סדר העולים לתורה

——– חז"ל קבעו שהכהן עולה לתורה ראשון, אחריו לוי ואחריו ישראל, מפני דרכי שלום, שלא יבואו הציבור לידי מחלוקת מי יעלה קודם. ומכל מקום אם יש בקהל חכם מופלג גדול הדור שהכהנים כפופים אליו, ומוחלים על כבודם, רשאי לעלות ראשון (בית יוסף). וכל שכן כשמתפללים בבית הכנסת של אדם פרטי בביתו. {וכן עשה מעשה החכם … להמשך קריאה

תט. שלא להרג מחיב קדם שיעמוד בדין. – ספר החינוך

שנמנענו שלא להרג החוטא, כשנראהו עושה מעשה החטא שיתחיב עליו מיתה, קדם שנביאהו לבית דין אבל נתחיבנו להביאו לפני בית דין, ונביא עליו העדים לפניהם, והם ידינוהו במה שהוא חיב, שנאמר (במדבר לה יב) ולא ימות הרוצח עד עמדו" וגו'. ולשון מכלתא (ספרי זוטא כאן) יכול שיהרגו אותו משהרג או שנאף? תלמוד לומר ולא ימות … להמשך קריאה

סימן תפו – כמה שיעור כזית – ערוך השולחן

——– א שיעור כזית – תנן בפרק שבעה עשר דכלים דאינו לא גדול ולא קטן אלא בינוני, עיין שם. וידוע המחלוקת בין רש"י ותוספות להרמב"ם: דרש"י ותוספות סוברים דכזית הוא כחצי ביצה, והרמב"ם סובר כשליש ביצה. ולכן במצה דאורייתא – פשיטא שיש לילך לחומרא ולאכול כחצי ביצה. ומרור שהוא דרבנן – יכול לילך לקולא. ולעניין … להמשך קריאה

וילך יום שני תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ארבע פסוקים אלו שהם כנגד דֲ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת הרוח משבת שעברה: (ז) &nbspשלישי – במחוברות חמישי&nbsp&nbspוַיִּקְרָ&#1448א מֹשֶׁ&#1436ה לִֽיהוֹשֻׁ&#1431עַ וַיּ&#1448ֹאמֶר אֵלָ&#1436יו לְעֵינֵ&#1443י כָל-יִשְׂרָאֵל&#1432 חֲזַ&#1443ק וֶֽאֱמָץ&#1426 כִּ&#1443י אַתָּ&#1431ה תָּבוֹא&#1433 אֶת-הָעָ&#1443ם הַזֶּ&#1428ה אֶל-הָאָ&#1429רֶץ אֲשֶׁ&#1448ר נִשְׁבַּ&#1447ע יְהֹוָ&#1435ה לַֽאֲבֹתָ&#1430ם לָתֵ&#1443ת לָהֶ&#1425ם וְאַתָּ&#1430ה תַּנְחִילֶ&#1445נָּה אוֹתָֽם: וּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וַאֲמַר לֵהּלְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל … להמשך קריאה

כי תשא יום שני תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ארבע פסוקים אלו שהם כנגד דֲ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת הרוח משבת שעברה: (יז) וַיְדַבֵּ&#1445ר יְהֹוָ&#1430ה אֶל-מֹשֶׁ&#1445ה לֵּאמֹֽר: וּמַלִיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר:(יח) וְעָשִׂ&#1436יתָ כִּיּ&#1445וֹר נְח&#1435ֹשֶׁת וְכַנּ&#1445וֹ נְח&#1430ֹשֶׁת לְרָחְצָ&#1425ה וְנָֽתַתָּ&#1443 אֹת&#1431וֹ בֵּֽין-א&#1444ֹהֶל מוֹעֵד&#1433 וּבֵ&#1443ין הַמִּזְבֵּ&#1428חַ וְנָֽתַתָּ&#1445 שָׁ&#1430מָּה מָֽיִם: וְתַעְבֵּד כִּיוֹרָא דִנְחָשָׁא וּבְסִיסֵהּ נְחָשָׁאלְקִדוּשׁ וְתִתֵּן יָתֵהּ בֵּין מַשְׁכַּןזִמְנָא וּבֵין … להמשך קריאה

סימן שפט – עכו"ם שיש לו חלון פתוח למבוי – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שפט – עכו"ם שיש לו חלון פתוח למבוי א עַכּוּ"ם הַדָּר בַּמָּבוֹי, וְיֵשׁ לוֹ חַלּוֹן אֲחוֹרֵי בֵּיתוֹ פָּתוּחַ לְבִקְעָה אוֹ לְקַרְפָּף, אֲפִלּוּ אֵין בּוֹ אֶלָּא ד"ט עַל ד"ט, אֵינוֹ אוֹסֵר עַל בְּנֵי מָבוֹי אֲפִלּוּ מַכְנִיס וּמוֹצִיא גְּמַלִּים וּקְרוֹנוֹת דֶּרֶךְ הַמָּבוֹי כָּל הַיּוֹם, שֶׁחָפֵץ יוֹתֵר בְּאוֹתוֹ שֶׁפָּתוּחַ לוֹ מֵאֲחוֹרָיו לְבַדּוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֲוִיר, וְהָוֵי פִּתְחוֹ … להמשך קריאה

מַה וּמִי הֵם הַמְסַיְּעִים לַחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה?

——– הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת (יומא לח) נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים מְסַיְּעִים לוֹ. וּמְבֹאָר הַרְבֵּה בְּדִבְרֵי הָאֲרִ"י בְּסוֹד הָעִבּוּר שֶׁהַחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה מִתְעַבֶּרֶת בּוֹ נִשְׁמַת צַדִּיק מְסֻיָּם וּלְסִבּוֹת מְסֻיָּמוֹת, כְּלוֹמַר לָמָּה דַּוְקָא צַדִּיק זֶה וּלְאֵיזֶה סִבָּה וְכוּ', וּמְסַיַּעַת לוֹ לְהִתְגַּבֵּר עַל יְצָרָיו, וּמִכָּאן הַכֹּחַ הָעוֹטֶה אֶת הַחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה לְהַלְהִיבוֹ לְטוֹב. אוּלָם כָּל זֶה רַק לְסִיּוּעַ כִּי עִקַּר הָעֲבוֹדָה נִשְׁאֶרֶת מֻטֶּלֶת … להמשך קריאה

מכתבי חול

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אסור לקרוא, ואפילו לעיין בעיניים בלבד ללא קריאה בפה, במכתבים של ענייני חול, כחשבונות בנק, חשמל, מים, גז, חוזה שכירות, חוזה עבודה, תפריטי בישול וכיוצא. וניירות אלו נקראים בלשון רבותינו "שטרי הדיוטות", והרי הם מוקצים ואסורים בטלטול, כמבואר להלן. (ב קפח) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' תפלה פ"ד א. כִּיסוּי הָעֶרְוָה כֵּיצַד אַף עַל פִּי שֶׁכִּסָּה עֶרְוָתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּכַסִּין לִקְרִיאַת שְׁמַע לֹא יִתְפַּלֵּל עַד שֶׁיְּכַסֶּה אֶת לִבּוֹ וְאִם לֹא כִסָּה לִבּוֹ אוֹ שֶׁנֶאֱנַס וְאֵין לוֹ בַּמֶּה יְכַסֶּה הוֹאִיל וְכִסָּה עֶרְוָתוֹ וְהִתְפַּלֵּל יָצָא וּלְכַתְּחִלָּה לֹא יַעֲשֶׂה: ב. טַהֲרַת מְקוֹם הַתְּפִלָּה כֵּיצַד. לֹא יִתְפַּלֵּל בִּמְקוֹם הַטִּנּוֹפֶת וְלֹא בַּמֶּרְחָץ וְלֹא בְּבֵית … להמשך קריאה

כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת – דובב שפתי ישנים

——– כ"ב, ל"ג: וַתִּרְאַנִי הָאָתוֹן וַתֵּט לְפָנַי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים אוּלַי נָטְתָה מִפָּנַי כִּי עַתָּה גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש רבה במדבר פרק כ'.))) מִפְּנֵי שֶׁדִּבְּרָה וְהוֹכִיחָתְךָ, וְלֹא יְכֹלֶת לַעֲמֹד בְּתוֹכַחְתָּהּ – הֲרַגְתִּיהָ, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ "זוֹ הִיא שֶׁסִּלְּקָה אֶת בִּלְעָם בְּתוֹכַחְתָּהּ", שֶׁחָס הַמָּקוֹם עַל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת. מַבְהִיל הַדָּבָר! גּוֹי שָׁפֵל וְנִבְזֶה, … להמשך קריאה

פֶּרֶק שֵׁנִי [רצט] – ספר מנורת המאור עם פירוש

מֵאַחַר שֶׁהוּא בָּרוּר וְיָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ נִדּוֹן הָאָדָם בְּשׁוּם עִנְיָן אֶלָּא בְּדִין אֱמֶת, חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ אֶת בּוֹרְאוֹ עַל הָרָעָה כְּמוֹ שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה, כִּדְגָרְסִינָן בִּבְרָכוֹת, פֶּרֶק הָרוֹאֶה (נד, א): חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה וכו'. וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ (ס, ב): מַאי חַיָּב וכו'. כִּדְאִיתָא לְמַעְלָה (סימן קכב). מאי חייב. דקאמר לברך על הרעה לקבולי בשמחה ולברך … להמשך קריאה

מטות יום שני תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ארבע פסוקים אלו שהם כנגד דֲ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת הרוח משבת שעברה: (ח) וְשָׁמַ&#1445ע אִישָׁ&#1435הּ בְּי&#1445וֹם שָׁמְע&#1430וֹ וְהֶֽחֱרִ&#1443ישׁ לָ&#1425הּ וְקָ&#1443מוּ נְדָרֶ&#1431יהָ וֶֽאֱסָרֶ&#1435הָ אֲשֶׁר-אָֽסְרָ&#1445ה עַל-נַפְשָׁ&#1430הּ יָקֻֽמוּ: וְיִשְׁמַע בַּעֲלַהּ בְּיוֹמָא דִשְׁמַע וְיִשְׁתּוֹקלַהּ וִיקוּמוּן נִדְרָהָא וֶאֱסָרָהָא דִיאֲסָרַת עַל נַפְשַׁהּ יְקוּמוּן: ושמע אישה וגו' . הרי לך שאם קים הבעל שהוא … להמשך קריאה

חג סכות – תפארת ישראל

——– את חג הסכות חוגגים אנו זכר לענני כבוד שפרש עלינו הבורא בצאתנו ממצרים. ענני כבוד היו בחינת השראת השכינה מעל עם ישראל, ולא שמירה גשמית גרידא היתה כאן משרב וגשם, אלא פרישת אור שכינתו יתברך מעל ראשיהם של ישראל. (וראה בספר נתיבות שלום שהאריך בזה) ולכן עושין אנו זכר לענני כבוד בלבד – במצות … להמשך קריאה

אין כהן או לוי

——– אם אין כהן, יעלה לוי במקום כהן, אפילו אם יש שם ישראל תלמיד חכם, ויאמר החזן: "אין כאן כהן, יעמוד לוי במקום כהן". וכן עשה מעשה רב הגאון הראשון לציון רבי דוד חזן, שבמשך שנים רבות לא היה להם כהן בבית הכנסת, והעלו לוי. וכן עשו הראש"ל הגאון רבי יעקב שאול אלישר, הרב הפרד"ס, … להמשך קריאה

לסימן ל"א אות כ"א בִּנְטִיעוֹת. – קיצור ליקוטי מוהר"ן

כְּמוֹ אַחֵר דְּחָזָא לְמַטַּ"ט דְּיָתִיב וְסָבַר שֶׁהוּא רְשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּבֶאֱמֶת אֵין לוֹ רְשׁוּת. כֵּן אַף שֶׁיּוֹשֵׁב וְלוֹמֵד תּוֹרָה אֵינָה כְּלוּם בְּלֹא מַעֲשִׂים טוֹבִים: שָׁם מִי שֶׁמְּקַבֵּל. מִי שֶׁמִּשְׁתּוֹקֵק לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יוּכַל לְקַבֵּל: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות … להמשך קריאה

הַמִּתְעַנֶּה נִקְרָא קָדוֹשׁ אוֹ חוֹטֵא?

——– הדבר תלוי בכוונת המתענה, אם כוונתו כדי לפרוש מן האיסור, או בראותו את עצמו בעל תאוה גדול, ורוצה לשבור תאוותו מהאיסור, או למתן את גודל תאוותו, אזי כיון שכוונתו לאפרושי מאיסורא, נקרא קדוש, אחר שכוונתו לשמור על הקיים הרצוי ולהחזיק בו. אולם אם כוונתו להוסיף על מה שאסרה תורה, ואין כוונתו להנ"ל, נקרא חוטא. … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר צידה לדרך דף ר"ז ע"ב הַבִּטָּחוֹן הוּא שֶׁיִּבְטַח בֵּאלֹהִים בִּטָּחוֹן גָּמוּר וְיֵשׁ בּוֹ תּוֹעֶלֶת לַתּוֹרָה וְלָעוֹלָם וּמְנוּחַת הַנֶּפֶשׁ וְשִׂמְחַת הַגּוּף וְדַע כִּי הַבּוֹטֵחַ בְּזוּלַת הַשֵּׁם הוּא יָסִיר הַשְׁגָחָתוֹ מִמֶּנּוּ וְיִתְּנֵהוּ לְמִקְרִים וְהָיָה לֶאֱכוֹל וּמְצָאוּהוּ צָרוֹת רַבּוֹת וְרָעוֹת כִּי יַנִּיחֵהוּ בְּיַד מִי שֶׁבּוֹטֵחַ בּוֹ. וְאִם יִבְטַח בְּחָכְמָתוֹ יִסָּכֵל וְיִשְׁתַּטֶּה בִּמְעַט שִׁינוּי מֶזֶג כְּמוֹ שֶׁנוֹדַע … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ת-ה

——– [יהושע פרק-כא-מב]&nbsp תִּהְיֶינָה הֶעָרִים הָאֵלֶּה עִיר עִיר וּמִגְרָשֶׁיהָ סְבִיבֹתֶיהָ כֵּן לְכָל הֶעָרִים הָאֵלֶּה: [מלכים ב פרק-כב-יז]&nbsp תַּחַת אֲשֶׁר עֲזָבוּנִי וַיְקַטְּרוּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים לְמַעַן הַכְעִיסֵנִי בְּכֹל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם וְנִצְּתָה חֲמָתִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְלֹא תִכְבֶּה: [ישעיה פרק-כא-ד]&nbsp תָּעָה לְבָבִי פַּלָּצוּת בִּעֲתָתְנִי אֵת נֶשֶׁף חִשְׁקִי שָׂם לִי לַחֲרָדָה: [ישעיה פרק-כב-ב]&nbsp תְּשֻׁאוֹת מְלֵאָה עִיר הוֹמִיָּה קִרְיָה עַלִּיזָה חֲלָלַיִךְ … להמשך קריאה

מודעות של מצוה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לקרוא בשבת מודעות של ענייני מצוה, כמו זמני התפילות, שיעורי תורה או הרצאות וכנסים של חיזוק לתורה וקירוב לבבות. אבל מודעות העוסקות בענייני מסחר, אפילו של מצוה, כמודעות על מכירת אתרוגים, ספרי קודש וכיוצא, אסור לקוראן בשבת. ונכון שיסירו בערב שבת מלוח המודעות שבבית הכנסת את אותן … להמשך קריאה

וישב יום שני תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ארבע פסוקים אלו שהם כנגד דֲ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת הרוח משבת שעברה: (ז) ו&#1440ְהִנֵּ&#1440ה אֲנַ&#1436חְנוּ מְאַלְּמִ&#1444ים אֲלֻמִּים&#1433 בְּת&#1443וֹךְ הַשָּׂדֶ&#1428ה וְהִנֵּ&#1435ה קָ&#1445מָה אֲלֻמָּתִ&#1430י וְגַם-נִצָּ&#1425בָה וְהִנֵּ&#1444ה תְסֻבֶּ&#1448ינָה&#1433 אֲלֻמּ&#1443ֹתֵיכֶ&#1428ם וַתִּשְׁתַּֽחֲוֶ&#1430יןָ לַֽאֲלֻמָּתִֽי: וְהָא אֲנַחְנָא מְאַסְרִין אֱסָרָן בְּגוֹחַקְלָא וְהָא קָמַת אֱסַרְתִּי וְאַףאִזְדְקָפַת וְהָא מִסְתַּחֲרָן אֱסָרָתְכוֹן וְסָגְדָןלֶאֱסַרְתִּי: מאלמים אלמים. כתרגומו מאסרין אסרן, עמרין, … להמשך קריאה

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי [ש] – ספר מנורת המאור עם פירוש

פְּעָמִים שֶׁמֵּבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִסּוּרִין עַל הַצַּדִּיק לְטוֹבָתוֹ, לְאַשְּׁרוֹ וּלְלַבְּנוֹ וּלְצַדְּקוֹ וּלְחַכְּמוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא הָיָה מְחֻיָּב בָּהֶן כְּפִי מַעֲשָׂיו, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּאִיּוֹב, אֲשֶׁר הֵעִיד עָלָיו הַכָּתוּב, שֶׁהָיָה "תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע" (איוב א, א) וְגַם כְּתִיב: "וּבִשְׁלֹשֶׁת רֵעָיו חָרָה אַפּוֹ עַל אֲשֶׁר לֹא־מָצְאוּ מַעֲנֶה" וגו' (שם לב, ג). וּדְבַר … להמשך קריאה

סימן תפז – סדר תפילת ערבית של פסח – ערוך השולחן

——– א סדר היום בשני ימים הראשונים: מדליקין נרות כמו בשבת, משום כבוד יום טוב, ומברכין "להדליק נר של יום טוב". והנשים מברכות אז "שהחיינו". ונכנסים לבית הכנסת, ומתפללין ערבית כמו בשבת, שאין חותמין "שומר עמו ישראל לעד" אלא "הפורס סוכת שלום…". ואומרים פסוק "וידבר משה…". ומתפללין שלוש ראשונות ושלוש אחרונות, וקדושת היום באמצע: "אתה … להמשך קריאה

נביאים – מלכים א – פרק יח – חק לישראל

——– (כו) וַ&#1440יִּקְחוּ אֶת-הַפָּ&#1448ר אֲשֶׁר-נָתַ&#1443ן לָהֶם&#1454 וַֽיַּעֲשׂוּ&#1426 וַיִּקְרְא&#1443וּ בְשֵׁם-הַ&#1440בַּעַל מֵהַבֹּ&#1448קֶר וְעַד-הַצָּהֳרַ&#1444יִם לֵאמֹר&#1433 הַבַּ&#1443עַל עֲנֵ&#1428נוּ וְאֵ&#1445ין ק&#1430וֹל וְאֵ&#1443ין עֹנֶ&#1425ה וַֽיְפַסְּח&#1428וּ עַל-הַמִּזְבֵּ&#1430חַ אֲשֶׁ&#1445ר עָשָֽׂה: וּנְסִיבוּ יָת תּוֹרָא דְּיָהַב לְהוֹןוַעֲבָדוּ וְקָרוּ בְּשׁוּם בַּעֲלָא מִצַפְרָאוְעַד עִדָּן טִיהֲרָא לְמֵימָר בַּעֲלָאעֲנֵינָא וְלֵית קָל וְלֵית דְּעָנֵיוְאֶשְׁתַּטּוּ עַל אֲגוֹרָא דַּעֲבַד: אשר נתן להם . שהיה נשמט מהם , שלא יקרב לעבודה זרה , … להמשך קריאה

לסימן ל"ב – לְהַכַּלָה. – קיצור ליקוטי מוהר"ן

לְהַמְתִּיק הַדִּינִים שֶׁבָּהּ. שֶׁהִיא וְכוּ': לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

נביאים – הושע – פרק יד – חק לישראל

——– (ז) יֵֽלְכוּ&#1433 יֹֽנְקוֹתָ&#1428יו וִיהִ&#1445י כַזַּ&#1430יִת הוֹד&#1425וֹ וְרֵ&#1445יחַֽ ל&#1430וֹ כַּלְּבָנֽוֹן: יִסְגוּן בְּנִין וּבְנָן וִיהֵי כְזִיומְגָרַת קוּדְשָׁא זִיוְהוֹן וְרִיחֲהוֹן כְּרֵיחַקְטוֹרֶת בּוּסְמַיָּא: ילכו יונקותיו . יסגון בנין ובנן ויהי כזית מנרתא דקודשא זיוהון וריחהון כריח קטרת בוסמיא : כלבנון . כבית מקדשא : (ח) יָשֻׁ&#1433בוּ&#1433 יֹשְׁבֵ&#1443י בְצִלּ&#1428וֹ יְחַיּ&#1445וּ דָגָ&#1430ן וְיִפְרְח&#1443וּ כַגָּ&#1425פֶן זִכְר&#1430וֹ כְּיֵ&#1445ין לְבָנֽוֹן: יִתְכַּנְשׁוּן מִבֵּינֵי גָלוּתְהוֹן … להמשך קריאה

סעי' א' – היה עומד בתפלה ויצא ממנו רוח מלמטה, ממתין עד שיכלה הריח וחוזר ומתפלל. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מגמ' ברכות כד: היה עומד בתפלה ונתעטש פי' שיצא ממנו רוח דרך מטה ממתין עד שיכלה הריח וחוזר ומתפלל. וכ"פ מרן היה עומד בתפלה ויצא ממנו רוח מלמטה, ממתין עד שיכלה הריח וחוזר ומתפלל. וכתב המ"ב (ס"ק א') צריך להמתין עד שיכלה הריח, כמו שאסור אפילו בדברי תורה כנזכר בסימן עט'. עוד … להמשך קריאה

דילוג לתוכן