סימן תק – כיצד קונין בשר ביום טוב, וסדר מליחתו – ערוך השולחן

——– א דבר ידוע שמקח וממכר אסור ביום טוב כמו בשבת. ולכן כשקונה בשר מן הטבח ביום טוב – לא יפסוק דמים על המקח, כגון שיאמר לו "תן לי בשר בסלע או בשתים", דזהו מקח וממכר גמור. ואפילו יאמר לו "הריני שותף עמך בסלע או בשתים", דאין זה לשון מקח כלל, מכל מקום כיון שמזכיר … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– שערי תשובה דף ל עב אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּי מִי שֶׁמְּכַבְּדִים אוֹתוֹ בְּמַדְרֵגוֹת הַכָּבוֹד הָרְאוּיוֹת לָתֵת לְמִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שְׁתֵּי מַסֶּכְתּוֹת וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ זוּלָתִי אַחַת. עָלָיו שֶׁיֹּאמַר לָהֶם אַחַת לְבַדָּה אֲנִי יוֹדֵעַ, כָּל שֶׁכֵּן כִּי אָסוּר לְכַזֵּב וּלְהִתְפָּאֵר לֵאמֹר שָׁמַעְנוּ כָּאֵלֶּה רַבּוֹת. בָּנִים לֹא יְשַׁקְּרוּ בְּסִפּוּר דְּבָרִים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּ וְהַגָּדַת מְאוֹרָעוֹת, אֲבָל יַחֲלִיפוּ … להמשך קריאה

מזיד עם עדים והתראה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– עונש הסקילה המבואר בתורה הוא דווקא לאדם שחילל שבת במלאכה האסורה מהתורה במזיד [בכוונה], והיינו שידע שאסור לעשות את המלאכה, והתרו בו שני עדים ואמרו לו שעובר על חילול שבת במלאכה זו ויקבל על כך עונש סקילה, ובכל זאת לא שמע להם. אזי כשבית המקדש היה קיים, היו … להמשך קריאה

מַהֵן הַסְּגֻלּוֹת לְהִנָּצֵל מִמִּקְרֵה לַיְלָה?

——– א. יָשִׂים אֶבֶן מִתַּחַת כָּרִיתוֹ כְּשֶׁיָּשֵׁן. וִיכַוֵּן בְּשֵׁם יו"ד ה"א וא"ו ה"א גִּימַטְרִיָּא אֶבֶן. ב. יֹאמַר שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, וְיֵשׁ בּוֹ 5 פְּעָמִים שֵׁם הֲוָיָה, וִיכַוֵּן בְּשֵׁם הֲוָיָה הָרִאשׁוֹן בַּשֵּׁם עזריאל, וּבְשֵׁם הֲוָיָה שֵׁנִי בַּשֵּׁם שמריאל, וּבְשֵׁם הֲוָיָה שְׁלִישִׁי בַּשֵּׁם צדקיאל, וּבְשֵׁם הֲוָיָה רְבִיעִי בַּשֵּׁם ישראל, וּבְשֵׁם הֲוָיָה חֲמִישִׁי בַּשֵּׁם יהדריאל, … להמשך קריאה

לסימן נ"ד אות י"ד – קיצור ליקוטי מוהר"ן

עַל-יְדֵי נִגּוּן וְשִׂמְחָה דִקְּדֻשָּׁה נִתְעוֹרְרִין לָשׂוּחַ עִם לְבָבוֹ מִתַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי לָעוֹלָם הַבָּא וּלְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת רוּחַ טוֹבָה שֶׁבְּקִרְבּוֹ וּלְבָרְרוֹ מִתּוֹךְ הָרוּחַ רָעָה רוּחַ נְכֵאָה עַצְבוּת רוּחַ וּלְהַכְנִיעַ הַמְּדַמֶּה שֶׁמִּשָּׁם שׁרֶשׁ כָּל הַתַּאֲווֹת וְאַהֲבוֹת הַבְּהֵמִיּוּת וְזוֹכִין לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא לְהַכְנִיעַ הָרוּחַ רָעָה וּלְבָרֵר הָרוּחַ טוֹבָה כַּיָּדוּעַ: לזכות נשמת … להמשך קריאה

תכג. לקבע מזוזה בפתחים. – ספר החינוך

לקבע מזוזה במזוזת ביתנו, שנאמר (דברים ו ט) וכתבתם על מזזות ביתך ובשעריך. וענין המזוזה הוא, שכותבין שתי פרשיות מן התורה בקלף אחד, והן שמע עד ובשעריך, והיה אם שמע עד על הארץ, וקובעין אותה במזוזת פתח הבית. משרשי המצוה להיות זכרון לאדם באמונת השם בכל עת בואו לביתו וצאתו, וכמו שכתבתי בענין התפלין, וכענין … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ת-ש

——– [תהילים פרק-כא-י]&nbsp תְּשִׁיתֵמוֹ כְּתַנּוּר אֵשׁ לְעֵת פָּנֶיךָ יְהוָה בְּאַפּוֹ יְבַלְּעֵם וְתֹאכְלֵם אֵשׁ: [משלי פרק-לא-ו]&nbsp תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ: [איוב פרק-לח-יד]&nbsp תִּתְהַפֵּךְ כְּחֹמֶר חוֹתָם וְיִתְיַצְּבוּ כְּמוֹ לְבוּשׁ: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם … להמשך קריאה

מזיד ללא עדים והתראה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– המחלל שבת במלאכה האסורה מהתורה במזיד, ולא ראו אותו עדים או שלא הוכיחו אותו כדין, הרי הוא חייב "כרת" [שהיא מיתה בידי שמים ולא בידי בית-דין], כמו שנאמר (שמות לא יד): "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִיא לָכֶם… כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָה מְלָאכָה, וְנִכְרְתָה [לשון כרת] הַנֶּפֶשׁ הַהִיא … להמשך קריאה

טעות בספר התורה

——– אם נמצאה טעות בספר התורה באמצע הקריאה, מוציאים ספר תורה אחר וממשיך לקרוא בו מהפסוק שנמצאה בו הטעות, ויקרא לפחות שלושה פסוקים או עד סיום העלייה, ויברך ברכה אחרונה. ויש מבני אשכנז שנוהגים שאם כבר קראו ג' פסוקים בספר הראשון וזה מקום שאפשר להפסיק בו [כמבואר לעיל היכן מפסיקים בקריאה], פוסק שם ומברך, ואחר … להמשך קריאה

וילך יום רביעי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וָ דמילוי וו דשם ב"ן לקנות הארת מתוספת נפש יתרה משבת הבאה: (טז) וַיּ&#1444ֹאמֶר יְהֹוָה&#1433 אֶל-מֹשֶׁ&#1428ה הִנְּךָ&#1445 שֹׁכֵ&#1430ב עִם-אֲבֹתֶ&#1425יךָ וְקָם&#1449 הָעָ&#1448ם הַזֶּ&#1436ה וְזָנָ&#1443ה | אַֽחֲרֵ&#1443י | אֱלֹהֵ&#1443י נֵֽכַר-הָאָ&#1431רֶץ אֲשֶׁ&#1448ר ה&#1444וּא בָא-שָׁ&#1448מָּה&#1433 בְּקִרְבּ&#1428וֹ וַֽעֲזָבַ&#1429נִי וְהֵפֵר&#1433 אֶת-בְּרִיתִ&#1428י אֲשֶׁ&#1445ר כָּרַ&#1430תִּי אִתּֽוֹ: וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה הָא אַתְּשָׁכֵב עִם אֲבָהָתָךְ וִיקוּם עַמָאהָדֵין … להמשך קריאה

תכד. שלא לנסות נביא אמת יותר מדאי. – ספר החינוך

שנמנענו שלא לנסות יותר מדאי הנביא המיסר את העם והמלמדם דרכי התשובה אחר שנדע אמתת נבואתו, ועל זה נאמר (דברים ו טז) לא תנסו את יי אלהיכם כאשר נסיתם במסה. כלומר, לא תנסו גמולי השם וענשיו שהודיע לכם על ידי נביאיו על צד שתסתפקו בהם. משרשי המצוה. לפי שבנסיון היותר בנביא האמת ימצא הפסד, כי … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ת-ת

——– [שמות פרק-טו-טז]&nbsp תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְהוָה עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ: [שמואל ב פרק-טו-כ]&nbsp תְּמוֹל בּוֹאֶךָ וְהַיּוֹם (אנועך) אֲנִיעֲךָ עִמָּנוּ לָלֶכֶת וַאֲנִי הוֹלֵךְ עַל אֲשֶׁר אֲנִי הוֹלֵךְ שׁוּב וְהָשֵׁב אֶת אַחֶיךָ עִמָּךְ חֶסֶד וֶאֱמֶת: [ישעיה פרק-נה-יג]&nbsp תַּחַת הַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְרוֹשׁ (תחת) וְתַחַת הַסִּרְפַּד יַעֲלֶה הֲדַס וְהָיָה … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' תפלה פ"ד א. הָיָה עוֹמֵד בִּתְפִלָּה וְנַטְפוּ מֵי רַגְלָיו עַל בִּרְכָּיו מַמְתִּין עַד שֶׁיִּכְלוּ הַמַּיִם וְחוֹזֵר לְמָקוֹם שֶׁפָּסַק וְאִם שָׁהָה כְּדֵי לִגְמוֹר אֶת הַתְּפִלָּה חוֹזֵר לְרֹאשׁ: ב. וְכֵן הַמַּשְׁתִּין מַיִם שׁוֹהֶה כְּדֵי הִלּוּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת וְאַחַר כַּךְ יִתְפַּלֵּל וּמִשֶּׁהִתְפַּלֵּל שׁוֹהֶה אַחַר תְפִלָּתוֹ כְּדֵי הִלּוּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת וְאַחַר כַּךְ מַשְׁתִּין כְּדֵי שֶׁיִּפְסוֹק דִּבְרֵי … להמשך קריאה

סימן תקא – איזה עצים מותרים להסקה ואיזה אסורים – ערוך השולחן

——– א אין מבקעין עצים להסקה ביום טוב מן הקורות העומדות לבניין. ולאו דווקא לבקע, דאפילו בלא ביקוע אסור, דמוקצין הם. ואפילו רבי שמעון מודה במוקצה זו, שהיא מוקצה מחמת חסרון כיס, דקורות של בניין אין עומדין להסקה מפני יוקרן. ואפילו לא מקורה שנשברה ביום טוב, מטעם שהיתה מוקצה בין השמשות. אך זהו רק לרבי … להמשך קריאה

מטות יום רביעי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וָ דמילוי וו דשם ב"ן לקנות הארת מתוספת נפש יתרה משבת הבאה: (יז) אֵ&#1443לֶּה הַֽחֻקִּ&#1431ים אֲשֶׁ&#1448ר צִוָּ&#1444ה יְהֹוָה&#1433 אֶת-מֹשֶׁ&#1428ה בֵּ&#1445ין אִ&#1430ישׁ לְאִשְׁתּ&#1425וֹ בֵּֽין-אָ&#1443ב לְבִתּ&#1428וֹ בִּנְעֻרֶ&#1430יהָ בֵּ&#1445ית אָבִֽיהָ: (פ) אִלֵין קְיָמַיָא דִי פַקֵיד יְיָיָת משֶׁה בֵּין גְבַר לְאִתְּתֵיהּבֵּין אַבָּא לִבְרַתֵּיהּ בְּרַבְיוּתָהָא בֵּיתאָבוּהָא:לא (א) &nbspשני&nbsp&nbspוַיְדַבֵּ&#1445ר יְהֹוָ&#1430ה אֶל-מֹשֶׁ&#1445ה לֵּאמֹֽר: וּמַלֵיל … להמשך קריאה

סימן תד – דין אם יש תחומין למעלה מעשרה טפחים – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תד – דין אם יש תחומין למעלה מעשרה טפחים א הַמְהַלֵּךְ חוּץ לַתְּחוּם לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, כְּגוֹן שֶׁקָּפַץ עַל גַּבֵּי עַמּוּדִים שֶׁגְּבוֹהִים עֲשָׂרָה, וְאֵין בְּכָל אֶחָד מֵהֶם אַרְבָּעָה טְפָחִים עַל אַרְבָּעָה טְפָחִים, הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם יֵשׁ תְּחוּמִין לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה אוֹ לָאו; וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה בִּדְרַבָּנָן, יִהְיֶה סְפֵקוֹ לְהָקֵל, { הַגָּה: מִיהוּ אִם הָיָה הוֹלֵךְ … להמשך קריאה

הַכְּלָל הָרִאשׁוֹן: בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ – ספר מנורת המאור עם פירוש

(((וְנֶחְלָק לִשְׁנֵי חֲלָקִים: הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן, בְּמַה שֶּׁרָאוּי לְכָל אָדָם: הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי, בְּמַה שֶׁמֻּבְדָּלִים בּוֹ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים.))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חרדים דף מ"ו ב' כְּשֵׁם שֶׁצָרִיךְ לְהִתְחַזֵק לִקְבּוֹעַ דִּירָתוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּךְ לְמַעְלָה מִזֶּה צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לִקְבּוֹעַ רוֹב יוֹמוֹ וְלֵילוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּבְבֵית הַמִּדְרָשׁ יִרְאֶה לוֹ מַרְגּוֹעַ וּמָנוֹחַ וְשִׂמְחָה כִּדְאָמְרוּ הַחֲכָמִים בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת פַּרְדֵּס הַצַדִּיקִים וּמַאֲסָר הָרְשָׁעִים. רָאוּי לְבֵן לְהַטְעִים לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהֵבוּ וְקַל וָחוֹמֶר לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָׁמַיִם שֶׁרָאוּי לָנוּ … להמשך קריאה

בְּכָבוֹד רַב – דובב שפתי ישנים

——– ל', ב': וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה'. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : חָלַק כָּבוֹד לַנְּשִׂיאִים לְלַמְּדָם תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כָּבוֹד?! וַהֲרֵי *(((כמאמר חז"ל (אבות ד', כ"א): הקנאה והתאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם.))) הַכָּבוֹד הוּא מִן הַדְּבָרִים הַמּוֹצִיאִים אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם? אֶלָּא טָעוּת … להמשך קריאה

מֵאַיִן נִצְמָחִים הַהִרְהוּרִים הָרָעִים בְּעַל כָּרְחוֹ שֶׁל אָדָם?

——– מִפְּגָמָיו הַקּוֹדְמִים. וְעֶצֶם זֶה שֶׁמִּצְטַעֵר מֵהֶם וְאֵינוֹ רוֹצֶה בָּהֶם זֶהוּ תִּקּוּנָם. כִּי יֵשׁ לָדַעַת, מַחְשָׁבָה רָעָה אֵינָהּ מִצְטָרֶפֶת לְמַעֲשֶׂה, אָדָם שֶׁחָשַׁב לִגְנֹב וְלֹא גָּנַב אֵינוֹ נֶעֱנָשׁ עַל מַחְשַׁבְתּוֹ. אוּלָם יֶשְׁנָן מַחְשָׁבוֹת שֶׁהֵן הֵן גּוּפֵי עֲבֵרָה גַּם לְלֹא מַעֲשֶׂה. הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְהִרְהוּרֵי זְנוּת. וְאִם כֵּן מַחְשָׁבוֹת אֵלּוּ שֶׁמִּצַּד עַצְמָם הִנָּם אֲסוּרוֹת – צְרִיכוֹת תִּקּוּן, … להמשך קריאה

סעי' א' – המלוין את המת, שאין למטה צורך בהם, חייבים בק"ש, ופטורים מתפלה; ונשים ועבדים, פטורים מק"ש וחייבים בתפלה, וקטנים שהגיעו לחינוך, חייבים לחנכם. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור כל הפטורין מק"ש כגון שעוסקין במצוה או בטרידת מצוה פטורין מן התפלה. וכתב הב"י שפשוט הוא דכיון דפטורים מק"ש דאורייתא כל שכן מתפילה שהיא מדרבנן: וכתב עוד הטור שעדיפים עליהם חילופי נושאי המטה שאין למטה צורך בהן שפטורין מן התפלה אף ע"פ שחייבין בק"ש. וכתב הב"י שפשוט הוא ממשנה ברכות יז: נושאי … להמשך קריאה

לסימן נ"ה אות ו' – קיצור ליקוטי מוהר"ן

כִּי עַל-יְדֵי צֵרוּפֵי הַתֵּבָה נִשְׁתַּנֶּה הַכַּוָּנָה לְהֵפֶךְ, כְּמוֹ מִפֶּשַׁע שֶׁפַע, וּמִנֶּגַע עֹנֶג וְכַיּוֹ"ב: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

כי תשא יום רביעי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וָ דמילוי וו דשם ב"ן לקנות הארת מתוספת נפש יתרה משבת הבאה: (כו) וּמָֽשַׁחְתָּ&#1445 ב&#1430וֹ אֶת-א&#1443ֹהֶל מוֹעֵ&#1425ד וְאֵ&#1430ת אֲר&#1445וֹן הָֽעֵדֻֽת: וּתְרַבִּי בֵהּ יָת מַשְׁכַּן זִמְנָאוְיָת אֲרוֹנָא דְסַהֲדוּתָא: ומשחת בו. כל המשיחות כמין כי יונית, חוץ משל מלכים שהן כמין נזר: (כז) וְאֶת-הַשֻּׁלְחָן&#1433 וְאֶת-כָּל-כֵּלָ&#1428יו וְאֶת-הַמְּנֹרָ&#1430ה וְאֶת-כֵּלֶ&#1425יהָ וְאֵ&#1430ת מִזְבַּ&#1445ח … להמשך קריאה

נביאים – מלכים א – פרק יח – חק לישראל

——– (לה) וַיֵּלְכ&#1443וּ הַמַּ&#1428יִם סָבִ&#1430יב לַמִּזְבֵּ&#1425חַ וְגַ&#1445ם אֶת-הַתְּעָלָ&#1430ה מִלֵּא-מָֽיִם: וְאָזְלוּ מַיָּא סְחוֹר סְחוֹר לְמַדְבְּחָאוְאַף יָת מַזִּיִקָתָא מָלֵי מַיָּא: (לו) וַיְהִ&#1443י | בַּעֲל&#1443וֹת הַמִּנְחָ&#1431ה וַיִּגַּ&#1438שׁ אֵלִיָּ&#1443הוּ הַנָּבִיא&#1454 וַיֹּאמַר&#1426 יְהוָ&#1431ה אֱלֹהֵי&#1433 אַבְרָהָם&#1433 יִצְחָ&#1443ק וְיִשְׂרָאֵ&#1428ל הַיּ&#1443וֹם יִוָּדַ&#1431ע כִּֽי-אַתָּ&#1447ה אֱלֹהִ&#1435ים בְּיִשְׂרָאֵ&#1430ל וַאֲנִ&#1443י עַבְדֶּ&#1425ךָ (ובדבריך) וּבִדְבָרְךָ&#1443 עָשִׂ&#1428יתִי אֵ&#1445ת כָּל-הַדְּבָרִ&#1430ים הָאֵֽלֶּה: וַהֲוָה בְּמֵיסָק מִנְחָתָא וְקָרִיב אֵלִיָּהוּנְבִיַּיָּא וַאֲמַר יְיָ אֱלָהֵיה דְּאַבְרָהָםיִצְחָק וְיִשְּׂרָאֵל … להמשך קריאה

תכה. מצות הרגת שבעה עממין. – ספר החינוך

להרג שבעה עממים המחזיקין בארצנו טרם כבשנו אותה מהם. והם הכנעני, והאמורי וכו' ולאבדם בכל מקום שנמצאם, שנאמר עליהם (דברים ז ב) החרם תחרים אותם, ונכפלה המצוה בסדר שפטים, שנאמר (שם כ יז) כי החרם תחרימם החתי והאמורי וגו'. משרשי המצוה. לפי שאלו השבעה עממים הם שהחלו לעשות כל מיני עבודה זרה וכל תועבת השם … להמשך קריאה

סעי' ב' – העוסק בתורה לא פטור מקריאת שמע ותפלה. – ספר מנחת שי

——– בשבת יא. תניא חברים שהיו עוסקין בתורה מפסיקין לק"ש ואין מפסיקין לתפילה, א"ר יוחנן לא שנו אלא כגון רבי שמעון בן יוחאי וחביריו שתורתן אומנותן אבל כגון אנו מפסיקין לק"ש ולתפילה. וכתב הר"ן (שבת ה. ד"ה ואין) בשם ספר המאור (שם ג: ד"ה אמר) דבליכא שהות ביום עסקינן ואפילו הכי כגון רבי שמעון בן … להמשך קריאה

דילוג לתוכן