סימן תכט – שאין נופלין על פניהם כל ניסן – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תכט – שאין נופלין על פניהם כל ניסן א שׁוֹאֲלִין בְּהִלְכוֹת א פֶּסַח קֹדֶם לַפֶּסַח ב שְׁלֹשִׁים יוֹם. { הַגָּה: וּמִנְהָג לִקְנוֹת חִטִּים לְחַלְּקָן לַעֲנִיִּים לְצֹרֶךְ פֶּסַח. וְכָל מִי שֶׁדָּר בָּעִיר } ג { י"ב חֹדֶשׁ צָרִיךְ } ד { לִתֵּן לְזֶה } (אוֹר זָרוּעַ). ב אֵין נוֹפְלִין עַל פְּנֵיהֶם בְּכָל חֹדֶשׁ ה נִיסָן, … להמשך קריאה

סעי' ג' – המתפלל שחרית בלחש ונמצא במקום קדושה, לא יענה על קדושת כתר – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י מצאתי כתוב בשם הגאונים המתפלל כשיגיע שליח ציבור לקדושה אומר עמו נקדישך מלה במלה ולא מיבעיא אם התפילות שוות אלא שאפילו תפילת היחיד יוצר ותפילת הציבור מוסף. וכתוב בתשובות הרשב"א (ח"א סי' קנח) יחיד העומד בתפילה וכשהגיע לקדושה היו הציבור אומרים קדושה דסדרא דבר ברור הוא שאין אומר קדושה עמהם חדא שאין … להמשך קריאה

תלישה מתלוש

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– ענף תלוש עם פירות, מותר לתלוש ממנו פירות, כשם שמותר לתלוש ענבים מהאשכול. וכן מותר לתלוש עלה מהלולב ביום טוב של חג הסוכות, כדי לאגוד בו את הלולב, ההדס והערבה. וכן הדסים ובשמים תלושים, מותר לתלוש מהם לחלק לאחרים. ואם הבשמים קשים, נכון לחותכם ביד ולא בסכין. שמא … להמשך קריאה

נביאים – ירמיה – פרק טז – חק לישראל

——– (יט) יְהוָ&#1438ה עֻזִּ&#1447י וּמָעֻזִּ&#1435י וּמְנוּסִ&#1430י בְּי&#1443וֹם צָרָ&#1425ה אֵלֶ&#1431יךָ גּוֹיִ&#1444ם יָבֹ&#1433אוּ&#1433 מֵֽאַפְסֵי-אָ&#1428רֶץ וְיֹאמְר&#1431וּ אַךְ-שֶׁ&#1433קֶר&#1433 נָחֲל&#1443וּ אֲבוֹתֵ&#1428ינוּ הֶ&#1430בֶל וְאֵֽין-בָּ&#1445ם מוֹעִֽיל: יְיָ תּוּקְפִּי וְרוּחֲצָנִי וּמְשֵׁיזְבִי בְּעִדַּןעָקָא לְשֵׁמַע גְבוּרָתָךְ עַמְמִין יֵיתוּןמִסְּיָפֵי אַרְעָא וְיֵימְרוּן בְּרַם לְשִׁקְרָאפְּלָחוּ אֲבְהָתָנָא לְלָמָא וְלֵית בְהוֹןהֲנָאָה: ה' עוזי ומעוזי ומנוסי . אנטיפויימאנ"ט בלעז ומנחם חברו ל' פלא כמו נתת ליראיך נס להתנוסס ( תהלים ס … להמשך קריאה

מעלת נשיקת ידי החכם וברכתו

——– אם יש רב תלמיד חכם בבית הכנסת, טוב ונכון לנשק את ידיו לאחר התפלה. וענין זה יש בו מעלה גדולה מאוד, לפי הקדושה הרבה שיש בהם, שמחדשים בכל יום הלכות וכותבים בידיהם, ויש באצבעותיהם קדושת התורה (פתח הדביר). וכן מובא בזוהר הקדוש (בראשית פג ע"ב): באו רבי אלעזר ורבי אבא וכל החכמים ונישקו את … להמשך קריאה

לסימן ה' אות יוד – שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ – קיצור ליקוטי מוהר"ן

וְהוּא מִתְגַּבֵּר לְשַׁבְּרָם וּלְגָרְשָׁם וְהַמָּגִינֵי אֶרֶץ הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל הֵם וְכוּ': לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

גמרא ברכות דף סג ע"ב – חק לישראל

——– וְעוֹד פָּתַח רִבִּי יְהוּדָה בִּכְבוֹד תּוֹרָה וְדָרַשׁ. (דברים כז) הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם. וְכִי אוֹתוֹ הַיּוֹם נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל וַהֲלֹא אוֹתוֹ יוֹם סוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיָה. אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁחֲבִיבָה תּוֹרָה עַל לוֹמְדֶיהָ בְּכָל יוֹם וָיוֹם כַּיּוֹם שֶׁנִּתְּנָה מֵהַר סִינַי. אָמַר רִבִּי תַּנְחוּם בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִיָּיא. אִישׁ כְּפַר עַכּוֹ: תֵּדַע שֶׁהֲרֵי אָדָם … להמשך קריאה

בהמה התולשת ואוכלת

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כתב מרן השלחן ערוך (סימן שכד סי"ג): מותר לאדם להעמיד את בהמתו על גבי עשבים מחוברים שתאכל מהם [והיינו שהאדם עומד על עשבים, וכשהבהמה רואה אותו עומד, אף היא עומדת ואוכלת מהם], ולא חוששים שמא יתלוש מהם להאכילה. ע"כ. ואמרו במכילתא: "למען ינוח שורך וחמורך", יכול ימנע את … להמשך קריאה

גמרא ברכות דף ט"ו ע"ב – חק לישראל

——– תָּנֵי רַב עוֹבַדְיָה קַמֵּיהּ דְרָבָא (דברים י"א) וְלִמַּדְתֶּם שֶׁיְּהֵא לִמּוּדָךְ תַּם שֶׁיִּתֵּן רֶיוַח בֵּין הַדְּבֵקִים. עָנֵי רָבָא בַּתְרֵיהּ כְּגוֹן עַל לְבָבְךָ עַל לְבַבְכֶם בְּכָל לְבָבְךָ בְּכָל לְבַבְכֶם עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה הַכָּנָף פְּתִיל אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ. אָמַר רִבִּי חָמָא בְּרִבִּי חֲנִינָא כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע וּמְדַקְדֵּק בְּאוֹתִיּוֹתֶיהָ מְצַנְנִין לוֹ גֵיהִנָּם שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ס"ח) בְּפָרֵשׂ שַׁדַּי … להמשך קריאה

מָה הָעֵצָה לְהִתְגַּבֵּר עַל רְדִיפַת הַמּוֹתָרוֹת?

——– תַּאֲוַת הַמּוֹתָרוֹת נוֹבַעַת מֵהָרָצוֹן לְמִלּוּי סִפּוּק בַּחַיִּים, וְאֵין עֵצָה כִּי אִם לְמַלֵּא אֶת סִפּוּק הַחַיִּים בִּדְבָרִים נַעֲלִים וּבַעֲלֵי עֶרֶךְ – שִׁעוּרֵי תּוֹרָה קְבוּעִים, מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְלֹא רַק לַעֲשׂוֹתָם אֶלָּא לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִתְעַנֵּג עַל גֹּדֶל עֶרְכָּם כִּי אַחֶרֶת הֶחָלָל יִשָּׁאֵר רֵיק וְחַיָּבִים לְמַלְּאוֹתוֹ בְּסִפּוּק מְסֻיָּם, וְחַיָּב אָדָם לְסַפֵּק אֶת טַעַם חַיָּיו, וְאִם מְסַפְּקוֹ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה … להמשך קריאה

שְׁמֹר מֶרְחָק! – דובב שפתי ישנים

——– ד', כ"ח: וַעֲבַדְתֶּם שָׁם אֱלֹקִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם עֵץ וְאֶבֶן אֲשֶׁר לֹא יִרְאוּן וְלֹא יִשְׁמְעוּן וְלֹא יֹאכְלוּן וְלֹא יְרִיחֻן. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש הגדול.))) מִשֶּׁאַתֶּם עוֹבְדִים לְעוֹבְדֵיהֶם, כְּאִלּוּ אַתֶּם עוֹבְדִים לָהֶם. כַּמָּה שָׁפֵל הוּא הַמַּחְנִיף לְעוֹבְרֵי עֲבֵרָה, וּמְחַזֵּק אֶת יְדֵיהֶם, שֶׁלֹּא רַק שֶׁנִּמְנֶה הוּא עַל אוֹתָם *(((סוטה (מ"ב ע"א): ארבע כתות אינן זוכין להקביל … להמשך קריאה

גמרא ברכות דף מ"ו ע"ב – חק לישראל

——– אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אֵין הַמְּסֻבִּין רַשָּׁאִין לֶאֱכוֹל כְּלוּם עַד שֶׁיִּטְעוֹם הַבּוֹצֵעַ. יָתִיב רַב סַפְרָא וְקָאָמַר לִטְעוֹם אִיתְמַר. לְמָאי נַפְקָא מִינָהּ שֶׁחַיָּיב אָדָם לוֹמַר בִּלְשׁוֹן רַבּוֹ תָּנוּ רַבָּנָן שְׁנַיִם מַמְתִּינִין זֶה לָזֶה בְּקַעֲרָה שְׁלשָׁה אֵין מַמְתִּינִין הַבּוֹצֵעַ הוּא פּוֹשֵׁט יָדוֹ תְחִלָּה וְאִם בָּא לַחֲלוֹק כָּבוֹד לְרַבּוֹ אוֹ לְמִי … להמשך קריאה

תנג. להביא קדשים בבית הבחירה. – ספר החינוך

להביא אל בית הבחירה ולהקריב שם מה שנחיב נפשינו בחטאת ואשם ועולה ושלמים, ואף על פי שהבהמות ההן בחוצה לארץ חובה עלינו להביאם אל המקום הנבחר, ועל זה נאמר (דברים יב כו) רק קדשיך אשר יהיו לך ונדריך תשא ובאת, ואף על פי שבאתנו מצוה להקריב כל קרבן בבית הבחירה, כמו שכתבתי בסדר זה (מצוה … להמשך קריאה

סימן תל – – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תל – א שַׁבָּת שֶׁלִפְנֵי הַפֶסַח קוֹרִין אוֹתוֹ שַׁבָּת הַגָּדוֹל, מִפְנֵי א הַנֵּס שֶׁנַּעשָׂה בּוֹ. { הַגָּה: וְהַמִּנְהָג לוֹמַר בְּמִנְחָה } ב { הַהַגָּדָה, מִתְּחִלַּת עֲבָדִים הָיִינוּ עַד לְכַפֵּר עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ; וּפוֹסְקִים לוֹמַר בָּרְכִי נַפְשִׁי } (מִנְהָגִים). באר היטב – סימן תל – א א הנס. שלקחו כל א' שה בעשור לחדש ואותו … להמשך קריאה

פֶּרֶק שֵׁנִי [שלד] – ספר מנורת המאור עם פירוש

בִּזְכוּת הָעֲנָוָה אֲשֶׁר נִתְלַבְּשׁוּ בָהּ אָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים זָכוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁיֹּאהַב אוֹתָם הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת חוּלִין, סוֹף פֶּרֶק כִּסּוּי הַדָּם (פט, א): "לֹא מְרֻבְּכֶם מִכָּל־ הָעַמִּים חָשַׁק ה"' וגו' (דברים ז, ז), אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בָּנַי, אֲנִי חוֹשֵׁק בָּכֶם, שֶׁאֲפִילּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מַשְׁפִּיעַ לָכֶם גְּדוּלָה אַתֶּם מְמַעֲטִים עַצְמְכֶם לְפָנַי. נָתַתִּי גְדוּלָה לְאַבְרָהָם, אָמַר: … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק כט – חק לישראל

——– (ט) אִֽישׁ-חָכָ&#1431ם נִ&#1453שְׁפָּט אֶת-אִ&#1443ישׁ אֱוִ&#1425יל וְרָגַ&#1445ז וְ&#1437שָׂחַ&#1431ק וְאֵ&#1443ין נָֽחַת: גַּבְרָא חַכִּימָא דָּיֵן עִם גַּבְרָאשַׁטְיָא וְרָגֵז וְחָאֵךְ וְלָא מִתְתְּבַר: איש חכם נשפט . מתוכח עם האויל : ואין נחת . בין מראה לו פנים זעופו' בין שמראהו פנים שוחקו' אין נחת לא בזו ולא בזו אינו מוצא קורת רוח מצינו באמציה שהראה לו הקב"ה פנים … להמשך קריאה

משנה פאה פרק א – חק לישראל

——– א. אֵלוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר. הַפֵּאָה, וְהַבִּכּוּרִים, וְהָרֵאָיוֹן, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וְתַלְמוּד תּוֹרָה. אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם: (א) אלו דברים שאין להם שיעור. מדאורייתא, אבל מדרבנן יש להם שיעור, דהא תנן בסיפא … להמשך קריאה

שכיבה והליכה על דשא

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לשכב או ללכת, ואפילו לרוץ או להוביל עליו עגלת תינוק על דשא בשבת. כיון שאינו מתכוין לתלוש. ואף אם העשבים ארוכים, אין זה ודאי שבריצתו יתלש מהם (מסכת עירובין ק ע"ב). וכן כתב הערוך השלחן שמותר לרוץ על דשא, ואין לנו לחדש איסורים מדעתנו. ואף אם נדחק … להמשך קריאה

משנה כלאים פרק ט – חק לישראל

——– א. אֵין אָסוּר מִשּׁוּם כִּלְאַיִם אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא בַנְּגָעִים אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. אֵין הַכֹּהֲנִים לוֹבְשִׁין לְשַׁמֵּשׁ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. צֶמֶר גְּמַלִּים וְצֶמֶר רְחֵלִים שֶׁטְּרָפָן זֶה בָזֶה, אִם רֹב מִן הַגְּמַלִּים, מֻתָּר, וְאִם רֹב מִן הָרְחֵלִים, אָסוּר, מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, אָסוּר. וְכֵן הַפִּשְׁתָּן וְהַקַּנְבּוֹס שֶׁטְּרָפָן זֶה בָזֶה: (א) אין אסור משום כלאים … להמשך קריאה

זוהר ויקהל דף ד' ע"ב – חק לישראל

——– קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַיָי וְאִי תֵימָא דְקַשְׁיָא מִלָּה עָלַיְיכוּ. כָּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ. מָהוּ יְבִיאֶהָ אֶלָּא מֵהָכָא אוֹלִיפְנָא רָזָא לִצְלוֹתָא דְבַר נַשׁ דְּדָחִיל לְמָארֵיהּ וּמְכַוֵּין לִבֵּיהּ וּרְעוּתֵיהּ בִּצְלוֹתָא אַתְקִין תִּקּוּנָא דִלְעֵילָא כְּמָה דְאוּקְמוּהָ. בְּקַדְמֵיתָא בְשִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן דְּקָאַמְרִין מַלְאֲכִין עִלָּאִין לְעֵילָא וּבְהַהוּא סִדּוּרָא דְתוּשְׁבְּחָן דְּקָא אַמְרֵי יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא אִיהִי קְשִׁיטַת גַּרְמָהָא וְאִתַּתְקְנַת בְּתִקּוּנָהָא כְּאִתְּתָא דְאִתְקַשְּׁטַת … להמשך קריאה

הַכְּלָל הַשֵּׁנִי: בְּבֹשֶׁת פָּנִים – ספר מנורת המאור עם פירוש

(((וְנֶחְלָק לִשְׁנֵי חֲלָקִים: הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן, בִּצְנִיעוּת; הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי, בְּבַיְּשָׁנוּת.))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט … להמשך קריאה

עַל מַה בָּכָה הֶחָפֵץ חַיִּים?

——– פַּעַם כִּנֵּס הֶחָפֵץ חַיִּים אֶת בְּנֵי הַיְשִׁיבָה, וְאָמַר: לַמְדָנִים, חֲרִיפִים, פַּלְפְּלָנִים, אֲבָל אֵינָם יוֹדְעִים מֵעִקְּרֵי הַתּוֹרָה, וְתֹכֶן דְּבָרָיו שָׁם הָיָה שֶׁהָעִקָּר לִלְמֹד לִחְיוֹת חַיֵּי הִסְתַּפְּקוּת וְצֶנַע בְּכָל הֲלִיכוֹת הַבַּיִת, וּלְחַזֵּר אַחַר אִשָּׁה וּלְהִנָּשֵׂא לְלֹא דְּחִיּוֹת וַאֲמַתְלָאוֹת שֶׁצְּרִיכִים לְהִסְתַּדֵּר כְּפִי נִימוּסֵי וְסֵדֶר הָעוֹלָם, שֶׁכָּל הַנִּמּוּקִים וְהָאֲמַתְלָאוֹת הָאֵלֶּה בְּעֶטְיוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרָע הֵם. וְגַם בְּנֵי הַתּוֹרָה … להמשך קריאה

סימן תקל – כללות דיני חול המועד – ערוך השולחן

——– א בחגיגה (יח א) הביאו בגמרא כמה דרשות דחול המועד אסור במלאכה. וכן בתורת כהנים פרשת "אמור" איתא וזה לשונו: "וכל מלאכה לא תעשו" – הרי זה בא ללמד על ימי מועד שהם אסורים במלאכה. יכול יהו אסורים ב"מלאכת עבודה"? תלמוד לומר "הוא" – הוא אסור במלאכת עבודה, ואין ימי מועד אסורים במלאכת עבודה. … להמשך קריאה

זוהר וילך דף רפד ע"א – חק לישראל

——– רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח (ישעיה כד) מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִירוֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַדִּיק וְגוֹמֵר. וַוי לוֹן לִבְנֵי נְשָׁא לְאִנּוּן דְּלָא מַשְׁגִּיחִין וְלָא מִשְׁתַּדְּלִין בִּיקָרָא דְּמָארֵיהוֹן וְלָא מִסְתַּכְּלִין בִּקְדֻשָּׁה עִלָּאָה לְאִתְקַדָּשָׁא בְּהַאי עָלְמָא לְמֶהֱוֵי קַדִּישִׁין בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. מִכְּנַף הָאָרֶץ. דָּא כְּסוּתָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא. זְמִירוֹת שָׁמַעְנוּ כְּמָה דְּאָמַר (איוב לה) נוֹתֵן זְמִירוֹת בַּלָּיְלָה זְמִירוֹת תֻּשְׁבְּחָן דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל קַמֵּי … להמשך קריאה

סימן תלא – זמן בדיקת החמץ – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תלא – זמן בדיקת החמץ א א בִּתְחִלַּת לֵיל י"ד בְּנִיסָן בּוֹדְקִים אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר, בַּחֹרִין וּבַסְדָקִין, בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁדֶּרֶךְ לְהַכְנִיס שָׁם חָמֵץ. ב יִזָּהֵר כָּל אָדָם ב שֶׁלֹּא יַתְחִיל בְּשׁוּם מְלָאכָה ג וְלֹא יֹאכַל, עַד שֶׁיִּבְדֹּק. וַאֲפִלּוּ אִם יֵשׁ לוֹ עֵת קָבוּעַ לִלְמֹד, ד לֹא יִלְמֹד עַד שֶׁיִּבְדֹּק; וְאִם הִתְחִיל לִלְמֹד מִבְּעוֹד … להמשך קריאה

זוהר בשלח דף נ"ח ע"א – חק לישראל

——– רִבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח וְאָמַר (תהלים י') לָמָה ה' תַּעֲמוֹד בְּרָחוֹק תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָרָה בְּשַׁעָתָא דְחוֹבֵי עַלְמָא גָרְמוּ קוּדְשָׁא בְרִיךְ הוּא סָלִיק לְעֵילָא לְעֵילָא וּבְנֵי נָשָׁא צַוְחִין וְנַחֲתִין דִּמְעִין וְלֵית מָאן דְּיַשְׁגַח עֲלַיְיהוּ מָאי טַעְמָא בְגִין דְּאִיהוּ סָלִיק לְעֵילָא לְעֵילָא וּתְשׁוּבָה אִתְמְנַע מִנַּיְיהוּ כְּדֵין כְּתִיב (שמות טו) וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ. רִבִּי יִצְחָק אָמַר הַאי … להמשך קריאה

דילוג לתוכן