נביאים – ישעיה – פרק סג – חק לישראל

——– (ח) וַיֹּ&#1433אמֶר&#1433 אַךְ-עַמִּ&#1443י הֵ&#1428מָּה בָּנִ&#1430ים לֹ&#1443א יְשַׁקֵּ&#1425רוּ וַיְהִ&#1445י לָהֶ&#1430ם לְמוֹשִֽׁיעַ: וַאֲמַר בְּרַם עַמִּי אִנּוּן בְּנַיָּאדְּלָא יְשַׁקְּרוּן וַהֲוָה מֵימְרֵיהּ לְהוֹןפָּרִיק: אך עמי המה . אע"פ שגלוי לפני שיבגדו בי מכל מקום עמי הם והרי הם לפני כבנים אשר לא ישקרו : (ט) בְּֽכָל-צָרָתָ&#1443ם | (לא) ל&#1443וֹ צָ&#1431ר וּמַלְאַ&#1444ךְ פָּנָיו&#1433 הֽוֹשִׁיעָ&#1428ם בְּאַהֲבָת&#1445וֹ וּבְחֶמְלָת&#1430וֹ ה&#1443וּא גְאָלָ&#1425ם וַֽיְנַטְּלֵ&#1445ם … להמשך קריאה

מֵאָז חָזַרְתִּי בִּתְשׁוּבָה – מֻתְקָף אֲנִי בְּנִסְיוֹנוֹת טוֹרְדָנִיִּים.

——– הָאוֹיֵב מַחְזִיר מִלְחָמָה שַׁעֲרָהּ, הָאוֹיֵב שֶׁהָיִיתָ שָׁבוּי תַּחַת יָדוֹ יָנַק הוּא מִכֹּחַ הַקְּדֻשָּׁה בְּעֶזְרָתְךָ, חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ הָיוּ בִּזְכוּת הַחַיּוּת שֶׁנִּזְרְמָה לְךָ בִּהְיוֹתְךָ שָׁבוּי תַּחְתָּיו וְהָיָה הוּא יוֹנֵק מֵחַיּוּת זוֹ, וְאַתָּה בָּרַחְתָּ מִמֶּנּוּ וּבְמִדַּת מָה הִפְסַקְתָּ חַיּוּתוֹ, וְגָרַמְתָּ זַעַם וְזַעַף וְאַכְזָבָה לְכֹחוֹת הָרָע, וּלְכָךְ מַטְרִידִים הֵמָּה בְּנִסְיוֹנוֹת טוֹרְדָנִיִּים וְתַקִּיפִים. וְכַמּוּבָן בְּרִשְׁיוֹן – רַשָּׁאִים הֵם לְהַתְקִיפְךָ … להמשך קריאה

וישלח יום חמישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב"ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה: (כה) וַיִּוָּתֵ&#1445ר יַֽעֲק&#1430ֹב לְבַדּ&#1425וֹ וַיֵּֽאָבֵ&#1445ק אִישׁ&#1433 עִמּ&#1428וֹ עַ&#1430ד עֲל&#1445וֹת הַשָּֽׁחַר: וְאִשְׁתָּאַר יַעֲקֹב בִּלְחוֹדוֹהִי וְאִשְׁתַּדֵּל גַּבְרָאעִמֵּהּ עַד דִּסְלֵק צַפְרָא: ויותר יעקב. שכח פכים קטנים וחזר עליהם: ויאבק איש. מנחם פרש ויתעפר איש, לשון אבק, שהיו מעלים … להמשך קריאה

הטבע הגופני הוא המטיל באדם המומין והתאוות – אפיקי אליהו על התורה

——– ראש השנה א. בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קדש (ויקרא כג.כד) איתא בגמ' ר"ה (טז.) – אמרו לפני בראש השנה מלכויות זכרונות ושופרות. מלכיות, כדי שתמליכוני עליכם. זכרונות, כדי שיעלה זכרונכם לפני לטובה, ובמה? בשופר. אמר ר' אבהו: למה תוקעין בשופר של אייל? אמר הקב"ה תקעו לפני בשופר של … להמשך קריאה

סימן שסה – דין מבוי שנפרץ – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שסה – דין מבוי שנפרץ א מָבוֹי שֶׁנִּפְרַץ בּוֹ פִּרְצָה מִצִּדּוֹ כְּלַפֵּי רֹאשׁוֹ, אִם נִשְׁאַר א עוֹמֵד בְּרֹאשׁוֹ פַּס רָחָב אַרְבָּעָה טְפָחִים, מֻתָּר, וְהוּא שֶׁלֹּא תְּהֵא הַפִּרְצָה יָתֵר עַל י'; וְאִם לֹא נִשְׁאַר פַּס ד', אָסוּר אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה הַפִּרְצָה פָּחוֹת מִג"ט. ב נִפְרַץ מִצִּדּוֹ שֶׁלֹּא כְּלַפֵּי רֹאשׁוֹ, שִׁעוּרוֹ בַּעֲשָׂרָה. אֲפִלּוּ לֹא נִשְׁתַּיֵּר … להמשך קריאה

אַל תְּזַלְזֵל! – דובב שפתי ישנים

——– י"ד, י"ח: ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד נֹשֵׂא עָוֹן וָפָשַׁע וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((יומא פ"ו ע"א.))) כְּשֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם, מְצָאוֹ מֹשֶׁה לְהַקָּבָּ"ה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְכוֹתֵב "ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם", אָמַר לוֹ: לַצַּדִּיקִים? אָמַר לוֹ הַקָּבָּ"ה" אַף לָרְשָׁעִים! אָמַר לוֹ: רְשָׁעִים יֹאבְדוּ! אָמַר לוֹ … להמשך קריאה

תצוה יום חמישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב"ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה: (כ) וְהַטּוּר&#1433 הָֽרְבִיעִ&#1428י תַּרְשִׁ&#1445ישׁ וְשׁ&#1430ֹהַם וְיָֽשְׁפֵ&#1425ה מְשֻׁבָּצִ&#1445ים זָהָ&#1435ב יִֽהְי&#1430וּ בְּמִלּֽוּאֹתָֽם: וְסִדְרֵא רְבִיעָאָה כְּרוּם יַמָא וּבוּרְלָאוּפַנְטֵרֵי מְרַמְצָן דִדְהַב יְהוֹן בְּאַשְׁלָמוּתְהוֹן: משבצים זהב. יהיו הטורים במלואתם, מקפים משבצות זהב בעומק שעור שיתמלא בעובי האבן, זהו לשון במלואתם, … להמשך קריאה

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי [רפב] – ספר מנורת המאור עם פירוש

הַהַכְנָעָה וְהַשִּׁפְלוּת נָאֶה לְבַעַל תְּשׁוּבָה, לְפִי שֶׁהַחֵטְא בָּא בְּסִבַּת גַּבְהוּת הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ" וגו' (דברים ח, יד) וְנֶאֱמַר: "רוּם עֵינַיִם וּרְחַב לֵב נִר רְשָׁעִים חַטָּאת" (משלי כא, ד). עַל כֵּן רְפוּאָה זֹאת בְּהַכְנָעַת הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא: "קִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל־ בִּגְדֵיכֶם" (יואל ב, יג) וְגַם אָמַר דָּוִד בְּהִתְוַדּוֹתוֹ עַל חֶטְאוֹ: "זִבְחֵי אֱלֹהִים … להמשך קריאה

נביאים – מלכים א – פרק יט – חק לישראל

——– (כא) וַיָּ&#1448שָׁב מֵאַחֲרָ&#1436יו וַיִּקַּ&#1443ח אֶת-צֶ&#1447מֶד הַבָּקָ&#1443ר וַיִּזְבָּחֵ&#1431הוּ וּבִכְלִ&#1444י הַבָּקָר&#1433 בִּשְּׁלָ&#1443ם הַבָּשָׂ&#1428ר וַיִּתֵּ&#1445ן לָעָ&#1430ם וַיֹּאכֵ&#1425לוּ וַיָּ&#1431קָם וַיֵּ&#1435לֶךְ אַחֲרֵ&#1445י אֵלִיָּ&#1430הוּ וַיְשָׁרְתֵֽהוּ: (פ) וְתָב מִבָּתְרוֹהִי וּנְסֵיב יַת פַּדַּןתּוֹרַיָּא וְהַדְּמֵיהּ וּבְמָנֵי תּוֹרַיָּא בַּשִּׁיללְהוֹן בִּשְּׂרָא וִיהַב לְעַמָּא וַאֲכָלוּוְקָם וַאֲזַל בָתַר אֵלִיָּהוּ וְשַׁמְּשֵׁיהּ: בשלם הבשר . בשל להם את הבשר , כך פירשו דונ"ש ומנחם , וכן תרגמו יונתן בשתי … להמשך קריאה

המשפט משקף את מעלת האדם – תפארת ישראל

——– מובא במדרש (דברים רבה ה, ז) "שפטים ושטרים" – למה הדבר דומה? למלך שהיו לו בנים הרבה והיה אוהב את הקטן יותר מכלם, והיה לו פרדס אחד והיה אוהבו יותר מכל מה שהיה לו. אמר המלך: נותן אני את הפרדס הזה, שאני אוהבו מכל מה שיש לי, לבני הקטן שאני אוהבו מכל בני. כך … להמשך קריאה

סעי' ה' – הנושא משאוי על כתפיו והגיע זמן תפלה, פחות מד' קבין מפשילו לאחוריו ומתפלל; ד' קבין, מניחם על גבי קרקע, ומתפלל. – ספר מנחת שי

——– בברייתא בבא מציעא קה : וכתבוה הרי"ף (יד:) והרא"ש (סי' ל) בפרק מי שמתו. הנושא משאוי על כתפו והגיע זמן תפילה פחות מד' קבין מפשילן לאחוריו ומתפלל, ד' קבין מניח על גבי קרקע ומתפלל, וכך היא גירסת הרי"ף והרא"ש. ופירש רש"י מפשילן לאחוריו שאין כובדן מונע מלכוין לבו, והרמב"ם (תפלה פ"ה ה"ה) גורס על … להמשך קריאה

שואל כענין – ספר פלא יועץ

תנינן (אבות ב, ו) לא הבישן למד. וממדות החכם הוא, שעל מה שלא שמע אומר, לא שמעתי, ושואל כענין. וצריך דעת להיות שואל, שהרי אמרו בזהר הקדוש, שהיו מענישים לתינוק אחד במתיבתא דרקיעא, על שהיה מכסיף לרבו בשאלותיו. ואמרו בש"ס (מו"ק ה, א), שתלמיד אחד, כל השנה היה שואל לרבו, בשבתא דרגלא לא היה שואל … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חסידים סי' כ"מ אִם עָמַד אָדָם בִּדְבַר מִצְוָה אַל יַחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ וְלֵימָא כַּמָּה חֲסִידָא אֲנָא אֶלָּא יִתֵּן תִּשְׁבָּחוֹת וְהוֹדָאוֹת לַמָּקוֹם יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה זִכְרוֹ שֶׁהִצִילָהוּ מֵחֲטוֹא לְפָנָיו אֲשֶׁר בְּיָדוֹ לְהַטּוֹת לִבּוֹ אֶל אֲשֶׁר יַחְפוֹץ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כא) פַּלְגֵי מַיִּם לֶב מֶלֶךְ בְּיַד ה' וְאוֹמֵר (בראשית כ) וָאֶחְשׂוֹךְ גַם אָנֹכִי אוֹתְךָ מֵחֲטוֹא לִי. וְכָל … להמשך קריאה

לסימן ה' אות א' – קיצור ליקוטי מוהר"ן

[כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּגְזֵירַת עִרִין. וּבְמַאֲמַר קַדִּישִׁין שַׁאֲלְתִּין] וְזֶה שֶׁכָּתוּב בֶּאֱלִישָׁע. אָבִי דָּבָר גָּדוֹל דִּבֵּר הַנָּבִיא הַיְנוּ תְּפִלָּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב סַפְּרָה לִי אֶת כָּל הַגְּדוֹלוֹת. וְאַף כִּי אָמַר אֵלֶיךָ רְחַץ וְטַהֵר דֶּרֶךְ צִוּוּי מִכָּל מָקוֹם הִלְבִּישׁ בָּזֶה תְּפִלָּה (דַּרְכֵי יֹשֶׁר) וֶאֱלִישָׁע נִקְרָא קָדוֹשׁ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב אִישׁ קָדוֹשׁ עוֹבֵר: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן … להמשך קריאה

שפה. מצות חלה. – ספר החינוך

להפריש חלה מכל עריסה ולתן אותה לכהן, שנאמר (במדבר טו כ) ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה. ודרשו זכרונם לברכה (ערובין פג, א) ראשית ערסתכם כדי עסתכם, ועסת המדבר היתה עמר, והעמר עשרית האפה הוא, והאפה שלש סאין, והסאה ששה קבין, וקב ארבעה לגין, ולג שש ביצים. נמצאת האפה ארבע מאות ושלשים ושתים ביצים ועשיריתה ארבעים … להמשך קריאה

סימן תסב – דיני מי פירות בלא מים ועם מים – ערוך השולחן

——– א הלכה פסוקה בפסחים (לה ב) ובמנחות (נז ב) דמי פירות אין מחמיצין. ואף על גב דתניא (לו א): אין לשין עיסה ביין ושמן ודבש, ואם לש ישרף מיד, דברי רבן גמליאל – מפני שאי אפשר לשומרה מחימוץ. וחכמים אומרים יאכל, שאפשר לשומרה מחימוץ. ומיהו על כל פנים חזינן דמי פירות מחמיץ. פירש רש"י … להמשך קריאה

נביאים – יונה – פרק א – חק לישראל

——– א (א) וַֽיְהִי&#1433 דְּבַר-יְהוָ&#1428ה אֶל-יוֹנָ&#1445ה בֶן-אֲמִתַּ&#1430י לֵאמֹֽר: וַהֲוָה פִּתְגַם נְבוּאָה מִן קֳדָםיְיָ עָם יוֹנָה בַּר אֲמִתַּילְמֵימָר: (ב) ק&#1440וּם לֵ&#1447ךְ אֶל-נִֽינְוֵ&#1435ה הָעִ&#1445יר הַגְּדוֹלָ&#1430ה וּקְרָ&#1443א עָלֶ&#1425יהָ כִּֽי-עָלְתָ&#1445ה רָעָתָ&#1430ם לְפָנָֽי: קוּם אִיזִיל לְנִינְוֵה קַרְתָּא רַבְּתָאוְאִתְנַבֵּי עֲלָהּ אֲרֵי סְלִיקַת בִּישַׁתְהוֹןקֳדָמָי: וקרא עליה . את קריאתי . (ג) וַיָּ&#1444קָם יוֹנָה&#1433 לִבְרֹ&#1443חַ תַּרְשִׁ&#1428ישָׁה מִלִּפְנֵ&#1430י יְהוָ&#1425ה וַיֵּ&#1448רֶד יָפ&#1436וֹ וַיִּמְצָ&#1445א אָנִיָּ&#1443ה | … להמשך קריאה

קדושים תהיו

——– נאמר בתורה (דברים כג טו): "וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ, וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר". מכאן למדו חז"ל, שאסור לומר כל דבר שבקדושה כקריאת שמע, תפילה, דברי תורה וברכות, כשערוותו מגולה, או כשרואה ערוות אדם אחר. ואולם להרהר בדברי תורה, מותר. ועל כן, המתקלח באמבטיה שאין שם בית כסא, רשאי להכניס שם טייפ, כדי לשמוע דברי … להמשך קריאה

שפו. מצות ציצית. – ספר החינוך

להטיל ציצית בבגד שנתכסה בו. שנאמר (במדבר טו לח) ועשו להם ציצת וגו', וזה החיוב הוא כשיהיה לבגד ארבע כנפים או יותר, דכתיב (דברים כב יב) על ארבע כנפות כסותך. ויש (רמב"ם ציצית פ"ג ה"א) בכלל ארבע חמש או יותר, ויהיה שעורו גדול, כדי שיוכל להתכסות בו ראשו ורב גופו של קטן המתהלך בשוק לבדו … להמשך קריאה

פֶּרֶק רְבִיעִי [רפג] – ספר מנורת המאור עם פירוש

כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁאָמַרְנוּ הוּא בְחֵטְא שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, אֲבָל אִם חָטָא בֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְתַקֵּן הַמְעֻוָּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־מַעֲשֵׂיהֶם כִּי־ שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה וּמִן־הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם". אָמַר שְׁמוּאֵל: אֲפִילוּ גָּזַל מָרֵישׁ אֶחָד וּבְנָאוֹ בַּבִּירָה – מְקַעֲקֵעַ כָּל הַבִּירָה וּמַחֲזִיר הַמָּרֵישׁ לִבְעָלָיו. כל אלו הדברים שאמרנו. שהתשובה מועלת וכו' אבל בינו לבין … להמשך קריאה

סימן שסו – דין ערוב לחצר שהרבה בני אדם דרים בו – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שסו – דין ערוב לחצר שהרבה בני אדם דרים בו א חָצֵר שֶׁהַרְבֵּה בָּתִּים פְּתוּחִים לְתוֹכוֹ, אָסְרוּ חֲכָמִים לְטַלְטֵל מִבָּתֵּיהֶם א לֶחָצֵר עַד שֶׁיְּעָרְבוּ, דְּהַיְנוּ שֶׁגּוֹבִים פַּת מִכָּל בַּיִת וּבַיִת וְנוֹתְנִים אוֹתוֹ בְּאֶחָד מִבָּתֵּי הַחֲצֵרוֹת, שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ אָנוּ רוֹאִים כְּאִלּוּ כֻּלָּם דָּרִים בְּאוֹתוֹ הַבַּיִת וּכְאִלּוּ כָּל הֶחָצֵר מְיֻחָד לְאוֹתוֹ בַּיִת. ב יוֹשְׁבֵי אֹהָלִים … להמשך קריאה

נביאים – יחזקאל – פרק מד – חק לישראל

——– (ד) וַיְבִיאֵ&#1436נִי דֶּֽרֶךְ-שַׁ&#1443עַר הַצָּפוֹן&#1454 אֶל-פְּנֵ&#1443י הַבַּיִת&#1426 וָאֵ&#1429רֶא וְהִנֵּ&#1435ה מָלֵ&#1445א כְבוֹד-יְהוָ&#1430ה אֶת-בֵּ&#1443ית יְהוָ&#1425ה וָאֶפֹּ&#1430ל אֶל-פָּנָֽי: וַאֲעִילְנֵי אוֹרַח תְּרָע צָפוֹנָא דְּקֳדָםבֵּיתָא וְחָזִית וְהָא אִתְמְלֵי יִקְרָאדַּיְיָ יָת בֵּית מַקְדְּשָׁא דַּיְיָוְאִשְׁתְּטָחִית עַל אַפָּי: (ה) וַיֹּ&#1448אמֶר אֵלַ&#1436י יְהוָֹ&#1431ה בֶּן-אָדָ&#1441ם שִׂ&#1443ים לִבְּךָ&#1449 וּרְאֵ&#1448ה בְעֵינֶ&#1436יךָ וּבְאָזְנֶ&#1443יךָ שְּׁמָ&#1431ע אֵ&#1443ת כָּל-אֲשֶׁ&#1444ר אֲנִי&#1433 מְדַבֵּ&#1443ר אֹתָ&#1428ךְ לְכָל-חֻקּ&#1445וֹת בֵּית-יְהוָ&#1430ה וּלְכָל-(תורתו) תּֽוֹרֹתָ&#1425יו וְשַׂמְתָּ&#1444 לִבְּךָ&#1433 לִמְב&#1443וֹא הַבַּ&#1428יִת בְּכֹ&#1430ל … להמשך קריאה

כתובים – תהילים – פרק קט – חק לישראל

——– (יט) תְּהִי-ל&#1430וֹ כְּבֶ&#1443גֶד יַעְטֶ&#1425ה וּ&#1437לְמֵ&#1431זַח תָּמִ&#1445יד יַחְגְּרֶֽהָ: תֶּהֱוֵי לֵיהּ הֵיךְ לְבוּשׁ יִתְעֲטֵףוּלְקָמוֹר תְּדִירָא יְזָרְזִנָה: תהי לו . הקללה מעטה כבגד ( מצאתי ) : ולמזח תמיד . חגורה , וכן ומזיח אפיקים רפה ( איוב י"ב ) אזור החזקים פתח : (כ) זֹ&#1444את פְּעֻלַּ&#1443ת שֹׂ&#1453טְנַי מֵאֵ&#1443ת יְהוָ&#1425ה וְהַדֹּבְרִ&#1445ים רָ&#1437&#1431ע עַל-נַפְשִֽׁי: דָא עוֹבָדָא דְשָּׂטְנַי מִן … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ש-א

——– [בראשית פרק-מא-כו]&nbsp שֶׁבַע פָּרֹת הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה חֲלוֹם אֶחָד הוּא: [דברים פרק-יז-טו]&nbsp שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא: [תהילים פרק-י-טו]&nbsp שְׁבֹר זְרוֹעַ רָשָׁע וָרָע תִּדְרוֹשׁ רִשְׁעוֹ בַל תִּמְצָא: [תהילים … להמשך קריאה

אמור יום חמישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב"ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה: (כב) לֶ&#1443חֶם אֱלֹהָ&#1428יו מִקָּדְשֵׁ&#1430י הַקֳּדָשִׁ&#1425ים וּמִן-הַקֳּדָשִׁ&#1430ים יֹאכֵֽל: קֻרְבַּן אֱלָהֵהּ מִקֹדֶשׁ קוּדְשַׁיָא וּמִןקוּדְשַׁיָא יֵיכוּל: מקדשי הקדשים. אלו קדשי הקדשים: ומן הקדשים יאכל. אלו קדשים קלים. ואם נאמרו קדשי הקדשים למה נאמרו קדשים קלים, אם לא נאמרו … להמשך קריאה

לסימן ו' אות א' – קיצור ליקוטי מוהר"ן

מוּבָן בָּזֶה עִנְיָן מַחֲלוֹקֶת קֹרַח שֶׁחָשַׁד אֶת משֶׁה לְרוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד לָזֶה חָקַר עַל כְּבוֹדוֹ. וְעַל עַצְמוֹ סָבַר שֶׁזָּכָה כְּבָר לִכְבוֹד אֱלֹקִים לָזֶה אָמַר כָּל הַגְּדֻלָּה הַזֹּאת עָתִיד כוּ' וּמִסְּתָמָא הוּא בְּזְכוּתִי כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב הָאָב זוֹכֶה לִבְנוֹ וַאֲנִי אֱדוֹם כִּי כְּבָר אֵין צָרִיךְ לִי הַדְּמִימָה: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל … להמשך קריאה

דילוג לתוכן