——–
קטן שהגיע לחינוך [שש ומעלה, כל ילד לפי הבנתו,] – רשאי לעלות לתורה בשבת ולקרוא עלייתו, ומצטרף לשבעת העולים, וכל שכן שרשאי לעלות מפטיר. [ופשוט שמדובר בקטן שמנקה את גופו כהוגן, אבל אם לא ברור לנו כן, אין להעלותו לספר תורה, כמו שאין עונים אחריו 'אמן'.] ואולם בשני וחמישי, לא יעלוהו אלא במקום צורך, וכגון שחוגגים לו את טקס הנחת התפילין כמה ימים קודם יום בר המצוה האמיתי. ולכתחילה לא יקרא הקטן את כל הפרשה בשבת, אלא בשעת הדחק כשאין להם קורא אחר. (ה"ע ג קכ. ח"ב נח, נט)
קטן כהן – אם אין כהן למעלה מגיל בר מצוה שיעלה לתורה, ויש כהן קטן שהגיע לגיל חינוך, יעלה הכהן הקטן, ואין בזה פחיתות כבוד לשאר העולים, כי הכבוד הוא לזרעו של אהרון הכהן, ומפאת יחוסו הוא עולה. {כן פסקו מפורש הגאונים, רב האי גאון, שבלי הלקט, האשכול, המאירי, הרא"ש, הרדב"ז, מהרימ"ט, ערך השלחן, רבי עקיבא איגר, באר המים, מנחת חינוך, מהרש"ם, מהר"ם שיק, מהרש"ג, משפטי עוזיאל ועוד. וכן מבואר מהספרא, הרמב"ם, החינוך, בה"ג ועוד. (חזו"ע שבת ב רמט)}
סומא – המנהג להעלות סומא לספר תורה, ויחזור אחר הקורא מילה במילה. ואף על פי שאינו קורא מתוך הכתב, בכל זאת המנהג לסמוך על הפוסקים שדי כשקורא על פה עם החזן, ובפרט כשיש לו שמחה או יום השנה, שיש בזה גם כבוד הבריות. (ה"ב ז קסז)
מחלל שבת בפרהסיא [בפני עשרה יהודים] – לכתחילה אין להעלותו למנין שבעה עולים בשבת, אלא רק לעליית מוסיף לאחר עליית שישי, ועונים אחריו 'אמן'. אולם אם הוא חתן שרגילים להעלותו שלישי, ואם לא יעלוהו, יש חשש שיגרם ריב ומדון, מותר להעלותו, אלא שיוסיפו על מנין העולים עוד יהודי אחד כשר. (ה"ע ג קכ)
חתן בר מצוה המחלל שבת – ובא לבית הכנסת להנחת תפילין, יש להעלים עין ולהעלותו שלישי. והגם שאי אפשר בימי החול להעלות מוסיף כנגדו, מכל מקום יש לסמוך על הפוסקים האומרים שמחללי שבת בזמנינו הינם כתינוקות שנשבו, מפני שאינם יודעים את חומר הענין, וכמו שכותב הרמב"ם שבניהם ותלמידיהם של הקראים נחשבים כאנוסים וכתינוק שנשבה. וכתב החפץ חיים שמצוה לאהוב אותם, מאחר ואין אנו יודעים להוכיח. וכיון שכל הטעם שמחלל שבת בפרהסיא, דינו כמומר לכל התורה, מפני שעושה מעשיו בחוצפה קבל עם ועדה, וזהו בזמן שהעדה כולם קדושים, אבל בזמן הזה שבעוונות הרבים פשתה המספחת והופקר חילול שבת בפומבי ובראש כל חוצות, ואינם יודעים חומרת האיסור כלל, אין להם דין מומר. וכתב בשו"ת זקן אהרן, לפיכך צריך להיות מתון ביותר בעניינים אלו שלא לדחות אבן אחר הנופל, וכמאמר חז"ל (סוטה מז ע"א): "לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת". (ה"ע ג קכג. ה"ב ז קלו) ומה טוב שרב בית הכנסת, ידבר על לב הנער, ויקרבו אליו בעבותות אהבה וחיבה, ואט אט יבהיר לו את מעלת שמירת השבת וקיום המצוות, עד שיערו עליו רוח טהרה ממרום, ויזכה לקיים את כל המצוות כדת וכדין.
קרובי משפחה – המנהג שלא להעלות לתורה אב ובנו או שני אחים זה אחר זה, אלא רק אם עולה אחר מפסיק ביניהם, מחשש לעין הרע. ומכל מקום אם טעה ועלה, אין מורידים אותו, וישתדל הראשון לרדת מהתיבה מיד. ויש מחמירים גם בסבא ונכד, או בחתן וחמיו, ובמקום צורך, יש להקל. (קמא ס"ו. ה"ב ז ריא)
ביום שמוציאים בו שני ספרי תורה, כראש חודש שחל בשבת וכיוצא, רשאים לעלות אב ובנו ושני אחים, זה לעליית שביעי וזה למפטיר בספר השני. (ה"ב ז ריג)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה
כסלו התשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5