פסוק המתחיל ומסתיים באות ר-ע

——– [דברים פרק-ל-טו]&nbsp רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע: [יהושע פרק-ח-כז]&nbsp רַק הַבְּהֵמָה וּשְׁלַל הָעִיר הַהִיא בָּזְזוּ לָהֶם יִשְׂרָאֵל כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר צִוָּה אֶת יְהוֹשֻׁעַ: [יהושע פרק-יא-יג]&nbsp רַק כָּל הֶעָרִים הָעֹמְדוֹת עַל תִּלָּם לֹא שְׂרָפָם יִשְׂרָאֵל זוּלָתִי אֶת חָצוֹר לְבַדָּהּ שָׂרַף יְהוֹשֻׁעַ: [ישעיה פרק-א-טז]&nbsp רַחֲצוּ הִזַּכּוּ הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם … להמשך קריאה

סימן שנט – דין רחבה שאחורי הבתים – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שנט – דין רחבה שאחורי הבתים א רְחָבָה שֶׁאֲחוֹרֵי הַבָּתִּים יְתֵרָה עַל בֵּית סְאָתַיִם וְלֹא הֻקְּפָה לַדִּירָה, אֵין מְטַלְטְלִין בָּהּ אֶלָּא בְּד' אַמּוֹת. וְאִם פֶּתַח לָהּ פֶּתַח מִבֵּיתוֹ וְאַחַר כָּךְ הִקִּיפָהּ, אֲפִלּוּ אִם יֵשׁ גֹּרֶן בֵּינָהּ לַבַּיִת, הָוֵי הֶקֵּף לַדִּירָה. { הַגָּה: וּמַה שֶׁאֵין אָנוּ נִזְהָרִין לְטַלְטֵל בַּחֲצֵרוֹת שֶׁאֲחוֹרֵי הַבָּתִּים, מִשּׁוּם דְּבַזְּמַן הַזֶּה סְתָמָן … להמשך קריאה

שעט. מצות משא הארון בכתף. – ספר החינוך

שנצטוו הכהנים שישאו הארון על הכתף כשמוליכין אותו ישראל ממקום למקום. שנאמר (במדבר ז ט) כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו. וכתב הרב משה בן מימון זכרונו לברכה (בסה"מ עשה לד) אף על פי שמצוה זו באה ללוים, בעת ההיא היה, כלומר במדבר למעוט מספר הכהנים בימים ההם ואולם לדורות הכהנים חיבים במצוה זו והם … להמשך קריאה

מַהוּ הַגֶּדֶר: "כָּל הַפּוֹסֵל בְּמוּמוֹ פּוֹסֵל" (קדושין ע"ט)?

——– ההגדרה היא כפשוטה, וכמו שהזכרנו לעיל שלא יתכן שיחליט על מדה או תאוה רעה בחבירו, וכוונתו "לפסול" ולא על מנת להכשיר וליישר – אם לא שהוא עצמו מכיר בעצמו שהנו פסול בכך ולכך חשב בהחלט בלבו – היאך אם כן יתכן שחבירו מתוקן באותו דבר. ומגלה לנו הרב "מכתב מאליהו" (ח"ה עמ' 123) שהאדם … להמשך קריאה

סעי' ב' – מותר לאחוז מחזור תפלות בידו בשעה שמתפלל, הואיל ותופס לצורך תפלה עצמה לא טריד, דומיא דלולב דמשום דלקיחתו מצוה לא טריד. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י, כתוב בתרומת הדשן (סי' יז) דספר תורה דקתני לאו דוקא, דהוא הדין לכל כתבי הקודש ואפילו מחזורים ותפילות, ועם כל זה התיר לאחוז מחזור או תפילה בידו להתפלל בהם דכיון שאינו אוחז אותם אלא כדי להתפלל בדיוק ליכא למימר שלבו טרוד עליו כמו גבי אוחז תפילין בידו או ס"ת בזרועו דהתם אינו … להמשך קריאה

פֶּרֶק שֵׁנִי [רעז] – ספר מנורת המאור עם פירוש

כָּל זְמַן שֶׁיִּתְחָרֵט אָדָם מֵחַטֹּאתָיו וְיַעֲשֶׂה תְשׁוּבָה, תְּשׁוּבָתוֹ נִרְצֵית לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבִלְבָד שֶׁיִּפָּטֵר מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. אֲבָל הִיא עַל שֶׁבַע מַעֲלוֹת, זוֹ גְּדוֹלָה מִזּוֹ. הַמְּעֻלָּה וְטוֹבָה שֶׁבְּכֻלָּם הִיא אוֹתָהּ שֶׁנַּעֲשֵׂית תֵּכֶף לַמְּשׁוּבָה, כְּפִי הָאָמוּר לְמַעְלָה, וְהִיא מְקֻבֶּלֶת מִיָּד. וְעַל תְּשׁוּבָה כָזֹאת, אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ, בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין צט, א) וּבְפֶרֶק אֵין … להמשך קריאה

לסימן ב' אות א' – קיצור ליקוטי מוהר"ן

עַיֵּן יְרוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת אֵין אוֹמְרִים לוֹ עֲמֹד וְהִתְפַּלֵל אֶלָּא בָּא וְקָרֵב עֲשֵׂה מִלְחֲמוֹתֵינוּ: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

גמרא סנהדרין דף פ"ט ע"ב – חק לישראל

——– הַמְוַתֵּר עַל דִּבְרֵי נָבִיא מְנָא יָדַע דְאִיעֲנַשׁ דְיָהַב לֵיהּ אוֹת וְהָא מִיכָה דְלֹא יָהַב לֵיהּ אוֹת וְאִיעֲנַשׁ הֵיכָא דְמוּחְזַק שַׁאנֵי דְאִי לֹא תֵימָא הָכִי אַבְרָהָם בְּהַר הַמּוֹרִיָה הֵיכִי שָׁמַע לֵיהּ יִצְחָק אֵלִיָּהוּ בְהַר הַכַּרְמֶל הֵיכִי סַמְכֵי עֲלֵיהּ וְעַבְדֵי שְׁחוּטֵי חוּץ. אֶלָּא הֵיכָא דְמוּחְזַק שַׁאנֵי (בראשית כ"ב) וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם … להמשך קריאה

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי [רעח] – ספר מנורת המאור עם פירוש

כְּדֵי לְהַדְמוֹת בְּעֵינֵי בְנֵי אָדָם דְּבַר מִי שֶׁלֹּא חָטָא כָּל יָמָיו וְהַשְּׁלֹשָׁה עִנְיָנִים הַנִּבְדָּלִים, יוֹתֵר מֵהַשֶּׁבַע מַעֲלוֹת הָאֲמוּרוֹת לְמַעְלָה, וּדְבַר מִי שֶׁלֹּא חָזַר בִּתְשׁוּבָה בְּיָמָיו, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה עִנְיָנִים נֶחְלָקִים זֶה מִזֶּה וְדוֹמִים בְּחִלּוּקָם, וְאֵרְעוּ לָהֶם כְּמוֹ שֶׁאֵרַע לַחֲמֵשׁ כִּתּוֹת הַהוֹלְכִים בִּסְפִינַת הַיָּם, הִמְשִׁילוּם בַּמִּדְרָשׁ וְאָמְרוּ: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לַאֲנָשִׁים הַהוֹלְכִים בַּיָּם בִּסְפִינָה וְנִתְעַכְּבוּ בָהּ יָמִים … להמשך קריאה

תִּרְאִי תִּקְחִי מוּסָר (ב) – דובב שפתי ישנים

——– י"ג, ב': שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש רבה במדבר פט"ז.))) לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת מְרַגְּלִים לְפָרָשַׁת מִרְיָם? לְפִי שֶׁלָּקְתָה עַל עִסְקֵי דִּבָּה שֶׁדִּבְּרָה בְּאָחִיהָ, וּרְשָׁעִים הַלָּלוּ רָאוּ וְלֹא לָקְחוּ מוּסָר. לֶקַח טוֹב נָתַן לָנוּ … להמשך קריאה

משנה בבא מציעא פרק י – חק לישראל

——– א. הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּה (שֶׁל שְׁנַיִם) שֶׁנָּפְלוּ, שְׁנֵיהֶם חוֹלְקִים בָּעֵצִים וּבָאֲבָנִים וּבֶעָפָר, וְרוֹאִים אֵילוּ אֲבָנִים הָרְאוּיוֹת לְהִשְׁתַּבֵּר. אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶן מַכִּיר מִקְצָת אֲבָנָיו, נוֹטְלָן וְעוֹלוֹת לוֹ מִן הַחֶשְׁבּוֹן: (א) הבית והעליה של שנים. הבית של אחד, ועלייה של אחר: שניהם חולקים. לפי שאין ניכר אלו אבנים של עליון ואלו אבנים של תחתון: ורואים אלו … להמשך קריאה

סימן תנז – כיצד נוהגין בהפרשת חלה במצה – ערוך השולחן

——– א כיון שאסור לאפות יותר משיעור חלה, וממילא דאופין מעט פחות, ואם כן אין בכל עיסה שיעור חלה, ואסור לפרוש ממנה חלה. ושמא תאמר: נפריש בלא ברכה מפני הספק? אך גם זה אי אפשר, דשמא אחר כך יתן מצה שמכמה עיסות לתוך כלי אחת, והכלי יצרפן לחלה, ויתחייבו מדינא בחלה. והוא יסבור שכבר לקח … להמשך קריאה

"הוי רץ למצוה"

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מצוה לרוץ לדבר מצוה כתפילה, שיעורי תורה וכיוצא. (סימן שא ס"א. ה"ע ג קסח) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל … להמשך קריאה

"לפניכם" – ולא לפני – תפארת ישראל

——– ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה (יא, כו) מדגיש לו הבורא בתורתו משג ברכה וקללה, זהו בהבנה שלפניכם – כפי הנראה לכם. אולם לפני אין משג של ברכה או קללה – הכל ברכה. והארכנו בזה לעיל בפרשת "בלק". והעולה מדברינו שם, שבעצם אין משג של קללה, מעידה, או נסיגה לאחור, כל מציאות הגלות … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק כז – חק לישראל

——– (כז) וְדֵ&#1444י | חֲלֵ&#1452ב עִזִּ&#1431ים לְ&#1453ֽלַחְמְךָ לְלֶ&#1443חֶם בֵּיתֶ&#1425ךָ וְ&#1437חַיִּ&#1431ים לְנַעֲרוֹתֶֽיךָ: וְסוּפְקָנָא דַחֲלָבָא דְעִזֵי לְמֵיכוּלְתָּךְ וּלְמֵיכוּלְתָּאדְבִיתָךְ וְחַיֵי לְטַלְיָתָךְ: ודי . פרנסתך : ללחמך וללחם ביתך . תסתפק בחלב העזים הרי מליצתו , והמשל כן . הוא , פני צאנך הרב המתמנה על הצבור ישאם בחיקו וינהלם לאט , כי לא לעולם חסן , ובזאת יאכל … להמשך קריאה

סימן שס – דין הקף מחצות לשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שס – דין הקף מחצות לשבת א יָחִיד שֶׁשָּׁבַת בְּבִקְעָה וְהִקִּיף מְחִצּוֹת א גְּרוּעוֹת, כְּגוֹן ב שְׁתֵּי בְּלֹא עֵרֶב אוֹ עֵרֶב בְּלֹא שְׁתֵּי, עַד סְאָתַיִם מֻתָּר לְטַלְטֵל בְּכֻלּוֹ, מִסְאָתַיִם וָאֵילָךְ, אֵין מְטַלְטְלִין בּוֹ אֶלָּא בְּאַרְבַּע. וְכֵן הַדִּין אִם הֵם ג שְׁנַיִם. וְאִם הֵם שְׁלֹשָׁה יִשְׂרָאֵלִים, חֲשׁוּבִים כְּשַׁיָּרָא וּמֻתָּר לְטַלְטֵל בְּכֻלּוֹ אֲפִלּוּ הוּא גָּדוֹל הַרְבֵּה, … להמשך קריאה

שאיפה לגדלות – אפיקי אליהו על התורה

——– א. אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל. טפכם נשיכם וכו' (כט.ט-י) יש לידע, מדוע היה צריך לאסוף את "כל" עם ישראל שיהיו ניצבים לפני ה' באותו מעמד? ב. עוד יל"ע, מדוע היה צריך להביא אף את ה"טף", הרי אינם בני מצוות, ומה צורך ישנו בהבאתם? ג. … להמשך קריאה

שיעור – ספר פלא יועץ

יש דברים שאין להם שעור, וזה כלל גדול בכל המדות אמצעי שלם, וכדתנן (אבות ב א) איזוהי דרך ישרה שיבר לו האדם, כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם. שלא יפנה לאחת משתי הקצוות. וזה דבר שאי אפשר לפרשו הכל בכתב, כי לא כל האדם ולא כל העתים ולא כל המקומות ולא כל הדברים … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ר-פ

——– [תהילים פרק-קז-ה]&nbsp רְעֵבִים גַּם צְמֵאִים נַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּף: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר … להמשך קריאה

שפ. מצות פסח שני בארבעה עשר באיר. – ספר החינוך

שיעשה פסח שני בארבעה עשר באיר, כל מי שלא יכל לעשות פסח ראשון בארבעה עשר בניסן, כגון מחמת טמאה או שהיה בדרך רחוקה, שנאמר (במדבר ט יא) בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו. ועוד הורונו חכמים זכרונם לברכה (פסחים עג, א) דלאו דוקא טמאה ורחוק הדרך לבד, אלא כל ששגג, או נאנס, … להמשך קריאה

משנה בבא קמא פרק ח – חק לישראל

——– א. הַחוֹבֵל בַּחֲבֵירוֹ חַיָּב עָלָיו מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה דְבָרִים, בְּנֶזֶק, בְּצַעַר, בְּרִפּוּי, בְּשֶׁבֶת, וּבְבוֹשֶׁת. בְּנֶזֶק כֵּיצַד. סִמָּא אֶת עֵינוֹ, קָטַע אֶת יָדוֹ, שִׁבֵּר אֶת רַגְלוֹ, רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא עֶבֶד נִמְכַּר בַּשּׁוּק וְשָׁמִין כַּמָּה הָיָה יָפֶה וְכַמָּה הוּא יָפֶה. צַעַר, כְּוָאוֹ בַּשְּׁפוּד אוֹ בַמַסְמֵר. וַאֲפִילוּ עַל צִפָּרְנוֹ. מָקוֹם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה חַבּוּרָה, אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם כַּיּוֹצֵא … להמשך קריאה

גמרא שבועות דף מה ע"א – חק לישראל

——– כָּל הַנִּשְׁבָּעִין שֶׁבַּתּוֹרָה נִשְׁבָּעִין וְלֹא מְשַׁלְּמִין מְנָא לָן דְּאָמַר קְרָא (שמות כ) וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם מִי שֶׁעָלָיו לְשַׁלֵּם לוֹ שְׁבוּעָה. וְאֵלּוּ נִשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין וְכוּלִי מַאי שְׁנָא שָׂכִיר דְּתַקִּינוּ לֵהּ רַבָּנָן דְּמִשְׁתַּבַּע וְשָׁקִיל. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכוֹת גְּדוֹלוֹת שָׁנוּ כָּאן הֲלָכוֹת הָנֵי הִלְכְתָא נִינְהוּ אֶלָּא אֵימָא תַּקָּנוֹת גְּדוֹלוֹת שָׁנוּ כָּאן גְּדוֹלוֹת מִכְּלָל … להמשך קריאה

מַהִי סִבַּת תַּקִּיפוּת וּתְכִיפוּת הַיִּסּוּרִים בִּזְמַנֵּינוּ?

——– לְצֹרֶךְ הַבֵּרוּר וְהַצֵּרוּף מִי יִשָּׁאֵר וּמִי יִשְׂרֹד לַחֲזוֹת בְּשׁוּב ה' לְצִיּוֹן בִּמְהֵרָה, לְכָךְ מִתְנַסִּים וְנִבְחָנִים אַנְשֵׁי דּוֹרֵנוּ בְּכוּר הַבַּרְזֶל לִרְאוֹת עַד כַּמָּה אֱמוּנָתָם כֵּנָה וַאֲמִתִּית, וּבְכָךְ מַבְטִיחִים לְעַצְמָם מְקוֹם יְשִׁיבָה בֵּין – "צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם וְנֶהֱנִים מִזִּיו הַשְּׁכִינָה". ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש … להמשך קריאה

בַּמֶּה יֵּשׁ לָדוּן לְכַף זְכוּת כְּשֶׁנִּמְצָא חֵטְא גָּמוּר אֵצֶל אָדָם הָגוּן וַאֲמִתִּי?

——– כל הגדול מחברו היצר מקטרג על מדרגתו להפילו, וכמו שמצינו באביי (סוכה נ"ב), וכמו שמצינו בעם ישראל בחטא העגל וכתב המהר"ל שקטרג השטן על מדרגתם העליונה בלוחות הראשונות שאינם ראויים לה. וכן גבי יוחנן כהן גדול ששימש 80 שנה בכהונה גדולה גבר הקטרוג עליו על רוב גודלו ומעלתו בקיצוניות להחטיאו. ועיין מכתב מאליהו ח"ה … להמשך קריאה

עניית 'אמן' אחר קטן

——– קטן שהוא פחות מגיל חמש, אין עונים אחריו אמן כלל. וכמו כן, אינו מצטרף לזימון, אף שיודע למי מברכים. כתב הריב"ש, אפילו הקטן חריף ויודע למי מברכים ולמי מתפללים, אינו כלום, והרי הוא כמי שאין בו דעת. {כן דעת הרא"ה, הריטב"א, הראב"ד, הרשב"א, הטור, מהר"ש אבוהב, וכן פסק מרן בשלחן ערוך (רטו ס"ג), פרי … להמשך קריאה

גמרא בבא מציעא דף ק"ז ע"ב – חק לישראל

——– אָמַר רִבִּי חֲנִינָא הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִצִנִּים פַּחִים שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ"ב) צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם. רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר זוּ צוֹאָה דְאָמַר מֹר צוֹאַת הַחוֹטֶם וְצוֹאַת הָאוֹזֶן רֻבָּן קָשֶׁה וּמִיעוּטָן יָפֶה. רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר זוּ מָרָה. תַּנְיָא נַמֵּי הָכִי מַחֲלָה זוּ מָרָה. וְלָמָה נִקְרָא שְׁמָהּ מַחֲלָה שֶׁהִיא מַחֲלָה … להמשך קריאה

דילוג לתוכן