כתובים – משלי – פרק יט – חק לישראל

——– (יא) שֵׂ&#1443כֶל אָ&#1453דָם הֶאֱרִ&#1443יךְ אַפּ&#1425וֹ וְ&#1437תִפאַרְתּ&#1431וֹ עֲבֹ&#1443ר עַל-פָּֽשַׁע: שִּׂכְלֵיהּ דְּבַר נָשָׁא נְגִידוּת אָרְחֵיהּוְשִׁבְהוֹרֵיהּ דְּנַעֲבַר עַל חוֹבָא: שכל אדם האריך אפו . כמו להאריך , אם עשה כן שכל הוא לו : ותפארתו . הוא שיעבור על מדותיו : (יב) נַ&#1443הַם כַּ&#1453כְּפִיר זַ&#1443עַף מֶ&#1425לֶךְ וּכְטַ&#1430ל עַל-עֵ&#1443שֶׂב רְצוֹנֽוֹ: נָהֵם הֵיךְ אַרְיָא זַעֲפֵיהּ דְּמַלְכָּאוְהֵיךְ טַלָא עַל עִסְבָּא … להמשך קריאה

איסור מדברי חכמים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כל דבר שאסור לעשותו מדברי חכמים ועבר ועשהו בזדון, בזמן שבית המקדש היה קיים, היו הסנהדרין מכים אותו מכת מרדות [39 מלקות]. (רמב"ם הלכות שבת פ"א ה"ג) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם … להמשך קריאה

לסימן נ"ו אות י"א – קיצור ליקוטי מוהר"ן

הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת עַל-יְדֵי אֲנָחָה דִקְּדֻשָּׁה שֶׁלָּהֶם זוֹכִין לְהַבְרִיא אֶת הָרוּחַ הַדּוֹפֵק שֶׁלָּהֶם וְעַל-יְדֵי-זֶה מְטַהֲרִין אֶת הַיָּדַיִם שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהֶם שׁוּם אֲחִיזָה לְזֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת רוּחַ עִצְּבוֹן יָדַיִם. וְאָז נִתְנַשְׂאִין הַיָּדַיִם אֶל הַשָּׁמַיִם עַד שֶׁהֵם עַצְמָן נַעֲשִׂין בִּבְחִינַת שָׁמַיִם. [וְזֶה וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל עַל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב … להמשך קריאה

בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא – דובב שפתי ישנים

——– ל"א, ג': וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא וְיִהְיוּ עַל מִדְיָן לָתֵת נִקְמַת ה' בְּמִדְיָן. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((ספרי קנ"ז.))) אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁמַע שֶׁמִּיתָתוֹ תְּלוּיָה בַּדָּבָר, עָשָׂה בְּשִׂמְחָה וְלֹא אֵחֵר. *(((ישעיה נ"ד, ג'.))) שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם! אֵיזוֹ גַּדְלוּת, אֵיזוֹ נֶאֱמָנוּת, לֹא סְתָם זוֹכִים לַמִּלִּים *(((במדבר י"ב, ז'.))) "בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן … להמשך קריאה

עלה לתורה קודם שברך ברכות התורה

——– מי שקראו לו לעלות לתורה קודם שברך ברכות התורה של בוקר, יעלה ויברך. ולאחר מכן כשיברך ברכות התורה של בוקר, לא יברך שוב "אשר בחר בנו" [שהרי כבר ברכה כשעלה לתורה] אלא רק שתי ברכות: "על דברי תורה", "והערב נא". (קלט ס"ט) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר … להמשך קריאה

הַאִם בְּנֵי תּוֹרָה צְרִיכִים לַעֲסֹק בְּתִקּוּנֵי הַתשובה אוֹ דַּי לָהֶם בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה?

——– גַּם לִבְנֵי תּוֹרָה יֵשׁ לַעֲסֹק בְּתִקּוּנֵי הַתשובה מִכַּמָּה סִבּוֹת: א. קָשֶׁה שֶׁיִּמָּצֵא מִי שֶׁתּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ בֶּאֱמֶת וְלִשְׁמָהּ. ב. מִי יֵשׁ לָנוּ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה כְּדָוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה וּבְכָל זֹאת עָשָׂה תשובה גְּדוֹלָה בְּצוֹם וּבְכִי וְתַעֲנִית. ג. לָחוּשׁ לְאוֹתָם הַסּוֹבְרִים שֶׁתִּקּוּנֵי הַתשובה מְחֻיָּבִים הֵמָּה גַּם אֵצֶל אֵלּוּ שֶׁתּוֹרָתָן אֻמָּנוּתָן בֶּאֱמֶת. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם … להמשך קריאה

משנה עבודה זרה פרק א – חק לישראל

——– א. לִפְנֵי אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם שְׁלשָׁה יָמִים אָסוּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּהֶן, לְהַשְׁאִילָן וְלִשְׁאוֹל מֵהֶן, לְהַלְווֹתָן וְלִלְווֹת מֵהֶן, לְפָרְעָן וְלִפָּרַע מֵהֶן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, נִפְרָעִין מֵהֶן מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֵצֵר לוֹ. אָמְרוּ לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁמֵּצֵר הוּא עַכְשָׁיו, שָׂמֵחַ הוּא לְאַחַר זְמָן: (א) לפני אידיהן של עו"ג. שם כנוי לחגיהם ולמועדיהם: לשאת ולתת. למכור ולקנות … להמשך קריאה

נביאים – ירמיה – פרק לב – חק לישראל

——– (כא) וַתֹּצֵ&#1435א אֶת-עַמְּךָ&#1445 אֶת-יִשְׂרָאֵ&#1430ל מֵאֶ&#1443רֶץ מִצְרָ&#1425יִם בְּאֹת&#1443וֹת וּבְמוֹפְתִ&#1431ים וּבְיָ&#1444ד חֲזָקָה&#1433 וּבְאֶזְר&#1443וֹעַ נְטוּיָ&#1428ה וּבְמוֹרָ&#1430א גָּדֽוֹל: וְאַפֵּיקְתָּא יַת עִמָּךְ יַת יִשְּׂרָאֵלמֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם בְּאָתִין וּבְמוֹפְתִין וּבְיַדתַּקִּיפָא וּבְאֶדְרַע מְרָמַם וּבְחֶזְוָנָא רַבָּא: (כב) וַתִּתֵּ&#1444ן לָהֶם&#1433 אֶת-הָאָ&#1443רֶץ הַזֹּ&#1428את אֲשֶׁר-נִשְׁבַּ&#1445עְתָּ לַאֲבוֹתָ&#1430ם לָתֵ&#1443ת לָהֶ&#1425ם אֶ&#1435רֶץ זָבַ&#1445ת חָלָ&#1430ב וּדְבָֽשׁ: וִיהָבַת לְהוֹן יַת אַרְעָא הֲדָאדְקַיֵימְתָּא לַאֲבָהַתְהוֹן לְמִתַּן לְהוֹן אֲרַעעַבְדָא חֲלָב וּדְבָשׁ: (כג) וַיָּבֹ&#1436אוּ וַיִּֽרְשׁ&#1443וּ … להמשך קריאה

פֶּרֶק שֵׁנִי [שטו] – ספר מנורת המאור עם פירוש

לְפִי שֶׁהָאָדָם הוּא עָלוּל לְקַבֵּל מְאוֹרָעוֹת הַמְקָרְבוֹת לוֹ לִידֵי סַכָּנָה, מֵהֶם מִסִּבַּת הַמְשָׁרְתִים וּמֵהֶם מִסִּבַּת כִּשּׁוּף וּמֵהֶם מִצַּד אֶרֶס, עַל כֵּן הִזְהִירוּ בָהֶם רַבּוֹתֵינוּ בִּדְבָרִים הַמַּזִּיקִים. וּלְפִי שֶׁהַמַּיִם הֵם יוֹתֵר עֲלוּלִים לְקַבֵּל טוּמְאָה בְּכָל אֶחָד מֵאֵלּוּ הַצְּדָדִים, דִּבְּרוּ בְּהֹוֶה, וְגַם כָּל בֶּן דַּעַת יִלְמַד מִמֶּנּוּ לִדְבָרִים אַחֵרִים. לפי שהאדם הוא עלול. שטבעו של אדם מוכן … להמשך קריאה

סימן תז – מי הם שיכולין לילך חוץ לתחום – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תז – מי הם שיכולין לילך חוץ לתחום א מִי שֶׁיָּצָא חוּץ לַתְּחוּם בִּרְשׁוּת, כְּגוֹן חֲכָמָה הַבָּאָה לְיַלֵּד וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, יֵשׁ לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהִגִּיעַ לוֹ; וְאִם הִגִּיעַ לָעִיר, הֲרֵי הוּא כְּאַנְשֵׁי הָעִיר וְיֵשׁ לוֹ אַלְפַּיִם לְכָל רוּחַ חוּץ לָעִיר { עַיֵּן לְעֵיל סוֹף סי' רמ"ח. } ב הָיָה יוֹצֵא … להמשך קריאה

משנה שבועות פרק ח – חק לישראל

——– א. אַרְבָּעה שׁוֹמְרִין הֵן, שׁוֹמֵר חִנָּם, וְהַשּׁוֹאֵל, נוֹשֵׂא שָׂכָר, וְהַשּׂוֹכֵר. שׁוֹמֵר חִנָּם נִשְׁבָּע עַל הַכֹּל. וְהַשּׁוֹאֵל מְשַׁלֵּם אֶת הַכּל. נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשׂוֹכֵר נִשְׁבָּעִין עַל הַשְּׁבוּרָה וְעַל הַשְּׁבוּיָה וְעַל הַמֵּתָה, וּמְשַׁלְּמִים אֶת הָאֲבֵדָה וְאֶת הַגְּנֵבָה: (א) ארבעה שומרים הם. ודיניהן שלשה: נושא שכר. שומר בשכר: נשבע על הכל. שלא פשע: משלם את הכל. כל הנך … להמשך קריאה

תכז. לא להתחתן בעובדי אלילים. – ספר החינוך

שלא נתחתן עם האמות, וכתב הרמב"ם זכרונו לברכה (מאיסורי ביאה יב א) לא עם שבעה עממים ולא עם שאר האמות, שנאמר (דברים ז ג) ולא תתחתן בם. וענין החתנות הוא, שיתן בתו לבנו או בנו לבתו, וכמו שבאר הכתוב (שם) בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך. וכל שכן המזדוג עמהם, שהוא בעצמו בכלל … להמשך קריאה

בהמשך – מותר להתחיל ללמד לרבים משהגיע זמן תפלה אם יש חשש לביטול תורה, ואפילו שיש חשש שימשך ויעבור זמן תפלה. – ספר מנחת שי

——– עוד כתב מרן שם, ואם הוא מלמד לאחרים, אפילו אם אינו רגיל לילך לבית הכנסת, מותר כיון שהשעה עוברת, דזכות הרבים דבר גדול הוא ואם לא ילמדו עכשיו יתבטלו ולא יוכלו ללמוד {(ע"ל סי' ק"ו).} וכתב המ"ב כאן (ס"ק ח') שלכתחילה אסור להתחיל ללמדם אחר שכבר הגיע זמן ק"ש אם הוא משער שע"י לימודו … להמשך קריאה

משנה בבא בתרא פרק א – חק לישראל

——– א. הַשֻׁתָּפִין שֶׁרָצוּ לַעֲשׂוֹת מְחִצָה בֶּחָצֵר, בּוֹנִין אֶת הַכֹּתֶל בָּאֶמְצַע. מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִבְנוֹת גָּוִיל, גָּזִית, כְּפִיסִין, לְבֵנִים, בּוֹנִים. הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. בְּגָוִיל, זֶה נוֹתֵן שְׁלשָׁה טְפָחִים, וְזֶה נוֹתֵן שְׁלשָׁה טְפָחִים. בְּגָזִית, זֶה נוֹתֵן טְפָחַיִם וּמֶחֱצָה, וְזֶה נוֹתֵן טְפָחַיִם וּמֶחֱצָה. בִּכְפִיסִין, זֶה נוֹתֵן טְפָחַיִם, וְזֶה נוֹתֵן טְפָחַיִם. בִּלְבֵנִים, זֶה נוֹתֵן טֶפַח וּמֶחֱצָה, וְזֶה נוֹתֵן טֶפַח … להמשך קריאה

סימן תקד – דיני תבלין ומלח ביום טוב – ערוך השולחן

——– א אף על פי שאוכל נפש שאפשר לעשותו מערב יום טוב – אסור לעשותו ביום טוב מדאורייתא או מדרבנן, כפי הדעות שנתבארו בסימן תצה, וכל שכן מכשירי אוכל נפש, מכל מקום אמרו חכמינו ז"ל (יד א) דתבלין יכול לדוך כדרכן ביום טוב, אף על פי שדיכה הוה תולדת טחינה, ואף שיכול לדוכן מערב יום … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק ח – חק לישראל

——– (כב) יְֽהוָ&#1431ה קָ&#1453נָנִי רֵאשִׁ&#1443ית דַּרְכּ&#1425וֹ קֶ&#1430דֶם מִפְעָלָ&#1443יו מֵאָֽז: אֱלָהָא בַרְאֲנִי בְּרֵישׁ בִּרְיְתֵיהּ וּמִןקֳדָם עוֹבָדוֹי מִן רֵישׁ: ראשית דרכו . קודם בריאתו של עולם : (כג) מֵ&#1453עוֹלָם נִסַּ&#1445כְתִּי מֵרֹ&#1431אשׁ מִקַּדְמֵי-אָֽרֶץ: וּמִן קֳדָם עָלְמָא אִתְתַּקְּנֵית מִןרֵישֵׁיהּ וּמִן קֳדָם דְּתֶהֱוֵי אַרְעָא: נסכתי מראש . ל' נסיכי בני אדם ( יחזקאל לה ) : (כד) בְּאֵין-תְּהֹמ&#1445וֹת חוֹלָ&#1425לְתִּי בְּאֵ&#1445ין … להמשך קריאה

תכח. שלא להנות מצפוי עבודה זרה ומשמשיה. – ספר החינוך

שנמנענו שלא להנות מצפויי עבודה זרה, ואף על פי שהעבודה זרה עצמה אינה אסורה בהנאה, כגון המשתחוה לדבר שאין בו תפיסת יד אדם, כגון, הר או בהמה או אילן, שאינן נאסרין בהנאה אבל הצפוי שעליהם מכל מקום אסור בהנאה, שהיא בכלל משמשי עבודה זרה שאסורין, ועל זה נאמר (דברים ז כה) לא תחמד כסף וזהב … להמשך קריאה

רַב וְתַלְמִיד [א] – דובב שפתי ישנים

——– ל"א, ה': וַיִּמָּסְרוּ מֵאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל אֶלֶף לַמַּטֶּה שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף חֲלוּצֵי צָבָא. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש תנחומא פרק ג'.))) לְהוֹדִיעֲךָ שִׁבְחָן שֶׁל רוֹעֵי יִשְׂרָאֵל כַּמָּה הֵם חֲבִיבִים עַל יִשְׂרָאֵל… מִשֶּׁשָּׁמְעוּ שֶׁמִּיתַת מֹשֶׁה תְּלוּיָה בְּנִקְמַת מִדְיָן, לֹא רָצוּ לָלֶכֶת עַד שֶׁנִּמְסְרוּ עַל כָּרְחָן. אָמְרוּ חֲכָמִים: *(((מכות י' ע"א.))) תַּלְמִיד שֶׁגָּלָה – מַגְלִין רַבּוֹ עִמּוֹ, וּבֵאֵר … להמשך קריאה

גמרא ע"ז דף ב' ע"א – חק לישראל

——– לִפְנֵי אֵידֵיהֶן רַב וּשְׁמוּאֵל חַד תָּנֵי אֵידֵיהֶן דִּכְתִיב (דברים לב) כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם. וְחַד תָּנֵי עֵידֵיהֶן דִּכְתִיב (ישעי' מג) יִתְּנוּ עֵידֵיהֶן וְיִצְדָקוּ. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כָּל מִצְוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין בָּעוֹלָם הַזֶּה בָּאוֹת וּמְעִידוֹת לָהֶן בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר (שם) יִתְּנוּ עֵידֵיהֶן וְיִצְדָּקוּ אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיֹאמְרוּ אֱמֶת אֵלּוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה. וְאָמַר … להמשך קריאה

גמרא שבועות דף מו ע"א – חק לישראל

——– נִגְזָל כֵּיצַד הָיוּ מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁנִּכְנַס לְבֵיתוֹ לְמַשְׁכְּנוֹ וְכוּלִי וְדִילְמָא לֹא מִשְׁכְּנוֹ מִי לֹא אָמַר רַב נַחְמָן הַאי מָאן דְּנָקִיט נַרְגָּא בְּידֵיהּ וְאָמַר אֵיזִיל וְאִיקְטְלֵהּ לְדִקְלָא דִּפְלַנְיָא וְאִישְׁתַּכַּח דְּקָטִיל וְשָׁדֵי לֹא אַמְרִינָן דְּהוּא קַטְלֵהּ אַלְמָא עָבִיד אִינִישׁ דְּגָזִים וְלֹא עָבִיד הָכָא נָמֵי דְּגָזִים וְלֹא עָבִיד אֵימָא וּמִשְׁכְּנוֹ וְלֵיחְזֵי מַאי מִשְׁכְּנוֹ. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר … להמשך קריאה

משנה בבא קמא פרק ט – חק לישראל

——– א. הַגּוֹזֵל עֵצִים, וַעֲשָׂאָן כֵּלִים, צֶמֶר, וַעֲשָׂאָן בְּגָדִים, מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה. גָּזַל פָּרָה מְעֻבֶּרֶת, וְיָלְדָה, רָחֵל טְעוּנָה, וּגְזָזָהּ, מְשַׁלֵּם דְּמֵי פָרָה הָעוֹמֶדֶת לֵילֵד, דְּמֵי רָחֵל הָעוֹמֶדֶת לִגָּזֵז. גָּזַל פָּרָה, וְנִתְעַבְּרָה אֶצְלוֹ וְיָלְדָה, רָחֵל, וְנִטְעֲנָה אֶצְלוֹ וּגְזָזָהּ, מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה. זֶה הַכְּלָל, כָּל הַגַּזְלָנִים מְשַׁלְּמִין כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה: (א) הגוזל. משלם כשעת הגזילה. דמי עצים וצמר. … להמשך קריאה

גמרא בבא בתרא דף ט' ע"ב – חק לישראל

——– אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר גָּדוֹל הָעוֹשֶׂה צְדָקָה בַּסֵּתֶר יוֹתֵר מִמֹשֶׁה רַבֵּינוּ דְּאִלּוּ בְמשֶה רַבֵּינוּ כְּתִיב (דברים ט') כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה. וְאִלּוּ בְּעוֹשֶׂה צְדָקָה כְּתִיב (משלי כ"א) מַתָּן בַּסֵתֶר יִכְפֶּה אָף וְשׁוֹחַד בַּחֵיק חֵמָה עַזָּה. וּפְלִיגָא דְרִבִּי יִצְחָק דְּאָמַר רִבִּי יִצְחָק אַף כּוֹפֶה חֵמָה אֵינוֹ כוֹפֶה שֶׁנֶּאֱמַר וְשׁוֹחַד בַּחֵיק חֵמָה עַזָּה אַף עַל פִּי … להמשך קריאה

סימן תקה – דיני חליבת בהמה ביום טוב – ערוך השולחן

——– א גרסינן בשבת (קמה ב): חולב אדם עז לתוך הקדירה, אבל לא לתוך הקערה. דבקדירה יש בה מאכל, והחלב הבא לתוכו הוה משקה הבא לאוכל וכאוכל דמי, ונמצא כמפריד אוכל מאוכל. ואינו דומה למפרק דהוה תולדה דדש. אבל לקערה ריקנית הוה מפרק. וכתבו התוספות דזהו ביום טוב, דווקא דהבהמה חזיא לאכילה והוה אוכלא דאפרת, … להמשך קריאה

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי [שטז] – ספר מנורת המאור עם פירוש

רַזַ"ל הָיוּ שְׁלֵמִים בְּכָל מַדָּע וּמַשִּׂיגִים בְּכָל חָכְמָה, שֶׁהִיא מַשְׁלֶמֶת הַשֵּׂכֶל וּמְחַזֶּקֶת הַגּוּף בִּבְרִיאוּתוֹ לַעֲבוֹדַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ. וְתַחַת הַכְּלָל הַזֶּה נִכְנֶסֶת מְלֶאכֶת הָרְפוּאָה, אֲשֶׁר הִיא שְׁמִירַת הַבְּרִיאוּת וּרְפוּאַת הַחֹלִי. וְעַל כֵּן כָּתְבוּ הַגָּדוֹת בַּתַּלְמוּד, אֲשֶׁר הֵם רֻבָּם דִּבְרֵי מוּסָרִים, קְצַת דִּבְרֵי הַמַּאֲכָלוֹת שֶׁמְקַיְּמִים הָאָדָם בִּבְרִיאוּתוֹ וְגַם אוֹתָן שֶׁהֵן קָשִׁין לָאָדָם, [כְּדֵי שֶׁיִּתְרַחֵק מֵהֶן וְגַם הָאוֹכְלִין … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק כח – חק לישראל

——– (כו) בּוֹטֵ&#1443חַ בְּ&#1453לִבּוֹ ה&#1443וּא כְסִ&#1425יל וְהוֹלֵ&#1445ךְ בְּ&#1437חָכְמָ&#1431ה ה&#1443וּא יִמָּלֵֽט: דְּתָכָל עַל לִבֵּיהּ סַכְלָא הוּאוְדִמְהַלֵךְ בְּחַכִּימוּתָא נִתְחֲמֵי מִן בִּישׁ: (כז) נוֹתֵ&#1443ן לָ&#1453רָשׁ אֵ&#1443ין מַחְס&#1425וֹר וּמַעְלִ&#1445ים עֵ&#1437ינָ&#1431יו רַב-מְאֵרֽוֹת: דְּיָהֵב לְמִסְכְּנָא לָא נֶחְסַר לֵיהּוּדְמַחֲמֵי עַיְנֵיהּ מִן מִסְכְּנָא סַגִיעִיןלְוָטָתֵיה: נותן לרש . צדקה : ( אין מחסור . להרבות לו צדקה סא"א ) , וכן הרב שאינו מונע … להמשך קריאה

העברת ספר התורה ממקום למקום

——– אין להביא ספר תורה לצורך אדם יחיד המארגן מנין בביתו, אף שהוא אנוס ואינו יכול לבוא לבית הכנסת, שאין זה כבוד התורה להביאה לצורך אדם יחיד. ומכל מקום במקרים מסוימים, יש להקל להביא ספר תורה, וכדלהלן: * אדם חשוב שמארגן מנין בביתו. וחשוב, לא רק אם הוא גדול בתורה, אלא גם אם הוא עשיר … להמשך קריאה

דילוג לתוכן