——–
א. שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך (טז.יח)
איתא בסנהדרין (טז:( – מנין שמעמידים שופטים לישראל. ת"ל: "שופטים תתן". שוטרים לישראל מנין? ת"ל: "שוטרים תתן".
ויש לידע, מה באו חז"ל לחדש לנו יותר מאשר נאמר בפסוק? הרי בפסוק עצמו כבר נאמר: "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך"?
ב. עוד יש להבין, מדוע באמת, הצריכה התורה פסוק מיוחד ללמדנו שצריך למנות שופטים ושוטרים בכל שעריך. מדוע לא למדו העניין מסברא? (כמאמר המשנה באבות (ג.ב) "אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו")
ג. ולא תקח שוחד כי השוחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים (טז.יט)
יל"ע, מדוע נאסר על אותו דיין צדיק, שלא ייקח שוחד אף כאשר כבר הכריע בעצמו לפסוק את הדין ואף כאשר איננו יודע מנתינת השוחד, ופוסלים את דינו בשל כך שמא עיוות את הדין?
ד. על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל (יז.יא)
פירש רש"י – "ימין ושמאל"- אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין, וכל שכן כשאומר לך על ימין ימין ועל שמאל שמאל.
ויש לתמוה, מדוע אף כאשר מורה החכם "על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין" יש לשמוע לדבריו, הרי טועה הוא!?
ה. רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה וכו'. ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו וכסף וזהב לא ירבה לו מאד (יז.טז-יז)
איתא בסנהדרין (כא:) – ואמר ר' יצחק: בשעה שנשא שלמה את בת פרעה, ירד גבריאל ונעץ קנה בים והעלה שירטון, ועליו נבנה כרך גדול שברומי.
ואמר ר' יצחק: מפני מה לא נתגלו טעמי תורה? שהרי שתי מקראות נתגלו טעמן ונכשל בהן גדול העולם. כתיב: "לא ירבה לו נשים", אמר שלמה: אני ארבה ולא אסור, וכתיב: "ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו". וכתיב: "לא ירבה לו סוסים", ואמר שלמה: אני ארבה ולא אשיב, וכתיב: "ותצא מרכבה ממצרים בשש וכו'".
ויש להבין, מדוע מעשים אלו נחשבו לשלמה חטאים כ"כ חמורים, הרי ראה הוא את טעמי המצוות, וסבר כי בו לא שייך טעמים אלו?
ו. עוד יל"ע, מדוע אף נענש כ"כ בחומרה, שמכח חטאו עלה שירטונה של ארץ רומי הרשעה?
ז. תמים תהיה עם ה' אלקיך (יח.יג)
פירש רש"י – התהלך עמו בתמימות ותצפה לו, ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות, ואז תהיה עמו ולחלקו.
וצריך להבין, מדוע באמת אסור לחקור אחר דרכיו הטובות והישרות אשר עושה עימנו ה' יתברך?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }
יבואר ע"פ יסודו של הגר"ח שמואלביץ זצ"ל בספרו שיחות מוסר (מאמר עח) בעניין עבודת ה' כעבד. וז"ל – שבזמן שאדם מקיים מצוה שיודע בה טעם, עדיין לא נתברר שהוא מוכן ומזומן לקיים את מצות בוראו משום שהיא מצות בוראו, כי יתכן שאינו מקיימה אלא משום הכרע הדעת, ורק קיום מצוה בלא טעם יעיד על הצדקת האמונה והסכמת הנפש לקיים כל רצונות הבורא ית'. וכו'
שכל עיקר עבודת האדם היא שיהיה "עבד" לקונו, עבד שאין לו אלא מצות רבו, ובל ילך אדם אחר "חשבונות רבים" ואפילו הם חשבונות של כבוד שמים, שאם הוא עושה כן כבר אינו עבד אלא בן חורין העושה על דעת עצמו.
וכן א"ל ישעיהו הנביא לחזקיהו המלך, "בהדי כבשי דרחמנא למה לך, מאי דמיפקדת איבעי לך למיעבד ומאי דניחא קמיה קודשא בריך הוא לעביד" (ברכות י א) – כלומר, אל לך לשקול את הדבר על פי דעתך אלא עשה מה שנצטוית, ואם משום כבוד שמים, "מאי דניחא קמיה קוב"ה לעביד", אין לך לדאוג עבורו, כביכול. עכ"ל.
כ"כ יש להוסיף את דברי הגר"ש גנצפריד זצ"ל בספרו אפריון [פר' חוקת] בעניין החובה לקיום המצוות כגזירת מלך. וז"ל – במשך הדורות קמו כופרים רבים אשר טעו והטעו אחרים בחושבם שהשכילו למצוא טעמים למצוות. על פי הבנתם המוטעית הגיעו למסקנות אפיקורסיות בדבר התאמת חוקי התורה ומצוותיה לרוח הזמן והמקום רח"ל.
דיני פרה אדומה גודרים גדר בפני רוח פרצים ועוועים זו. חוקיה מלמדים שטעמי המצוות מכוסים מאתנו, ואפילו נדמה לנו לעתים שיודעים אנו אותם, אסור לנו לסמוך על הבנתנו.
חובתנו היא לקיים את המצוות כגזירת מלך. כי כך הוא רצונו יתברך – שנקיים מצוותיו בתמימות ללא חשבונות והרהורים, כמו שנאמר: "תמים תהיה עם ה' אלקיך". עכ"ל.
א"כ מבואר – כי מחובתנו לשמור את מצוות ה' "כעבדים"- כגזירת מלך, ללא שום "חשבונות" או נתינת טעמים למצוות התורה. אשר הינם אפיקורסות וטעות במציאת טעמים למצוות ה' יתברך.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}
הקושיות א' וב' מתורצות – על אף כי מצד השכל הישר וההגיון הפשוט, צריך להעמיד שופטים ושוטרים כדי שיהיה סדר ומשטר. באו חז"ל ללמדנו, כי סיבת מינוי השופטים והשוטרים לא תהא מצד השכל וההגיון, אלא אך ורק בגלל שהתורה הקדושה צוותנו על כך – כגזירת מלך, ללא נתינת סיבה – כך היא עבודת ה' בכל.
לפ"ז גם הקושיא השלישית מתורצת – על אף שכבר הכריע הדיין בליבו לפסוק את הדין, ועל אף שאין הדיין יודע מעניין נתינת השוחד. מ"מ, אותו דיין צדיק וישר אסור בלקיחת השוחד ונפסל דינו בשל כך, מפני שהתורה קבעה "לא תקח שוחד", ציווי כגזירת מלך – ללא נתינת טעמים.
לפ"ז גם הקושיא הרביעית מתורצת – אף אם נראה כי טועה החכם ואומר: על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין – לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך. מפני שצריך לעבוד את ה' כגזירת מלך, ואם דעת החכם-דעת התורה שימין הוא שמאל וכו', אל לך לערער מאומה על דבריו. ואל לך לתת טעמים וסיבות למצוות ה' – לא תסור מכל אשר יורוך.
לפ"ז גם הקושיות ה' וו' מתורצות – סבר שלמה המלך, כי נתינת טעמי המצוות גבי מצות "לא ירבה לו נשים", "ולא ירבה לו סוסים פן יסור לבבו", הינה כדי שמלך צדיק אשר אין חשש שיסור לבבו – יהיה מותר באיסורים אלו.
אך טעה שלמה [לפי דרגתו] ביסוד גדול זה בעבודת ה' כעבד, באי הבינו כי כל עבודת ה' הינה כגזירת מלך – ללא נתינת טעמים. וע"כ לא היה לו לעבור על איסורים אלו, אף אם לכאורה טעמי האיסורים אינם שייכים בו.
לכן, נסתבב שחטא שלמה בחטאים אלו, ואף נענש בחומרה, שמכוחו עלה שירטונה של רומי הרשעה. ללמדנו יסוד חשוב זה, כי כל עבודת ה' חייבת להיות כגזירת מלך – ללא נתינת טעמים.
ולפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – "תמים תהיה עם ה' אלקיך"- ואל תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות. כי כל דרכי ה' טובות וישרות הן בתכלית, וחייב האדם לעבוד את ה' כגזירת מלך ללא נתינת טעמים בעבודת ה', כי הרי כל דרכי ה' גזירות הן.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5