תצוה יום ראשון תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה: (כ) וְאַתָּ&#1438ה תְּצַוֶּ&#1443ה | אֶת-בְּנֵ&#1443י יִשְׂרָאֵ&#1431ל וְיִקְח&#1448וּ אֵלֶ&#1436יךָ שֶׁ&#1443מֶן זַ&#1445יִת זָ&#1435ךְ כָּתִ&#1430ית לַמָּא&#1425וֹר לְהַֽעֲלֹ&#1445ת נֵ&#1430ר תָּמִֽיד: וְאַתְּ תְּפַקֵד יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵלוְיִסְבוּן לָךְ מִשְׁחָא זֵיתָא דַכְיָאכָּתִישָׁא לְאַנְהָרָא לְאַדְלָקָא בוֹצִינַיָא תְּדִירָא: ואתה תצוה' זך. בלי שמרים, כמו … להמשך קריאה

מַה בֵּין תּוֹכָחָה לְקַנָּאוּת?

——– תוכחה היינו שמוכיח אדם את חברו מבלי שקיים בכך חשש סיכון למעמדו או לפרנסתו. קנאות היינו שמקנא לה' ואף שקנאות זו עלולה לעלות לו במחיר פרנסתו או חייו, כדוגמת פנחס ואליהו שקנאו קנאת ה' על אף סכנת חייהם שהיתה כרוכה בדבר. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר … להמשך קריאה

וישלח יום ראשון תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה: (ד) וַיִּשְׁלַ&#1448ח יַֽעֲק&#1444ֹב מַלְאָכִים&#1433 לְפָנָ&#1428יו אֶל-עֵשָׂ&#1430ו אָחִ&#1425יו אַ&#1445רְצָה שֵׂעִ&#1430יר שְׂדֵ&#1445ה אֱדֽוֹם: וּשְׁלַח יַעֲקֹב אִזְגַּדִּין קֳדָמוֹהִי לְוַתעֵשָׂו אֲחוּהִי לְאַרְעָא דְשֵׂעִיר לַחֲקַלדְאֱדוֹם: וישלח יעקב מלאכים. מלאכים ממש: ארצה שעיר. לארץ שעיר, כל תיבה שצריכה למ"ד בתחלתה הטיל … להמשך קריאה

הע"ז של דורנו – תאות וקניני העוה"ז

——– בכל דור ודור יש את הע"ז של אותו דור, במצרים היה זה השה, בדורנו אנו הע"ז הוא קניני עוה"ז. קניני העוה"ז הפכו לע"ז בכל מובן המילה. קשה לצאת היום לרחוב, הכל מריח ריח של קניני עוה"ז, רדיפה אחר המותרות, אשר במשך הזמן "המושכל הראשון" הוא שהדבר אינו מותרות אלא הכרח גמור. צריך להסתכל על … להמשך קריאה

נביאים – ישעיה – פרק סא – חק לישראל

——– (י) שׂ&#1447וֹשׂ אָשִׂ&#1443ישׂ בַּֽיהוָ&#1431ה תָּגֵ&#1444ל נַפְשִׁי&#1433 בֵּֽאלֹהַ&#1428י כִּ&#1444י הִלְבִּישַׁ&#1433נִי&#1433 בִּגְדֵי-יֶ&#1428שַׁע מְעִ&#1445יל צְדָקָ&#1430ה יְעָטָ&#1425נִי כֶּֽחָתָן&#1433 יְכַהֵ&#1443ן פְּאֵ&#1428ר וְכַכַּלָּ&#1430ה תַּעְדֶּ&#1445ה כֵלֶֽיהָ: אֲמָרַת יְרוּשְׁלֵם מֶחְדָא אֶחְדֵי בְּמֵימְרָאדַיְיָ תְּבוּעַ נַפְשִׁי בְּפוּרְקָנָא דֶאֱלָהִיאֲרֵי אַלְבְּשַׁנִי לְבוּשִׁין דְּפוּרְקַן מְעִילדְּזָכוּ עִטְפַנִי כַּחֲתָנָא דְּמַצְלַח בִּגְנוּנֵיהּוּכְכַהֲנָא רַבָּא דְמִתְקַן בִּלְבוּשׁוֹהִי וּכְכַלְתָּאדְמִתְקַשְּׁטָא בְּתִקּוּנָהָא: כחתן . אשר ילבש לבושי פאר ככהן גדול : וככלה תעדה כליה . … להמשך קריאה

התורה היא חיינו – אפיקי אליהו על התורה

——– א. צדק צדק תרדף למען תחיה וכו' (טז.כ) יש לבאר כוונת הפסוק! ב. והוצאת את האיש ההוא וכו' וסקלתם באבנים ומתו (יז.ה) יש לידע, מדוע החוטא בע"ז, נענש במיתה דווקא? ג. וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר (יז.יח) פירש רש"י – שתי ספרי תורות, אחת שהיא מונחת בבית גנזיו, ואחת שנכנסת ויוצאת … להמשך קריאה

סח – עקר שלמות הצדיק שיוכל להיות למעלה ולמטה – קיצור ליקוטי מוהר"ן

עִקַּר שְׁלֵמוּת הַצַּדִּיק הוּא שֶׁיּוּכַל לְהַרְאוֹת לְמִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה יִהְיֶה מַרְאֶה לוֹ שֶׁהוּא הַהִפּוּךְ. וְכֵן לְמִי שֶׁהוּא לְמַטָּה בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה יִהְיֶה מַרְאֶה לוֹ שֶׁעֲדַיִן לֹא אָבְדָה תִּקְוָתוֹ וְגַם מִשָּׁם יוּכַל לְדַבֵּק עַצְמוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ לָשׁוּב אֵלָיו כִּי אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל (עַיֵּן לְעֵיל סִימָן ז), וּכְבָר דִּבַּרְנוּ מִזֶּה כְּשֶׁאָדָם … להמשך קריאה

סעי' ז' – מקום מטונף, היינו מקומות המכוסין באדם לפי שיש בהם מלמולי זיעה, וכן אם חיכך הראש. – ספר מנחת שי

——– עוד כתב הב"י מתשובות המיוחסות שם. ואיזהו מקום טינופת לדבר זה מסתברא שלא במקום הטינופת ממש אלא אפילו שוק וירך ומקומות המכוסים באדם לפי שיש מלמולי זיעה וכן מחכך בראש אבל מקומות מגולים בפניו ומקומות מגולים שבזרועותיו אין זה מקום הטינופת שאין שם מלמולי זיעה וצואה וכן אנו נוהגים ע"כ והיא מתשובות הרשב"א: כתב … להמשך קריאה

פֶּרֶק רִאשׁוֹן [רס] – ספר מנורת המאור עם פירוש

דְּבַר תְחִיַּת הַמֵּתִים אֵינוֹ כִּשְׂכַר הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא דָּבָר טִבְעִי לְנֶפֶשׁ הָשָּׁלֵם – אֲבָל הוּא עִנְיָן שֶׁל נֵס וְנִפְלָא מְאֹד, מֵהַנִּסִּים הַגְּדוֹלִים שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְעָתִיד לַעֲשׂוֹת; וּלְפִי שֶׁהוּא דָּבָר חוּץ לַטֶּבַע, כְּמוֹ הָהֵרָיוֹן לְאִשָּׁה אֲשֶׁר נִבְרֵאת בְּתוֹלַדְתָּהּ לִהְיוֹת עֲקָרָה. וְגַם הַגְּשָׁמִים הַבָּאִים בִּשְׂכַר מִצְוָה, כְּנֶגֶד טֶבַע הַמְּאוֹרוֹת וְהָאֲוִיר, אֲשֶׁר נִקְרְאוּ "גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים", לְפִי … להמשך קריאה

עילוי נשמה

——– יש ענין לעלות שליח ציבור במשך השנה וביום השנה של פטירת האב או האם, אך אין בזה חיוב כלל. וכן יש ענין לעלות מפטיר לעילוי נשמתם. אך כל זה בתנאי שמבטא את האותיות כהלכה, וקורא את ההפטרה בדקדוק ובטעמים כהוגן, אך אם אינו בקי, לא יעלה שליח ציבור ולא מפטיר, אלא עליית 'משלים' ויאמר … להמשך קריאה

אַחַר שֶׁעִנְיָנִים הָרוּחָנִיִּים תְּלוּיִים בְּיַד הָאָדָם דַּוְקָא – הֲיֵשׁ טַעַם לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם?

——– אַף שֶׁאֶת עִנְיְנֵי הָרוּחַ הִשְׁאִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיַד הָאָדָם לִבְחִירָתוֹ בְּוַדַּאי שַׁיָּךְ לְהִתְפַּלֵּל אֵלָיו שֶׁיַּעַזְרֵהוּ לְהַצְלִיחַ בָּהֶם, וְאֵין זֶה סוֹתֵר אֶת תּוֹרַת הַבְּחִירָה, כֵּיוָן שֶׁעֶצֶם זֶה שֶׁהֱבִינוֹ מַדָּעוֹ מִכֹּחַ בְּחִירָתוֹ בַּטּוֹב לִרְצוֹת רַק אֶת רְצוֹן ה', וְלָכֵן נִגָּשׁ הוּא בִּתְפִלָּה לַה' שֶׁיַּעַזְרֵהוּ, הֲרֵי שֶׁגַּם הַתְּפִלָּה עַצְמָהּ נוֹבַעַת מִצַּד בְּחִירָתוֹ בַּטּוֹב, וְהִיא עַצְמָהּ תּוֹצָאַת … להמשך קריאה

כתובים – תהילים – פרק ט – חק לישראל

——– (ג) אֶשְׂמְחָ&#1443ה וְאֶעֶלְצָ&#1443ה בָ&#1425ךְ אֲזַמְּרָ&#1430ה שִׁמְךָ&#1443 עֶלְיֽוֹן: אֶחְדֵי וְאֶבְדָּח בְּמֵימְרָךְ אֲשַׁבַּח שְׁמָךְעִלָּאָה: (ד) בְּשׁוּב-אוֹיְבַ&#1445י אָח&#1425וֹר יִכָּשְׁל&#1445וּ וְ&#1437יֹאבְד&#1431וּ מִפָּנֶֽיךָ: בִּדְיְתוּב בְּעֵל דְּבָבֵי לַאֲחוֹרָא יִתְקְלוּןוִיהוֹבְדוּן מִן קֳדָמָךְ: (ה) כִּֽי-עָ&#1453שִׂיתָ מִשְׁפָּטִ&#1443י וְדִינִ&#1425י יָשַׁ&#1445בְתָּ לְ&#1437כִסֵּ&#1431א שׁוֹפֵ&#1445ט צֶֽדֶק: מְטוּל דַּעֲבַדְתָּא פוּרְעֲנוּתִי וְדִינִי יְתֵבְתָּאעַל כּוּרְסֵי דַיָּנָא זַכָּאָה: משפטי ודיני . תיבות כפולות במקרא ואין חילוק ביניה' כמו עדי וסהדי במרומים … להמשך קריאה

נביאים – יחזקאל – פרק מג – חק לישראל

——– (י) אַתָּ&#1443ה בֶן-אָדָ&#1431ם הַגֵּ&#1444ד אֶת-בֵּֽית-יִשְׂרָאֵל&#1433 אֶת-הַבַּ&#1428יִת וְיִכָּלְמ&#1430וּ מֵעֲוֹנֽוֹתֵיהֶ&#1425ם וּמָדְד&#1430וּ אֶת-תָּכְנִֽית: אַתְּ בַּר אָדָם חֲוִי יָתבֵּית יִשְּׂרָאֵל יָת בֵּיתָא וְיִתְכְּנָעוּןמֵחוֹבֵיהוֹן וְיִמְשְׁחוּן יָת טָקוֹסֵיהּ: אתה בן אדם הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם . בהראותי למו חסדי שאיני מואסם בעונם , מצאתי . ומדדו את תכנית . ומדדו על ידיך שאתה מורה את תוכן … להמשך קריאה

סימן תלא – דיני בדיקת חמץ וזמנה – ערוך השולחן

——– א יש בכלל הפסח שלוש מצות עשה; וארבע מצות לא תעשה, ולדעת הרמב"ם חמישה. והיינו מצות עשה: לאכול מצה בלילה הראשון, ומצות עשה לספר ביציאת מצרים אותו הלילה, ומצות עשה להשבית חמץ ושאור ביום ארבעה עשר. וארבע לא תעשה: שלא לאכול חמץ כל שבעה, ושלא לאכול תערובות חמץ כל שבעה, ושלא יראה חמץ כל … להמשך קריאה

שכר לשליח ציבור

——– כתב הרשב"א: הגון וראוי יותר לקחת שליח צבור בשכר מאשר בהתנדבות, כי כאשר השליח צבור מקבל שכר, הוא מקפיד יותר ומתבונן ונזהר יפה בתפלתו. וגם על ידי זה, לא כל הרוצה לעלות שליח צבור, יעלה. ע"כ. וכן פסק מרן בשלחן ערוך (נג סכ"ב): "שליח צבור בשכר עדיף יותר מבנדבה". ואף על החזנות בשבת, רשאי … להמשך קריאה

קיום מצוות ה' כגזירת מלך – אפיקי אליהו על התורה

——– א. שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך (טז.יח) איתא בסנהדרין (טז:( – מנין שמעמידים שופטים לישראל. ת"ל: "שופטים תתן". שוטרים לישראל מנין? ת"ל: "שוטרים תתן". ויש לידע, מה באו חז"ל לחדש לנו יותר מאשר נאמר בפסוק? הרי בפסוק עצמו כבר נאמר: "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך"? ב. עוד יש להבין, מדוע באמת, הצריכה … להמשך קריאה

נביאים – עובדיה – פרק א – חק לישראל

——– א (א) חֲז&#1430וֹן עֹֽבַדְיָ&#1425ה כֹּֽה-אָמַר&#1449 אֲדֹנָ&#1448י יְהוִ&#1436ה לֶאֱד&#1431וֹם שְׁמוּעָ&#1448ה שָׁמַ&#1436עְנוּ מֵאֵ&#1444ת יְהוָה&#1433 וְצִיר&#1433 בַּגּוֹיִ&#1443ם שֻׁלָּ&#1428ח ק&#1435וּמוּ וְנָק&#1445וּמָה עָלֶ&#1430יהָ לַמִּלְחָמָֽה: נְבוּאַת עוֹבַדְיָה כִּדְנַן אֲמַר יְיָאֱלֹהִים לֶאֱדוֹם בְּשּׂוֹרָא שְׁמַעְנָא מִןקֳדָם יְיָ וְאִזְגַּד בָּעֲמָמַיָא שְׁלִיחַקוּמוּ וְנִתְעַתַּד עֲלָהּ לִקְרָבָא: חזון עובדיה . מאי שנא עובדיה לאדום ולא ניבא נבואה אחרת אמרו חכמי' עובדיה גר אדומי היה אמר הקב"ה … להמשך קריאה

הַאִם יֶשְׁנָם בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה זְמַנִּים הַמְסֻגָּלִים בְּיוֹתֵר לְהַצְלָחָה בַּעֲבוֹדַת ה', בִּבְחִינַת מוּעָט שֶׁמַּחְזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה.

——– בדברי האריז"ל בספר "שער הכוונות" מצינו בדבריו ב' זמנים המסוגלים ביותר להיות בבחינת מועט המחזיק את המרובה, האחד לתיקון העבר, והשני להצלחת העתיד. האחד שהוא לתיקון העבר הוא המובא בשה"כ עמ' צ' ע"ב בענין עשרת ימי תשובה, כי עשרת ימי תשובה יש בתוכם שבעה ימים שבין ר"ה לכיפור, ובאלו השבעה ימים שעושה האדם תשובה … להמשך קריאה

שנה. מצות מעריך שדה שיתן כערך הקצוב בפרשה. – ספר החינוך

לדון בדין ערכי שדות. כלומר, המקדיש שדהו ורצה לפדותה שיתן בערך הקצוב בפרשה זרע חמר שעורים בחמשים שקל כסף לכל שני היובל שהם תשע וארבעים שנה, ולפי החשבון מכון יהיה ערך שדה הראוי לזרוע חמר שעורים סלע ופנדיון לשנה, לפי שהשקל האמור בתורה הוא נקרא סלע סתם בלשון חכמים, והגרה האמורה בתורה היא המעה בדברי … להמשך קריאה

סט – מה שנוהגים לתן ברכה – קיצור ליקוטי מוהר"ן

עַיֵּן פְּנִים מַה שֶּׁנּוֹהֲגִין לִתֵּן בְּרָכָה לְהָאִישׁ שֶׁמֵּבִיא הַמַּשְׁקֶה לָאוֹרְחִים אוֹ עַל חֲתֻנָּה וְכַיּוֹצֵא: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

א. סתימת הדעת מצרת השעבוד בימינו

——– הארכנו בשיחה הקודמת בהסבר סיבת סתימת העין והלב של ישראל מצרת השעבוד, שהוא מסיבת הסתלקות דמותו של יעקב אבינו שממנו יכלו ללמוד דעת היאך לראות את הבורא בתוך הצרות הגדולות ביותר. פרט נוסף עלינו לזכור מענין סילוק השכינה, שהיה בתוספת על כל צרותיו של יעקב אבינו, והוא ענין חלישות הדעת לכל אחד כפי מדריגתו, … להמשך קריאה

מאכל חדש

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כתב החיד"א: טוב להכין מאכל חדש לסעודה רביעית, ולא יסתפק משיירי המאכל של שבת. כמסופר בגמרא (מסכת שבת קיט ע"ב) על רבי אבהו, שהיה מכין לכל סעודת שבת עגל שלם. ובסעודה רביעית, היה שוחט עגל רביעי, ואוכל ממנו את הכליות. כשגדל אבימי בנו, אמר לו, אבא, למה לך … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ק-ט

——– [יהושע פרק-ד-ב]&nbsp קְחוּ לָכֶם מִן הָעָם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד מִשָּׁבֶט: [ישעיה פרק-מב-ג]&nbsp קָנֶה רָצוּץ לֹא יִשְׁבּוֹר וּפִשְׁתָּה כֵהָה לֹא יְכַבֶּנָּה לֶאֱמֶת יוֹצִיא מִשְׁפָּט: [משלי פרק-י-י]&nbsp קֹרֵץ עַיִן יִתֵּן עַצָּבֶת וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט: [דניאל פרק-ה-ז]&nbsp קָרֵא מַלְכָּא בְּחַיִל לְהֶעָלָה לְאָשְׁפַיָּא (כשדיא) כַּשְׂדָּאֵי וְגָזְרַיָּא עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לְחַכִּימֵי בָבֶל דִּי כָל אֱנָשׁ … להמשך קריאה

מַהִי מַעֲלַת הַקַּנָּאוּת?

——– מעלת הקנאות לבטל גזירות מעם ישראל, וכמו שמצינו אצל פנחס שבקנאותו השיב חרון אף ה' מישראל ואף שהיתה הגזירה בעיצומה שכבר החלה המגפה בפועל בעם, ובקנאותו – במלוא עוצמתה של הגזירה – עצרה מישראל. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד … להמשך קריאה

שנאה – ספר פלא יועץ

השנאה היא שנואה שעליה אמר התנא (אבות ב טז) שנאת הבריות מוציא את האדם מן העולם. והיא גוררת עברות הרבה כי שנאה תעורר מדנים (משלי ו יב) ובא לידי מחלקת ולידי לשון הרע, וגורם לו להיות שמח לאיד ולהיות חובל ומאנה ונוקם ונוטר כנחש וכהנה רעות רבות. וכתוב בספרים שאין בכל העברות עברה שעובר עליה … להמשך קריאה

שמירת העינים – תפארת ישראל

——– "תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תצרנה" (משלי כג) הקדוש-ברוך-הוא רוצה מהאדם את הלב, לב חם, לב מלא אהבה לה', לב מלא יראה מה', לב מלא אהבת תורה. הכל שיהא עמק בלב. אין הקדוש-ברוך-הוא מסתפק בחיצוניות בלבד. חז"ל אמרו: "טוב מעט בכונה מהרבה שלא בכונה". ובעצם, לא רק הקדוש-ברוך-הוא רוצה שנתן לו את הלב. … להמשך קריאה

דילוג לתוכן