הפסק בין ליבו לערוה

תוכן עניינים הצג

——–

גם כשהערוה מכוסה, עדיין אינו רשאי לומר דברים שבקדושה כשלבו רואה את הערוה, דהיינו, כשאין הפסק בין לבו לערוה. ולכן אם הוא לבוש חלוק בלבד, צריך לחגור במתניו, כדי להפסיק בין לבו לערוה, ואם לא חגר, אסור לו לומר דברים שבקדושה, ורק להרהר מותר. ובכל אופן, אם הוא לבוש בגד תחתון, מותר לו לומר דברים שבקדושה, שהרי הגומי שבבגד מפסיק בין לבו לערוה. (סימן עד)

גם כשמהדק זרועותיו על גופו, נחשב לו להפסק בין הלב לערוה. ולכן, הישן בחלוקו או כשהוא מכוסה בשמיכה, ונזכר שלא קרא קריאת שמע, ואינו לבוש בבגד תחתון, רשאי לשלב ידיו על גופו תחת לבו ולקרוא. ואולם עליו להקפיד שלא יגע אבר מאבריו בערווה, ולכן צריך לחצוץ בבגד, או ירחיק בין הערווה לירכותיו. (סימן עד סעיפים א, ג, ה)

מותר לאשה להתפלל ולומר דבר שבקדושה, כשהיא לבושה בחלוק בלבד. (סי' עד ס"ד)

הרוחץ בים ולבוש רק בבגד ים, מותר לו לברך כך על מאכל ומשקה [וכמובן בכיפה שעל ראשו], אבל להתפלל כך, אסור, כי בתפילה אנחנו עומדים לפני ה', וכמו שאמרו (צוואת רבי אליעזר הגדול אות יח. ברכות כח ע"ב): "דע לפני מי אתה עומד" לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה, ואין ראוי לעמוד כך (עד ס"ו). וגם בברכת המזון יש להקפיד בזה. (קפג ט. ה"ב ט שנו)

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה

כסלו התשע"ג
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן