לסימן מ"א אות ב' – קיצור ליקוטי מוהר"ן

עַמּוּדִים הַיְנוּ רַגְלִין כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְאֶת הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם וְדָרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ ז"ל זֶה מָמוֹנוֹ כוּ' בְּחִינַת: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

כֵּיצַד יָכוֹל אֲנִי לְהַחְזִיר בִּתְשׁוּבָה?

——– לֹא רַק מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְשׁוֹן לִמּוּדִים וּמְחוֹנָן הוּא בְּכֹשֶׁר דִּבּוּר וּבְהַרְצָאוֹת מְרַתְּקוֹת יָכוֹל לְהַחְזִיר בִּתְשׁוּבָה, גַּם הַפָּשׁוּט בְּיוֹתֵר שֶׁבְּקֹשִׁי יוֹדֵעַ קְרוֹא וּכְתוֹב יָכוֹל לְהַחְזִיר בִּתְשׁוּבָה וּבָאֳפָנִים דִּלְהַלָּן: א. לְאַרְגֵּן חוּגֵי בַּיִת בְּבֵיתוֹ אוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. ב. לִרְכֹּשׁ חוֹבְרוֹת הַסְבָּרָה בְּנוֹשְׂאֵי יַהֲדוּת שׁוֹנִים, כְּגוֹן: טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה, צְנִיעוּת, הַפָּלוֹת, שׁמִירַת שַׁבָּת וְכַיּוֹצֵא, וּלְפַזְּרָם בֵּין בְּנֵי … להמשך קריאה

נביאים – מלכים א – פרק יח – חק לישראל

——– (ל) וַיֹּ&#1448אמֶר אֵלִיָּ&#1444הוּ לְכָל-הָעָם&#1433 גְּשׁ&#1443וּ אֵלַ&#1428י וַיִּגְּשׁ&#1445וּ כָל-הָעָ&#1430ם אֵלָ&#1425יו וַיְרַפֵּ&#1435א אֶת-מִזְבַּ&#1445ח יְהוָ&#1430ה הֶהָרֽוּס: וַאֲמַר אֵלִיָּהוּ לְכָל עַמָּא אִתְקָּרִיבוּלְוָתִי וְקָרִיבוּ כָּל עַמָּא לְוָתֵיהּוּבָנָא יָת מַדְבְּחָא דַּיְיָ דַּהֲוָהמְפַגֵּר: וירפא את מזבח ה' ההרוס . בנה מזבח , והזכיר לישראל להיות מזבח ה' עולה על לבם ושגור בפיהם , שהיה הרוס ונפגר ובטל שמו והזכרתו מפי כל … להמשך קריאה

תיז. מצות אחדות השם. – ספר החינוך

שנצטוינו להאמין כי השם יתברך הוא הפועל כל המציאות, אדון הכל, אחד בלי שום שתוף, שנאמר (דברים ו ד) שמע ישראל יי אלהינו יי אחד, וזה מצות עשה הוא, אינה הגדה, אבל פרוש שמע כלומר, קבל ממני דבר זה ודעהו והאמן בו, כי השם שהוא אלקינו אחד הוא. והראיה שזו היא מצות עשה אמרם זכרונם … להמשך קריאה

סימן שצז – דין שביתת היחיד וכליו ומהלך אלפים אמה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שצז – דין שביתת היחיד וכליו ומהלך אלפים אמה א כָּל אָדָם יֵשׁ לוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ, חוּץ מֵאַרְבַּע אַמּוֹתָיו אוֹ מֵהַמָּקוֹם שֶׁשָּׁבַת בּוֹ. ב קָדַשׁ עָלָיו הַיּוֹם בַּבִּקְעָה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ תְּחוּם שַׁבָּת, מְהַלֵּךְ אַלְפַּיִם פְּסִיעוֹת א { בֵּינוֹנִיּוֹת } (טוּר) שֶׁהֵם תְּחוּם שַׁבָּת. ג כְּשֵׁם שֶׁאֵין אָדָם רַשַּׁאי לְהַלֵּךְ בְּשַׁבָּת וּבְיוֹם טוֹב … להמשך קריאה

לֶקֶט שִׁכְחָה – דובב שפתי ישנים

——– כ"ז, ה': וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה'. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((סנהדרין ח' ע"א.))) נִתְעַלְּמָה הֲלָכָה מִמֶּנּוּ. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, מוֹסֵר הַתּוֹרָה וְרַבָּן שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל, צִיְּנָה הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְדוֹרוֹת שֶׁנִּשְׁתַּכְּחָה מִמֶּנּוּ הֲלָכָה, וְלָמָּה? לְלַמֶּדְךָ: שֶׁגַּם הָרַב וְהַדַּיָּן, בְּשִׁבְתָּם עַל כִּסֵּא מִדִּין, עֲלוּלִים לִשְׁכֹּחַ אֵיזֶה דָּבָר, *(((כמובא בתנא דבי אליהו זוטא (פרק י"ז) בשם רבי … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ת-נ

——– [שמות פרק-טו-ה]&nbsp תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן: [ירמיה פרק-מח-ט]&nbsp תְּנוּ צִיץ לְמוֹאָב כִּי נָצֹא תֵּצֵא וְעָרֶיהָ לְשַׁמָּה תִהְיֶינָה מֵאֵין יוֹשֵׁב בָּהֵן: [הושע פרק-ה-ח]&nbsp תִּקְעוּ שׁוֹפָר בַּגִּבְעָה חֲצֹצְרָה בָּרָמָה הָרִיעוּ בֵּית אָוֶן אַחֲרֶיךָ בִּנְיָמִין: [חבקוק פרק-ג-ז]&nbsp תַּחַת אָוֶן רָאִיתִי אָהֳלֵי כוּשָׁן יִרְגְּזוּן יְרִיעוֹת אֶרֶץ מִדְיָן: [מלאכי פרק-ב-ו]&nbsp תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ וְעַוְלָה לֹא נִמְצָא … להמשך קריאה

וישב יום שלישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה: (יא) וַיְקַנְאוּ-ב&#1430וֹ אֶחָ&#1425יו וְאָבִ&#1430יו שָׁמַ&#1445ר אֶת-הַדָּבָֽר: וְקַנִּיאוּ בֵהּ אֲחוֹהִי וַאֲבוּהִי נְטַריָת פִּתְגָמָא: שמר את הדבר. היה ממתין ומצפה מתי יבא, וכן (ישעיה כו ב) שומר אמונים וכן (איוב יד טז) לא תשמר על חטאתי, … להמשך קריאה

היציאה אסורה

——– אסור לצאת באמצע הקריאה בתורה, אבל מותר לצאת בין עולה לעולה, ובפרט במקום צורך. ואם ישנם רק עשרה, לא יצא אפילו בין עולה לעולה. (ה"ע ג קלד. ה"ב ז רכד) אם באמצע הקריאה יצאו מעט אנשים ונשארו לפחות ששה, רשאים לעלות שאר העולים של חובת היום בברכה, שכיון שהתחילו בהיתר, מותר להם לסיים את … להמשך קריאה

נביאים – ישעיה – פרק נה – חק לישראל

——– (ו) דִּרְשׁ&#1445וּ יְהוָ&#1430ה בְּהִמָּצְא&#1425וֹ קְרָאֻ&#1430הוּ בִּֽהְיוֹת&#1445וֹ קָרֽוֹב: תְּבָעוּ דְחַלְתָּא דַיְיָ עַד דְּאַתּוּןחַיִּין בְּעוֹ מִן קֳדָמוֹהִי עַדדְּאַתּוּן קַיָּמִין: בהמצאו . קודם גזר דין בעוד שהוא אומר לכם דרשוני : (ז) יַעֲזֹ&#1444ב רָשָׁע&#1433 דַּרְכּ&#1428וֹ וְאִ&#1445ישׁ אָ&#1430וֶן מַחְשְׁבֹתָ&#1425יו וְיָשֹׁ&#1444ב אֶל-יְהוָה&#1433 וִֽירַחֲמֵ&#1428הוּ וְאֶל-אֱלֹהֵ&#1430ינוּ כִּֽי-יַרְבֶּ&#1445ה לִסְלֽוֹחַ: יַשְׁבֵּיק רַשִּׁיעָא אוֹרְחֵהּ דְרִשְׁעָא וּגְבַראָנֵיס עֶשְׁתּוֹנוֹהִי וִיתוּב לְפוּלְחָנָא דַיְיָוִירַחֵים עֲלוֹהִי וְלִדְחַלְתָּא דֶאֱלָהָנָא אֲרֵימַסְגֵי … להמשך קריאה

סעי' ה' – בכל מקום שפוסק, אם שהה כדי לגמור את כולה, חוזר לראש; ואם לאו, חוזר לתחלת הברכה שפסק בה; ואם פסק בג' ראשונות, חוזר לראש; ואם באחרונות, חוזר לרצה. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור, ובכל מקום שפוסק חוזר לתחלת ברכה שפסק בה, ואם פסק בג' ראשונות חוזר לראש, ובאחרונות חוזר לרצה. וכתב הב"י שכ"כ התוס' ברכות לג. ד"ה אבל וכ"כ הרא"ש. והרשב"א תמה על התוס' שכתב שחוזר לתחלת הברכה, שהרי אפילו באמצע ברכות ק"ש אם הפסיק לשאול מפני היראה ולהשיב מפני הכבוד אינו חוזר לראש הברכה … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חסידים סי' ל"ב כָּל אִישׁ שֶׁאוֹהֵב אֶת הַצְדָקוֹת אוֹהֵב אֶת הַתּוֹכְחוֹת. אוֹהֵב אֶת גְּמִילוּת חֲסָדִים מַכְנִיס אוֹרְחִים מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ בְּכַוָּנָה אֲפִילוּ דִירָתוֹ חוּצָה לָאָרֶץ אֵינוֹ רוֹאֶה דִין חִבּוּט הַקֶּבֶר וַאֲפִילוּ דִין שֶׁל גֵּיהִנָּם אֵינוֹ רוֹאֶה. בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה יִשְׂמַח לִבָּךְ אִם יֹאמַר לָךְ מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שַׁמֵּשׁ לְפָנַי אַף כִּי הוּא רִמָּה וְתוֹלֵעָה … להמשך קריאה

נביאים – יהושע – פרק יג – חק לישראל

——– (כה) וַיְהִ&#1444י לָהֶם&#1433 הַגְּב&#1428וּל יַעְזֵר&#1433 וְכָל-עָרֵ&#1443י הַגִּלְעָ&#1428ד וַחֲצִ&#1429י אֶ&#1430רֶץ בְּנֵ&#1443י עַמּ&#1425וֹן עַד-עֲרוֹעֵ&#1429ר אֲשֶׁ&#1430ר עַל-פְּנֵ&#1445י רַבָּֽה: וַהֲוָה לְהוֹן תְּחוּמָא יַעְזֵר וְכָלקִרְוֵי גִלְעָד וּפַלְגוּת אַרְעָא בְּנֵיעַמּוֹן עַד עֲרוֹעֵר דִי עַלאַפֵי רַבָּה: וחצי ארץ בני עמון . חצי מה שכבשו מארץ בני עמון ומסיחון : (כו) וּמֵחֶשְׁבּ&#1435וֹן עַד-רָמַ&#1445ת הַמִּצְפֶּ&#1430ה וּבְטֹנִ&#1425ים וּמִֽמַּחֲנַ&#1430יִם עַד-גְּב&#1445וּל לִדְבִֽר: וּמֵחֶשְׁבוֹן עַד רָמַת מִצְפַּיָא … להמשך קריאה

פֶּרֶק שִׁשִּׁי [שז] – ספר מנורת המאור עם פירוש

כְּבָר לָמַדְנוּ שֶׁבְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיוּ עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים, שֶׁנֶּחְרַב בַּעֲוֹן שִׂנְאַת חִנָּם שֶׁהָיָה בֵינֵיהֶם. וְגָרְסִינָן נַמֵּי בְּמַסֶּכֶת גִּטִּין, פֶּרֶק הַנִּזָּקִין (נה, ב); אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִּכְתִיב: "אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה" (משלי כח, יד)? אַקַּמְצָא וּבַר קַמְצָא חָרַב יְרוּשְׁלֵם: אַתַּרְנְגוֹלָא וְאַתַּרְנְגָלְתָּא חָרַב טוּר מַלְכָּא; אַשַּׁקָה דְּרִיסְפַּק חָרַב בֵּיתָר. … להמשך קריאה

הָאָדָם שֶׁנִּזּוֹק מֵחֲמַת שֶׁקִּנְּאוּ בּוֹ וְשָׁלְטָה בּוֹ עַיִן הָרַע, מָה אָשֵׁם הוּא בְּכָךְ, וַהֲלֹא לֵית דִּינָא בְּלֹא דִּינָא?

——– מבאר ה"מכתב מאליהו" (ח"ד עמ' 6) שהאדם הניזוק מעין הרע אשמתו היא שבאיזה דרך או אי זהירות עורר קנאה בלב חבירו עליו וגרם לו צער, שהרי ללא ספק המקנא בחבירו מצטער הוא, ועל צער זה שגרם בכך שלא הצניע עצמו ואת אשר שָׁפַע ה' עליו – ראוי הוא לעונש. וכמו כן רואים אנו שמי … להמשך קריאה

לסימן מ"א אות ג' – קיצור ליקוטי מוהר"ן

גַּם מִלּוּי גְּרוֹנָם שֶׁל תַּלְמִידֵי-חֲכָמִים יַיִן הוּא בְּחִינַת פִּדְיוֹן וּמַמְתִּיק הַדִּינִים. כִּי שׁרֶשׁ הַגְּבוּרוֹת שֶׁבַּבִּינָה לִבָּא הוּא בְּחִינַת יַיִן הַמְּשַׂמֵּחַ וְהַתַּלְמִידֵי-חֲכָמִים הֵם בְּחִינַת עַמּוּדֵי עוֹלָם בְּחִינַת רַגְלִין כַּנַּ"ל וּכְשֶׁמְּמַלֵּא גְּרוֹנָם יַיִן שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּינָה עַל-יְדֵי-זֶה נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִין. וְזֶה גַּם-כֵּן נִסּוּךְ יַיִן עַל-גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ כִּי הַמִּזְבֵּחַ הוּא גַּם-כֵּן בְּחִינַת רַגְלִין (עַיֵּן פְּנִים) בְּחִינַת דִּינִים וְעַל-יְדֵי … להמשך קריאה

פֶּרֶק שְׁבִיעִי [שח] – ספר מנורת המאור עם פירוש

כְּשֶׁחָרַב בַּיִת שֵׁנִּי הָיוּ חֲכָמִים גְּדוֹלִים וּכְשֶׁרָאוּ אֶת הַגָּלוּת הַחֵל הַזֶּה, הָאָרוֹךְ וְהַמַּר, גָּזְרוּ מִפְּנֵי אֲבֵלוּת הַבַּיִת, שֶׁלֹּא יַרְבּוּ יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָם בְּשִׂמְחָה, כִּדְגָרְסִינָן בְּסוֹף מַסֶּכֶת סוֹטָה (מט, א): בְּפוֹלְמוֹס שֶׁל אַסְפַּסְיָנוֹס גָּזְרוּ עַל עֲטָרוֹת שֶׁל חֲתָנִים וְעַל עֲטֶרֶת הָאִירוּס. בְּפוֹלְמוֹס שֶׁל טִיטוּס גָּזְרוּ עַל עֲטֶרֶת כַּלּוֹת וְשֶׁלֹּא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ חָכְמָה יְוָנִית. בְּפוֹלְמוֹס הָאַחֲרוֹן … להמשך קריאה

המקור בתורה לט"ל SO39SC מלאכות האסורות בשבת

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– נאמר בתורה (שמות כ ז-ט): "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ, לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיך". בפסוקים אלו הוזהרנו על איסור מלאכה בשבת באופן כללי. ולגבי פירוט המלאכות האסורות בשבת, … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ת-ע

——– [משלי פרק-יג-יט]&nbsp תַּאֲוָה נִהְיָה תֶּעֱרַב לְנָפֶשׁ וְתוֹעֲבַת כְּסִילִים סוּר מֵרָע: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי … להמשך קריאה

סימן תצה – כללי הדינים של המלאכות האסורות ביום טוב והמותרות ביום טוב – ערוך השולחן

——– א ששה ימים בשנה, ובגולה שנים עשר יום, הם ימים טובים. ואלו הן: יום ראשון של פסח, ובגולה שני ימים; ושביעי של פסח, ובגולה גם שמיני של פסח; ושבועות יום אחד, ובגולה שני ימים; וראש השנה יום אחד, ובגולה שני ימים, ועתה גם בארץ ישראל כן; ובראשון לחג הסוכות, ובגולה שני ימים; ובשמיני עצרת, … להמשך קריאה

נביאים – עמוס – פרק ב – חק לישראל

——– (טז) וְאַמִּ&#1445יץ לִבּ&#1430וֹ בַּגִּבּוֹרִ&#1425ים עָר&#1435וֹם יָנ&#1445וּס בַּיּוֹם-הַה&#1430וּא נְאֻם-יְהוָֽה: (פ) וּדְתַקִּיף לִבֵּיהּ בְּגִבָּרַיָּא עַרְטִלָּא דְּלָאזְיַן יַעֲרוֹק בְּיוֹמָא הַהוּא אֲמַריְיָ: ערום ינוס וגו' . ערטילאי בלא כלי זיין : ג (א) שִׁמְע&#1438וּ אֶת-הַדָּבָ&#1443ר הַזֶּ&#1431ה אֲשֶׁ&#1448ר דִּבֶּ&#1447ר יְהוָ&#1435ה עֲלֵיכֶ&#1430ם בְּנֵ&#1443י יִשְׂרָאֵ&#1425ל עַ&#1434ל כָּל-הַמִּשְׁפָּחָ&#1428ה אֲשֶׁ&#1447ר הֶעֱלֵ&#1435יתִי מֵאֶ&#1445רֶץ מִצְרַ&#1430יִם לֵאמֹֽר: קַבִּילוּ יָת פִּתְגָמָא הָדֵין דִּיגְזַר יְיָ עֲלֵיכוֹן בְּנֵי יִשְּׂרָאֵלעַל … להמשך קריאה

תיח. מצות אהבת השם. – ספר החינוך

שנצטוינו לאהב את המקום ברוך הוא, (רמב"ם יסודי התורה פ"ב ה"א) שנאמר (דברים ו ה) ואהבת את יי אלהיך. וענין המצוה שנחשב ונתבונן בפקודיו ופעלותיו עד שנשיגהו כפי יכלתנו ונתענג בהשגחתו בתכלית הענג, וזאת היא האהבה המיחדת. ולשון ספרי (כאן), לפי שנאמר ואהבת איני יודע כיצד אוהב אדם את המקום. תלמוד לומר והיו הדברים האלה … להמשך קריאה

סימן שצח – דין היאך מודדין אלפים אמה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שצח – דין היאך מודדין אלפים אמה א הַבָּא לִמְדֹּד אַלְפַּיִם אַמָּה שֶׁל תְּחוּם הָעִיר, אִם הָיְתָה הָעִיר א אֲרִיכָא וּקְטִינָא, אוֹ שֶׁהָיְתָה מְרֻבַּעַת לֹא לְרִבּוּעַ הָעוֹלָם, הוֹאִיל וְיֵשׁ לָהּ אַרְבַּע זָוִיּוֹת שָׁווֹת, מַנִּיחִים אוֹתָהּ כַּמּוּת שֶׁהִיא, וּמוֹדְדִים לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ מֵאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ. ב הָיְתָה עֲגֻלָּה, עוֹשִׂין לָהּ זָוִיּוֹת וְרוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִלּוּ … להמשך קריאה

בהר יום שלישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה: (יא) יוֹבֵ&#1443ל הִ&#1431וא שְׁנַ&#1435ת הַֽחֲמִשִּׁ&#1445ים שָׁנָ&#1430ה תִּהְיֶ&#1443ה לָכֶ&#1425ם לֹ&#1443א תִזְרָ&#1428עוּ וְלֹ&#1444א תִקְצְרוּ&#1433 אֶת-סְפִיחֶ&#1428יהָ וְלֹ&#1445א תִבְצְר&#1430וּ אֶת-נְזִרֶֽיהָ: יוֹבֵלָא הִיא שְׁנַת חַמְשִׁין שְׁנִיןתְּהֵי לְכוֹן לָא תִזְרְעוּן וְלָאתַחְצְדוּן יַת כַּתָּהָא וְלָא תִקְטְפוּןיַת שִׁבְקָהָא: יובל הוא שנת החמשים … להמשך קריאה

חזרת ספר התורה

——– גם כשמחזירים את ספר התורה להיכל, יחזירוהו כשהוא פתוח, כיון שגם אז נמשכת הארה קדושה למסתכלים באותיות. (ישכיל עבדי, שמן ששון. ה"ע ג קיג) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל … להמשך קריאה

סעי' ו' – השיעור כדי לגמור את כולה, משערים לפי המתפלל עצמו. אם שח בתפלה שלא ברשות, דינו לענין חזרה כדין ההפסקות האמורות בסימן זה. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י כתב הרשב"א בריש פרק היה קורא (יג. ד"ה מתני') דאהא דאמרינן שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש איתמר בירושלמי (ברכות פ"ב ה"א) בקורא משערין או בכל אדם משערין ואסיקו דבקורא משערין עכ"ל. כתב ה"ר דוד אבודרהם (עמ' קיט) וזה לשונו כתב ה"ר גרשום ב"ר שלמה נשאל לפנינו אם שח בתפילה אם … להמשך קריאה

דילוג לתוכן