְּשָׁן. אַחֵרִים אוֹמְרִים: כָּל … להמשך קריאה

נביאים – מלכים א – פרק ג – חק לישראל

——– (כא) וָאָקֻ&#1445ם בַּבֹּ&#1435קֶר לְהֵינִ&#1445יק אֶת-בְּנִ&#1430י וְהִנֵּה-מֵ&#1425ת וָאֶתְבּוֹנֵ&#1444ן אֵלָיו&#1433 בַּבֹּ&#1428קֶר וְהִנֵּ&#1435ה לֹֽא-הָיָ&#1445ה בְנִ&#1430י אֲשֶׁ&#1445ר יָלָֽדְתִּי: וַאֲקֵימִית בְּצַפְרָא לְאוֹנָקָא יַת בְּרִיוְהָא מִית וְאִסְתַּכָּלִית בֵּיהּ בְּצַפְרָאוְהָא לָא הֲוָה בְּרִי דִּילֵידִית: ואתבונן אליו . נתתי לב להסתכל בו : (כב) וַתֹּאמֶר&#1449 הָאִשָּׁ&#1448ה הָאַחֶ&#1436רֶת לֹ&#1443א כִ&#1431י בְּנִ&#1444י הַחַי&#1433 וּבְנֵ&#1443ךְ הַמֵּ&#1428ת וְזֹ&#1444את אֹמֶ&#1433רֶת&#1433 לֹ&#1443א כִ&#1428י בְּנֵ&#1445ךְ הַמֵּ&#1430ת וּבְנִ&#1443י הֶחָ&#1425י וַתְּדַבֵּ&#1430רְנָה … להמשך קריאה

בחוקותי יום שני תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ארבע פסוקים אלו שהם כנגד דֲ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת הרוח משבת שעברה: (ט) וּפָנִ&#1443יתִי אֲלֵיכֶ&#1428ם וְהִפְרֵיתִ&#1443י אֶתְכֶ&#1428ם וְהִרְבֵּיתִ&#1430י אֶתְכֶ&#1425ם וַֽהֲקִֽימֹתִ&#1445י אֶת-בְּרִיתִ&#1430י אִתְּכֶֽם: וְאֶתְפְּנֵי בְּמֵימְרִי לְאוֹטָבָא לְכוֹן וְאַפֵּשׁיָתְכוֹן וְאַסְגֵי יָתְכוֹן וַאֲקֵם יָתקְיָמִי עִמְכוֹן: ופניתי אליכם. אפנה מכל עסקי לשלם שכרכם, משל למה הדבר דומה, למלך ששכר פועלים וכו' … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק יט – חק לישראל

——– (כח) עֵ&#1443ד בְּ&#1453לִיַּעַל יָלִ&#1443יץ מִשְׁפָּ&#1425ט וּפִ&#1445י רְ&#1437שָׁעִ&#1431ים יְבַלַּע-אָֽוֶן: סָהֲדָא רִגְלָאָה מְמַיֵק בְּדִינֵיהּ וּפוּמְהוֹןדְּרַשִׁיעֵי מַפִּיק עָאֲתָא: עד בליעל יליץ משפט . יעיד לאד' מליצת משפטי יסורין ומית' : ופי רשעים יבלע און . האון יבלעהו : (כט) נָכ&#1443וֹנוּ לַלֵּצִ&#1443ים שְׁפָטִ&#1425ים וּ&#1437מַהֲלֻמ&#1431וֹת לְגֵ&#1443ו כְּסִילִֽים: מִתַּקְנִין לִמְמִקְנֵי דִינֵי וּמָחָתָא לְגִשְׁמֵיהוֹןדְּסַכְלֵי: נכונו ללצים . הקב"ה זימן לו שפטים … להמשך קריאה

סימן תקלה – שלא לפנות מחצר לחצר במועד – ערוך השולחן

——– א תנן במועד קטן (יג א): אין מפנין מבית לבית בחצר אחרת. אבל באותה חצר – מפנין מבית לבית. ופירושא ד"אין מפנין" – היינו לעקור דירתו ממקום זה למקום זה. דטירחא גדולה היא, ואין דעתו מתיישבת, ויתבטל בזה משמחת יום טוב. ואיתא בירושלמי שם, והובא בטור: אין מפנין מדירה נאה לנאה, ולא מכעורה לכעורה. … להמשך קריאה

כתובים – תהילים – פרק מד – חק לישראל

——– (יב) תִּ&#1453תְּנֵנוּ כְּצֹ&#1443אן מַאֲכָ&#1425ל וּ&#1437בַגּוֹיִ&#1431ם זֵרִיתָֽנוּ: מְסַרְתָּנָא הֵיךְ עָנָא לְמֵיכְלָא וּבֵינֵיעַמְמַיָא בַדַרְתָּא יָתָנָא: זריתנו . אפנדישנו"ש בלע"ז : (יג) תִּמְכֹּֽר-עַמְּךָ&#1445 בְלֹא-ה&#1425וֹן וְלֹ&#1445א-רִ&#1437בִּ&#1431יתָ בִּמְחִירֵיהֶֽם: זַבַּנְתָא עַמָךְ מַגָן דְלָא מָמוֹנָאוְלָא אַסְגֵיתָא קִנְיָנָא בְּפֵרוּנֵיהוֹן: (יד) תְּשִׂימֵ&#1443נוּ חֶ&#1453רְפָּה לִשְׁכֵנֵ&#1425ינוּ לַ&#1445עַג וָ&#1437קֶ&#1431לֶס לִסְבִיבוֹתֵֽינוּ: שַׁוִיתָנָא קְלָנָא לְשֵׁיבָבָנָא מְמִקְנוּתָא וְתוּרְפִּיתָאלְחַזְרָנוּתָנָא: (טו) תְּשִׂימֵ&#1443נוּ מָ&#1453שָׁל בַּגּוֹיִ&#1425ם מְנֽוֹד-רֹ&#1437&#1431אשׁ בַּלְאֻמִּֽים: שַׁוִיתָנָא לְמִתְלָא בְעַמְמַיָא טִלְטוּל רֵישָׁאבְּאוּמַיָא: … להמשך קריאה

הַאִם טוֹב לְהִתְעַנּוֹת?

——– טוֹב מְאֹד, וְרַק שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְעַצְבוּת מִכָּךְ. (וראה עוד לעיל פ"ג תשובה ) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא … להמשך קריאה

הרחת בשמים במחובר

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מיני בשמים המחוברים לאילן או לאדמה, מותר לאחוז בהם ולהריחם, ויזהר שלא יתלשם. (המאירי, בית יהודה עייאש, יד אהרון, משנה ברורה ועוד רבים. שבת ג קטז, שבת ד עז) ואף על פי שאסור להשתמש באילן? כתב המאירי (סוכה לז עמוד ב) שדוקא כאשר נשען על האילן נחשב שמשתמש … להמשך קריאה

תנט. שלא להציל המסית. – ספר החינוך

שנמנע המוסת שלא להציל המסית כשיראהו בסכנת מות ואבוד, ועל זה נאמר (דברים יג ט) ולא תחוס עינך עליו. וכן אמרו זכרונם לברכה (ספרי) מכלל שנאמר לא תעמד על דם רעך, יכול אי אתה עומד על דמו של זה? תלמוד לומר ולא תחוס עינך עליו. שרש המצוה כתוב בקודמות הבאות על מסית וכל ענינה כמותן. … להמשך קריאה

סימן תלו – דין המפרש בים והיוצא בשירא – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תלו – דין המפרש בים והיוצא בשירא א הַמְפָרֵשׁ מִיַּבָּשָׁה לַיָּם אוֹ יוֹצֵא בְּשַׁיָּרָא, וְאֵינוֹ מַנִּיחַ א בְּבֵיתוֹ מִי שֶׁיִּבְדֹּק תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, ב זָקוּק לִבְדֹּק. { וְלֹא יְבָרֵךְ אָז עַל בִּעוּר חָמֵץ } (כָּל בּוֹ). קֹדֶם שְׁלֹשִׁים יוֹם ג אֵינוֹ צָרִיךְ לִבְדֹּק. { וּכְשֶׁמַּגִּיעַ פֶּסַח יְבַטְּלֶנּוּ, } (טוּר). וְאִם דַּעְתּוֹ לַחֲזֹר קֹדֶם הַפֶּסַח, … להמשך קריאה

דילוג לתוכן