לסימן נ"ז אות ב' – קיצור ליקוטי מוהר"ן

וְאָמְרוּ שָׁם קי"ט, כָּל הַמְבַזֶּה תַּלְמִיד-חָכָם אֵין רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

סימן תקז – דיני אפייה ביום טוב – ערוך השולחן

——– א כתב רבינו הבית יוסף בסעיף א: אופין בפורני, דהיינו תנורים שלנו הגדולים ופיהם בצדם, ובלבד שלא תהא חדשה, דחיישינן שמא תפחת, ויפסד הלחם, וימנע משמחת יום טוב. ומחמין חמין באנטיכי, והוא יורה גדולה. עד כאן לשונו, והוא בגמרא (לד א). וביאור הדברים: דתנורים שלהם היו קטנים, והפורני היא תנור גדול כעין שלנו, וקא … להמשך קריאה

דין אבל בקריאת התורה

——– ישתדל האבל לארגן מנין בביתו ויביאו לו ספר תורה כנ"ל. אולם אם לא הביאו ספר תורה, ילך להתפלל בבית הכנסת, כמבואר בשלחן ערוך (יו"ד שצג ס"ג) וזו לשונו: "האבל אינו יוצא בחול לבית הכנסת, אבל בשבת יוצא. ואנו נוהגים שבכל יום שיש בו קריאת התורה יוצא האבל לבית הכנסת לשמוע קריאת התורה". כי רק … להמשך קריאה

סימן תט – דין מקום נתינת הערוב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תט – דין מקום נתינת הערוב א הַנּוֹתֵן עֵרוּבוֹ בְּבֵית א הַקְּבָרוֹת, אֵינוֹ עֵרוּב. לְפִי שֶׁבֵּית הַקְּבָרוֹת אָסוּר בַּהֲנָאָה, וְכֵיוָן שֶׁרוֹצֶה בְּקִיּוּם הָעֵרוּב שָׁם אַחַר קְנִיָּה, הֲרֵי נֶהֱנֶה בּוֹ. וְאִם נְתָנוֹ בְּבֵית הַפְּרָס, הֲרֵי זֶה עֵרוּב וַאֲפִלּוּ הָיָה כֹּהֵן, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לְהִכָּנֵס שָׁם ב בְּמִגְדָּל הַפּוֹרֵחַ אוֹ שֶׁיְּנַפַּח וְהוֹלֵךְ. ב צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא הוּא וְעֵרוּבוֹ … להמשך קריאה

יֶשְׁנָם הַסּוֹבְלִים "מֵחֲסִידוּת" יְתֵרָה הַמִּתְבַּטֵּאת בַּחֲשָׁשׁוֹת יְתֵרוֹת וּמֻפְרָזוֹת בְּעִנְיָנִים שׁוֹנִים כְּמוֹ, נְטִילַת יָדַיִם – שֶׁמָּא נָטַלְתִּי כָּרָאוּי אוֹ לֹא, אוֹ כְּמוֹ בַּתְּפִלָּה – הִזְכַּרְתִּי מִלָּה זוֹ אוֹ לֹא, הַאִם אֲנִי נָקִי אוֹ שׁצָּרִיךְ לְהִתְפַּנּוֹת, וְכַדּוֹמֶה בְּיֶתֶר הָעִנְיָנִים, דִּקְדּוּק בִּתְפִלִּין, דִּקְדּוּק בְּמִצְווֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, דָּבָר הַמֵּבִיא אוֹתָם לְדִכּוּי נֶפֶשׁ וּלְחֹסֶר שַׁלְוָה וּמַרְגוֹעַ, מַה נִּתָּן לְיַעֵץ לָהֶם?

——– דָּבָר רִאשׁוֹן עֲלֵיהֶם לְהִשְׁתַּכְנֵעַ בְּבֵרוּר שֶׁכָּל חֲסִידוּת זוֹ אֵינָהּ מִצַּד יֵצֶר הַטּוֹב, אֶלָּא מִכֹּחַ הַיֵּצֶר הָרָע, וְזֶה מִסִּבָּה פְּשׁוּטָה, תּוֹרָתֵנוּ – דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם, הַתּוֹרָה נִתְּנָה לְקַיְּמָהּ מִתּוֹךְ נְעִימוּת וּמַרְגוֹעַ, חָלִילָה לֹא חָשִׁיד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שֶׁנָּתַן לָנוּ אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה וְצִוָּנוּ לְקַיְּמָם מִתּוֹךְ לַחַץ נַפְשִׁי, מֶתַח, עַצְבָּנוּת. וּרְאָיָה נוֹסֶפֶת שֶׁאֵין מַחְשָׁבוֹת טוֹרְדוֹת אֵלּוּ … להמשך קריאה

פֶּרֶק שִׁשִּׁי [שיט] – ספר מנורת המאור עם פירוש

אַף־עַל־פִּי שֶׁהַכִּשּׁוּפִים לֹא יוּכְלוּ לְהַזִּיק לְמִי שֶׁהוּא מַתְמִים דְּרָכָיו וּבוֹטֵחַ בַּשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ מַקְפִּיד עַל דְּבָרִים אֵלּוּ, כְּפִי שֶׁכָּתוּב לְמַעְלָה, בְּנֵר שֵׁנִי, בְּחֵלֶק הַכִּשּׁוּף (סימן עה), אֲבָל בִּרְאוֹת חֲכָמֵינוּ ז"ל אֵיךְ בְּנֵי אָדָם עַרְלֵי לֵב וּמַקְפִּידִים עַל דְּבָרִים כָּאֵלּוּ וְיוּכְלוּ לְהַזִּיקָם, עַל כֵּן לִמְּדוּ לְיִשְׂרָאֵל הַדְּבָרִים שֶׁיּוּכְלוּ לְהִנָּצֵל מֵהֶם מִדִּבְרֵי הַכִּשּׁוּף. וְכֵן דָּרְשׁוּ מִ"לֹא־תִלְמַד לַעֲשׂוֹת" … להמשך קריאה

רוב מנין

——– אם ישנם ששה אנשים שאחרו לבית הכנסת ולא שמעו קריאת התורה, יכולים לצרף ארבעה ששמעו ולקרוא בתורה עם ברכות. (ח"ב קכז. ה"ב ז רכד) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל … להמשך קריאה

זֶה זְמַן רַב שֶׁאֵין אֲנִי מַרְגִּישׁ עֹנֶג וְטַעַם בַּעֲבוֹדַת ה', כֵּיצַד לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּךְ?

——– כַּמָּה סִבּוֹת יֶשְׁנָן לִמְנֹעַ מֵהָאָדָם טַעַם בַּעֲבוֹדָתוֹ:(חלקן הזכרנו למעלה) א. פְּגָמֵי הַקְּדֻשָּׁה – כְּגוֹן פְּגַם הָעֵינַיִם וְיֶתֶר פְּרָטֵי פְּגַם בְּרִית קֹדֶשׁ. ב. אֲכִילָה תַּאַוְתָנִית – דְּהַיְנוּ רִבּוּי אֲכִילָה אוֹ אֲכִילָה בְּדֶרֶךְ רְעַבְתָּנוּת, מוֹתָרוֹת וּמַעֲדַנִּים, אוֹ כְּמוֹ כֵן בְּיֶתֶר שְׁאָר תַּאֲווֹת הַמֻּתָּרוֹת לָנוּ כְּשֶׁנַּעֲשִׂים שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי, בְּכָךְ מִתְהַוֶּה מַחְסוֹם קָשֶׁה מִלְּהַרְגִּישׁ נֹעַם ה'. ג. … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר שערי קדושה ח"ב שער ד' הַחֶמְדָּה אַב הַטֻּמְאָה כִּי הִיא מְבִיאָה לְשִׂנְאָה וְקִנְאָה וּמְבִיאָה לִידֵי גֶזֶל וּשְׁבוּעַת שֶׁקֶר וְלִידֵי רְצִיחָה וְהִיא הָעֲשִׂירִית שֶׁבַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שְׁקוּלָה כְּכֻלָּן כִּי עֵינוֹ לֹא תִשְׂבַּע עוֹשֶׁר כְּעֵין הַנָּחָשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (ישעי' ס"ה) וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ וּכְתִיב (משלי כ"ח) נִבְהָל לַהוֹן אִישׁ רַע עָיִן וְגוֹ' וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה … להמשך קריאה

סעי' א' – חוזר ומתפלל בנדבה כמה פעמים שירצה וצריך לחדש שום דבר; והמסופק אם התפלל, חוזר ומתפלל בלא חידוש; ואם נזכר באמצע התפלה שכבר התפלל, פוסק אפי' באמצע ברכה אפילו יכול לחדש בה דבר. – ספר מנחת שי

——– בברכות כא. אמר רבי אלעזר ספק התפלל ספק לא התפלל לא יחזור ויתפלל, רבי יוחנן אמר הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו. ואיתא תו התם ואמר רב יהודה אמר שמואל היה עומד בתפילה ונזכר שהתפלל פוסק ואפילו באמצע ברכה. ואמר רב יהודה אמר שמואל התפלל ונכנס לבית הכנסת ומצא ציבור שמתפללין אם יכול לחדש … להמשך קריאה

"רוֹאֵה חֶשְׁבּוֹן" – דובב שפתי ישנים

——– ל"ב, ט"ז: וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש תנחומא פ"ז.))) חָסִים הָיוּ עַל מָמוֹנָם יוֹתֵר מִבְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, שֶׁהִקְדִּימוּ מִקְנֵיהֶם לְטַפָּם, אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: לֹא כֵן! עֲשׂוּ הָעִקָּר עִקָּר וְהַטָּפֵל טָפֵל, בְּנוּ לָכֶם תְּחִלָּה עָרִים לְטַפְּכֶם וְאַחַר כֵּן גִּדְרוֹת לְצֹאנְכֶם. יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים הַחוֹשְׁבִים אֶת עַצְמָם לְ"רוֹאֵי חֶשְׁבּוֹן" … להמשך קריאה

זוהר בהר דף ק"י ע"ב – חק לישראל

——– וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל וְגוֹמֵר. רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח (תהלים ל"ז) בְּטַח בַּייָ וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. לְעוֹלָם בַּר נָשׁ יְהֵי זָהִיר בְּמָארֵיהּ וִידַבֵּק לִבֵּיהּ בִּמְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה בְגִין דְיֶהֱוֵי שְׁלִים בְּמָארֵיהּ. דְּכַד יֶהֱוֵי שְׁלִים בֵּיהּ לָא יַכְלִין לְאַבְאֲשָׁא לֵיהּ כָּל בְּנֵי עַלְמָא. תָּא חֲזֵי בְּטַח בַייָ וַעֲשֵׂה טוֹב מָאי וַעֲשֵׂה טוֹב אֶלָּא הָכִי … להמשך קריאה

תלא. מצות אהבת הגרים. – ספר החינוך

שנצטוינו לאהב הגרים, כלומר, שנזהר שלא לצער אותם, בשום דבר, אבל נעשה להם טובה ונגמל אותם חסד כפי הראוי והיכלת, והגרים הם, כל מי שנתחבר אלינו משאר האמות שהניח דתו ונכנס בדתנו, ועליהם נאמר (דברים י יט) ואהבתם את הגר וגו'. ואף על פי שיכללהו כמו כן הצווי בישראל, שנאמר עליו ואהבת לרעך כמוך (מצוה … להמשך קריאה

לסימן נ"ז אות ב' – קיצור ליקוטי מוהר"ן

יוּבָן עַל-פִּי מִדְרָשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת אַחֲרֵי לָמָּה נִסְמְכָה מִיתַת נָדָב וַאֲבִיהוּא לְפָרָשַׁת יוֹם-הַכִּפּוּרִים כוּ' וְדוּן מִינֵה וּמִינָה מַה יוֹם-הַכִּפּוּרִים אֵינוֹ מְכַפֵּר רַק לַמַּאֲמִינִים בּוֹ כֵּן הַצַּדִּיק אִם אֵינוֹ מַאֲמִין בּוֹ אֵינוֹ מְכַפֵּר עָלָיו וְהוּא בַּעֲווֹנוֹ מֵת. וְהַדְּרָשׁ וְהַפְּשָׁט עוֹלִים בְּקָנֶה אֶחָד: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חסידים סימן קמ"ה כַּעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ הַכַּעַס רַע מְאֹד וְעַל כֵּן צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ עַד קְצֵה הָאַחֲרוֹן וִילַמֵּד כָּל אָדָם לְעַצְמוֹ כָּל שָׁעָה וְשָׁעָה שֶׁלֹּא יִכְעוֹס כְּלַל וַאֲפִלּוּ עַל דָּבָר שֶׁרָאוּי לִכְעוֹס עָלָיו וְאִם רוֹצֶה לְהַטִּיל אֵימָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אוֹ עַל הַצִבּוּר אִם הוּא פַּרְנַס יַרְאֶה בִּפְנֵיהֶם שֶׁהוּא כוֹעֵס וְתִהְיֶה דַעְתּוֹ מְיוּשֶׁבֶת … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' ת"ת פ"ו א. רוֹכֵב הֲרֵי הוּא כִמְהַלֵּךְ וּכְשֵׁם שֶׁעוֹמְדִין מִפְּנֵי הַמְּהַלֵּךְ כַּךְ עוֹמְדִין מִפְּנֵי הָרוֹכֵב: ב. שְׁלשָׁה שֶׁהָיוּ הוֹלְכִין בַּדֶרֶךְ הָרַב בָּאֶמְצַע גָדוֹל מִימִינוֹ וָקָטָן מִשְּׂמֹאלוֹ: ג. הָרוֹאֶה חָכָם אֵינוֹ עוֹמֵד מִפָּנָיו עַד שֶׁיַּגִיעַ לוֹ בְּאַרְבַּע אַמּוֹת וְכֵיוָן שֶׁעָבַר יוֹשֵׁב. רָאָה אָב בֵּית דִין עוֹמֵד מִלְּפָנָיו מִשֶׁיִּרְאֶנוּ מֵרָחוֹק מְלֹא עֵינָיו וְאֵינוֹ יוֹשֵׁב … להמשך קריאה

סימן תקח – דברים האסורים ביום טוב להכנת צלי – ערוך השולחן

——– א תנן (לג א): אין מלבנין את הרעפין לצלות בהן. והם מה שאנו קורין דאחוקע"ס, והיו צולין עליהן, והיו מלבנין אותן באור ובזה נתחזקו, והוי מתקן מנא. ובגמרא שם משמע להדיא דרק בחדשים ולא בישנים, דבישנים כבר נתחזקו. וכן פסקו הרשב"א ורבינו ירוחם (עיין בית יוסף). אבל הרמב"ם והטור והשולחן ערוך כתבו סתם, דמבואר … להמשך קריאה

הגדרת מלאכת זורע

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– הזורע זרעים או הנוטע אילן וכיוצא, הרי זה אסור מן התורה משום מלאכת זורע. (שבת ד א) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים … להמשך קריאה

סימן תי – דין המחזיק בדרך כדי לקנות שביתה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תי – דין המחזיק בדרך כדי לקנות שביתה א מִי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לִקְבֹּעַ שְׁבִיתָתוֹ בְּמָקוֹם יָדוּעַ אֶצְלוֹ, וְהֶחֱזִיק בַּדֶּרֶךְ וְהָלַךְ כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לְאוֹתוֹ מָקוֹם וְיִקְנֶה בּוֹ שְׁבִיתָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ וְלֹא עָמַד שָׁם אֶלָּא הֶחֱזִירוֹ חֲבֵרוֹ לָלוּן אֶצְלוֹ אוֹ שֶׁחָזַר מֵעַצְמוֹ לָלוּן אֶצְלוֹ אוֹ שֶׁנִּתְעַכֵּב, יֵשׁ לוֹ לְהַלֵּךְ לְמָחָר עַד מָקוֹם שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹ … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– שערי תשובה דף ל עג כַּת חֲנֵפִים הֶחָנֵף אֲשֶׁר הִכִּיר אוֹ רָאָה אוֹ יָדַע כִּי יֵשׁ עָוֶל בְּכַף חֲבֵרוֹ וְכִי הֶחֱזִיק בְּתַרְמִית אוֹ כִּי יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ בְּלָשׁוֹן הָרָע אוֹ בְּהוֹנָאַת דְּבָרִים וְיַחֲלִיק לוֹ לָשׁוֹן הָרָע לֹא פָּעַלְתָּ אָוֶן הַמְּעַט מִמֶּנּוּ עָוֹן הַנִּמְנָע מִן הַתּוֹכָחָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט) הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא … להמשך קריאה

לסימן נ"ז אות ח' – קיצור ליקוטי מוהר"ן

שָׁלוֹם שֶׁאֵין לוֹ פֶּה הוּא עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה וַיֵּרָא. עַל-פָּסוּק וְהוֹכִיחַ אַבְרָהָם כָּל שָׁלוֹם שֶׁאֵין עִמּוֹ תּוֹכָחָה אֵינוֹ שָׁלוֹם: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי … להמשך קריאה

סימן תיא – מי שהיה ביתו במזרח ונתן הערוב במערב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תיא – מי שהיה ביתו במזרח ונתן הערוב במערב א מִי שֶׁהָיָה בַּמִּזְרָח וּבֵיתוֹ בַּשָּׂדֶה וְאָמַר לִשְׁלוּחוֹ לְעָרֵב לוֹ בַּמַּעֲרָב, אִם נָתַן הָעֵרוּב מֵהָלְאָה לְבֵיתוֹ בְּעִנְיָן שֶׁהוּא רָחוֹק מִמֶּנּוּ יוֹתֵר מֵאַלְפַּיִם וּבֵיתוֹ קָרוֹב לוֹ בְּתוֹךְ אַלְפַּיִם, הָעֵרוּב אֵינוֹ כְּלוּם א וְנִשְׁאַר לוֹ שְׁבִיתַת בֵּיתוֹ. נָתַן הָעֵרוּב בְּעִנְיָן שֶׁהוּא לוֹ בְּתוֹךְ אַלְפַּיִם, אַף עַל פִּי … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' תפלה פ"ד א. כֵּיצַד הִיא הַכַּוָּנָה שֶׁיְּפַנֶּה אֶת לִבּוֹ מִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת וְיִרְאֶה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא עוֹמֵד לִפְנֵי הַשְּׁכִינָה. לְפִיכָךְ צָרִיךְ לֵישֵׁב מְעַט קוֹדֶם הַתְּפִלָּה. כְּדֵי לְכַוֵּין אֶת לִבּוֹ וְאַחַר כַּךְ יִתְפַּלֵּל בְּנַחַת וּבְתַחֲנוּנִים. וְלֹא יַעֲשֶׂה תְּפִלָּתוֹ כְּמוֹ שֶׁהָיָה נוֹשֵׂא מַשּׂאוּי וּמַשְׁלִיכוֹ וְהוֹלֵךְ לוֹ. לְפִיכָךְ צָרִיךְ לֵישֵׁב מְעַט אַחַר הַתְּפִלָּה וְאַחַר כַּךְ יִפָּטֵר. … להמשך קריאה

תלב. מצות יראת השם. – ספר החינוך

להיות יראת השם יתברר על פנינו תמיד לבלתי נחטא. כלומר, שנירא ביראת ענשו ולא יהיה לבבנו בלי מגור אליו כל היום, ועל זה נאמר (דברים י כ) את יי אלהיך תירא. והראיה, שזהו מצות עשה אחת מחשבון תרי"ג מצות שנצטוינו מה שאמרו בסנהדרין (נו, א), על דרך הוכוח בפרוש ונוקב שם יי וגו' (ויקרא כד … להמשך קריאה

אָדָם שֶׁנָּפַל בְּעָווֹן מְסֻיָּם מֶה עָלָיו לָקַחַת לֶקַח מִכָּךְ?

——– אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן שֶׁיִּכָּשֵׁל אָדָם בְּעָווֹן אֶלָּא אִם הוּא שַׁיָּךְ שָׁם וּמֻנָּח בְּאוֹתָהּ מַדְרֵגָה שֶׁאֵלֶיהָ נָפַל, וְרַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבּוֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת יוֹדֵעַ מַדְרֵגָתוֹ שֶׁל כָּל אָדָם, וּכְדֵי לְהוֹדִיעַ לָאָדָם שֶׁגַּם הוּא יֵדַע מִמַּצָּבוֹ מִתְחַסֵּד עִמּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנִכְשָׁל אוֹ כִּמְעַט נִכְשָׁל בְּדָבָר מְסֻיָּם כְּדֵי שֶׁיָּבִין בִּינָה שֶׁשָּׁם מַעֲמָדוֹ. לְדֻגְמָא, … להמשך קריאה

מטות יום חמישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב"ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה: (ו) וַיִּשְׁלַ&#1448ח אֹתָ&#1445ם מֹשֶׁ&#1435ה אֶ&#1445לֶף לַמַּטֶּ&#1430ה לַצָּבָ&#1425א אֹ&#1440תָ&#1440ם וְאֶת-פִּ&#1448ינְחָ&#1436ס בֶּן-אֶלְעָזָ&#1444ר הַכֹּהֵן&#1433 לַצָּבָ&#1428א וּכְלֵ&#1445י הַקֹּ&#1435דֶשׁ וַחֲצֹֽצְר&#1445וֹת הַתְּרוּעָ&#1430ה בְּיָדֽוֹ: וּשְׁלַח יָתְהוֹן משֶׁה אַלְפָא לְשִׁבְטָאלְחֵילָא יָתְהוֹן וְיָת פִּינְחָס בַּראֶלְעָזָר כַּהֲנָא לְחֵילָא וּמָנֵי דְקוּדְשָׁאוַחֲצוֹצְרוֹת יַבֶּבְתָּא בִּידֵיהּ: אתם ואת פנחס. … להמשך קריאה

דילוג לתוכן