סימן תה – דין היוצא חוץ לתחום – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תה – דין היוצא חוץ לתחום א מִי שֶׁיָּצָא חוּץ לַתְּחוּם אֲפִלּוּ אַמָּה א אַחַת, לֹא יִכָּנֵס לִהְיוֹת כִּבְנֵי הָעִיר וְאֵין לוֹ אֶלָּא ב אַרְבַּע אַמּוֹת מֵעֲמִידַת רַגְלָיו וְלַחוּץ. ב הָיְתָה רַגְלוֹ אַחַת תּוֹךְ הַתְּחוּם וְרַגְלוֹ אַחַת חוּץ לַתְּחוּם, יִכָּנֵס. ג מִי שֶׁקָּדַשׁ עָלָיו הַיּוֹם וְהוּא חוּץ לַתְּחוּם הָעִיר אֲפִלּוּ אַמָּה אַחַת, לֹא יִכָּנֵס … להמשך קריאה

הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן בְּמַה שֶּׁרָאוּי לְכָל אָדָם – ספר מנורת המאור עם פירוש

((( וְיֵשׁ בּוֹ שִׁבְעָה פְּרָקִים))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חסידים סי' ל"ב מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטוֹב (איכה ג') אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹזֵר עַל הָאָדָם לִהְיוֹת טוֹב אוֹ רָע. וְכֵן אָמְרוּ חֲכָמִים הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י"א) וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה. וּבְשָׁעָה שֶׁנּוֹלַד אָדָם גּוֹזְרִים עָלָיו אִם גִבּוֹר אִם חָלָשׁ … להמשך קריאה

סימן תקב – מאין מותר לעשות אש ביום טוב – ערוך השולחן

——– א שנו חכמים במשנה (לג א): אין מוציאין את האור לא מן העצים, ולא מן האבנים, ולא מן העפר, ולא מן הרעפים, ולא מן המים. והכי פירושו: דעצים ואבנים כשמחככין הרבה זה בזה – תצא מהן אור. "ומן העפר" פירש רש"י: קרקע קשה כשחופרים אותה – מוציאה אור כעין גרגישתא שלנו ממקום מחפורת שלה. … להמשך קריאה

נביאים – יהושע – פרק יג – חק לישראל

——– (ל) וַיְהִ&#1443י גְבוּלָ&#1431ם מִמַּחֲנַ&#1448יִם כָּֽל-הַבָּשָׁ&#1436ן כָּֽל-מַמְלְכ&#1443וּת | ע&#1443וֹג מֶֽלֶךְ-הַבָּשָׁ&#1431ן וְכָל-חַוֹּ&#1445ת יָאִ&#1435יר אֲשֶׁ&#1445ר בַּבָּשָׁ&#1430ן שִׁשִּׁ&#1445ים עִֽיר: וַהֲוָה תְחוּמֵיהוֹן מִמַחֲנָיִם כָּל מַתְנַןכָּל מַלְכוּתֵיהּ דְעוֹג מַלְכָּא דְמַתְנַןוְכָל כַּפְרָנֵי יָאִיר דִבְמַתְנַן שִׁתִּיןקִרְוִין: (לא) וַחֲצִ&#1444י הַגִּלְעָד&#1433 וְעַשְׁתָּר&#1443וֹת וְאֶדְרֶ&#1428עִי עָרֵ&#1435י מַמְלְכ&#1445וּת ע&#1430וֹג בַּבָּשָׁ&#1425ן לִבְנֵ&#1444י מָכִיר&#1433 בֶּן-מְנַשֶּׁ&#1428ה לַחֲצִ&#1445י בְנֵֽי-מָכִ&#1430יר לְמִשְׁפְּחוֹתָֽם: וּפַלְגוּת אַרְעָא דְּגִלְעָד וְעַשְׁתָּרוֹת וְאֶדְרֶעִיקִרְוַיָּא מַלְכוּתֵיהּ דְעוֹג בְּמַּתְנַן לִבְנֵימָכִיר בַר מְנַשֶׁה … להמשך קריאה

לסימן נ"ו אות א' – קיצור ליקוטי מוהר"ן

בְּאִתְגַּלְיָא וּבְאִתְכַּסְּיָא. וְלִפְעָמִים יֵשׁ צַדִּיק שֶׁבְּאִתְגַּלְיָא אֵין לוֹ שׁוּם מֶמְשָׁלָה וְאַף-עַל-פִּי-כֵן בְּאִתְכַּסְיָא וּבְהֶעְלֵם גָּדוֹל הוּא מוֹשֵׁל עַל כָּל הַדּוֹר וַאֲפִלּוּ עַל כָּל צַדִּיקֵי הַדּוֹר, כִּי נִשְׁמוֹתֵיהֶם הֵם תַּחַת מֶמְשַׁלְתּוֹ וְכֻלָּם נִכְנָעִים וּכְפוּפִים אֵלָיו. [וְזֶהוּ שֶׁשָּׁנִינוּ וְנוֹתֶנֶת לוֹ מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה וְחִקּוּר דִּין וּמְגַלִּין לוֹ רָזֵי תּוֹרָה שֶׁמְּגַלֶּה הַסִּתְרֵי תּוֹרָה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים]: לזכות נשמת רבנו נחמן בן … להמשך קריאה

וישב יום רביעי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וָ דמילוי וו דשם ב"ן לקנות הארת מתוספת נפש יתרה משבת הבאה: (טז) וַיּ&#1429ֹאמֶר אֶת-אַחַ&#1430י אָֽנֹכִ&#1443י מְבַקֵּ&#1425שׁ הַגִּֽידָה-נָּ&#1443א לִ&#1428י אֵיפ&#1430ֹה הֵ&#1445ם רֹעִֽים: וַאֲמַר יָת אַחַי אֲנָא בָעֵיחַוִי כְעַן לִי הֵיכָא אִנּוּןרָעָן:(יז) וַיּ&#1444ֹאמֶר הָאִישׁ&#1433 נָֽסְע&#1443וּ מִזֶּ&#1428ה כִּ&#1444י שָׁמַ&#1448עְתִּי&#1433 אֹֽמְרִ&#1428ים נֵֽלְכָ&#1430ה דֹּתָ&#1425יְנָה וַיֵּ&#1444לֶךְ יוֹסֵף&#1433 אַחַ&#1443ר אֶחָ&#1428יו וַיִּמְצָאֵ&#1430ם בְּדֹתָֽן: וַאֲמַר … להמשך קריאה

עַל הָרִאשׁוֹנִים וְעַל הָאַחְרוֹנִים – דובב שפתי ישנים

——– ל', ב': וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה'. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : חָלַק כָּבוֹד לַנְּשִׂיאִים לְלַמְּדָם תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. הַנְהָגָה יְשָׁרָה שֶׁקִּבַּלְתִּי בְּיַנְקוּתִי *(((כך אמר לי הרה"ג אליהו מויאל שליט"א, ראש ישיבת "יראי שמי".))) מֵרַבּוֹתַי, וּכְשֵׁם שֶׁקִּבַּלְתִּיהָ מֵהֶם כָּךְ אֶמְסְרֶנָּה לַאֲחֵרִים, שֶׁמִּשּׁוּרַת דֶּרֶךְ אֶרֶץ, כְּשֶׁבָּא … להמשך קריאה

ספר תורה פסול

——– ציבור שיש להם ספר תורה אחד בלבד, ונמצאה בו טעות באופן שנפסל הספר, יקראו בו, אך לא יברכו העולים לתורה. והעולה עליית 'מפטיר', יברך את ברכות ההפטרה לפניה ולאחריה על קריאתו בפסוקים שבנביא. וכה סיפר מרן הראשון לציון שליט"א: בנוסעי ממצרים לארץ ישראל בשנת ה'תש"י, הוצרכנו לעבור דרך איטליה בעיר ברינדיזי ששם היה מחנה … להמשך קריאה

נביאים – ישעיה – פרק נה – חק לישראל

——– (יא) כֵּ&#1443ן יִֽהְיֶ&#1444ה דְבָרִי&#1433 אֲשֶׁ&#1443ר יֵצֵ&#1443א מִפִּ&#1428י לֹֽא-יָשׁ&#1445וּב אֵלַ&#1430י רֵיקָ&#1425ם כִּ&#1444י אִם-עָשָׂה&#1433 אֶת-אֲשֶׁ&#1443ר חָפַ&#1428צְתִּי וְהִצְלִ&#1430יחַ אֲשֶׁ&#1445ר שְׁלַחְתִּֽיו: כֵּן הֲוֵי פִּתְגָּם טוּבִי דְּנָפֵקמִן קֳדָמַי לָא אֶפְשָׁר דְּיִתוּבלִקְדָמַיִ רֵיקָן אֱלָהֵין עָבַד יַתדְרָעֵינָא וּמַצְלַח לִדְשָׁלַחְנָא לֵהּ: כן יהיה דברי אשר יצא מפי . להודיעכם ע"י הנביאים לא ישוב ריקם אך ייטיב לכם אם תשמעו להם : (יב) … להמשך קריאה

כֵּיצַד יִנָּצֵל הָאָדָם מִמַּחְשָׁבוֹת רָעוֹת כִּכְפִירָה וּזְנוּת?

——– א. עֵסֶק הַתּוֹרָה, אָמַר רַבִּי יוֹסִי כַּד חָמֵי בַּר נַשׁ דְּהִרְהוּרִין בִּישִׁין אָתִין לְגַבֵּיהּ, יִתְעַסֵּק בְּאוֹרַיְתָא וּכְדֵין יִתְעַבְּרוּן מִינֵיהּ, (זהר וישב ק"צ). תַּרְגּוּם: כְּשֶׁרוֹאֶה אָדָם שֶׁהִרְהוּרִין רָעִים בָּאִים אֶצְלוֹ – יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְיַעַבְרוּ מִמֶּנּוּ. ב. יְשַׁנֵּן אֵיזֶה לִמּוּד בְּעַל פֶּה כְּגוֹן חֵלֶק מִמַּסֶּכֶת, פִּרְקֵי מִשְׁנָיוֹת, וּכְשֶׁהוֹלֵךְ בַּשּׁוּק וְהִרְהוּרִים תּוֹקְפִים אוֹתוֹ יְשַׁנֵּן בְּעַל פֶּה. ג. … להמשך קריאה

שוגג

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– עונש סקילה או כרת הוא דוקא למחלל שבת במזיד, אבל המחלל שבת בשגגה [בטעות], ששכח שהיום שבת, או שלא ידע שמלאכה זו אסורה בשבת, אינו חייב מיתה. אך חייבה אותו התורה להביא כבש לבית המקדש ולהקריבו קרבן חטאת, כדי לכפר לו, יחד עם חרטה וחזרה בתשובה על עוונו. … להמשך קריאה

נביאים – עמוס – פרק ג – חק לישראל

——– (ה) הֲתִפֹּ&#1444ל צִפּוֹר&#1433 עַל-פַּ&#1443ח הָאָ&#1428רֶץ וּמוֹקֵ&#1430שׁ אֵ&#1443ין לָ&#1425הּ הֲיַֽעֲלֶה-פַּח&#1433 מִן-הָ&#1443אֲדָמָ&#1428ה וְלָכ&#1430וֹד לֹ&#1445א יִלְכּֽוֹד: הֲתִיפּוֹל צִיפְרָא בְּקוּלָּא עַל אַרְעָאוְצַיִּד לֵית לָהּ הֲיִסַּק קוּלָּאמִן אַרְעָא וּמֵיחָד לָא אֲחַד: התפול צפור על פח הארץ ומוקש אין לה . בפח שנפלה עליו ומוקש אין לה : היעלה פח מן האדמה . ממקום שהוטל שם אלא א"כ נאחז בו … להמשך קריאה

פֶּרֶק רִאשׁוֹן [שיד] – ספר מנורת המאור עם פירוש

אֵלֶּה הַדְּבָרִים "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וְחַי בָּהֶם" בִּזְרִיזוּת וּבְמוּסָר נָאוֹת וְחַי בָּהֶם בִּבְרִיאוּת וְשַׁלְוָה וִיהֵא אָהוּב לַמָּקוֹם יִתְעַלֶּה לָאֵל יִתְבָּרַךְ וְלַבְּרִיּוֹת. בַּבֹּקֶר בַּהֲקִיצוֹ מִשְּׁנָתוֹ יִזְדַּעֲזַע מֵאֵימַת בּוֹרְאוֹ וְיִזְכֹּר חַסְדּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה עִמּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ אֲשֶׁר שָׁמַר לוֹ בְּהַחֲזִיר לוֹ נִשְׁמָתוֹ אֲשֶׁר הִפְקִיד אֶצְלוֹ. וּבָזֶה יְבָרֵךְ בְּלִבּוֹ אֱלֹהָיו, אֲשֶׁר הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ חֶסֶד וְרַחֲמִים וְשֶׁהִצִּילוֹ מִכָּל … להמשך קריאה

בזמן הזה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אל יאמר אדם שכל זה היה פעם כשבית המקדש היה קיים, ובכוחם של הסנהדרין היה להעניש בעונש מיתה, אבל כיום שאין בית המקדש ואין סנהדרין, אין חיוב סקילה וכרת בחילול שבת. דע, כי כל אלו טענות שוא של יצר הרע, שמסית את האדם מלשמור את השבת כהלכתה בטענות … להמשך קריאה

בהמשך – אסור להתחיל ללמוד משהגיע זמן תפלה באופן שלומד בביתו ולא רגיל להתפלל בבית הכנסת שמא ימשך ויעבור זמן ק"ש ותפלה. – ספר מנחת שי

——– בסימן פט סעי' ו' כתב מרן, אפילו ללמוד, אסור משיגיע זמן תפלה, והיינו מי שרגיל להתפלל בבית מדרשו ואינו רגיל לילך לביהכ"נ, דאיכא למיחש דלמא מטריד בגירסיה ויעבור זמן ק"ש ותפלה; אבל מי שרגיל לילך לביהכ"נ, מותר. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד … להמשך קריאה

לסימן נ"ו אות ה' – קיצור ליקוטי מוהר"ן

עַיֵּן יִרְמְיָה (ט"ז י) מְבֹאָר לְהֶדְיָא שֶׁאֲפִלּוּ אוֹתָם שֶׁהֵם בְּהַסְתָּרָה תּוֹךְ הַסְתָּרָה עַד שֶׁמַּתְמִיהִים עַל הַנָּבִיא לֵּאמֹר מַה פְּשָׁעֵינוּ, מִכָּל מָקוֹם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹדִיעַ לָהֶם עַל-יְדֵי הַנָּבִיא פִּשְׁעָם כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּבוּ: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון … להמשך קריאה

כֵּיצַד הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה בְּהַנְהָגַת הַתַּעֲנִיּוֹת?

——– כְּבָר כָּתְבוּ גְּדוֹלֵי הַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים שֶׁאֵין לֶאֱחֹז בְּשִׁיטַת הַתַּעֲנִיּוֹת בְּפֹעַל, וּלְעֻמָּתָם יֶשְׁנָם הַסּוֹבְרִים שֶׁהַתִּקּוּן בְּתַעֲנִיּוֹת דַּוְקָא. וְאֵינֶנּוּ בָּאִים לְהַכְרִיעַ בְּדָבָר זֶה, וְרַק נָבִיא דִּבְרֵי הגה"ק "פֶּלֶא יוֹעֵץ" שֶׁהָלַךְ בַּדֶּרֶךְ הַמְמֻצַּעַת, וְזֶהוּ תֹּכֶן דְּבָרָיו: בְּאֵיזוֹ שָׁנָה אוֹ בְּאֵיזֶה זְמַן מֵהַשָּׁנָה, כְּגוֹן בִּימֵי אֱלוּל וַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תשובה, וִימֵי הַשּׁוֹבָבִי"ם, יִתְעַנֶּה, וְאַף שֶׁלֹּא יוּכַל לִלְמֹד אָז בְּעִיּוּן … להמשך קריאה

הכשרים והפסולים לעלות לתורה

——– קטן שהגיע לחינוך [שש ומעלה, כל ילד לפי הבנתו,] – רשאי לעלות לתורה בשבת ולקרוא עלייתו, ומצטרף לשבעת העולים, וכל שכן שרשאי לעלות מפטיר. [ופשוט שמדובר בקטן שמנקה את גופו כהוגן, אבל אם לא ברור לנו כן, אין להעלותו לספר תורה, כמו שאין עונים אחריו 'אמן'.] ואולם בשני וחמישי, לא יעלוהו אלא במקום צורך, … להמשך קריאה

נְקָמָה נְכוֹנָה – דובב שפתי ישנים

——– ל"א, ב': נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((ספרי. וע"ש שהגדילו להקשות שלכאורה דווקא המואבים הם אלו שיזמו ופתחו במלחמה, ולא המדינים?!))) וְלֹא מֵאֵת הַמּוֹאָבִים, שֶׁהַמּוֹאָבִים נִכְנְסוּ לַדָּבָר מֵחֲמַת יִרְאָה, אֲבָל מִדְיָנִים נִתְעַבְּרוּ עַל רִיב לֹא לָהֶם. תּוֹרָתֵנוּ תּוֹרַת נֶצַח, תּוֹרַת אֱמֶת, וְיַשְׁרוּתָהּ וַאֲמִתּוּתָהּ הִיא מֵעֵבֶר לְכָל … להמשך קריאה

כתובים – תהילים – פרק צו – חק לישראל

——– (ט) הִשְׁתַּחֲו&#1443וּ לַ&#1453יהוָה בְּהַדְרַת-קֹ&#1425דֶשׁ חִ&#1445ילוּ מִ&#1437פָּנָ&#1431יו כָּל-הָאָֽרֶץ: סְגוּדוּ קֳדָם יְיָ בְּשִׁבְהוֹרַת קוּדְשָׁארְתִתוּ מִן קֳדָמוֹי כָּל יָתְבֵיאַרְעָא: (י) אִמְר&#1444וּ בַגּוֹיִ&#1448ם | יְה&#1432וָ&#1444ה מָלָ&#1431ךְ אַף-תִּכּ&#1443וֹן תֵּ&#1453בֵל בַּל-תִּמּ&#1425וֹט יָדִ&#1445ין עַ&#1437מִּ&#1431ים בְּמֵישָׁרִֽים: אֱמַרוּ בְעַמַיָא יְיָ מְלָךְ לְחוֹדתַּקִין תֵּבֵל דְלָא תִתְמוֹטָט יָדִיןעַמַיָא בְּתִירוּצָא: ה' מלך . לעתיד לבא יהא שיר זה : ידין עמים במישרים . אותם שיהפוך להם … להמשך קריאה

כתובים – תהילים – פרק צב – חק לישראל

——– (ד) עֲֽלֵי-עָ&#1453שׂוֹר וַעֲלֵי-נָ&#1425בֶל עֲלֵ&#1430י הִגָּי&#1443וֹן בְּכִנּֽוֹר: עַל פּוּם כִּנָרָא דַעֲשַּׂרְתֵּי נִימִיןוְעַל פּוּם נִבְלָא עֲלֵי רִנְנַתכִּנָרַיָא: עלי עשור ועלי נבל . כנור של עשרה נימין : (ה) כִּ&#1444י שִׂמַּחְתַּ&#1443נִי יְהוָ&#1443ה בְּפָעֳלֶ&#1425ךָ בְּֽמַעֲשֵׂ&#1430י יָדֶ&#1443יךָ אֲרַנֵּֽן: אֲרוּם אַחְדִיתַנִי יְיָ בְּעוֹבָדָךְ בְּעוֹבָדֵיאַיְדָךְ אֲבוּעַ: (ו) מַה-גָּדְל&#1443וּ מַעֲשֶׂ&#1443יךָ יְהוָ&#1425ה מְ&#1437אֹ&#1431ד עָמְק&#1445וּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ: כַּמָה רַבְרְבִין עוֹבָדָךְ יְיָ לַחֲדָאעֲמִיקִין מַחְשְׁבָתָיִךְ: (ז) אִֽישׁ-בַּ&#1453עַר … להמשך קריאה

סימן תקג – שאסור להכין מיום טוב ראשון ליום טוב שני – ערוך השולחן

——– א דבר ידוע שאסור להטריח את עצמו להכין דבר מיום טוב לחבירו, אפילו דבר שאינו מלאכה. וכל שכן שאסור לבשל או לאפות מיום טוב לחבירו. דכיון דשני ימים טובים שעושין הוא מפני הספק – שמא מחר הוא חול, ונמצא שמכין או עושה מלאכה מיום טוב לחול. וכל שכן השתא, דבקיאין בקביעא דירחא, דוודאי כן … להמשך קריאה

בהר יום רביעי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וָ דמילוי וו דשם ב"ן לקנות הארת מתוספת נפש יתרה משבת הבאה: (טז) לְפִ&#1443י | ר&#1443ֹב הַשָּׁנִ&#1431ים תַּרְבֶּה&#1433 מִקְנָת&#1428וֹ וּלְפִי&#1433 מְע&#1443ֹט הַשָּׁנִ&#1428ים תַּמְעִ&#1430יט מִקְנָת&#1425וֹ כ&#1434ִּי מִסְפַּ&#1443ר תְּבוּא&#1428ֹת ה&#1445וּא מֹכֵ&#1430ר לָֽךְ: לְפוּם סְגִיאוּת שְׁנַיָא תַּסְגֵי זְבִינוֹהִיוּלְפוּם זְעֵרוּת שְׁנַיָא תַּזְעֵר זְבִינוֹהִיאֲרֵי מִנְיַן עֲלַלְתָּא הוּא מְזַבֵּןלָךְ: תרבה מקנתו. תמכרנה ביקר: … להמשך קריאה

תכו. שלא לחן ולרחם על עובד אלילים. – ספר החינוך

שלא נחמל על עובדי עבודה זרה, ולא יישר בעינינו דבר מהם, כלומר, שנרחיק ממחשבתנו ולא יעלה על פינו שיהיה במי שהוא עובד עבודה זרה דבר תועלת, ולא יהיה מעלה חן בעינינו בשום ענין, עד שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ע"ז ז א) שאסור לומר כמה נאה גוי זה או מה נחמד ונעים הוא, ועל זה נאמר … להמשך קריאה

סימן תו – מי שיצא חוץ לתחום שלא לדעת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תו – מי שיצא חוץ לתחום שלא לדעת א מִי שֶׁיָּצָא חוּץ לַתְּחוּם שֶׁלֹּא לָדַעַת, שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא ד' אַמּוֹת, וְהֻצְרַךְ לִנְקָבָיו, יָכוֹל לָצֵאת מֵהֶם עַד שֶׁיִּמְצָא א מָקוֹם צָנוּעַ לִפָּנוֹת; וְעֵצָה טוֹבָה לוֹ שֶׁיִּתְקָרֵב בְּצַד תְּחוּמוֹ, שֶׁאִם לֹא יִמְצָא מָקוֹם צָנוּעַ עַד תְּחוּמוֹ יָכוֹל לִכָּנֵס, וּלְאַחַר שֶׁנִּכְנָס הָוֵי כְּאִלּוּ לֹא יָצָא כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס … להמשך קריאה

דילוג לתוכן