תנ. שלא לעזב הלוי, מלתן לו מתנותיו. – ספר החינוך

שהזהרנו שלא לעזב הלוים ולא נתרשל מהשלים להם חקם. כלומר, שלא נשהה להם מעשרותם, וכל שכן ברגלים שאנו מזהרין עליהן ביותר כדי לשמחן במועד, ועל זה נאמר (דברים יב יט) השמר לך פן תעזב את הלוי כל ימיך על אדמתך. משרשי המצוה. לפי שהאל ברוך הוא חפץ בטוב עמו ישראל אשר בחר לו לעם ורצה … להמשך קריאה

כֵּיצַד נִפְטָרִים מֵהַחוֹבוֹת?

——– בַּדֶּרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ, עִקַּר הַחוֹבוֹת זֶה מֵהָרְדִיפָה עַל הַלּוּקְסוּס וְהַמּוֹתָרוֹת, וְאָדָם שֶׁחוֹבוֹתָיו נוֹצְרוּ מִסִּבָּה זוֹ קָשֶׁה שֶׁיְּהֵא לוֹ סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא לִפָּטֵר מֵחוֹבוֹת אֵלּוּ, אָמְנָם אָדָם שֶׁמִּצְטַמְצֵם בְּקִנְיָנָיו וְרוֹכֵשׁ רַק אֶת הַהֶכְרֵחִי, מֻבְטָח הוּא שֶׁבְּעֶזְרַת ה' יֵחָלֵץ מֵחוֹבוֹתָיו, וְכָאן מָקוֹם לְהַזְכִּיר הַטְעָיַת יֵצֶר גְּדוֹלָה מְאֹד, אָדָם קוֹנֶה דִּירָה וְנִכְנָס בְּהֶכְרֵחַ לְחוֹבוֹת שֶׁל … להמשך קריאה

בִּטּוּל גְּזֵרוֹת – דובב שפתי ישנים

——– ג', כ"ד: ה' אֱלֹקִים אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((ספרי.))) פָּתַח לִהְיוֹת עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל, אַף עַל פִּי שֶׁנִּגְזְרָה גְּזֵרָה. *(((ברכות י' ע"א. ולמד זאת מדוד המלך ע"ה, שבשעה שציווה למנות את ישראל הראהו הקב"ה דמות מלאך וחרבו … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק יט – חק לישראל

——– (כב) תַּאֲוַ&#1443ת אָדָ&#1443ם חַסְדּ&#1425וֹ וְטֽוֹב-רָ&#1437שׁ מֵאִ&#1445ישׁ כָּזָֽב: רַגְתֵּיהּ דְּבַר נָשָׁא חַסְדֵיהּ וְטָבמִסְכֵּנָא מִן גַּבְרָא כַדָבָא: תאות אדם חסדו . עיקר שהבריות מתאוים לאדם בעבור חסדו : וטוב רש מאיש כזב . ואם איש כזב הוא ומבטיח ואינו עושה טוב איש רש ממנו : (כג) יִרְאַ&#1443ת יְהוָ&#1443ה לְחַיִּ&#1425ים וְשָׂבֵ&#1445עַ יָ&#1437לִ&#1431ין בַּל-יִפָּ&#1445קֶד רָֽע: דְּחַלְתֵּיהּ דֶּאֱלָהָא לְחַיֵּי … להמשך קריאה

נביאים – מלכים א – פרק ג – חק לישראל

——– (טו) וַיִּקַ&#1445ץ שְׁלֹמֹ&#1430ה וְהִנֵּ&#1443ה חֲל&#1425וֹם וַיָּב&#1448וֹא יְרוּשָׁלִַ&#1436ם וַֽיַּעֲמֹ&#1443ד | לִפְנֵ&#1443י | אֲר&#1443וֹן בְּרִית-אֲדֹנָ&#1431י וַיַּ&#1444עַל עֹלוֹת&#1433 וַיַּ&#1443עַשׂ שְׁלָמִ&#1428ים וַיַּ&#1445עַשׂ מִשְׁתֶּ&#1430ה לְכָל-עֲבָדָֽיו: (פ) וְאִתְעַר שְׁלֹמֹה וְהָא חֶלְמָא וַאֲתָאלִירוּשְׁלֵם וְקָם קֳדָם אֲרוֹנָא דַּיְיָוְאַסֵּיק עֲלָוָון וּנְכִיס נִכְסַת קוּדְשִׁיןוַעֲבַד מִשְׁתְּיָא לְכָל עַבְדּוֹהִי: ויקץ שלמה והנה חלום . והנה הבין שחלומו אמת , שומע עוף מצפצף ומבין לשונו , כלב … להמשך קריאה

מֵאֵילוּ דְּבָרִים פִּתּוּי הַיֵּצֶר מַצְלִיחַ בְּיוֹתֵר?

——– בִּדְבָרִים שֶׁנִּכְשָׁלִים בָּהֶם גַּם הַחֲרֵדִים לִדְבַר ה', פִּתּוּי הַיֵּצֶר קָשֶׁה מְאֹד לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ. לְמָשָׁל: א. קְרִיאַת עִתּוֹנִים. ב. שְׁמִיעַת רַדְיוֹ. ג. פֵּאָה נָכְרִית (וּבִפְרָט אֵלּוּ הָאֲסוּרוֹת לְכוּ"ע) ד. מַלְבּוּשִׁים צָרִים וּקְצָרִים וּשְׁקוּפִים. ה. רְדִיפָה אַחַר מוֹתָרוֹת וְלוּקְסוּס, דִּירוֹת פְּאֵר, מַלְבּוּשֵׁי פְּאֵר, רָהִיטֵי פְּאֵר וְכַדּוֹמֶה. ו. שְׁמִירַת הָעֵינַיִם הַמְזֻלְזֶלֶת. ז. בִּטּוּל תּוֹרָה. ח. זִלְזוּל תְּפִלָּה … להמשך קריאה

קדושת בית הכנסת

——– בית הכנסת נקרא "מקדש מעט", ונאמר: "ואת מקדשי תיראו", שיהיה מוראו של ה' השוכן בו עליו. על כן, כתב מרן השלחן ערוך (סימן קנא ס"א): בתי כנסיות ובתי מדרשות, אין נוהגים בהם קלות ראש, כשחוק והיתול ושיחה בטילה. ואותם הנוהגים שם שחוק וקלות ראש, עליהם נאמר: "מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי". וחובה קדושה … להמשך קריאה

כתובים – תהילים – פרק ט – חק לישראל

——– (טו) לְמַ&#1445עַן אֲסַפְּרָ&#1431ה כָּֽל-תְּהִלָּ&#1451תֶ&#1445יךָ בְּשַֽׁעֲרֵ&#1445י בַת-צִיּ&#1425וֹן אָ&#1437גִ&#1431ילָה בִּישׁוּעָתֶֽךָ: מִן בִּגְלַל דְאִשְׁתָּעֵי לְכֻלְּהוֹן שִׁבְחָתָךְבְּמַעֶלָנֵי תַּרְעֵי כְנִישַׁת צִיּוֹן אֵדוּץבְּפוּרְקָנָךְ: (טז) טָבְע&#1443וּ ג&#1453וֹיִם בְּשַׁ&#1443חַת עָשׂ&#1425וּ בְּרֶֽשֶׁת-ז&#1445וּ טָ&#1437מָ&#1431נוּ נִלְכְּדָ&#1445ה רַגְלָֽם: טְבָעוּ עַמְמַיָּא בְּשׁוּחֲתָא דַעֲבָדוּ בִּמְצַדְתָּאדְנָא כְמַנוּ אִתְאֲחַדַת רַגְלֵיהוֹן: טבעו גוים . זו היא התהלה אשר אספר : (יז) נ&#1444וֹדַ&#1448ע | יְהוָה&#1454 מִשְׁפָּ&#1450ט עָ&#1451שָׂ&#1445ה בְּפֹ&#1443עַל כַּ&#1453פָּיו נוֹקֵ&#1443שׁ רָשָׁ&#1425ע הִגָּי&#1445וֹן … להמשך קריאה

בחוקותי יום ראשון תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה: (ג) אִם-בְּחֻקֹּתַ&#1430י תֵּלֵ&#1425כוּ וְאֶת-מִצְוֹתַ&#1443י תִּשְׁמְר&#1428וּ וַֽעֲשִׂיתֶ&#1430ם אֹתָֽם: אִם בִּקְיָמַי תְּהָכוּן וְיָת פִּקוֹדַיתִּטְרוּן וְתַעֲבְּדוּן יָתְהוֹן: אם בחקתי תלכו. יכול זה קיום המצות, כשהוא אומר ואת מצותי תשמרו, הרי קיום המצות אמור, הא מה אני מקים אם … להמשך קריאה

לסימן רל"ד – קיצור ליקוטי מוהר"ן

וְזֶה וְאִם רָץ לְבָבְךָ וְכוּ' בְּלוֹם פִּיךָ: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

סעי' ב' – כשמתפלל עם הש"צ יאמר עמו מלה במלה כל הקדושה וברכת האל הקדוש, ושומע תפלה, וישחה עמו במודים. – ספר מנחת שי

——– כתבו התוספות שם כא: ד"ה אין מה שאמר רבי יהושע בן לוי שאין היחיד אומר בתפלתו קדושה זה דוקא כשלא מתפלל עם הש"צ יחד אבל כשמתפלל יחד עם הש"צ לכשיגיע שליח ציבור לקדושה יאמר עם השליח ציבור נקדש וכל הקדושה משלם יכול לענות עם הציבור דאין זה קרוי יחיד. וכ"כ הרי"ף בשם רב האי … להמשך קריאה

תלישה מעציץ

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אסור לתלוש מעציץ נקוב [שיש נקב בתחתיתו] ומעציץ שאינו נקוב. (שבת ג ל, שבת ד סז) גרעין אבוקדו שהונח במים, או שעועית שהונחה בצמר גפן לח, וְהִכּוּ שורשים, אסור להוציאם. (ה כב) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי … להמשך קריאה

תנא. מצות שחיטה. – ספר החינוך

שכל מי שירצה לאכל בשר (בהמה חיה או עוף) שישחט אותם תחלה כראוי, ולא יהיה לו התר אלא בזביחה, ועל זה נאמר (דברים יב כא) וזבחת מבקרך ומצאנך כאשר צויתיך וגו'. ולשון ספרי (כאן) מה מקדשים בשחיטה, אף חלין בשחיטה. כאשר צויתיך מלמד שנצטוה משה רבנו על הושט ועל הגרגרת, ועל רב אחד בעוף, ועל … להמשך קריאה

הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי בְּדִבּוּר – ספר מנורת המאור עם פירוש

((( וְיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי פְּרָקִים))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה … להמשך קריאה

סימן תקכח – דין עירובי חצרות ועירובי תחומין ביום טוב – ערוך השולחן

——– א יום טוב אינו צריך עירובי חצרות ושיתופי מבואות, דהוצאה הותרה ביום טוב. ואף שיש שאומר שמהראוי היה לעשות גם ביום טוב, לעניין לטלטל דבר שאין בו צורך כלל כמו שכתבתי בסימן תקיח – אין המנהג כן. ורק בערב פסח, כשמניחים עירוב על כל השנה – היה ראוי להזכיר גם יום טוב, כמו שכתבתי … להמשך קריאה

כתובים – תהילים – פרק ה – חק לישראל

——– (ז) תְּאַבֵּד&#1454 דֹּבְרֵ&#1450י כָ&#1451זָ&#1445ב אִישׁ-דָּמִ&#1445ים וּמִרְמָ&#1431ה יְתָ&#1432עֵ&#1445ב | יְהוָֽה: תְּאַבֵּד מְמַלְלֵי כַדְבוּתָא אֱנָשׁ שָׁדֵידַם זַכַּי וְנִכְלָא יְרַחֵק יְיָ: איש דמים ומרמה . זה עמלק וזרעו : (ח) וַאֲנִ&#1431י בְּרֹ&#1443ב חַ&#1453סְדְּךָ אָב&#1443וֹא בֵיתֶ&#1425ךָ אֶשְׁתַּחֲוֶ&#1445ה אֶל-הֵֽיכַל-קָ&#1437דְשְׁךָ&#1431 בְּיִרְאָתֶֽךָ: וַאֲנָא בִּסְגִיאֵי טוּבָךְ אֵעוּל לְבֵיתָךְאֶסְגוֹד לְהֵיכְלָא דְקוּדְשָׁךְ בִּדְחַלְתָּךְ: ואני . אבא ביתך להודות לך ברב חסדך שהפלאת עלינו להראותינו … להמשך קריאה

משנה שביעית פרק י – חק לישראל

——– א. שְׁבִיעִית, מְשַׁמֶּטֶת אֶת הַמִּלְוָה בִּשְׁטָר וְשֶׁלֹּא בִשְׁטָר. הַקָּפַת הַחֲנוּת, אֵינָהּ מְשַׁמֶּטֶת. וְאִם עֲשָׂאָהּ מִלְוָה, הֲרֵי זוֹ מְשַׁמֶּטֶת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הָרִאשׁוֹן הָרִאשׁוֹן מְשַׁמֵּט. שְׂכַר שָׂכִיר, אֵינוֹ מְשַׁמֵּט. וְאִם עֲשָׂאוֹ מִלְוָה, הֲרֵי זֶה מְשַׁמֵּט. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל מְלָאכָה שֶׁפּוֹסֶקֶת בַּשְּׁבִיעִית, מְשַׁמֶּטֶת. וְשֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת בַּשְּׁבִיעִית, אֵינָהּ מְשַׁמֶּטֶת: (א) שביעית משמטת את המלוה. המלוה את … להמשך קריאה

משנה תרומות פרק י – חק לישראל

——– א. בָּצָל שֶׁנְּתָנוֹ בְתוֹךְ עֲדָשִׁים, אִם שָׁלֵם, מֻתָּר. וְאִם חֲתָכוֹ, בְּנוֹתֵן טָעַם. וּשְׁאָר כָּל הַתַּבְשִׁיל, בֵּין שָׁלֵם בֵּין מְחֻתָּךְ, בְּנוֹתֵן טָעַם. רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בַּצַחֲנָה, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא לִטּוֹל אֶת הַזֻּהְמָא: (א) בצל שנתנו לתוך עדשים. [של חולין] וה"ה בצל של תרומה שנתנו לתוך עדשים: (בצל שנתנו לתוך עדשים. בצל של תרומה שנתנו לתוך עדשים … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק ח – חק לישראל

——– (לג) שִׁמְע&#1430וּ מוּסָ&#1445ר וַחֲכָ&#1431מוּ וְאַל-תִּפְרָֽעוּ: שְׁמַעוּ מַרְדּוּתָא וְאִתְחַכְּמוּ וְלָא תָרְשׁוּן: ואל תפרעו . ואל תבטלו מוסרי : (לד) אַ&#1445שְֽׁרֵי אָדָם&#1454 שֹׁמֵ&#1450עַ&#1451ֽ לִ&#1445י לִשְׁקֹ&#1443ד עַל-דַּ&#1453לְתֹתַי י&#1444וֹם | י&#1425וֹם לִ&#1437שְׁמֹ&#1431ר מְזוּזֹ&#1445ת פְּתָחָֽי: טוּבוֹי לְבַר נָשָׁא דְשָׁמֵעַ לִיוְנִשְׁקוֹד עַל אִסְקוּפָתִי בְּכָל יוֹמָאוְיוֹמָא לְמִנְטַר סִפֵּי דְתַרְעָא: לשקוד . לשמור : על דלתותי . להכנס ראשון לבית המדרש ולבית … להמשך קריאה

סימן תקכט – דיני שמחת יום טוב: "חציו לה' וחציו לכם" – ערוך השולחן

——– א כתב הרמב"ם בפרק רביעי דין טז: כשם שמצוה לכבד השבת ולענגה – כך כל ימים טובים, שנאמר (ישעיה נח יג): "לקדוש ה' מכובד", וכל ימים טובים נאמר בהן "מקרא קדש". וכבר בארנו הכיבוד והעונג בהלכות שבת. וכן ראוי לאדם שלא יסעוד בערב יום טוב מן המנחה ולמעלה כמו ערב שבת, שזהו בכלל הכיבוד. … להמשך קריאה

הִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים – דובב שפתי ישנים

——– ד', ו': וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הוּא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : בָּזֹאת תֵּחָשְׁבוּ חֲכָמִים וּנְבוֹנִים לְעֵינֵי הָעַמִּים. כָּתַב רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי בְּסֵפֶר הַכּוּזָרִי: חֲמֵשׁ דְּרָגוֹת הֵן בְּמִכְלוֹל הַנִּבְרָאִים בָּעוֹלָם: הַדּוֹמֵם, הַצּוֹמֵחַ, הַחַי, הַמְדַבֵּר, וְעַם יִשְׂרָאֵל. אֻמָּה זוֹ, הַנִּבְדֶּלֶת … להמשך קריאה

הַאִם לְהַעֲדִיף לָשֵׂאת לְאִשָּׁה בַּת בַּעַל הַבַּיִת עָשִׁיר אוֹ בַּת תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵין בְּיָדוֹ רַק מְעַט?

——– וּמַעֲשֶׂה רַב בְּהֶחָפֵץ חַיִּים זצוק"ל שֶׁהָיוּ לוֹ הַצָּעוֹת מִבְּנוֹת עֲשִׁירִים מֻפְלָגִים, וֶהֱיוֹת וּלְאָבִיו חוֹרְגוֹ הָיְתָה בַּת מֵאִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה וְרָצָה הוּא לְחָתָן אֶת הֶ"חָפֵץ חַיִּים", וְיָכוֹל הָיָה הַדָּבָר לִגְרֹם לְקִלְקוּל שְׁלוֹם בַּיִת בֵּינוֹ לְבֵין אִמּוֹ, לָקַח לְאִשָּׁה אֶת בַּת אָבִיו חוֹרְגוֹ שֶׁלֹּא הָיָה עָשִׁיר כְּלָל, וְלָעֵת זִקְנוּתוֹ הָיָה אוֹמֵר שֶׁרַק בִּזְכוּת שֶׁלָּקַח לְאִשָּׁה אֶת בַּת … להמשך קריאה

תנב. שלא לאכל אבר מן החי. – ספר החינוך

שנמנענו שלא לאכל אבר מן החי, כלומר אבר שנחתך מבעל חיים בעודנו חי, ועל זה נאמר (דברים יב כג) ולא תאכל הנפש עם הבשר, וכן אמרו ולא תאכל הנפש עם הבשר זה אבר מן החי ואמרינן במסכת חלין (קב, ב) אכל אבר מן החי ובשר מן החי לוקה שתים, לפי שיש על זה שני לאוין, … להמשך קריאה

משנה דמאי פרק ה – חק לישראל

——– א. הַלּוֹקֵחַ מִן הַנַּחְתּוֹם, כֵּיצַד הוּא מְעַשֵּׂר. נוֹטֵל כְּדֵי תְרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה, וְאוֹמֵר, אֶחָד מִמֵּאָה מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ כָּאן, הֲרֵי בְצַד זֶה מַעֲשֵׂר, וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר סָמוּךְ לוֹ, זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו, וְהַשְּׁאָר חַלָּה, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּצְפוֹנוֹ אוֹ בִדְרוֹמוֹ, וּמְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת: (א) הלוקח מן הנחתום. כשהנחתום מוכר במדה גסה, הלוקח ממנו חייב … להמשך קריאה

פֶּרֶק רִאשׁוֹן [שלג] – ספר מנורת המאור עם פירוש

כְּשֶׁנִּכְנְסָה בְלִבּוֹ שֶׁל אָדָם רוּחַ שְׁטוּת לְהִתְגָּאוֹת לִבּוֹ, כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא הַגֵּאוּת מִן הַמַּחֲשָׁבָה בְּפֹעַל, בְּמַעֲשֶׂה אוֹ בְדִבּוּר, עֲדַיִן יוּכַל בְּנָקֵל לְהוֹצִיא גֵאוּת זֶה מִלִּבּוֹ כָּל זְמַן שֶׁלֹּא שָׁלַט עָלָיו כָּל כָּךְ לְהוֹצִיא אֶל הַפֹּעַל, אֲבָל מֵאַחַר שֶׁהֻרְגַּל בּוֹ בְּכָל מַעֲשָׂיו כְּבָר הוּא נֶאֱסַר בּוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַנִּיחוֹ עַד שֶׁמְּבִיאַתּוּ לִידֵי עֲנִיּוּת, כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק … להמשך קריאה

לסימן רמ"ו – קיצור ליקוטי מוהר"ן

וְיֵשׁ לוֹמַר דְּזֶהוּ טַעַם דְּמַאן דְּאָמַר תַּלְמִיד-חָכָם צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בּוֹ שְׁמִינִי שֶׁבַּשְׁמִינִית וּמַאן דְּאָמַר לֹא מִינָה כוּ' הוּא מִטַּעַם שֶׁמָּא לֹא יְכַוֵּן הַמִּדָּה וּכְאַזְהָרַת רַבֵּנוּ זַ"ל: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת … להמשך קריאה

דילוג לתוכן