סימן שמא – התר נדרים בשבת
א מַתִּירִים נְדָרִים בְּשַׁבָּת אִם הֵם לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת, כְּגוֹן שֶׁנָּדַר א שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לוֹ פְּנַאי לְהַתִּירָם קֹדֶם הַשַּׁבָּת; אֲבָל הַבַּעַל יָכוֹל לְהָפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ אֲפִלּוּ שֶׁאֵינָם לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁאִם לֹא יָפֵר לָהּ הַיּוֹם לֹא יוּכַל עוֹד לַהֲפִירָם. ב מִי שֶׁנִּשְׁבַּע לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה פְּלוֹנִית עַד זְמַן פְּלוֹנִי, וְלֹא נִזְדַּמֵּן לוֹ לַעֲשׂוֹתָהּ עַד יוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל אוֹתוֹ זְמַן וְאוֹתוֹ יוֹם בָּא בְּשַׁבָּת, וְיֵשׁ לוֹ פְּתָחִים לְהַתִּיר נִדְרוֹ, נִשְׁאָלִין אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת. ג נָהֲגוּ לְהַתִּיר ב חֶרְמֵי הַקָּהָל בְּשַׁבָּת אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת { וְעַיֵּן לְעֵיל סוֹף סִימָן ש"ו. }
באר היטב – סימן שמא – התר נדרים בשבת
א א שלא לאכול. וה"ה אם נדר שלא לשתות יין תוס' עירובין דף למ"ד. ונ"ל דה"ה שלא לאכול בשר מ"א ומהר"י בביאורי סמ"ג כתב אפילו מלבוש הצריך היום שרי: ג ב חרמי. כתב בשכנה"ג נידוהו בחלום עשינו מעשה והתרנו בשבת ע"ש:
מגן אברהם שמ״א – סימן שמא – התר נדרים בשבת
א׳ שלא לאכול. וה"ה אם נדר שלא לשתות יין (תוספות עירובין דף ל') ונ"ל דה"ה שלא לאכול בשר ומהרר"י בביאורי סמ"ג כתב אפי' מלבוש אם הצריך היום שרי:
טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים שמ״א
אין
ספר מחצית השקל על אורח חיים שמ״א
שמ״א:ג׳תס״ח א׳ (סק"א) שלא לאכול וה"ה א"נ שלא לשתות יין כו' דתנן ר"פ בכל מערבין מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה אע"ג דבעי' בעירוב סעודה הראויה ויין לנזיר ותרומה לישראל לא חזי להו דס"ל לת"ק כיון דחזי לשום אדם אע"ג דל"ח למערב מיקרי סעודה הראוי וסומכוס אומר לישראל דוקא בחולין דס"ל דבעינן סעודה הראוי למערב ושקלינן וטרינן ואלו נזיר ביין לא פליג ומודה דמערבים לו ביין משום דחזיא למערב דאי בעי מתשל על נזירותיה תרומה נמי אי בעי מתשל על הפרשת תרומה והדר' לטבלה והדר מפריש מיניה וביה א"כ הנשאר אחר הפרשת תרומה הוי חולין וחזי ליה ומשני דס"ל כרבנן דרבי דגזרו על שבות בין השמשות ובעי' דתהי' חזיא לי' בין השמשות והא ב"ה א"א להפריש מיניה וביה דאין מעשרים ב"ה משום מתקן כדלעיל סי' של"ט והקשו התוס' א"כ גם לנזיר ביין הא לא חזי ליה דהא א"א למתשל ב"ה דהא אין נשאלין לנדרים בשבת כ"א מה שהוא לצורך שבת ותי' דכה"ג נשאלים דזה מיקרי צורך שבת שיהי' מותר לשתות יין בשבת ומיניה יליף מ"א דה"ה שלא לאכול בשר דכשם שמצוה לשתות יין בשבת יש מצוה לאכול בשר בשבת ודע דמ"ש בש"ע אבל בעל יוכל להפר כו' מ"מ צריך לשנות בלשונו כי בשבת לא יאמר לה מופר לך כ"א מבטל בלבו וא"ל טלי ואכלי טלי ושתי כמ"ש בי"ד סי' רל"ד סעיף כ"ד ומ"ש בש"ע בסעיף ב' מי שנשבע כו' ואותו יום בא בשבת כו' מ"מ א"א לו לעשות' מע"ש צריך לעשותה מע"ש כדי שלא יצטרך להתיר לו בשבת כמו שכ' בח"מ סי' ע"ג סעיף ז' בנשבע לפרוע ביום פלוני ואירע אותו יום בשבת חייב לפרוע קודם שבת כ"ש כאן שלא קבע יום ידוע:
לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.
בס"ד –
שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א