בְּמִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים בַּמֶּה יֵּשׁ לִנְהֹג כְּדֵי שֶׁיְּהֵא תּוֹעֶלֶת מִמִּצְוָה זוֹ וְלֹא שֶׁיְּהֵא סְתָם לְשֵׁם בִּקּוּר גְּרֵידָא?

——– כתב הרב מכתב מאליהו (ח"ד עמ' 296): שלוש תועליות בביקור חולים: א) להסיח דעת החולה מחוליו; ב) להנאותו בהתקרבות ובהבעת התענינות במצבו; ג) לברר אם יש אפשרות לעשות מה עבורו. וכולן לומדים מביקורו של הקב"ה אצל אברהם (ריש וירא): "וירא אליו – לבקר את החולה.. יום שלישי למילתו היה ובא הקב"ה ושאל בשלומו… הוציא … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חסידים סי' ל"א אֱמֶת וְיַצִיב הוּא כִּי אֵין לָנוּ לַעֲבוֹר עַל מִצְוַת בּוֹרְאֵנוּ אֲפִילוּ עַל אַחַת מִן הַקְּטַנּוֹת בְּמָלֵא בַּיִת זָהָב וָכֶסֶף. וְאִם יֹאמַר אָדָם אֶעֱבוֹר עַל מִצְוָה. וּבְכַסְפִּי וּבִזְהָבִי אֲשֶׁר יִתְּנוּ לִי בָּזֶה אֲקַיֵים אֶת הַמִצְוֹת חֲמוּרוֹת. אֲפַרְנֵס עֲנִיִּים אַכְנִיס אוֹרְחִים. אֶעֱשֶׂה כַּמָּה וְכַמָּה טוֹבוֹת הִנֵּה זֶה מַחֲשֶׁבֶת הֶבֶל. כִּי שֶׁמָּא אַחַר … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ת-ו

——– [שמות פרק-יב-מה]&nbsp תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל בּוֹ: [הושע פרק-יד-א]&nbsp תֶּאְשַׁם שֹׁמְרוֹן כִּי מָרְתָה בֵּאלֹהֶיהָ בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ עֹלְלֵיהֶם יְרֻטָּשׁוּ וְהָרִיּוֹתָיו יְבֻקָּעוּ: [מיכה פרק-ה-ח]&nbsp תָּרֹם יָדְךָ עַל צָרֶיךָ וְכָל אֹיְבֶיךָ יִכָּרֵתוּ: [תהילים פרק-ח-ז]&nbsp תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו: [תהילים פרק-לד-כב]&nbsp תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה וְשֹׂנְאֵי צַדִּיק יֶאְשָׁמוּ: [תהילים פרק-לז-לא]&nbsp תּוֹרַת אֱלֹהָיו בְּלִבּוֹ לֹא תִמְעַד אֲשֻׁרָיו: … להמשך קריאה

כהן או לוי בשאר עליות

——– לאחר שעלה ישראל עליית שלישי, רשאים לעלות כהנים ולויים לשאר עליות, ויאמר החזן "אף על פי שהוא כהן [לוי]". אך לא יעלו שני כהנים זה אחר זה, או שני לויים זה אחר זה, אלא יעלו ישראל ביניהם. ואמנם כל שיש קדיש ביניהם, רשאים לעלות כהן אחר כהן, כגון: עליית משלים ועליית מפטיר. (קלה ט, … להמשך קריאה

סוֹף דָּבָר – הַכֹּל נִשְׁמָע – דובב שפתי ישנים

——– כ"ב, ל"ד: וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל מַלְאַךְ ה' חָטָאתִי כִּי לֹא יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה נִצָּב לִקְרָאתִי בְּדֶרֶךְ וְעַתָּה אִם רַע בְּעֵינֶיךָ אָשׁוּבָה לִי. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש תנחומא פרק י'.))) גַּם זֶה גְּנוּתוֹ, וְעַל כָּרְחוֹ הוֹדָה, שֶׁהוּא הָיָה מִשְׁתַּבֵּחַ שֶׁיּוֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן, וּפִיו הֵעִיד: "לֹא יָדַעְתִּי". זֶהוּ סוֹפוֹ שֶׁל הַמִּשְׁתַּבֵּחַ וּמִתְפָּאֵר בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ, שֶׁסּוֹפוֹ … להמשך קריאה

סימן שצ – מבוי שצדו אחד עכו"ם וצדו אחד ישראל – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שצ – מבוי שצדו אחד עכו"ם וצדו אחד ישראל א מָבוֹי שֶׁצִּדּוֹ אֶחָד עַכּוּ"ם וְצִדּוֹ אֶחָד יִשְׂרָאֵל, וּבַיִת שֶׁל יִשְׂרָאֵל אַחֵר אֶצְלוֹ פָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְלֹא לַמָּבוֹי, וְחַלּוֹן בֵּינוֹ לְבֵין יִשְׂרָאֵל הַדָּר בַּמָּבוֹי, אֵינוֹ יָכוֹל לְעָרֵב דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן שֶׁבֵּינֵיהֶם לְהוֹצִיא כֵּלָיו לַמָּבוֹי דֶּרֶךְ בֵּית יִשְׂרָאֵל שְׁכֵנוֹ הַפָּתוּחַ לַמָּבוֹי; אֲבָל אִם פֶּתַח בֵּינֵיהֶם, מֻתָּר. וְיֵשׁ … להמשך קריאה

תי. מצות בית דין לשלוח מכה נפש בשגגה מעירו לערי מקלט ועל הרוצח בעצמו ללכת שם. – ספר החינוך

שנצטוו בית דין של ישראל לשלוח מכה נפש בשגגה מעירו ולהושיבו בערי מקלט, שנאמר (במדבר לה כה) והשיבו אותו העדה אל עיר מקלטו וגו'. וישב בה עד מות הכהן הגדול, וגם המכה גם הוא בכלל מצות עשה זו, שנאמר עליו (שם כח) כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדול. משרשי המצוה. לפי שעון הרציחה … להמשך קריאה

הַאִם מוֹעִילָה תשובה לְאַחַר שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ?

——– לְמִי שֶׁלֹּא הִתְחִיל כְּלָל בִּתְשׁוּבָה וְדָחָה אוֹתָהּ מִיּוֹם לְיוֹם לֹא תְּהֵא לוֹ תַּקָּנָה לְאַחַר בִּיאַת מָשִׁיחַ. אוּלָם מִי שֶׁהִתְחִיל בָּהּ אֶלָּא שֶׁנְּסִבּוֹת הַזְּמַן מְנָעוּהוּ מִלְּהַשְׁלִימָהּ, בְּבִיאַת מָשִׁיחַ תֻּשְׁלַם תְּשׁוּבָתוֹ. אֶלָּא שֶׁוַּדַּאי לֹא יְהֵא עֶרְכָּהּ רָם וְנִשָּׂא כְּמִי שֶׁשָּׁב עִם כָּל תֹּקֶף הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁאֲפָפוּהוּ. גַּם מִי שֶׁהִרְהֵר בֶּאֱמֶת בִּתְשׁוּבָה וּמַצְפּוּנוֹ הָיָה נוֹקְפוֹ מְאֹד עַל מַעֲשָׂיו … להמשך קריאה

נביאים – יהושע – פרק יג – חק לישראל

——– (כא) וְכֹל&#1433 עָרֵ&#1443י הַמִּישֹׁ&#1428ר וְכָֽל-מַמְלְכ&#1431וּת סִיחוֹן&#1433 מֶ&#1443לֶךְ הָאֱמֹרִ&#1428י אֲשֶׁ&#1445ר מָלַ&#1430ךְ בְּחֶשְׁבּ&#1425וֹן אֲשֶׁר&#1449 הִכָּ&#1448ה מֹשֶׁ&#1436ה אֹת&#1443וֹ | וְאֶת-נְשִׂיאֵ&#1443י מִדְיָ&#1431ן אֶת-אֱוִ&#1444י וְאֶת-רֶ&#1433קֶם&#1433 וְאֶת-צ&#1444וּר וְאֶת-חוּר&#1433 וְאֶת-רֶ&#1428בַע נְסִיכֵ&#1443י סִיח&#1428וֹן יֹשְׁבֵ&#1430י הָאָֽרֶץ: וְכָל קִרְוֵי מֵישְׁרָא וְכָל מַלְכוּתסִיחוֹן מַלְכָּא דְאֶמוֹרָאָה דִי מְלַךְבְּחֶשְׁבּוֹן דִמְחָא מֹשֶׁה יָתֵיהּ וְיַתרַבְרְבֵי מִדְיָן יַת אֱוִי וְיַתרֶקֶם וְיַת צוּר וְיַת חוּרוְיַת רֶבַע רַבְרְבֵי סִיחוֹן יָתְבֵיאַרְעָא: (כב) וְאֶת-בִּלְעָ&#1445ם … להמשך קריאה

בהר יום שני תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ארבע פסוקים אלו שהם כנגד דֲ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת הרוח משבת שעברה: (ז) וְלִֽבְהֶמְתְּךָ&#1428 וְלַֽחַיָּ&#1430ה אֲשֶׁ&#1443ר בְּאַרְצֶ&#1425ךָ תִּהְיֶ&#1445ה כָל-תְּבֽוּאָתָ&#1430הּ לֶֽאֱכֹֽל: (ס) וְלִבְעִירָךְ וּלְחַיְתָא דִי בְאַרְעָךְ תְּהֵיכָל עֲלַלְתַּהּ לְמֵיכָל: ולבהמתך ולחיה. אם חיה אוכלת בהמה לא כל שכן, שמזונותיה עליך, מה תלמוד לומר ולבהמתך, מקיש בהמה לחיה, כל … להמשך קריאה

בְּאִם אֶפְשָׁר לַעֲבֹד הָאָדָם עִם עַצְמוֹ וְלִקְנוֹת מִדָּה אַחַת בִּלְבַד, בַּמֶּה יִּבְחַר?

——– שאלה זו נשאל הרב מכתב מאליהו (ח"ד עמ' 235) וענה שיש לקנות את מידת "העקביות", דהיינו להיות עקבי בהחלטותיו באופן שמה שפחות תהא סתירה בין מעשיו של האדם לבין השגותיו, בין בעניני המדות ובין בענין האמונה. ולנחיצות הענין נעתיק לך דבריו הנפלאים: וכשם שעיקר תפקיד האדם הוא לעבוד על עקביות במעשים, כן צריך הוא … להמשך קריאה

כתובים – תהילים – פרק מו – חק לישראל

——– (ג) עַל-כֵּ&#1443ן לֹא-נִ&#1453ירָא בְּהָמִ&#1443יר אָ&#1425רֶץ וּבְמ&#1445וֹט הָ&#1437רִ&#1431ים בְּלֵ&#1443ב יַמִּֽים: מְטוּל הֵיכְנָא לָא נִדְחַל בְּעִדָןדְאִשְׁתַּלְחִיפוּ אֲבָהָן מִן אַרְעָא כַּדמִתְמוֹטְטִין טוּרַיָא בְּפַלְגוּת דְיַמָא רַבָּא: בהמיר ארץ . לעתיד לבא ביום שנאמר והארץ כבגד תבלה ( ישעיה נא ) ראו בני קרח נס שנעש' להם שנבלעו כל סביבותיה' והם עמדו באויר ואמרו לישראל ברוח הקדש שדוגמת הנס … להמשך קריאה

כתובים – תהילים – פרק מד – חק לישראל

——– (ח) כִּ&#1443י ה&#1453וֹשַׁעְתָּנוּ מִצָּרֵ&#1425ינוּ וּמְשַׂנְאֵ&#1445ינוּ הֱבִישֽׁוֹתָ: אֲרוּם פְּרַקְתְּנָא מִמָעִיקָנָא וּמְשָּׂנְאָנָא אַיְתֵיתָאעֲלַוֵיהוֹן בַּהֲתָא: (ט) בֵּ&#1453ֽאלֹהִים הִלַּלְ&#1443נוּ כָל-הַיּ&#1425וֹם וְשִׁמְךָ&#1427 | לְעוֹלָ&#1430ם נוֹדֶ&#1443ה סֶֽלָה: בְּמֵימְרָא דַיְיָ אֲנָן מְשַׁבְּחִין כָּליוֹמָא וּשְׁמָךְ נוֹדֵי לְעַלְמֵי עָלְמִין: (י) אַף-זָ&#1453נַחְתָּ וַתַּכְלִימֵ&#1425נוּ וְלֹא-תֵ&#1437צֵ&#1431א בְּצִבְאוֹתֵֽינוּ: לְחוֹד אַשְׁלֵיתָא וְאַכְסַפְתָנָא וְלָא תַשְׁרֵישְׁכִנְתָךְ בְּחֵלְוָנָא: אף זנחת ותכלימנו . אף אם אתה תכלימנו אנו שמך לעול' נודה : … להמשך קריאה

שְמָא גָּרִים (ב) – דובב שפתי ישנים

——– כ"ג, ז': וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב מֵהַרְרֵי קֶדֶם לְכָה אָרָה לִּי יַעֲקֹב וּלְכָה זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : בִּשְׁנֵי שְׁמוֹתֵיהֶם אָמַר לוֹ לְקַלְּלֵם, שֶׁמָּא אֶחָד מֵהֶם אֵינוֹ מֻבְהָק. וּמִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה מִמִּדַּת פֻּרְעָנוּת, לָכֵן אַף הַבָּא *(((וראה בספר המדות (שער התפילה) שכתב: שבשעה שאדם מברך ברכה, הוא פותח את … להמשך קריאה

סעי' ב' – אינו יכול להעמיד עצמו, הולך לאחוריו ארבע אמות ואחר שכלה הריח, אומר: רבון העולמים וכו', וחוזר למקומו, וחוזר למקום שפסק. – ספר מנחת שי

——– ועוד שם בגמ' ברכות כד: לפי גירסת הב"י היה עומד בתפלה ובקש להתעטש מהלך אחריו ארבע אמות ומתעטש וכשיכלה הריח אומר רבש"ע יצרתנו נקבים נקבים חלולים חלולים גלוי וידוע לפניך חרפתנו וכלימתנו חרפה וכלימה בחיינו רמה ותולעה במותינו, ומתפלל. וכתבו התוס' ורבינו יונה והרא"ש שחוזר למקום שפסק ולא חוזר לראש התפלה. וכתב הב"י ופשוט … להמשך קריאה

סימן תפח – סדר תפילת שחרית של פסח – ערוך השולחן

——– א שחרית נכנסין לבית הכנסת, וקורין הזמירות כמו בשבת. וב"מזמור שיר ליום השבת" יש שמתחילין "טוב להודות", שהרי אינו שבת היום. ומכל מקום אין קפידא בזה, דגם יום טוב אקרי "שבת", דגם ביום טוב כתיב "שבתון". וכן הוא המנהג להתחיל כמו בשבת. ומתפללין תפילת שחרית, וגומרין ההלל. ומכל מקום אין מברכין "לגמור את ההלל" … להמשך קריאה

אָדָם שֶׁהִתְחִיל בִּתְשׁוּבָה וְנִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם בָּאֶמְצַע, מַה נִּהְיָה בְּדִינוֹ?

——– אָדָם שֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ סֵדֶר תשובה, וּמְקַבֵּל בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְנַהֵג כָּל יָמָיו בִּתְשׁוּבָה, וּמָסַר נַפְשׁוֹ כַּמָּה פְּעָמִים לְמַעַן תְּשׁוּבָתוֹ, הֲגַם שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לְתַקֵּן הַכֹּל כִּי נִסְתַּלֵּק בָּאֶמְצַע, נֶחְשָׁב לוֹ כְּאִלּוּ נָהַג בְּדֶרֶךְ זוֹ עוֹד שָׁנִים רַבּוֹת וְתִקֵּן נַפְשׁוֹ בְּתַכְלִית, אִם גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ אֲמִתּוּת לְבָבוֹ שֶׁל זֶה הָאִישׁ וְהַחְלָטָתוֹ לִנְהֹג כָּךְ תָּמִיד. (הרוקח, … להמשך קריאה

שמחת תורה – תפארת ישראל

——– "שישו ושמחו בשמחת תורה ותנו כבוד לתורה". ששים ושמחים אנו, רוקדים עם התורה האחוזה בזרועותינו, ושמחים בה. וכאן מקום לחשבון נפש מרתיע ! האם גם התורה שמחה ומרצה מאתנו? אדם הנושא בת מלך, בודאי שמח הוא בה, בת עדינה, משכלת, מיחסת, בודאי מתענג הוא על כל רגע ורגע ששוהה עמה, אולם אין זה אומר … להמשך קריאה

לסימן ל"ג אות ו' – קיצור ליקוטי מוהר"ן

יִמְצָא בְּוַדַּאי טוֹב הַיְנוּ תּוֹרָה אֲפִלּוּ בִּימֵי רָע רַק מֵחֲמַת רִבּוּי הַלְּבוּשִׁים וְהַצִּמְצוּמִים אֵינָם נִתְרָאִים וּמְאִירִים אֲבָל עַל-יְדֵי וְכוּ': לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

פֶּרֶק רְבִיעִי [שא] – ספר מנורת המאור עם פירוש

הַחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ אוֹהֲבִין הַיִּסּוּרִין וּמְקַבְּלִים אוֹתָן עַל עַצְמָן בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, יֵשׁ מֵהֶם לְכַפֵּר עֲוֹנָם וְיֵשׁ מֵהֶם לְהַרְבּוֹת שְׂכָרָם כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּדָוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, דְּגָרְסִינָן פֶּרֶק חֵלֶק (סנהדרין קז, א): דָּרַשׁ רַבִּי דּוֹסְתַּאי דְּמִן בִּירִי: לְמַה דָּוִד דּוֹמֶה? לְסוֹחֵר כּוּתִי, אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, "שְׁגִיאוֹת מִי־יָבִין" (תהלים יט, … להמשך קריאה

סימן שצא – דין בטול רשות למי ששכחו לערב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שצא – דין בטול רשות למי ששכחו לערב א כְּכָל מִשְׁפְּטֵי בִּטּוּל לְמִי שֶׁשָּׁכַח וְלֹא עֵרֵב בַּחֲצֵרוֹ, כֵּן הוּא בְּמָבוֹי. שֶׁאִם שָׁכְחָה חָצֵר אַחַת וְלֹא נִשְׁתַּתְּפָה, מְבַטֶּלֶת רְשׁוּתָהּ לִשְׁאָר בְּנֵי הַמָּבוֹי אוֹ הֵם לָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם רַבִּים, שֶׁבְּנֵי הֶחָצֵר גַּבֵּי מָבוֹי חֲשׁוּבִים כְּיָחִיד בֶּחָצֵר. וּכְכָל מִשְׁפְּטֵי יִשְׂרָאֵל בֶּחָצֵר עִם הָעַכּוּ"ם, כֵּן הוּא … להמשך קריאה

תיא. שלא יורה העד בדין שהעיד בו בדיני נפשות. – ספר החינוך

שלא ידבר העד בדין אשר יעיד עליו בדיני נפשות, זולתי בהגדת עדותו לבד, ואף על פי שהוא משכיל וחכם, שהעד אינו נעשה דין בדיני נפשות, שנאמר (במדבר לה ל) ועד אחד לא יענה בנפש למות. וכתב הרמב"ם זכרונו לברכה (בספר המצות ל"ת רצא), ונכפל הלאו בזה הענין, שנאמר (דברים יז ו) לא יומת על פי … להמשך קריאה

ירבו שמחות בישראל

——– כשיש בעלי שמחה כחתן, או בעלי ברית [סנדק, מוהל ואבי הבן], או בר מצוה וכיוצא, נוהגים להעלותם לתורה [אפילו בימי החול כשני וחמישי]. ואם יש כמה בעלי שמחה, החתן קודם לכולם, מפני שחתן דומה למלך (פרקי דרבי אליעזר טז. ילקוט שופטים ע). והסנדק קודם לאבי הבן והמוהל, מפני שמכניס עצמו למצוה שאינו חייב בה. … להמשך קריאה

עיתון

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מן הדין מותר לקרוא בעיתון דתי בענייני חדשות שאינם מסחר ואין בהם לשון הרע. אולם ראוי לכל אדם שימנע מקריאת עיתון בשבת לגמרי. וברור הדבר שעיתונים חילוניים, הם מוקצה ואסור לטלטלם, ואסור לקרוא בהם אפילו בחול, לפי שנכשלים בהם בעבירות חמורות, רכילות, ליצנות, לעג על התורה וחכמי ישראל … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק יט – חק לישראל

——– (ב) גַּ&#1444ם בְּלֹא-דַ&#1443עַת נֶ&#1443פֶשׁ לֹא-ט&#1425וֹב וְאָ&#1430ץ בְּרַגְלַ&#1443יִם חוֹטֵֽא: מַן דְּלָא יָדִיעַ נַפְשֵׁיהּ לָאשַׁפִּיר לֵיהּ וּדְקָלִיל בְּרִגְלוֹי לְבִישְׁתָּאחָטְיָא הוּא: גם בלא דעת נפש לא טוב . אין טוב לאדם שהוא בלא תורה : ואץ ברגלים חוטא . החוטא רופס ודש העונות בעקביו ואומר קל הוא זה אעבור עליו , ורבותינו פירשו גם בלא דעת , … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ת-ז

——– [תהילים פרק-לא-יט]&nbsp תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על … להמשך קריאה

דילוג לתוכן