מַה הֵן הָעֵצוֹת לְהָקֵל אֶת סִבְלָן שֶׁל הַנִּטְרָדִים מֵחֲרָדוֹת וְדִכְאוֹנוֹת?

——–

עֵצָה א – תְּפִלָּה

עֲצַת הָעֵצוֹת הִיא הַתְּפִלָּה, לְהָשִׂיחַ אֶת דַּאֲגוֹתֶיךָ בֵּינְךָ לְבֵין הַבּוֹרֵא, פָּשׁוּט, בַּשָּׂפָה שֶׁלְּךָ, בַּלָּשׁוֹן שֶׁלְּךָ, סַפֵּר לְבוֹרַאֲךָ אֶת הַמֵּעִיק עָלֶיךָ וּשְׁפֹךְ לְפָנָיו לִבְּךָ, וְאִם קָשֶׁה לְךָ, קְרָא פְּסוּקֵי תְּהִלִּים הַמַּתְאִימִים לְמַצָּבְךָ וְהַתְאֵם אֶת עַצְמְךָ לַמִּלִּים אוֹתָם אַתָּה קוֹרֵא, וּבִבְכִיָּה – לְמִי שֶׁבֶּאֱמֶת יָכוֹל לַעֲזֹר לְךָ – זְעַק מֵעֹמֶק הַלֵּב, וּלְלֹא סָפֵק מִטְעָן כָּבֵד יֵרֵד מֵעַל לִבְּךָ, כָּל פַּעַם מְעַט עַד שֶׁתִּשְׁתַּחְרֵר לְגַמְרֵי.

עֵצָה ב' – פְּעִילוּת

אַל תֵּשֵׁב בָּטֵל, עֲשֵׂה מַה שֶּׁבִּיכָלְתְּךָ לְזִכּוּי הָרַבִּים, גְּמַ"ח, חוּג בַּיִת, הֲפָצַת סְפָרִים אוֹ קַלָּטוֹת לְזִכּוּי הָרַבִּים, סַיַּע לִפְעִילִים וּלְמַרְצִים, וְאִם זוֹ אִשָּׁה הֵרָשְׁמִי לְהַכְשָׁרַת מַדְרִיכוֹת לְטָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה וְכַדּוֹמֶה, וּבָזֶה תְּמַלֵּא אֶת הֶחָלָל הַשָּׁמֵם שֶׁנּוֹצַר בְּלִבְּךָ. הַדִּכָּאוֹן וְהַמָּרָה הַשְּׁחֹרָה הֵמָּה מְדַמִּים הַרְגָּשָׁה שֶׁל חֹסֶר סִפּוּק נוֹרָא בַּחַיִּים, וְחַיָּב אַתָּה לְמַלֵּא חָלָל גָּדוֹל שֶׁל חֹסֶר סִפּוּק שֶׁנּוֹצַר בְּקִרְבְּךָ עַל יְדֵי פְּעִילֻיּוֹת עִם הָרַבִּים, וַאֲזַי תִּתְמַלֵּא בְּסִפּוּק חַיִּים, וְנוֹסָף לְכָךְ, זְכוּת זִכּוּי הָרַבִּים עַצְמָהּ, אֵין גָּדוֹל מִמֶּנָּה לְהָשִׁיב לְךָ אֶת חֶדְוַת הַחַיִּים, וּבְכָל אֹפֶן אַל תִּסְתַּגֵּר בְּתוֹךְ עַצְמְךָ כִּי אָז תַּרְבֶּה דְּאָגָה עַל דַּאֲגָתְךָ וְתִפְתַּח בְּעַצְמְךָ אֶת בֵּית הַחֲרֹשֶׁת לְדִמְיוֹנוֹת וְלִדְאָגוֹת בִּמְקוֹם הַשֶּׁקֶט וְהַשַּׁלְוָה.

עֵצָה ג' – תּוֹרָה בַּחֲבוּרָה

אַל תִּסְתַּגֵּר בְּשׁוּם אֹפֶן בֵּינְךָ לְבֵין עַצְמְךָ. תַּכְרִיחַ אֶת עַצְמְךָ לָצֵאת לְחֶבְרַת אֲנָשִׁים טוֹבִים וּשְׂמֵחִים, שִׁעוּרֵי תּוֹרָה יְשַׂמְּחוּ אוֹתְךָ מְאֹד, עֶצֶם זְכוּת הַתּוֹרָה סְגֻלָּתָהּ לְאֵין שִׁעוּר, וּבִפְרָט בַּחֲבוּרָה, רוֹאֶה הִנְּךָ אֲנָשִׁים, מַעֲסִיק אַתָּה אֶת מֹחֲךָ בִּשְׁאֵלוֹתֵיהֶם וּבִתְשׁוּבוֹת מַגִּיד הַשִּׁעוּר, וּבָזֶה תִּתֵּן לְעַצְמְךָ הַרְגָּשָׁה שֶׁהִנְּךָ כְּמוֹ כֻּלָּם וּבְהַתְמָדַת הַשִּׁעוּרִים יוֹם יוֹם בְּוַדַּאי יִרְוַח לְךָ.

עֵצָה ד' – שֶׁלֹּא לָשֵׂאת וְלָתֵת עִם הַמַּחְשָׁבוֹת הַטּוֹרְדוֹת.

לֹא לַעֲנוֹת תְּשׁוּבוֹת לַמַּחְשָׁבוֹת הַטּוֹרְדוֹת, וְהוּא כְּלָל גָּדוֹל בְּתוֹרַת בְּרִיאוּת הַנֶּפֶשׁ, אַל תְּהֵא פְּסִיכוֹלוֹג עַל עַצְמְךָ, לִהְיוֹת נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בִּשְׁאֵלוֹת וְתֵרוּצִים, כְּגוֹן: לָמָּה אֲנִי סוֹבֵל מִכָּךְ, וְאַל תִּתְאַמֵּץ לַחְשֹׁב מָה עוֹנִים לְבִלְבּוּל כָּזֶה אוֹ כָּזֶה שֶׁצָּץ בַּמֹּחַ, אַל תַּחְקֹר אַחַר עֲתִידוֹת, הִזָּהֵר מִלָּלֶכֶת לְכָל מִינֵי אֲנָשִׁים חַסְרֵי אַחֲרָיוּת הָרוֹדְפִים אַחַר הַכֶּסֶף וְהַכָּבוֹד שֶׁלֹּא יוֹעִילוּ וְלֹא יַצִּילוּ וְרַק יַזִּיקוּ. וּזְכֹר זֹאת מְאֹד, כִּי מִדֶּרֶךְ הַפִּתּוּי אָדָם נִסְחָף לִדְבָרִים הַמְּבִיאִים יְשׁוּעָה בִּן רֶגַע, הֵן עַל יְדֵי אֲנָשִׁים שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים, הֵן עַל יְדֵי הַתְּשׁוּבוֹת שֶׁרוֹצֶה הוּא לְהָשִׁיב לְעַצְמוֹ בְּמַשָּׂא וּמַתָּן לְכָל בִּלְבּוּלָיו, וְאֵינוֹ מֵבִין שֶׁכָּל זֶה כְּדֵי לִסְחֹף אוֹתוֹ לִמְעַרְבֹּלֶת שֶׁל תִּסְבֹּכֶת גְּדוֹלָה יוֹתֵר, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁיִּרְאֶה שֶׁלֹּא עָזְרוּ לוֹ אוֹתָם אֲנָשִׁים שֶׁסָּמַךְ עֲלֵיהֶם יִתְיָאֵשׁ יוֹתֵר, וְכֵן כְּשֶׁעוֹלָה לוֹ תשובה וּמַעֲנֶה לְאֵיזֶה מוּעָקָה, וּפִתְאוֹם צָצָה לוֹ קֻשְׁיָה נוֹסֶפֶת וּפִרְכָא לְאוֹתוֹ תֵּרוּץ קוֹדֵם, שׁוּב חוֹזֵר הוּא לְדִכְאוֹנוֹ וְחֶרְדוֹתָיו הַקּוֹדְמִים בְּיֶתֶר שְׂאֵת, לָכֵן עֲשֵׂה זֹאת, אֵפוֹא וְהִנָּצֵל, לֵךְ בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב.

עֵצָה ה – תַּאֲמִין שֶׁאֵין לְךָ כְּלוּם

חַיָּב אַתָּה לְהַאֲמִין שֶׁבְּמַהוּתְךָ לֹא הִשְׁתַּנָּה מְאוּמָה בָּרִיא אַתָּה כְּמִקֹּדֶם, אֶלָּא שֶׁטַּרְדָן חִיצוֹנִי מַטְרִיד אֶת מְנוּחָתְךָ וְהַפִּתְרוֹן הוּא אֵפוֹא לְסַלְּקוֹ וּלְהָסִיר אֶת אָזְנְךָ מִשְּׁמֹעַ לְקוֹלוֹ, כִּי בְּדֶרֶךְ כְּלָל בְּמַצָּבִים כָּאֵלּוּ מִתְפַּתֵּחַ אֵצֶל הָאָדָם חֲשָׁדוֹת נוֹרָאוֹת, שֶׁמָּא יִקְרֶה לִי כָּךְ, שֶׁמָּא אֲנִי סוֹבֵל מִמַּחֲלָה כָּזוֹ אוֹ כָּזוֹ. חַיָּבִים לְהַאֲמִין שֶׁזֶּהוּ סוּג יִסּוּרִים שֶׁנּוֹתֵן הָאֱלֹקִים לִבְנֵי הָאָדָם לְבָרְרָם וּלְצָרְפָם בְּעֶצֶם הַהַטְרָדוֹת וְהַפְרָעוֹת הַמְּנוּחָה בְּדַאֲגוֹת שָׁוְא. וְכַנֶּאֱמָר וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי – זֶהוּ חֳלִי הַדְּאָגָה, זֶהוּ סוּג חֹלִי, וְאֵינוֹ שִׁנּוּי בְּעֶצֶם וּבְמַהוּת הָאָדָם, אַתָּה נִשְׁאַרְתָּ בָּרִיא כְּמוֹ שֶׁהָיִיתָ וּכְכָל הָאָדָם אֶלָּא שֶׁנִּגְזַר עָלֶיךָ טִרְדַּת הַמְּנוּחָה בְּדַאֲגוֹת שָׁוְא, וּמַה שֶּׁעָלֶיךָ! לֹא לְהָשִׁיב תְּשׁוּבוֹת, אֶלָּא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית שֶׁכָּל הֶתְקֵף שֶׁל טִרְדָּה נִשְׁלַח לִי מֵאֵת ה' לְהַטְרִיד אֶת מְנוּחָתִי לְתַקֵּן אֶת נַפְשִׁי בַּתִּקּוּן הַמְזֹרָז בְּיוֹתֵר, וְהַכֹּל לְטוֹבָה. קַבֵּל זֹאת בְּיִשּׁוּב דַּעַת לֹא בִּמְתִיחוּת, לֹא בְּלַחַץ וְלֹא בְּזַעַם, שְׁכַב בְּרֹגַע וֶאֱמֹר לְעַצְמְךָ: אִם זֶה רְצוֹן ה' אִם כֵּן גַּם אֲנִי מְרֻצֶּה בָּזֶה, וּבֶאֱמוּנָה זוֹ הִנְּךָ מְסַלֵּק מֵעָלֶיךָ מִיָּד – לְפָחוֹת זְמַנִּית – אֶת צַעַרְךָ וְשׁוֹאֵב כֹּחוֹת חֲדָשִׁים, עִידוּד וְשִׂמְחָה לְהֶמְשֵׁךְ הַהִתְמוֹדְדוּת, וּבָדוּק וּמְנֻסֶּה זֹאת מֵרַבִּים שֶׁרַק בַּדֶּרֶךְ זוֹ הִצְלִיחוּ לְהַחְזִיק מַעֲמָד, הָאֱמוּנָה תְּרוּפָה לַכֹּל, וְאֵין תְּרוּפָה טוֹבָה מִמֶּנָּה, לְלֹא שׁוּם תּוֹפְעוֹת לְוַאי.

עֵצָה ו' – דְּאָגָה בְּלֵב אִישׁ יְשִׂיחֶנָּה לִידִידָיו וְאוֹהֲבָיו

כָּתַב בְּסֵפֶר "חוֹבַת הַתַּלְמִידִים" (דרך המלך, קלח): וְזֶה יְסוֹד בַּעֲלֵי הַמָּרָה שְׁחֹרָה שֶׁנֶּעֱצָבִים פִּתְאוֹם בְּלֹא סִבָּה מַמָּשִׁית, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם יֵשׁ לוֹ אוֹהֵב וְרֵעַ וְהוּא מִתְמַרְמֵר לְפָנָיו עַל דַּאֲגָתוֹ, וּמְקַיֵּם בָּזֶה, דְּאָגָה בְּלֵב אִישׁ יְשִׂיחֶנָּה לַאֲחֵרִים, מַרְגִּישׁ תֵּכֶף כְּמוֹ אֶבֶן נָגֹלָּה מֵעַל לִבּוֹ וְאֶת דַּאֲגָתוֹ מִקֶּרֶב נַפְשׁוֹ עָקַר. עַד כָּאן.

וְדָבָר זֶה נִכָּר בְּחוּשׁ שֶׁהֲרֵי הַרְבֵּה פְּעָמִים אָדָם עוֹשֶׂה טָעוּת מְסֻיֶּמֶת וּבָא מְבֹהָל לְבֵיתוֹ וּמְסַפֵּר לְאִשְׁתּוֹ וְלִבְנֵי בֵּיתוֹ בְּסַעֲרַת רוּחַ אֶת דַּאֲגָתוֹ, בְּנֵי בֵּיתוֹ מַרְגִּיעִים אוֹתוֹ בִּדְבָרִים הַמְיַשְּׁבִים אֶת הַלֵּב, מַקְטִינִים לוֹ אֶת צָרָתוֹ וְאָז נִרְגָּע הוּא, וְזֶהוּ מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם. כֵּן הוּא בִּדְבַר הָעַצְבוּת וְהַדִּכָּאוֹן יְשַׁתֵּף אֶת אוֹהֲבָיו – שׁוֹמְרֵי סוֹד – כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצֵא קְלוֹנוֹ וְיִתְבַּזֶּה וְאָז יוּכַל יוֹתֵר לְהִשָּׁבֵר, וּבְשִׂיחָה זוֹ אִתָּם מִלֵּב אֶל לֵב תּוּסַר וְתֵעָקֵר הַדְּאָגָה מִלִּבּוֹ.

עֵצָה ז – שְׁמִיעַת שִׁירֵי קֹדֶשׁ

הַשִּׁירָה כּוֹבֶשֶׁת אֶת רִגְשׁוֹת הַלֵּב, וְטוֹבָה הִיא מְאֹד, וּבְכֹחָהּ לְהַסִּיחַ אֶת דַּעַת הָאָדָם לְמַרְגוֹעַ וּלְשִמְחָה, וְטוֹב אִם תָּשִׁיר גַּם אַתָּה וּתְשַׁתֵּף אֶת עַצְמְךָ בַּשׁירָה, וְכַמּוּבָן שֶׁהַתּוֹעֶלֶת תְּהֵא רַק מִשִּׁירֵי קֹדֶשׁ.

עֵצָה ח' – לִחְיוֹת בְּתִקְוָה

לְהַאֲמִין, וּלְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמְךָ לְהַאֲמִין שֶׁיִּהְיֶה טוֹב, וְלֹא אָפְסָה תִּקְוָה מִמְּךָ, וְאָז הַתִּקְוָה תְּחַיֶּה אוֹתְךָ וְתִתֵּן לְךָ רָצוֹן לְהַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת בְּתִקְוָה לְטוֹבָה, אַחֶרֶת הַיֵּאוּשׁ יַחְדֹּר לְעַצְמְךָ וִיכַרְסֵם בְּקִרְבְּךָ עַד חָרְמָה, וּמִנַּיִן תִּפְתַּח לְעַצְמְךָ תִּקְוָה.

א. אֱמוּנָה – הַאֲמֵן כִּי אֵין מַעְצוֹר לַה' לְהוֹשִׁיעַ בֵּין כְּשֶׁיֵּשׁ סִבָּה וּמַהֲלָךְ טִבְעִי וּבֵין כְּשֶׁאֵין שׁוּם דֶּרֶךְ טִבְעִית, וְהַכֹּל תָּלוּי בַּזְּכֻיּוֹת שֶׁל הָאָדָם, לָכֵן הַרְבֵּה בִּזְכֻיּוֹת בִּמְקוֹם לְהַרְבּוֹת בִּדְאָגוֹת, הַרְבֵּה בִּתְפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים שֶׁלְּצֹרֶךְ מַטָּרָה זוֹ בְּעֶצֶם הִנְּךָ מִתְיַסֵּר לִהְיוֹת קוֹרֵא אֶל אֱלֹקֶיךָ.

ב. לָמָּה שֶׁלֹּא יְהֵא לְךָ תִּקְוָה אַחַר שֶׁהַרְבֵּה מְאֹד אֲנָשִׁים שֶׁסָּבְלוּ כְּסִבְלְךָ וְיָצְאוּ מִזֶּה לְגַמְרֵי, אַף שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ שֶׁאֵי פַּעַם יֵחָלְצוּ מִמַּצָּבָם, עִם כָּל זֶה נִתְרַפְּאוּ בְּעֶזְרַת ה' לְגַמְרֵי. וְלָמָּה אִם כֵּן תַּחְלִיט מַסְקָנָה עַל עַצְמְךָ שֶׁאַתָּה אָבוּד, הַמְתֵּן בְּסַבְלָנוּת, קַח בְּקַלּוּת בְּלִי לַחַץ וּמֶתַח וּלְבַסּוֹף וַדַּאי תִּוָּשַׁע.

עֵצָה ט – תַּאֲמִין בִּיכָלְתְּךָ

חַיָּב אָדָם לְהַאֲמִין שֶׁהוּא יָכוֹל לְהֵחָלֵץ מִמַּצָּבוֹ, וְגַם אִם נִדְמֶה לוֹ שֶׁלֹּא שַׁיָּךְ בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיַּעֲזֹר לְעַצְמוֹ, יַאֲמִין שֶׁלְּפָחוֹת יֵשׁ לוֹ כֹּחַ וִיכֹלֶת לִסְבֹּל אֶת צַעֲרוֹ וּלְהִתְמוֹדֵד עִמּוֹ אֲפִלּוּ בְּמַצָּב שֶׁל עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת אֲבָל הָעִקָּר שֶׁלֹּא לְהִתְמוֹטֵט לְגַמְרֵי, כִּי זֶה בְּוַדַּאי בְּכֹחַ וִיכֹלֶת הָאָדָם לִתְפֹּס אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא לְהִתְיָאֵשׁ לְגַמְרֵי, כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא יִסּוּרִים עַל הָאָדָם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בָּהֶם, וְאִם כֵּן, נָכוֹן אָמְנָם שֶׁאֵינְךָ יָכוֹל לְהֵחָלֵץ מֵהֶם תֵּכֶף, אֲבָל לְכָל הַפָּחוֹת חַיָּב הִנְּךָ לְהַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ לְךָ אֶת הַכֹּחַ לֹא לִפֹּל לְגַמְרֵי לִזְרוֹעוֹת הַיֵּאוּשׁ.

עֵצָה י' – יִרְאַת הַשֹּׁרֶשׁ וְלֹא יִרְאַת הֶעָנָף

בֶּאֱמוּנָה הִתְחַלְנוּ וּבֶאֱמוּנָה נְסַיֵּם, יִסּוּרֵי הַטְרָדַת הַמַּחְשָׁבוֹת הֵמָּה לֹא הֶגְיוֹנִיִּים וּלְמַטָּה מֵהַשֵּׂכֶל הֵמָּה, וְאֵינָם בְּשׁוּרָה שָׁוָה עִם הַשֵּׂכֶל, וְלָכֵן לְהֵחָלֵץ מֵהֶם חַיָּב לְהַפְעִיל אֶת הַלְּמַעְלָה מִן הַשֵּׂכֶל. שֶׁגַּם הוּא לֹא בְּקַו יָשָׁר עִם הַשֵּׂכֶל. לָלֶכֶת עִם הַשֵּׂכֶל נֶגֶד מַה שֶּׁלֹּא עִם הַשֵּׂכֶל זֶה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי, וְלָכֵן חַיָּבִים לְהַפְעִיל מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא עִם הַשֵּׂכֶל – אֶת הַלְּמַעְלָה מִן הֵַכֶל וְרַק אִתּוֹ אֶפְשָׁר לְהִלָּחֵם נֶגֶד הַלְּמַטָּה מִן הַשֵּׂכֶל, וְאֵין כְּמוֹ הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן שֶׁהֵמָּה כֹּחוֹת לְמַעְלָה מִן הַשֵּׂכֶל וְהִגָּיוֹן אֱנוֹשִׁי, וְאִתָּם בְּקַלּוּת תּוּכַל לְבַטֵּל אֶת הַדְּאָגוֹת וְהַחֲרָדוֹת שֶׁהֵם לְמַטָּה מִן הַשֵּׂכֶל, וְלָכֵן זֹאת עָלֶיךָ לְהַאֲמִין שֶׁאוֹתָהּ מַחְשֶׁבֶת פַּחַד, חֲרָדָה, דְּאָגָה, דִּכָּאוֹן, שְׁלוּחָה הִיא שֶׁנִּשְׁלְחָה אֵלֶיךָ יְשִׁירוֹת מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלָכֵן אַל תַּבֵּט אֵלֶיהָ אֶלָּא אֶל מְקוֹרָהּ, כְּשֵׁם שֶׁאֵין לִירָא מֵהַמַּקֵּל אֶלָּא מֵהָאוֹחֵז בּוֹ וְאֵלָיו רַק יֵשׁ לוֹמַר בְּתַחֲנוּן וּבְבַקָּשָׁה הֶרֶף מִמֶּנִּי וְשָׂא לְכָל חַטָּאתִי, כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהַעֲבִיר אֶת הַיִּרְאָה לְשָׁרְשָׁהּ וְלֹא לַעֲנָפֶיהָ וְאָז מֵבִיא אֶת מַטְּרַת הַמַּכָּה עַל תַּכְלִיתָהּ, וְכֵיוָן שֶׁנַּעֲשֵׂית תַּכְלִית הַמַּכָּה שֶׁהִיא לִפְתֹּחַ אֶת עֵינֶיךָ לִרְאוֹת בּוֹרַאֲךְ, תְּחוֹנָן וְה' יִרְפָּא לְךָ.

וּלְסִכּוּם שִׂים דִּבְרֵי הָרַמְבַּ"ם (מורה נבוכים ח"א פנ"א) אֵלּוּ לְנֶגֶד עֵינֶיךָ:

וְעִם הַפְנוֹת מַחְשֶׁבֶת הָאָדָם וַהֲשִׂיגוֹ אֶת הַשׁם יִתְבָּרַךְ בִּדְרָכִים אֲמִתִּיִּים, אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּקְרֶה אָז לָאִישׁ הַהוּא מִין מִמִּינֵי הָרָעוֹת כִּי הוּא עִם הַשֵּׁם, וְהַשֵּׁם עִמּוֹ, אֲבָל בְּהָסִיר מַחְשַׁבְתּוֹ מֵה', אֲשֶׁר אָז הוּא נִבְדָּל מֵה' – ה' נִבְדָּל מִמֶּנּוּ. וְאָז הוּא מְזֻמָּן לְכָל רַע שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּמְצְאֵהוּ.

הָעוֹלֶה מִדִּבְרֵי הָרַמְבַּ"ם וְשֶׁבְּדַרְכּוֹ אָחֲזוּ תַּלְמִידֵי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְנָשְׁקוּ כָּל מִלָּה וּמִלָּה מִדְּבָרָיו אֵלֶּה וְאִמְּצוּהָ לְלִבָּם בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז שֶׁלֹּא יִתָּכֵן מְצִיאוּת רַע לָאָדָם בִּהְיוֹתוֹ אָדוּק בֶּאֱמוּנַת ה' וְרַק בְּסוּרוֹ מִמֶּנָּה יֵשׁ רְשׁוּת לְכֹחַ הָרָע לְהִצָּמֵד אֵלָיו. וְהִיא סְגֻלָּה גְּדוֹלָה וְנִפְלָאָה הַמְפֻרְסֶמֶת מהגר"ח ווַלָאזִ'ין לְכָל צָרָה שֶׁנִּמְצָא הָאָדָם לְהַעֲמִיק וּלְהַדְבִּיק מַחְשַׁבְתּוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְוַדַּאי יִנָּצֵל מִכָּל רָע. (והארכנו בזה בספרנו "נחמת ישראל")

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נפשי בשאלתי חלק א – שו"ת

הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5