מוסר – חק לישראל

——– מספר שערי קדושה ח"ב שער ד' הַקִּנְאָה הִיא גְרָמָא לָבֹא לִידֵי שִׂנְאָה וְגַם הִיא יוֹתֵר קָשָׁה כִּי מוֹרֵד עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָמָה הִשְׁפִּיעַ טוֹבָה לַחֲבֵירוֹ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם. צֵא וּלְמַד כִּי כָּל הָרִאשׁוֹנִים לֹא נֶעֱנְשׁוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַקִּנְאָה כִּי הִנֵּה קַיִן הַמְדַבֵּר … להמשך קריאה

מַהוּ דֶּרֶךְ תִּקּוּן הַמְעֻוָּת הַמְעֻלֶּה בְּיוֹתֵר?

——– זִכּוּי הָרַבִּים, וּבִמְיֻחָד אִם בַּמֶּה שֶׁחָטָא הוּא – מַצִּיל אֲחֵרִים, אֵין תִּקּוּן הָמְעֻוָּת יוֹתֵר מִזֶּה. גמ' – "צַדִּיקִים בַּמֶּה שֶּׁחוֹטְאִים בּוֹ מִתְכַּפְּרִים" ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים … להמשך קריאה

זוהר בהר דף ק"ח ע"א – חק לישראל

——– וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַיְיָ שַׁבָּת לַיְיָ מַמָּשׁ. תּוּ פָתַח רִבִּי אֶלְעָזָר. (שמות כ"א) כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבוֹד וְגוֹמֵר בְּגִין דְּכָל יִשְׂרָאֵל דְּאִתְגְזַר דְאִית בֵּיהּ רְשִׁימָא קַדִּישָׁא אִית לֵיהּ נַיְיחָא בַשְּׁמִטָּה דְּהָא דִילֵיהּ הוּא הַהוּא שְׁמִטָּה לְנַיְיחָא בֵיהּ וְדָא אִקְרֵי שַׁבַּת הָאָרֶץ. וַדָּאי חִירוּ אִית בָהּ נַיְיחָה בָהּ. כְמָה דְשַׁבָּת נַיְיחָא הוּא … להמשך קריאה

אי אפשר לקביעת עתים לתורה ללא מדת הבטחון – תפארת ישראל

——– אצל רבים נדמה, כי מדת הבטחון איננה אלא נחלת חסידים ואנשי מעשה, אולם להמון העם זו מדרגך! שאינה נדרשת ונתבעת מהם כלל. וזו טעות גדולה. ישנם אמנם הרבה מלי דחסידותא, ונקראים מלי דחסידותא לפי שגם בהעדר קיומם אינם פוגמים בגופי תורה, למשל תעניות, סגופים וכיוצא, חמרות שונות שאינם מעקר הדין, אזי אפשר לקים את … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ת-ל

——– [דברים פרק-כח-מז]&nbsp תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל: [ישעיה פרק-מא-טז]&nbsp תִּזְרֵם וְרוּחַ תִּשָּׂאֵם וּסְעָרָה תָּפִיץ אוֹתָם וְאַתָּה תָּגִיל בַּיהוָה בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּתְהַלָּל: [ירמיה פרק-יג-טז]&nbsp תְּנוּ לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם כָּבוֹד בְּטֶרֶם יַחְשִׁךְ וּבְטֶרֶם יִתְנַגְּפוּ רַגְלֵיכֶם עַל הָרֵי נָשֶׁף וְקִוִּיתֶם לְאוֹר וְשָׂמָהּ לְצַלְמָוֶת (ישית) וְשִׁית לַעֲרָפֶל: [משלי פרק-כו-כו]&nbsp תִּכַּסֶּה שִׂנְאָה בְּמַשָּׁאוֹן … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חסידים סימן קמ"ב קמ"ג אִם אַתָּה מִתְוַוכֵּחַ עִם חָכָם אַל יְהִי לָךְ לְצַעַר אִם נִצְחָךְ כִּי מִמֶּנּוּ תִלְמוֹד וְתוֹסִיף חָכְמָה. אִם תְּנַצֵחַ אוֹתוֹ מַה תַּרְוִיחַ אֲבָל אִם נִצְחָךְ בָּזֶה הִרְוַחְתָּ אֲשֶׁר יָדַעְתָּ עַתָּה מַה שֶׁלֹּא יָדַעְתָּ קוֹדֶם לָכֵן: אֵין גּוֹזְרִין ב' חֲרָמוֹת בְּיוֹם אֶחָד שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א') לֹא אוֹסִיף עוֹד לְקַלֵּל לֹא אוֹסִיף … להמשך קריאה

סעי' ג' – ואפילו נחש כרוך על עקבו, לא יפסיק, אבל עקרב, פוסק, וגם נחש אם הוא כעוס ומוכן להזיק, פוסק. – ספר מנחת שי

——– במשנה ברכות ל: ואפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק וכתב ה"ר יונה (כא. ד"ה ואפילו) ואע"פ שאין לו להפסיק ולדבר אפילו הכי יכול ללכת כדי שישליכנו מעליו שלא מצינו הליכה שנקראת הפסקה בשום מקום: וכתב הטור מגמ' לג. ודוקא נחש אבל עקרב פוסק לפי שהוא מועד יותר להזיק. וכתב הב"י שבירושלמי מפרש הטעם … להמשך קריאה

לסימן מ' – קיצור ליקוטי מוהר"ן

עַיֵּן חוֹבַת הַלְּבָבוֹת שַׁעַר הַבִּטָּחוֹן בְּמַעֲשֶׂה הַפָּרוּשׁ שֶׁחָזַר מִדַּרְכּוֹ שֶׁהָלַךְ בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה מִשּׁוּם טַעַם זֶה: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

קבלות

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– בתי כנסת שרוב המתפללים באים רק בשבת, יש להקל לחלק לאותם אנשים את הקבלות על תרומותיהם. וכן יש להקל לחלק הזמנות של חתונה, בר מצוה, וכדומה, שכל אלו צרכי מצוה הם. (ב רג, רד) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו … להמשך קריאה

וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן… – דובב שפתי ישנים

——– כ"ה, י"א: פִּנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((סנהדרין פ"ב ע"ב.))) לְפִי שֶׁהָיוּ הַשְּׁבָטִים מְבַזִּים אוֹתוֹ "הֲרְאִיתֶם בֶּן פּוּטִי זֶה, שֶׁפִּטֵּם אֲבִי אִמּוֹ (יִתְרוֹ) עֲגָלִים לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְהָרַג נְשִׂיא שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל", לְפִיכָךְ בָּא הַכָּתוּב וְיִחֲסוֹ … להמשך קריאה

מטות יום שלישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה: (יב) וְשָׁמַ&#1444ע אִישָׁהּ&#1433 וְהֶֽחֱרִ&#1443שׁ לָ&#1428הּ לֹ&#1445א הֵנִ&#1430יא אֹתָ&#1425הּ וְקָ&#1448מוּ&#1433 כָּל-נְדָרֶ&#1428יהָ וְכָל-אִסָּ&#1435ר אֲשֶׁר-אָֽסְרָ&#1445ה עַל-נַפְשָׁ&#1430הּ יָקֽוּם: וְיִשְׁמַע בַּעֲלַהּ וְיִשְׁתּוֹק לַהּ לָאאַעֲדֵי יָתַהּ וִיקוּמוּן כָּל נִדְרָהָאוְכָל אֱסָרֵי דִי אֲסָרַת עַלנַפְשַׁהּ יְקוּמוּן:(יג) וְאִם-הָפֵר&#1449 יָפֵ&#1448ר אֹתָ&#1445ם | אִישָׁהּ&#1432 בְּי&#1443וֹם … להמשך קריאה

מַה בֵּין "לֵב טוֹב" לְ"עַיִן טוֹבָה"?

——– מבאר זאת המכתב מאליהו (ח"ד עמ' 4) ע"פ המהר"ל (נתיב עין טובה). שמי שיש לו "לב טוב" אמנם רוצה טוב עבור חברו, אבל מי שיש לו עין טובה מוסיף לרצות עבורו שלמות הטוב; איננו שבע רצון עד שיראה לו בחוש כל הטוב ממש. וכן בהיפך: לב רע רוצה רע עבור חברו, אולם הרע עין … להמשך קריאה

מָה עִקַּר הַתִּקּוּן לַחֲטָאֵי עֲרָיוֹת, חִלּוּל שַׁבָּת, הַפָּלוֹת, פְּרִיצוּת?

——– בֶּאֱמֶת בְּיָמִים עָבָרוּ שֶׁהָיוּ עַם יִשְׂרָאֵל עַל מַעֲמָדָם וּמִשְׁמַרְתָּם מִשְׁמֶרֶת-הַקֹּדֶשׁ, הָיָה הַתִּקּוּן לָעֲווֹנוֹת שֶׁכְּאֵלֶּה קָשֶׁה מִנְּשׂא, אוּלָם בְּדוֹרֵנוּ שֶׁרַבִּים מֵעַם יִשְׂרָאֵל טוֹעִים וְנִכְשָׁלִים בַּעֲווֹנוֹת חֲמוּרִים, הֲרֵי שֶׁכָּל הַחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה יֶשְׁנָהּ לְפָנָיו דֶּרֶךְ פְּשׁוּטָה לְתַקֵּן אֶת מְעֻוָּתוֹ בְּקַלּוּת, שֶׁלֹּא עַל יְדֵי יִסּוּרִים, תַּעֲנִיּוֹת וְסִגּוּפִים, אֶלָּא פָּשׁוּט לְזַכּוֹת וּלְהַצִּיל אֶת אֶחָיו הַטּוֹעִים. אִם זֶה אֶחָיו, אַחְיוֹתָיו, … להמשך קריאה

וילך יום שלישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה: (יא) בְּב&#1443וֹא כָל-יִשְׂרָאֵ&#1431ל לֵֽרָאוֹת&#1433 אֶת-פְּנֵי&#1433 יְהֹוָ&#1443ה אֱלֹהֶ&#1428יךָ בַּמָּק&#1430וֹם אֲשֶׁ&#1443ר יִבְחָ&#1425ר תִּקְרָ&#1438א אֶת-הַתּוֹרָ&#1445ה הַזּ&#1435ֹאת נֶ&#1445גֶד כָּל-יִשְׂרָאֵ&#1430ל בְּאָזְנֵיהֶֽם: בְּמֵיתֵי כָל יִשְׂרָאֵל לְאִתְחֲזָאָה קֳדָםיְיָ אֱלָהָךְ בְּאַתְרָא דִי יִתִּרְעֵיתִּקְרֵי יָת אוֹרַיְתָא הָדָא קֳדָםכָּל יִשְׂרָאֵל וְתַשְׁמְעִנוּן: תקרא את התורה … להמשך קריאה

פֶּרֶק חֲמִשִּׁי [שו] – ספר מנורת המאור עם פירוש

אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּגְזְרוּ הַגְּזֵרוֹת עַל יִשְׂרָאֵל, לְפִי שֶׁיָּדַע בּוֹרְאָם הָעֲוֹנוֹת שֶׁהָיוּ עֲתִידִין לַעֲשׂוֹת, לֹא גָלוּ אֶלָּא עַל שֶׁלֹּא שָׁבוּ בִתְשׁוּבָה, שֶׁאִם שָׁבוּ הָיָה נִקְרַע גְּזַר דִּינָם, שֶׁכְּבָר מָצִינוּ שֶׁנַּעֲשָׂה כֵן בְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה וְכָל שֶׁכֵּן בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא מְרַחֵם עֲלֵיהֶם בִּזְכוּת אֲבִיהֶם. וְגַם מָצִינוּ בְּאַחְאָב, כִּי לְאַחַר שֶׁנִּגְזְרָה עָלָיו הַגְּזֵרָה בְּרֹב רִשְׁעוֹ וְעַל מַעֲשֵׂה כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלי, עַד … להמשך קריאה

כי תשא יום שלישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה: (כא) וְרָֽחֲצ&#1435וּ יְדֵיהֶ&#1445ם וְרַגְלֵיהֶ&#1430ם וְלֹ&#1443א יָמֻ&#1425תוּ וְהָֽיְתָ&#1448ה לָהֶ&#1447ם חָק-עוֹלָ&#1435ם ל&#1445וֹ וּלְזַרְע&#1430וֹ לְדֹֽרֹתָֽם: (פ) וִיקַדְשׁוּן יְדֵיהוֹן וְרַגְלֵיהוֹן וְלָא יְמוּתוּןוּתְהֵי לְהוֹן קְיָם עָלָם לֵהּוְלִבְנוֹהִי לְדָרֵיהוֹן: ולא ימותו. לחייב מיתה על המשמש במזבח ואינו רחוץ ידים ורגלים, … להמשך קריאה

סעי' ד' – אם ראה שור בא כנגדו, פוסק, שמרחיקין משור תם נ' אמות, וממועד מלא עיניו; ואם שוורים שבמקום ההוא מוחזקים שאינם מזיקים, אינו פוסק. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מגמ' ברכות לג: ואם ראה שור בא כנגדו פוסק דתני ר' אושעיא מרחיקין משור תם חמשים אמה וממועד כמלא עיניו. וכתב הב"י כתב ה"ר יונה (שם ע"ב ד"ה מרחיקין) ואפשר שזה היה בשוורים שלהם שהיו מזיקים אבל בשוורים שלנו המסורסים אין צריך לפסוק: וכ"פ מרן אם ראה שור בא כנגדו, פוסק, שמרחיקין … להמשך קריאה

סימן תצד – סדר תפילת חג השבועות – ערוך השולחן

——– א ביום החמישים לספירת העומר – הוא חג השבועות. וכך קראה התורה לחג זה, כלומר: החג שלאחר כלות מניין השבועות, כדכתיב (דברים טז ט): "שבעה שבועות תספר לך". וחכמינו ז"ל קראו יום טוב זה "עצרת", וכבר דברו מזה המפרשים. ולי נראה דהנה התרגום בכל מקום מפרש "שבועין". ובפינחס בפסוק ד"וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' תפלה פ"ד א. דְּבָרִים הַחוֹפְזִים אוֹתוֹ כֵּיצַד אִם הָיָה צָרִיךְ לִנְקָבָיו לֹא יִתְפַּלֵּל וְכָל הַצָרִיךְ לִנְקָבָיו וְהִתְפַּלֵל תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה. וְחוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל אַחַר שֶׁיַּעֲשֶׂה צְרָכָיו וְאִם יָכוֹל לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ כְּדֵי פַּרְסָה תְפִלָּתוֹ תְפִלָּה. וְאַף עַל פִּי כֵּן לְכַתְּחִלָּה לֹא יִתְפַּלֵּל עַד שֶׁיִּבְדּוֹק עַצְמוֹ יָפֶה יָפֶה וְיִבְדּוֹק נְקָבָיו וְיָסִיר כִּיחוֹ וְנִיעוֹ וְכָל הַדָּבָר הַטּוֹרְדוֹ … להמשך קריאה

נֶגֶד מְלָכִים – דובב שפתי ישנים

——– כ"ה, י"ד: וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה אֶת הַמִּדְיָנִית זִמְרִי בֶּן סָלוּא נְשִׂיא בֵית אָב לַשִּׁמְעֹנִי. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש אגדה.))) לְהוֹדִיעַ שִׁבְחוֹ שֶׁל פִּנְחָס, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁזֶּה הָיָה נָשִׂיא, לֹא מָנַע אֶת עַצְמוֹ מִלְּקַנֵּא לְחִלּוּל ה', לְכָךְ הוֹדִיעֲךָ הַכָּתוּב מִי הוּא הַמֻּכֶּה. יֶשְׁנָם הַמְּרִימִים קוֹלָם כַּשּׁוֹפָר, לְהַשְׁמִיעַ דַּרְכָּם וֶאֱמוּנָתָם, וּלְבַסּוֹף מִתְחַבְּאִים … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חרדים דף ס"ז ע"ב הַמְּאַכְסֵן הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ כַּמָּה מְכַבֵּד הַבַּיִת וּמַרְבִּיצוֹ וְהוֹאִיל וְלִבּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם בֵּיתוֹ יִתְבָּרַךְ רָאוּי לְכַבְּדָן מִכָּל אָבָק וְעָפָר הִרְהוּרֵי עֲבֵירוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת בְּטֵילוֹת וּלְהַרְבִּיץ בְּמַיִם טְהוֹרִים מֵי שׁוֹשַׁנִּים הֵם דִמְעוֹת עֵינַיִם גַם לְרָחְצָן כְּדֶרֶךְ שֶׁרוֹחֲצִין הָרִצְפָּה לִפְנֵי הַמְּלָכִים וְיִמְנַע רֶגֶל זָר עָרֵל מְטוּנָף הוּא יֵצֶר הָרָע. כִּדְאִיתָא בְּזוֹהַר דְהַיְינוּ … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ת-מ

——– [שמות פרק-יב-מט]&nbsp תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם: [במדבר פרק-טו-טז]&nbsp תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם: [דברים פרק-ד-יז]&nbsp תַּבְנִית כָּל בְּהֵמָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ תַּבְנִית כָּל צִפּוֹר כָּנָף אֲשֶׁר תָּעוּף בַּשָּׁמָיִם: [ישעיה פרק-כו-ו]&nbsp תִּרְמְסֶנָּה רָגֶל רַגְלֵי עָנִי פַּעֲמֵי דַלִּים: [ישעיה פרק-לג-יא]&nbsp תַּהֲרוּ חֲשַׁשׁ תֵּלְדוּ קַשׁ רוּחֲכֶם אֵשׁ תֹּאכַלְכֶם: [ישעיה פרק-מז-ג]&nbsp תִּגָּל … להמשך קריאה

סימן שצו – דין ארבע אמות שיש לכל אדם בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שצו – דין ארבע אמות שיש לכל אדם בשבת א שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו { (שְׁמוֹת טז, כט), } מִכָּאן שֶׁכָּל אָדָם יֵשׁ לוֹ ד' אַמּוֹת בְּכָל מָקוֹם, אֲפִלּוּ יָצָא חוּץ לַתְּחוּם. וּמוֹדְדִים לְכָל אָדָם בָּאַמָּה שֶׁלּוֹ, וְאִם הָיָה נַנָּס בְּאֵיבָרָיו נוֹתְנִים לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת שֶׁל כָּל אָדָם, שֶׁכָּל אַחַת מֵהֶן שִׁשָּׁה טְפָחִים. { … להמשך קריאה

תטז. שלא להתאוות ממון חברו. – ספר החינוך

שנמנענו לקבע במחשבתנו להתאוות מה שביד אחד מאחינו בני ישראל, לפי שקביעות המחשבה בתאוה על אותו דבר יהיה סבה לעשות תחבולה לקחת אותו ממנו, ואף על פי שאין רצונו למכרו, או על ידי מקח או חליפין או בחזקה, אם לא נוכל בענין אחר. ועל זה נאמר (דברים ה יח) ולא תתאוה בית רעך וגו'. וכתב … להמשך קריאה

הדיבור אסור

——– כתב מרן בשלחן ערוך (סימן קמו סעי' ב, ג): "ראוי ונכון למדקדק בדבריו לכוון דעתו ולשמוע את כל פרשיות התורה מפי הקורא. ואסור לדבר כשהמפטיר קורא בנביא כמו בספר תורה". וכתב המשנה ברורה (ביאור הלכה): סעיף זה הוא תוכחת מגולה לאותם האנשים המפקירים את נפשותם ומספרים בשיחה בטלה בעת הקריאה, שאם בין עולה לעולה … להמשך קריאה

בחירות

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– בית כנסת הרוצים לערוך בחירות לגבאים, טוב שלא יעשו זאת בשבת. אולם אם אין הגבאים מוחזקים ליראי שמים ואוהבי תורה, ועל ידי הבחירות אפשר שייבחרו יראי ה' שיחזקו את בית הכנסת בהרבצת שיעורי תורה וקירוב לבבות, מותר לערוך את הבחירות כשרוב הציבור באים רק בשבת. (ב קצב) ועיין … להמשך קריאה

דילוג לתוכן