יֶשְׁנָם כָּאֵלֶּה שֶׁמִּיָּד שֶׁנּוֹפְלִים בְּחֵטְא מְחַפְּשִׂים בְּתִקּוּנֵי הָאֲרִ"י הֵיאַךְ לְתַקְּנוֹ הַאִם כֵּן נָכוֹן לִנְהֹג?

——– אָדָם שֶׁאֵינוֹ נוֹפֵל בְּחֵטְא, וְרַק קָרָהוּ מִקְרֶה לֹא טוֹב וְנָפַל בְּחֵטְא, אִם זֶה מִגֹּדֶל הַנִּסָּיוֹן שֶׁהִפְתִּיעוֹ, אוֹ מִגֹּדֶל הַתַּאֲוָה שֶׁפִּתְאוֹם הִשְׁתַּלְּטָה עָלָיו, אוּלָם בְּדַעְתּוֹ נָחוּשׁ הוּא שֶׁלֹּא לַחְטֹא כְּלָל, וְאֵין מָצוּי אֶצְלוֹ כְּלָל שֶׁיֶּחְטָא, זֶהוּ שֶׁרָאוּי שֶׁיֵּלֵךְ מִיָּד לְתַקֵּן תִּקּוּנוֹ עַל פִּי תִּקּוּנֵי הָאֲרִיזַ"ל, אוּלָם זֶה שֶׁאֵינוֹ בָּטוּחַ בְּעַצְמוֹ, וּמִדֵּי פַּעַם נִכְשָׁל בְּחֵטְא וּמַצָּבוֹ … להמשך קריאה

בהמשך – התחיל ללמוד תורה קודם זמן תפלה בביתו והגיע זמן תפלה לא צריך להפסיק הלימוד מחשש שמא ימשך. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י הנזכר למעלה בסימן זה בשם הר"ן, שאם היה עוסק בתורה ויש שהות עדיין לקריאת שמע ותפלה לא צריך להפסיק מלמודו. והביאו הרמ"א כאן בהגה בסוף דבריו ואם אין השעה עוברת, ויש לו שהות עדיין להתפלל ולקרוא ק"ש, אינו פוסק כלל. (ב"י בשם הר"ן). וכתב המ"ב (ס"ק י' ובביה"ל ד"ה מי) שלא פוסק … להמשך קריאה

לסימן נ"ו אחר אות י"ג – קיצור ליקוטי מוהר"ן

וְעַל-כֵּן הִקְפִּיד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם עַל קֹרַח וְעָנְשׁוֹ מִיתָה מְשֻׁנָּה מִשּׁוּם שֶׁיְּכוֹלִין לִטְעוֹת שֶׁמַּחְלוֹקָתָן הוּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, וּבֶאֱמֶת סָבַר קֹרַח כֵּן. עַיֵּן סִימָן ו' בַּמֶּה שֶׁכָּתַבְנוּ שָׁם: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" … להמשך קריאה

מעלת התשובה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אף שהחמירה התורה מאוד בעונש המחלל את השבת, מכל מקום ברוב רחמיו וחסדיו של בורא עולם על עמו ישראל, גילה לנו את סוד מעלת התשובה, שעל ידי שאדם חוזר בו ומתחרט על מעשיו ומחליט שיותר לא יחלל שבת, זוכה להתקרב להקב"ה. וכך כותב הרמב"ם (הלכות תשובה פרק ז … להמשך קריאה

תכט. שלא להנות מתקרבת עבודה זרה. – ספר החינוך

שלא נדביק שום דבר מעבודה זרה עם ממוננו וברשותנו להנות בו, ועל זה נאמר (דברים ז כו) ולא תביא תועבה אל ביתך וגו'. משרשי המצוה. כדי להרחיק כל ענין עבודה זרה הנמאסת. דיני מצוה זו, גם כן בפרק שלישי ממסכת עבודה זרה. ובארו לנו (מכות כב א), שהמבשל בעצי אשרה לוקה שתים, משום ולא תביא … להמשך קריאה

זוהר תשא דף קפ"ח ע"ב – חק לישראל

——– כְּגַוְנָא דָא עַד לָא חָאבוּ יִשְׂרָאֵל. בְּשַׁעְתָּא דְקַיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְסִינַי אִתְעֲבָר מִנַּיְיהוּ זוֹהֲמָא דְהָאי חִוְיָא דְּהָא כְדֵין בִּיטוּל יֵצֶר הָרָע הֲוָה מֵעַלְמָא וְדָחוּ לֵיהּ מִנַיְיהוּ וּכְדֵין אִתְאֲחִידוּ בְּאִילָנָא דְחַיֵּי וּסְלִיקוּ לְעֵילָא וְלָא נַחְתוּ לְתַתָּא. כְּדֵין הֲווֹ יַדְעִין וַהֲווֹ חָמָאן אַסְפָּקָלַרְיָין עִלָּאִין וְאִתְנָהֲרָן עֵינַיְיהוּ וְחָדָאן לְמִנְדַּע וּלְמִשְׁמַע. וּכְדֵין חָגַר לוֹן קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא … להמשך קריאה

לסימן נ"ז אחר אות א' – קיצור ליקוטי מוהר"ן

כְּשֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַחֲכָמִים. כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁהֵם עֲדַיִן בַּחַיִּים מִכָּל מָקוֹם מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּהֶם אֵין לְךָ הִסְתַּלְּקוּת חֲכָמִים גְּדוֹלָה מִזּוֹ. וְעִקַּר שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא לְהַאֲמִין שֶׁאֵין מִסְתַּלְקִים כְּלָל כִּי זְכוּתָם וְתוֹרָתָם וְצִדְקָתָם חָיִּים וְקַיָּמִים לָעוֹלָם: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל … להמשך קריאה

סימן תח – דין הנחת הערוב וקנית השביתה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תח – דין הנחת הערוב וקנית השביתה א { מֻתָּר לְעָרֵב עֵרוּבֵי תְּחוּמִין וְלִקְנוֹת שְׁבִיתָה סוֹף הַתְּחוּם, וְלָכֵן } מִי שֶׁיָּצָא מֵהָעִיר בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְהִנִּיחַ מְזוֹן שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת רָחוֹק מֵהָעִיר בְּתוֹךְ הַתְּחוּם וְקָבַע שְׁבִיתָתוֹ שָׁם, אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר לָעִיר וְלָן בְּבֵיתוֹ, נַחְשֹׁב אוֹתוֹ כְּאִלּוּ שָׁבַת בַּמָּקוֹם שֶׁהִנִּיחַ בּוֹ הַשְּׁתֵּי סְעֻדּוֹת, וְזֶהוּ הַנִּקְרָא עֵרוּבֵי … להמשך קריאה

זוהר נח דף ס"א ע"ב – חק לישראל

——– רִבִּי אֶלְעָזָר אָזַל לְגַבֵּי דְרִבִּי יוֹסֵי בְּרִבִי שִׁמְעוֹן בֶּן לְקוֹנְיָא חֲמוֹי כֵּיוַן דְּחָמָא לֵיהּ אִתְקִיל לֵיהּ תוֹפְסִיתָה (ס"א טוֹפְסִיסָא) דְקוּמְרָא בְמַטְוַן דְּקוּלְפָא וִיתִיבוּ אָמַר לֵיהּ חֲמוֹי אֶפְשַׁר דְּשַׁמְעַת מֵאָבוּךְ הָאי דִכְתִיב (איכה ב) עָשָׂה ה' אֲשֶׁר זָמָם בִּצַע אֶמְרָתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה מִימֵי קֶדֶם אָמַר לֵיהּ הָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָא בִּצַע אֶמְרָתוֹ דְבָזַע פּוּרְפִירָא דִילֵיהּ. אֲשֶׁר … להמשך קריאה

חובת הציבור

——– קריאת התורה היא חובת ציבור ולא חובת יחיד, דהיינו שרק אם התאספו עשרה אנשים אז חלה עליהם חובה לקרוא בתורה, אבל אינה חובה על כל יחיד לשמוע, כפרשת זכור ומגילת אסתר, שכל אדם חייב לשמוע ואפילו הוא יחיד. על כן, מי שנאנס והתפלל יחיד, אינו חייב להשלים את קריאת התורה. וכמו כן, מי שהוצרך … להמשך קריאה

סימן תקו – דיני לישה ביום טוב – ערוך השולחן

——– א אין מודדין קמח ביום טוב כדי לידע כמה ללוש, אלא יקח באומד הדעת. דאין בזה שום מניעה לשמחת יום טוב, אף אם יפחות מעט או יוסיף מעט. ואפילו מאן דמתיר בגמרא (כט א) אינו אלא מפני שיטול חלה בעין יפה, כמבואר בגמרא. וזה היה שייך בזמן שנתנו לכהן, ולא כן עתה ששורפין החלה … להמשך קריאה

בהמשך – המלמד את הרבים ורואה שעומד לעבור זמן ק"ש, צריך לקרא את כל הק"ש, ואם חושש לביטול תורה מספיק שיקרא פסוק ראשון כר"י הנשיא. ולענין תפלה יפסיק ויתפלל. – ספר מנחת שי

——– עוד כתב הב"י שם בסימן ע' בשם הרא"ש שאם מלמד תורה לרבים מפסיק רק לפסוק ראשון בלבד כר"י הנשיא. וכתב רבינו ירוחם בשם התוס' אפילו אם יעבור זמן ק"ש אם היה מלמד תורה קורא רק פסוק ראשון בלבד. וכתב הב"י שהטור שלא הזכיר דין זה אפשר שסובר שמה שאמרנו שאם מלמד לאחרים לא מפסיק … להמשך קריאה

כֶּתֶר הַצְּנִיעוּת – דובב שפתי ישנים

——– ל"א, ט"ז: הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּדָּבָר בִּלְעָם לִמְסָר מַעַל בַּה' עַל דְּבַר פְּעוֹר וַתְּהִי הַמַּגֵּפָה בַּעֲדַת ה'. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : מַגִּיד שֶׁהָיוּ מַכִּירִין אוֹתָן: זוֹ הִיא שֶׁנִּכְשַׁל פְּלוֹנִי בָּהּ. וְכִי מָה אִכְפַּת לָנוּ שֶׁהָיוּ מַכִּירִים אֶת אֵלּוּ שֶׁנִּכְשְׁלוּ בָּהֶן? אֶלָּא לְלַמֵּד לִבְנוֹת יִשְׂרָאֵל הַיְקָרוֹת: שֶׁבַּחוּרָה הַמַּחְטִיאָה בָּחוּר מִיִּשְׂרָאֵל בְּגוּפָהּ, עֲווֹנָהּ נִרְשַׁם וְנִכָּר … להמשך קריאה

גמרא בבא קמא דף צ"ד ע"ב – חק לישראל

——– תָּנוּ רַבָּנָן הַגַּזְלָנִים וּמַלְוֵי בְרִבִּית שֶׁהֶחֱזִירוּ אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶם וְהַמְקַבֵּל מֵהֶן אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בִּימֵי רִבִּי נִשְׁנִית מִשְׁנָה זוּ דְּתַנְיָא מַעֲשֵׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁבִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ רֵיקָה אִם אַתָּה עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה אֲפִלּוּ אַבְנֵט אֵינוֹ שֶׁלָּךְ וְנִמְנַע וְלֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה בְּאוֹתָה שָׁעָה אָמְרוּ הַגַּזְלָנִים וּמַלְוֵי בְּרִבִית שֶׁהֶחֱזִירוּ … להמשך קריאה

משנה סנהדרין פרק ב – חק לישראל

——– א. כֹּהֵן גָּדוֹל דָּן וְדָנִין אוֹתוֹ, מֵעִיד וּמְעִידִין אוֹתוֹ, חוֹלֵץ וְחוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ, וּמְיַבְּמִין אֶת אִשְׁתּוֹ, אֲבָל הוּא אֵינוֹ מְיַבֵּם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא אָסוּר בָּאַלְמָנָה. מֵת לוֹ מֵת, אֵינוֹ יוֹצֵא אַחַר הַמִּטָּה, אֶלָּא הֵן נִכְסִין וְהוּא נִגְלֶה, הֵן נִגְלִין וְהוּא נִכְסֶה, וְיוֹצֵא עִמָּהֵן עַד פֶּתַח [שַׁעַר] הָעִיר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵינוֹ יוֹצֵא מִן … להמשך קריאה

פֶּרֶק רְבִיעִי [שיז] – ספר מנורת המאור עם פירוש

לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת בְּכָל דָּבָר וּבַאֲכִילָתוֹ, בֵּין כְּשֶׁאוֹכֵל בְּבֵיתוֹ בֵּין כְּשֶׁאוֹכֵל בַּחֲבוּרָה אוֹ עִם אוּשְׁפִּיזִיכְנוֹ. בַּבַּיִת כֵּיצַד? כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק כִּסּוּי הַדָּם (חולין פד, ב): דָּרַשׁ רַב עֲוִירָא, זִימְנִין אֲמַר לָהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי וְזִמְנִין אֲמַר לָהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אַסֵּי: מַאי דִּכְתִיב: "טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה" וגו' (תהלים קיב, ה)? לְעוֹלָם יֹאכַל אָדָם … להמשך קריאה

זוהר אמור דף קב ע"א – חק לישראל

——– אָמַר רַבִּי יוֹסֵי וַוי לוֹן לְעַמָּא דְּעֵשָׂו בְּשַׁעְתָּא דְּהַאי שָׂעִיר מְשַׁדְּרֵי לְהַהוּא דְּלָטוֹרָא מְמַנָּא דַּעֲלַיְהוּ דִּבְגִנֵּיהּ אָתֵי לְשַׁבְּחָא לוֹן לְיִשְׂרָאֵל וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַהֲדַר כָּל אִנּוּן חוֹבִין לְרֵישָׁא דְּעַמֵּיהּ בְּגִין דִּכְתִיב (תהלים ק"א) דּוֹבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אִלְמָלֵא הֲווּ יַדְּעֵי אוּמוֹת הָעוֹלָם מֵהַאי שָׂעִיר לָא שַׁבְקִין לוֹן לְיִשְׂרָאֵל יוֹמָא … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות ברכות פרק ו א. יֵשׁ לְנוֹטֵל לִתֵּן עַל יָדָיו מְעַט מְעַט עַד שֶׁיִּתֵּן כְּשִׁעוּר. וְאִם נָתַן הָרְבִיעִית כֻּלָּהּ בִּשְׁטִיפָה אַחַת כָּשֵׁר. נוֹטְלִין אַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה זֶה בְּצַד זֶה אוֹ יַד זֶה עַל גַּבֵּי זֶה בִּשְׁטִיפָה אַחַת וּבִלְבַד שֶׁיְּרַפּוּ יְדֵיהֶן כְּדֵי שֶׁיָּבֹא בֵּינֵיהֶן הַמַּיִם וְיִהְיֶה בְּאוֹתָהּ הַשְּׁטִיפָה כְּדֵי רְבִיעִית לְכָל אֶחָד וְאֶחָד: ב. … להמשך קריאה

תל. לברך את השם אחר אכילת המזון. – ספר החינוך

לברך את השם יתברך אחר שיאכל האדם וישבע מלחם או משבעת המינים הנזכרים בכתוב (דברים ח ח), כשהוא זן מהם ולחם סתם נקרא פת העשויה מחטה ושעורה, ובכלל החטה הכסמת, ובכלל השעורה שבלת שועל ושיפון, ועל כלל שבעת המינין הזנין נאמר (שם י) ואכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך על הארץ הטובה וגו'. וזאת השביעה … להמשך קריאה

שְׁמִירַת הַמַּחְשָׁבָה – דובב שפתי ישנים

——– ל"א, נ': וַנַּקְרֵב אֶת קָרְבַּן ה' אִישׁ אֲשֶׁר מָצָא כְלִי זָהָב אֶצְעָדָה וְצָמִיד טַבַּעַת עָגִיל וְכוּמָז לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵינוּ לִפְנֵי ה'. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((שבת ס"ד ע"א. ראה שם מהי משמעות הדבר.))) כּוּמָז – דְּפוּס שֶׁל בֵּית הָרֶחֶם, לְכַפֵּר לָהֶם עַל הִרְהוּר הַלֵּב שֶׁל בְּנוֹת מִדְיָן. לִמְּדוּ חֲכָמִים: *(((יומא כ"ט ע"א.))) הִרְהוּרֵי עֲבֵרָה קָשִׁים … להמשך קריאה

הכנת צבע אדום למשכן

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– בהיות וציוונו ה' לכסות את המשכן בעורות של אַיִל [מין בהמה, ולא אַיָּל שהוא מין חיה] הצבועים בצבע אדום, לשם כך זרעו מיני צמחים ובישלום ועשו מהם צבע אדום. ולצורך קבלת הצמחים היו צריכים לחרוש, לזרוע, לקצור ועוד. (עיין שבת ה א, קו) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל … להמשך קריאה

זוהר וישב דף קפ"ט ע"א – חק לישראל

——– וַיְהִי יְיָ אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדוֹנָיו וְגוֹ', רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח (תהלים ל"ז) כִּי ה' אוֹהֵב מִשְׁפָּט וְלֹא יַעֲזוֹב אֶת חֲסִידָיו לְעוֹלָם נִשְׁמָרוּ, הַאי קְרָא אוֹקְמוּהָ בְּאַבְרָהָם אֶת חֲסִידָיו חֲסִידוֹ כְּתִיב וְהָא אִתְמָר, תָּא חֲזֵי בְּכָל אֲתַר דְּצַדִּיקַיָּא אָזְלֵי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטִיר לוֹן וְלָא שָׁבִיק לוֹן, דָּוִד אָמַר (שם כ"ג) … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' תפלה פרק י"ב א. אֵין קוֹרִין בַּתּוֹרָה בְּצִבּוּר בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים גְדוֹלִים בְּנֵי חוֹרִין. וְאֵין קוֹרִין פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה פְּסוּקִים. וַיְדַבֵּר עוֹלֶה מִן הַמִּנְיָן. וְלֹא יִהְיוּ הַקּוֹרִין פָּחוֹת מִשְּׁלשָה אֲנָשִׁים. וְאֵין מַתְחִילִין בְּפָרָשָׁה פָּחוֹת מִשְּׁלשָׁה פְּסוּקִים. וְאֵין מְשַּׁיְירִין בְּפָרָשָׁה פָּחוֹת מִשְּׁלשָה פְּסוּקִים. וְלֹא יִקְרָא הַקּוֹרֵא פָּחוֹת מִשְּׁלשָׁה פְּסוּקִים: ב. שְׁלשָׁה שֶׁקָּרְאוּ עֲשָׂרָה פְּסוּקִים … להמשך קריאה

גמרא סנהדרין דף כ"א ע"ב – חק לישראל

——– וְכוֹתֵב לוֹ סֵפֶר תּוֹרָה לִשְׁמוֹ. תָּנָא וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְנָאֶה בְּשֶׁל אֲבוֹתָיו. אָמַר רָבָא אַף עַל פִּי שֶׁהִנִּיחוּ לוֹ אֲבוֹתָיו לְאָדָם סֵפֶר תּוֹרָה מִצְוָה לִכְתּוֹב מִשֶּׁלּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לא) וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. אֵיתִיבֵיהּ אַבַּיֵּי וְכוֹתֵב לוֹ סֵפֶר תּוֹרָה לִשְׁמוֹ שֶׁלֹּא יִתְנָאֶה בְּשֶׁל אַחֵרִים מֶלֶךְ אִין הֶדְיוֹט לֹא. לֹא צְרִיכָא לִשְׁתֵּי תוֹרוֹת. וְכִדְתַנְיָא (שם … להמשך קריאה

פֶּרֶק חֲמִישִׁי [שיח] – ספר מנורת המאור עם פירוש

בְּעִנְיְנֵי הַדְּרָכִים הוֹרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל אֵיךְ יַרְחִיק אָדָם עַצְמוֹ מִן הַסַּכָּנוֹת וּמִן הַלִּסְטִים וּמֵחֲבֵרִים רָעִים וּמִכֹּתֶל רָעוּעַ וְאֵיךְ יְכַבֵּד לַגָּדוֹל הֵימֶנּוּ וּצְנִיעוּת הָאִשָּׁה בְּכָל הִלּוּכָהּ וּצְנִיעוּת הָאִישׁ בְּבֵית הַכִּסֵּא וְכוֹבֵשׁ יִצְרוֹ, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת קַמָּא, פֶּרֶק הַכּוֹנֵס צֹאן לַדִּיר (ס, א): אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לְעוֹלָם יִכָּנֵס אָדָם בְּכִי טוֹב וְיֵצֵא בְּכִי טוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות תפלה פרק א' א. מִצְוַת עֲשֵׂה לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ"ג) וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁעֲבוֹדָה זוּ הִיא תְפִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים נ"א) וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם אָמְרוּ חֲכָמִים אֵי זוּ הִיא עֲבוֹדָה שֶׁבְּלֵב זוּ תְפִלָּה וְאֵין מִנְיַן הַתְּפִלּוֹת מִן הַתּוֹרָה וְאֵין מִשְׁנֶה הַתְּפִלָּה הַזֹּאת מִן הַתּוֹרָה. וְאֵין לִתְפִלָּה זְמַן … להמשך קריאה

דילוג לתוכן