סעי' ב' – אסור לו לרוק; ואם א"א לו שלא לרוק, מבליעו בכסותו בענין שלא יהא נראה; ואם הוא אסטניס, ואינו יכול להבליעו בכסותו, זורקו לאחוריו. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מגמ' ברכות כד: ואסור לו לרוק אם אפשר לו, ואם אי אפשר לו שלא לרוק מבליעו בכסותו, ואם הוא איסטניס ואינו יכול להבליעו בכסותו זורקו לאחריו. וכתב הב"י שהרמב"ם כתב זורקו בידו לאחוריו. ושנראה לומר דדוקא נקט זורקו בידו לאחוריו אבל לא יהפוך פניו לאחוריו וירוק שכן דרך גסי הרוח, ושכן כתב … להמשך קריאה

שיחה לבין הזמנים – תפארת ישראל

——– כי ישרים דרכי ה' וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם. (הושע יד, י) כל הנסיונות בהשגחה המה, אין מקריות בעולם כלל. הנסיון, תפקידו לרומם את המתנסה ולהעלותו למדרגה נוספת, ואמנם יש בו גם להורידו, ולמנע ממנו מלהראות פני ה' באם יכשל בו. הרי שלמעשה "ישרים דרכי ה " דרכי ה' בנסותו את הבריות, ישרים … להמשך קריאה

סימן שסב – איזה מחצה קרויה מחצה לטלטל – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שסב – איזה מחצה קרויה מחצה לטלטל א כָּל מְחִצָּה שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית לָדוּר בְּתוֹכָהּ, אֶלָּא לִצְנִיעוּת אוֹ לִשְׁמֹר מַה שֶּׁיִּתְּנוּ בְּתוֹכָהּ אוֹ לִישֵׁב בָּהּ כְּדֵי לִשְׁמֹר הַשָּׂדוֹת, הִיא מְחִצָּה לְטַלְטֵל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, אֲבָל אֵינָהּ מְחִצָּה לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ מֻקָּף לְדִירָה אִם הוּא יוֹתֵר מִב' סְאָתַיִם. הִילְכָּךְ אִילָן שֶׁעֲנָפָיו יוֹרְדִים לְמַטָּה, אִם אֵינָם גְּבוֹהִים שְׁלֹשָׁה … להמשך קריאה

אָדָם שֶׁהִתְאַבֵּד – אֵיזֶה בְּעָיָה הוּא פָּתַר בְּכָךְ?

——– הִתְאַבְּדוּת אֵינָהּ פּוֹטֶרֶת שׁוּם בְּעָיָה רַק מְסַבֶּכֶת אֶת הָאָדָם יוֹתֵר. לְפִי – שֶׁבְּעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹלָד וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה מֵת, אִם כֵּן כָּל זְמַן שֶׁלֹּא תִּקֵּן אֶת עַצְמוֹ בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים חַיָּב הוּא לָבוֹא בְּגִלְגּוּל נוֹסָף בְּאוֹתָם תְּנָאִים קָשִׁים שֶׁבָּא בָּהֶם קֹדֶם וּלְהִתְמוֹדֵד אִתָּם. וּבְכָךְ שֶׁהִתְאַבֵּד רַק הִכְבִּיד עַל עַצְמוֹ … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות ברכות פרק ה א. שְׁנָיִם שֶׁאָכְלוּ כְּאֶחָד כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ. וְאִם הָיָה אֶחָד מֵהֶן יוֹדֵעַ וְאֶחָד אֵינוֹ יוֹדֵעַ זֶה שֶׁיּוֹדֵעַ מְבָרֵךְ בְּקוֹל רָם וְהַשֵּׁנִי עוֹנֶה אָמֵן אַחַר כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה וְיוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ. וּבֵן מְבָרֵךְ לְאָבִיו וְעֶבֶד מְבָרֵךְ לְרַבּוֹ וְאִשָּׁה מְבָרֶכֶת לְבַעְלָהּ וְיוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים תָּבֹא מְאֵרָה … להמשך קריאה

הַטּוֹב שֶׁבַּרָע – דובב שפתי ישנים

——– י"ג, ג': וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן עַל פִּי ה' כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש רבה במדבר פרק ט"ז.))) כָּל אֲנָשִׁים שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת, וְאוֹתָהּ שָׁעָה כְּשֵׁרִים הָיוּ. וַהֲרֵי מִיָּד לְאַחַר מִכֵּן קִלְקְלוּ? אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ, שֶׁגַּם הָרַע – אִם יֵשׁ בּוֹ מַשֶּׁהוּ טוֹב, יֵשׁ לְשַׁבְּחוֹ עַל הַטּוֹב שֶׁבּוֹ, וְלֹא … להמשך קריאה

זוהר תצוה דף קפ"א ע"א – חק לישראל

——– רוּגְזֵיהּ דְרַבָּנָן בְּמִלֵּי דְאוֹרַיְיתָא רוּגְזֵיה דְּרַבָּנָן לְמֵיהַב יְקָרָא לְאוֹרַיְיתָא וְכֹלָּא לְפוּלְחָנָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוֵי לְכָךְ נֶאֱמַר כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא אֵל קַנָּא. אֲבָל אִי בְּמִלִּין אַחֲרָנִין לָאו פּוּלְחָנָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הָאי בְּגִין דִּבְכָל חֲטָאִים דְּקָא עָבִיד בַּר נַשׁ לָאו אִיהוּ עֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ כְהָאי וְאָסִיר לְקָרְבָא בַהֲדֵיהּ דְּהָאי. וְאִי תֵימָא … להמשך קריאה

זוהר וישלח דף קע"א ע"ב – חק לישראל

——– וְהוּא עָבַר לִפְנֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים עַד גִּשְׁתּוֹ עַד אָחִיו רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר (שמות ל"ד) כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר כִּי יְיָ קַנָּא שְׁמוֹ, וְכִי יַעֲקֹב דְּאִיהוּ שְׁלֵימָא דַּאֲבָהָן דְּאִתְבַּרִיר חוּלָקָא שְׁלֵימָתָא לְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאִיהוּ אִתְקְרִיב לְגַבֵּיהּ יַתִּיר (ס"א וְאִשְׁתַּלִּים לְעֵילָא וּלְתַתָּא) הֵיךְ סָגִיד לֵיהּ לְהַהוּא רָשָׁע דְּעֵשָׂו דְּאִיהוּ בְּסִטְרָא דְּאֵל … להמשך קריאה

כושר והתעמלות

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– הרגיל בריצה כדי להתענג ולשחרר את הגוף ולשמור על כושר גופני [ולא בשביל להזיע], מותר לו לרוץ בשבת. אבל הרגיל לרוץ בכל יום לרפואה, למנוע מחלות לב וכדומה, לא יעשה כן בשבת, מה גם שהפסקת ההתעמלות ליום אחד, לא תשנה את היעילות הכללית של ההתעמלות. אולם מי שעבר … להמשך קריאה

סימן תנט – דיני לישה – ערוך השולחן

——– א אין לשין עיסה של מצה בחוץ, במקום שהחמה זורחת שם, מפני שחום השמש מחמם העיסה, ובקל תבוא לידי חימוץ. אבל במקום הצל – מותר ללוש אפילו תחת אויר הרקיע. וזהו כשאינו יום המעונן. אבל ביום המעונן – אסור, דיומא דעיבא כוליה שימשא (יומא כח א), שהשמש בוקעת בכל סדקי העננים. ואם עבר ולש … להמשך קריאה

שפב. שלא להותיר כלום מבשר הפסח שני למחרתו. – ספר החינוך

שלא להותיר כלום מבשר הפסח שני למחרתו שהוא יום חמשה עשר באיר, שנאמר (במדבר ט יב) לא ישאירו ממנו עד בקר. כל ענינה בלאו הבא על זה בפסח ראשון, הכתוב בסדר בא אל פרעה, והוא שם לאו שני (מצוה ח). —- לכל ספר הזוהר עם פירוש פשוט בעברית לחצו כאן לעילוי נשמת ולזכות כל עם … להמשך קריאה

לסימן ג' אות א' – קיצור ליקוטי מוהר"ן

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ (שֶׁבּוֹ הָיוּ הַכְּרוּבִים) נִתְּנָה נְבוּאָה לַשּׁוֹטִים. וְאָמְרוּ עַל-פָּסוּק נָתְנָה עָלַי בְּקוֹלָה זֶה שְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן בְּחִינַת עָלוֹת עָלַי. בְּחִינַת מֵאַחַר עֲלוֹת מֵאֲחוֹרֵי נֶצַח וָהוֹד כַּמְבֹאָר בִּפְנִים: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות … להמשך קריאה

דיני ספק וטעות בתפילה

——– ספק התפלל – המסופק אם התפלל, עליו להתפלל שוב, ויתנה ויאמר: אם לא התפללתי, הריני מתפלל לחובתי. ואם התפללתי, תהא תפלתי נדבה. ואין הבדל בין שחרית ומנחה לערבית [שקבעו את ערבית חובה ככל התפלות]. ומכל מקום אם הוא מסופק בשבת ויום טוב, לא יתפלל שוב, כיון שאין מתפללים נדבה בשבת. (ה תקכה) טעה בתפילה … להמשך קריאה

סוד הטפשות! – תפארת ישראל

——– אם תאמר, ומי לא רוצה לבחר בחיים, והלא כל ישראל מאמינים בני מאמינים, והיאך מזלזלים ומסתכנים בני האדם באבדון חיי הנצח"? על כך עונה שלמה המלך ומגלה לנו סוד טפשותן של בני האדם (קהלת ח, יא) "אשר אין נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה על כן מלא לב בני האדם בהם לעשות רע". ההטעיה הגדולה … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' תלמוד תורה פ"ה א. כְּשֵׁם שֶׁאָדָם מְצֻוֶּה בִּכְבוֹד אָבִיו וּבְיִרְאָתוֹ כַּךְ הוּא חַיָּיב בִּכְבוֹד רַבּוֹ וְיִרְאָתוֹ יוֹתֵר מֵאָבִיו שֶׁאָבִיו מְבִיאוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶה וְרַבּוֹ שֶׁלִּמְדוֹ חָכְמָה מְבִיאוֹ לְחַיֵי הָעוֹלָם הַבָּא רָאָה אֲבֵידַת אָבִיו וַאֲבֵידַת רַבּוֹ שֶׁל רַבּוֹ קוֹדֶמֶת לְשֶׁל אָבִיו. אָבִיו וְרַבּוֹ נוֹשְׂאִים בְמַשָּׂא מַנִּיחַ אֶת שֶׁל רַבּוֹ וְאַחַר כַּךְ שֶׁל אָבִיו. … להמשך קריאה

שפג. שלא לשבר עצם מעצמות פסח שני. – ספר החינוך

שלא לשבר עצם מכל עצמות הפסח. שנאמר (במדבר ט יב) ועצם לא ישברו בו. כל ענין לאו זה מכון בלאו הבא על זה גם כן בפסח ראשון בסדר בא אל פרעה והוא שם (מצוה טז), תראנו משם אם רצונך לדעת. —- לכל ספר הזוהר עם פירוש פשוט בעברית לחצו כאן לעילוי נשמת ולזכות כל עם … להמשך קריאה

סעי' ג' – אם כינה עוקצתו, ימשמש בבגדיו להסירו שלא תתבטל כוונתו, אבל לא יסירנה בידו. – ספר מנחת שי

——– בברכות כד. אמר רבי חנינא אני ראיתי את רבי שגיהק וכו' וממשמש בבגדו. אבל לא היה מתעטף. ופירש רש"י ממשמש בבגדו להעביר כינה העוקצתו. אבל לא היה מתעטף אם נפלה טליתו כשהוא מתפלל לא היה נוטלה ומתעטף שלא להפסיק. דתרי מילי נינהו. ור"ח פירש דחדא מילתא היא, פירוש היה ממשמש בבגדו ומתקנו שלא יפול … להמשך קריאה

לסימן ד' אות א' – קיצור ליקוטי מוהר"ן

וְזֶה שֶׁאָמַר יַעֲקֹב וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים. לָכֶם דַּיְקָא. אֲבָל יַעֲקב הִשִׂיג שֶׁכָּל זֶה הוּא לְטוֹבָתוֹ כַּמַאֲמַר רַזַ"ל רָאוּי הָיָה לוֹ לָבוֹא בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת כוּ' כִּי יַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת הַדַּעַת עַמּוּדָא דְּאֶמְצִיעוּתָא כַּנּוֹדַע: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות … להמשך קריאה

סימן תס – דיני מצות מצוה שעל הסדר – ערוך השולחן

——– א כתבו הטור והשולחן ערוך: אין לשין מצת מצוה ולא אופין אותה על ידי אינו יהודי, ולא על ידי חרש, שוטה, וקטן. עד כאן לשונם. וכבר בארנו זה בסימן תנג דהטעם משום "לשמה". ואפילו אומר לו "עשה לשם כך וכך" – הוא עושה על דעת עצמו. וכן כתב הרשב"א בתשובה (סימן כו). וגם הטחינה … להמשך קריאה

תְּפִלַּת רַב – דובב שפתי ישנים

——– י"ג, ט"ז: אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת הָאָרֶץ וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש רבה במדבר פרק ט"ז.))) הִתְפַּלֵּל עָלָיו: יָהּ יוֹשִׁיעֲךָ מֵעֲצַת מְרַגְּלִים. מִכָּאן יִלְמַד כָּל רַב וּמַנְהִיג בַּעֲדָתוֹ, לַעֲמֹד וּלְהַעֲתִיר בְּעַד קְהִלָּתוֹ, לְמַעַן יֵלְכוּ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים, וְלֹא יִפְנוּ לִרְעוֹת בְּשָׂדוֹת זָרִים, *(((כמו שאמרו בברכות (י"ז … להמשך קריאה

דילוג על שלולית

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– היה הולך והגיע לשלולית מים, יכול לדלג ולקפוץ מעליה, ומוטב שידלג ממה שיקיף את כל השלולית, מפני שאז ירבה בהילוך. (סימן שא ס"ג) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות … להמשך קריאה

כֵּיצַד לְהִתְגַּבֵּר עַל מְנִיעוֹת בַּעֲבוֹדַת ה' שֶׁרֻבָּם הֵם מִפְּנֵי דֹּחַק הַפַּרְנָסָה?

——– דע, שרוב המניעות אכן הם מפני דוחק הפרנסה, ומניעה זו של דוחק הפרנסה ברוב המקרים היא תחילתה בפשיעה וסופה באונס, אולם בכאן לכו"ע חייב, להיות שהאונס היה צפוי מראש שיבא כתוצאה מהפשיעה, ובכהאי גוונא לכולי עלמא חייב (עיין תוס' בב"ק ריש פרק ). והסיבה היא, מפני שבני אדם אינם מסתפקים במועט, וחפצים להדר את … להמשך קריאה

סימן שסג – דיני מבוי ולחי – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שסג – דיני מבוי ולחי א מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ ג' מְחִצּוֹת, אָסְרוּ חֲכָמִים לְטַלְטֵל בּוֹ עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה שׁוּם תִּקּוּן בָּרְבִיעִית. ב חָצֵר שֶׁנִּפְרַץ בְּמִלּוּאוֹ עַד עֶשֶׂר אַמּוֹת, נִתָּר בְּפַס רָחָב ד' טְפָחִים שֶׁיַּעֲמִידֶנּוּ מִצַּד אֶחָד בַּמָּקוֹם הַפָּרוּץ, וְאִם יִרְצֶה לְתַקְּנוֹ בִּשְׁנֵי צִדֵּי הַפִּרְצָה, דַּי בִּשְׁנֵי פַּסִין שֶׁל שְׁנֵי מַשְׁהוּיִין. וְהוּא הַדִּין לְנִשְׁתַּיֵּר מֵהֶם כֹּתֶל … להמשך קריאה

זוהר אמור צ"ד ע"ב – חק לישראל

——– שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה. שֵׁשֶׁת יָמִים מָאי עֲבִידְתַּיְיהוּ אָמַר רִבִּי יוֹסֵי כְתִיב כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ וְלָא כְתִיב בְּשֵׁשֶׁת וְהָא אוּקְמוּהָ וְכָל יוֹמָא וְיוֹמָא עֲבִיד עֲבִידְתֵּיהּ וְאִקְרוּן יוֹמֵי מְלָאכָה. אָמַר רִבִּי יִצְחָק אִי הָכִי אֲמָאי אִקְרוּן שֵׁשֶׁת יְמֵי חוֹל אֲמָאי חוֹל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הַשְׁתָּא אִתְנְהִיג עַלְמָא עַל יְדֵי … להמשך קריאה

שררה – ספר פלא יועץ

שררה היא צרה שמקברת את בעליה, אם מצד שהוא מעתד מאד להתגאות ולהיות מטיל אימה יתרה על הצבור שלא לשם שמים, והוא מעתד לעשות כמה דברים שלא כהגן, ולזלזל בכבוד היחיד והרבים וכדומה. לכן מי האיש החפץ חיים יברח מן השררה, ובמקום שאין אנשים ומכרח לנהג שררה, לו בכח יגבר שלא להתגאות ובלבו ישפיל עצמו … להמשך קריאה

פֶּרֶק רִאשׁוֹן [רפ] – ספר מנורת המאור עם פירוש

אַף־עַל־פִּי שֶׁיִּתְחָרֵט הָאָדָם מֵעווֹנוֹתָיו וְיִתְוַדֶּה עֲלֵיהֶם בְּדִבּוּר, אִם לֹא יַעֲזְבֵם דּוֹמֶה לְמִי שֶׁטּוֹבֵל וְשֶׁרֶץ בְּיָדוֹ, שֶׁאֵין הַטְּבִילָה מוֹעֶלֶת לוֹ עַד שֶׁיַּשְׁלִיךְ הַשֶּׁרֶץ מִיָּדוֹ, כִּדְגָרְסִינָן בְּרֵישׁ פֶּרֶק סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת כֵּיצַד (תענית טז, א): תָּנוּ רַבָּנָן: אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲבֵרָה וּמִתְוַדֶּה עָלֶיהָ וְאֵינוֹ חוֹזֵר בָּהּ לְמַה הוּא דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁתּוֹפֵס בְּיָדוֹ שֶׁרֶץ, שֶׁאֲפִילוּ טוֹבֵל בְּכָל מֵימוֹת שֶׁבָּעוֹלָם … להמשך קריאה

דילוג לתוכן