ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה – היום ולא מחר – תפארת ישראל

——– כל סבלנו אינו אלא מחמת הסתר פנים, כמו שבארנו בפרשת "ואתחנן", בהפטרת "נחמו נחמו עמי". ומצב הסתר פנים אינו אלא "היום", אולם לעתיד – שיתחור לנו כל סבל וסבל מה היתה תועלתו, הרי שאז ימלא שחוק פינו. אם כן "היום" חיים אנו במשג של ברכה וקללה, אולם לעתיד לא יהא אלא משג אחד – … להמשך קריאה

"ברוך הוא וברוך שמו"

——– כל ברכה שאדם שומע, טוב שיאמר אחר הזכרת שם ה' "ברוך הוא וברוך שמו". ולכן על השליח ציבור להמתין מעט בסוף כל ברכה שאומר בתפילת החזרה, כדי שיספיקו השומעים לענות "ברוך הוא וברוך שמו", ואחר כך יחתום הברכה ויענו 'אמן'. כן כתב הטור (סימן קכד): ושמעתי מאבא מורי הרא"ש ז"ל שהיה אומר על כל … להמשך קריאה

סעי' א' – לא יגהק ולא יפהק ואם צריך לפהק מתוך אונס, יניח ידו על פיו, שלא תראה פתיחתו. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מגמ' ברכות כד: ולא יגהק ויפהק, ואם עשאו לרצונו הרי זה מגסי הרוח, ואם צריך לעשותן מתוך אונס יניח ידו על פיו שלא תראה פתיחתו. והביא רש"י ב' פירושים מהו גיהוק, פירוש אחד מה שאנו קורים היום שיהוק, או גְרֵפּץ. ופירוש שני הוא מה שאנו קורים היום גיהוק. ופיהוק הוא מה שאנו … להמשך קריאה

יְהוּדִי שֶׁנֶּהֱרָג אוֹ מִתְיַסֵּר עַל יְדֵי גּוֹי – מַה דִּינוֹ?

——– יְהוּדִי שֶׁמִּתְיַסֵּר אוֹ נֶהֱרָג עַל יְדֵי גּוֹי תִּקּוּנוֹ נַעֲשֶׂה בְּכָךְ הַרְבֵּה יוֹתֵר מַהֵר וְהַרְבֵּה יוֹתֵר מֻשְׁלָם וּמְעֻלֶּה, מֵאִלּוּ הָיָה מִתְיַסֵּר אוֹ נֶהֱרָג עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן הַרְבֵּה מֵעַמֵּנוּ נֶהֶרְגוּ עַל יְדֵי גּוֹיִים כְּדֵי לְזָרֵז אֶת גְּמַר תִּקּוּנָם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא (שומר אמונים). וְעוֹד אֲפִלּוּ רָשָׁע שֶׁנֶּהֱרַג עַל יְדֵי גּוֹי – מִתְכַּפְּרִים עֲווֹנוֹתָיו יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר … להמשך קריאה

שש – ספר פלא יועץ

סגלת לבישת בגדי שש למת, כתבו המקבלים שמצילתו מכל רוחין רעים ומכל קטרוגין, ובשרו ישכן לבטח. הנה כי כן ראוי לאדם לחוס על עצמו ועל מתו, ויצוה על עצמו שיעשו לו התכריכין מבגדי שש בלי תערבת מין אחר כלל. ובמקום שנוהגים לתן צמר גפן יתנו אניצי פשתן, וגם הטלית יהיה של פשתן עם חוטי פשתן: … להמשך קריאה

לסימן ב' אות ב' – קיצור ליקוטי מוהר"ן

כְּדְאִיתָא בַּתִּקּוּנִים מַאן דְּקָטִיל לְחִוְיָא (דְּעִקְּרָא הוּא בָּעֲרַיוֹת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים) יָהֲבִין לֵהּ בְּרַתָּא דְמַלְכָּא דְּאִיהוּ צְלוֹתָא: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

שפא. מצות פסח שני שיאכל על מצות ומרורים. – ספר החינוך

שכל המחיב בפסח שני שיאכל בשר הפסח על מצות ומרורים, שנאמר (במדבר ט יא) על מצות ומרורים יאכלוהו. משרשי מצות כל ענין הפסח כתבתי בסדר בא אל פרעה (מצוה ה), ואין ספק כי כל ענין פסח שני אינו כי אם מיסודו של ראשון, ידוע הדבר. מדיני המצוה. מה שאמרו זכרונם לברכה (פסחים מ, א) שהמצות … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ר-צ

——– [ישעיה פרק-כד-יט]&nbsp רֹעָה הִתְרֹעֲעָה הָאָרֶץ פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ: [קהלת פרק-י-ז]&nbsp רָאִיתִי עֲבָדִים עַל סוּסִים וְשָׂרִים הֹלְכִים כַּעֲבָדִים עַל הָאָרֶץ: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי … להמשך קריאה

גמרא בבא קמא דף צ"ב ע"א – חק לישראל

——– תָּנוּ רַבָּנָן כָּל אֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ דְמֵי בּוֹשְׁתּוֹ אֲבָל צַעֲרוֹ אֲפִילוּ הֵבִיא כָּל אֵילֵי נְבָיוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֵין נִמְחַל לוֹ עַד שֶׁיְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כ') הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ. דְּאֵשֶׁת נָבִיא בָּעֵי אַהֲדוּרֵי אֵשֶׁת אַחֵר לָא בָעֵי אַהֲדוּרֵי. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רִבִּי יוֹנָתָן הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ מִכָּל מָקוֹם … להמשך קריאה

משנה סנהדרין פרק א – חק לישראל

——– א. דִּינֵי מָמוֹנוֹת, בִּשְׁלשָׁה. גְּזֵלוֹת וַחֲבָלוֹת, בִּשְׁלשָׁה. נֶזֶק וַחֲצִי נֶזֶק, תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, בִּשְׁלשָׁה. הָאוֹנֵס וְהַמְפַתֶּה וְהַמּוֹצִיא שֵׁם רַע, בִּשְׁלשָׁה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מוֹצִיא שֵׁם רַע, בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דִינֵי נְפָשׁוֹת: (א) דיני ממונות. דהיינו הודאות והלואות: בשלשה. הדיוטות. ולא אצרכוה רבנן לשלשה מומחין שלא תנעל דלת בפני … להמשך קריאה

מתענג בריצה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– בחורים וילדים המתענגים בקפיצתם ומרוצתם, מותר להם לקפוץ ולרוץ להנאתם, כי אדרבה זהו העונג שלהם, ואין זה דומה לרץ לעסקי החול. (סימן שא ס"ב) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים … להמשך קריאה

עַל אַף כָּל הַיְדִיעוֹת הָרַבּוֹת בְּעֶרְכֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת לְעֻמַּת הַבְלֵי הָעוֹלָם וְתַאֲווֹתָיו – הַתַּאֲוָה חֲזָקָה וְקָשֶׁה לְבַטְּלָהּ, מָה הָעֵצָה לְכָךְ?

——– התבוננות נפלאה מלמדנו המשגיח מלומז'ה זצ"ל המועילה מאד לגרש מהשכל את הרצון לתאוות העולם, והנה לך דבריו הנפלאים: הנה מה שאומרים לנו להתבונן מעניין פחיתות עולם הזה על טובות עולם הבא, הנו עניין רחוק מהשגתנו ומהרגשנו, אבל החשבון הזה אשר אנו נאמר פה, הוא דבר קרוב לשכלנו ולהרגשנו, והוא – להשים על לבנו כי … להמשך קריאה

זוהר פנחס דף רכ"ו ע"א – חק לישראל

——– אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר תָּנֵינָן כָּל מָאן דְּאָמַר תְּהִלָּה לְדָוִד בְּכָל יוֹם תְּלַת זִמְנִין אִיהוּ בַר עַלְמָא דְאָתֵי. וְהָא אִתְמַר טַעְמָא. אִי בְגִין פַּרְנָסָה וּמְזוֹנָא דְכָל עַלְמָא תְרֵין זִמְנִין אִינוּן בְּכָל יוֹמָא בְּצַפְרָא וּבְפַנְיָיא דִכְתִּיב (שמות י"ג) בְּתֵת יְיָ לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר וְגוֹמֵר. אֲמָאי תְלַת זִמְנִין בְּכָל יוֹמָא אֶלָּא תְרֵין לִמְזוֹנָא דִבְנֵי אִנְשֵׁי וּדְכָל עַלְמָא … להמשך קריאה

סימן תנח – לישת המצות בערב פסח – ערוך השולחן

——– א כתב הטור: אין מתחילין להתעסק בפת בארבעה עשר עד אחר שש שעות. ואיתא בתשובה: מעשה באחד שאפה קודם… ואסרו רבותינו המצה. דאיתקש לפסח ("על מצות ומרורים"), וכיון דפסח אינו נשחט עד אחר שש שעות – אף מצה כן. אבל רבינו אליעזר הגדול ורבינו שמואל הכהן התירו. אך לכתחילה יש ליזהר משום "חביבה מצוה … להמשך קריאה

בְּטַח בַּה' – דובב שפתי ישנים

——– י"ג, ב': שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש רבה במדבר פרק ט"ז.))) אָמַר (הַקָּבָּ"ה): אֲנִי אָמַרְתִּי לָהֶם שֶׁהִיא טוֹבָה, חַיֵּיהֶם שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לָהֶם מָקוֹם לִטְעוֹת בְּדִבְרֵי הַמְרַגְּלִים לְמַעַן לֹא יִירָשׁוּהָ. לִמְּדוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ: *(((מכות י' … להמשך קריאה

יסורי ה' לטובתו של האדם – אפיקי אליהו על התורה

——– א. אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם (כט.ט) פירש רש"י (לקמן פס' י"ב) – למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות? לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים, הוריקו פניהם ואמרו: מי יכול לעמוד באלו? התחיל משה לפייסם: "אתם נצבים היום", הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלייה, והרי אתם קיימים לפניו. ויל"ע, מה … להמשך קריאה

זוהר אמור דף צט ע"א – חק לישראל

——– רַבִּי אַבָּא הֲוָה יָתִיב קַמֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר לֵיהּ הָא זִמְנִין סַגִּיאִין שָׁאִילְנָא עַל הַאי שׁוֹפָר מַאי קָא מַיְרִי וְעַד כָּאן לָא אִתְיַשַּׁבְנָא בֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ הַאי הוּא וַדַּאי בְּרִירָא דְּמִלָּה דְּיִשְׂרָאֵל בַּעְיָן בְּיוֹמָא דְּדִינָא (נ"א דָּא) שׁוֹפָר וְלָא קֶרֶן בְּגִין דְּקֶרֶן הָא אִתְיַדַּע בְּאָן אֲתַר אִיהוּ וּלְאִתְדַבָּקָא דִּינָא לָא בָּעֵינָן אֲבָל הָא תָּנֵינָן … להמשך קריאה

פֶּרֶק רְבִיעִי [רעט] – ספר מנורת המאור עם פירוש

הַמִּתְחָרֵט מֵעווֹנוֹתָיו לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה צָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת עֲלֵיהֶם. וְאֵין צֹרֶךְ לְהָבִיא מִנְחָה אַחֶרֶת וּמֵלִיץ אַחֵר בַּעֲדוֹ, אֶלָּא חֲרָטָה בְלִבּוֹ וּוִדּוּי בְּפִיו, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק יוֹם הַכִּפּוּרִים (יומא פו, ב): אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אָמְרֵי בְּמַעֲרָבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא בַּר מָרֵי: בּוֹא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם. מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, אָדָם מַקְנִיט אֶת חֲבֵרוֹ – סָפֵק … להמשך קריאה

סימן שסא – דין גג הסמוך לרשות הרבים – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שסא – דין גג הסמוך לרשות הרבים א גַּג הַסָמוּךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּים בְּתוֹךְ י' טְפָחִים וּלְמַעְלָה א מֵעֲשָׂרָה לֶחָצֵר, הוֹאִיל וְרַבִּים מִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ הֲרֵי זֶה כִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְאָסוּר לְבַעַל הַגַּג לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ מֵחֲצֵרוֹ עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ ב סֻלָּם קָבוּעַ מֵחֲצֵרוֹ. אֵיזֶהוּ סֻלָּם קָבוּעַ, כָּל שֶׁקְּבָעוֹ שָׁם בֵּין לְחֹל בֵּין לְשַׁבָּת. ב חָצֵר שֶׁנִּפְרְצָה בְּמִלּוּאָהּ, … להמשך קריאה

גמרא סנהדרין דף ז' ע"א – חק לישראל

——– כְּתִיב (שמות כ') לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב. אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב הוּא דְלֹא עָבְדֵי הָא דְעֵץ שָׁרֵי. אָמַר רַב אָשֵׁי אֱלוֹהַּ הַבָּא בִּשְׁבִיל כֶּסֶף וֶאֱלוֹהַּ הַבָּא בִּשְׁבִיל זָהָב. רַב כִּי הֲוָה אָתֵי לְבֵי דִינָא אָמַר הָכִי בִּרְעוּת נַפְשַׁאי לִקְטָלָא נָפִיק וְצָבִי בֵּיתֵיהּ לֵית הוּא עָבִיד. וְרֵיקָן לְבֵיתֵיהּ עַיֵּיל. וּלְוַאי שֶׁתְּהֵא בִּיאָה … להמשך קריאה

הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי בַּעֲזִיבַת הַחֵטְא – ספר מנורת המאור עם פירוש

((( וְיֵשׁ בּוֹ חֲמִשָּׁה פְּרָקִים))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה … להמשך קריאה

ששה – ספר פלא יועץ

במספר ששה כתבו המקבלים שצריך לזהר הרבה לומר, הששי, שהוא יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה, וכן יזהר גם כן בכתיבה, כגון כשכותב כתבה בששי, יכתב ביום הששי, וכשכותב פרקים יכתב, פרק הששי, וכל כיוצא בזה, לעולם יזהר בזה, ובפרט כשאומר השיר של לויים, יאמר היום יום הששי, ויכון ליחד קדשא בריך הוא ושכינתה, יסוד ומלכות, … להמשך קריאה

דיני תפילת נדבה

——– אדם שהתפלל, ומרוב תשוקתו ואהבתו לה' יתברך, נכספה נפשו וגבר חשקו להתפלל עמידה נוספת, מן הדין היה רשאי להתפלל, ובלבד שיוסיף בקשה חדשה באחת מהברכות האמצעיות, כדי שתֵראה תפלתו נדבה ולא חובה. במה דברים אמורים? באדם שהוא זריז וזהיר ואמיד בדעתו שיכול לכוון בתפילתו מתחילה ועד סוף, אבל אם אינו יכול לכוון יפה, עליו … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' תפלה פרק י"א א. בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁחָרְבוּ בִקְדוּשָׁתָן הֵן עוֹמְדִין שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כ"ו ל"א) וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם אַף עַל פִּי שֶׁהֵן שׁוֹמְמִין בִּקְדוּשָׁתָן הֵן עוֹמְדִין. וּכְשֵׁם שֶׁנּוֹהֲגִין בָּהֶן כָּבוֹד בְּיִישׁוּבָן כַּךְ נוֹהֲגִין בָּהֵן בְּחוּרְבָּנָם חוּץ מִכִּבּוּד וְרִבּוּץ שֶׁאֵין מְכַבְּדִין אוֹתָן וְאֵין מַרְבִּיצִין אוֹתָן עָלוּ בָּהֵן עֲשָׂבִים תּוֹלְשִׁין אוֹתָם וּמַנִּיחִין אוֹתָן … להמשך קריאה

מָה הָעֵצָה הַמַּעֲשִׂית לְמַגֵּר אֶת יֵצֶר הַתַּאֲוָה?

——– הגאון מוילנא בספרו (אבן שלמה" פ"ג) מביא: בטחון והסתפקות – המה כללים "לכל המדות הטובות, והם היפך התאוה והחמדה, הבטחון – היפך החמדה, ההסתפקות – היפך התאוה, וכו'. הרי לנו עצה מה"גאון" להכניע ולחסום את מדת התאוה שלא תתפשט בקרבנו בכך שנסתפק במועט, וכלל גדול מסר לנו ספר "החנוך" (פרשת "בא") "אחר הפעולות ימשכו … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ר-ק

——– [משלי פרק-כז-י]&nbsp רֵעֲךָ (ורעה) וְרֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב וּבֵית אָחִיךָ אַל תָּבוֹא בְּיוֹם אֵידֶךָ טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש … להמשך קריאה

דילוג לתוכן