סעי' ח' – המשתין, לא יתפלל עד שישהה כדי הלוך ד"א, משום ניצוצות; והמתפלל לא ישתין עד שישהה כדי הילוך ד"א, שכל ד"א תפלתו שגורה בפיו ורחושי מרחשין שפוותיה. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור גרסינן במגילה דף כז: המשתין לא יתפלל עד שישהה כדי הילוך ד"א משום ניצוצות והמתפלל לא ישתין עד שישהה כדי הילוך ד"א שכל ד"א תפלתו שגורה לו בפיו ורחושי מרחשן שפוותיה. וכתב הב"י שכך כתבו הרי"ף והרא"ש בברכות בפרק מי שמתו. וכ"פ מרן המשתין, לא יתפלל עד שישהה כדי הלוך ד"א, משום … להמשך קריאה

אמור יום ראשון תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה: כא (א) וַיּ&#1444ֹאמֶר יְהוָֹה&#1433 אֶל-מֹשֶׁ&#1428ה אֱמ&#1445ֹר אֶל-הַכֹּֽהֲנִ&#1430ים בְּנֵ&#1443י אַֽהֲר&#1425ֹן וְאָֽמַרְתָּ&#1443 אֲלֵהֶ&#1428ם לְנֶ&#1445פֶשׁ לֹֽא-יִטַּמָּ&#1430א בְּעַמָּֽיו: וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה אֱמַר לְכַהֲנַיָאבְּנֵי אַהֲרֹן וְתֵימַר לְהוֹן עַלמִית לָא יִסְתָּאַב בְּעַמֵהּ: אמר אל הכהנים. אמר ואמרת, להזהיר גדולים על הקטנים: … להמשך קריאה

כתובים – תהילים – פרק ד – חק לישראל

——– (ד) וּדְע&#1431וּ כִּֽי-הִפְלָ&#1443ה יְ&#1453הוָה חָסִ&#1443יד ל&#1425וֹ יְהוָ&#1445ה יִ&#1437שְׁמַ&#1431ע בְּקָרְאִ&#1445י אֵלָֽיו: וִידַעוּן אֲרוּם פָּרִישׁ יְיָ זַכָּאָהלֵיהּ יְיָ יְקַבֵּל צְלוֹתֵיהּ דְדָוִדבְּמִקְרֵי לְוָתֵיהּ: הפלה . הבדיל : (ה) רִגְז&#1431וּ וְֽאַל-תֶּ&#1451חֱטָ&#1445אוּ אִמְר&#1443וּ בִ&#1453לְבַבְכֶם עַֽל-מִשְׁכַּבְכֶ&#1431ם וְדֹ&#1443מּוּ סֶֽלָה: זְעוּ מִנֵיהּ וְלָא תֶחֱטוּן אִמְרֵיבָעוּתְכוֹן בְפוּמְכוֹן וְשֵׁילַתְכוֹן בִּלְבַבְכוֹן וְצַלוּעַל שִׁווּיֵכוֹן וְאִדְכַּרוּ יוֹם מִיתוּתָאלְעָלְמִין: רגזו . חרדו מלפני הקב"ה ואל תחטאו : אמרו … להמשך קריאה

סימן שלד – דיני דלקה בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שלד – דיני דלקה בשבת א נָפְלָה דְּלֵקָה בְּשַׁבָּת, אִם הוּא בַּלַּיְלָה קֹדֶם סְעֻדָּה, יָכוֹל לְהַצִּיל כְּדֵי מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת, הָרָאוּי לְאָדָם, לְאָדָם, וְהָרָאוּי לִבְהֵמָה, לִבְהֵמָה; וּבְשַׁחֲרִית, מְזוֹן שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת; וּבְמִנְחָה, מְזוֹן סְעֻדָּה אַחַת. וְדַוְקָא בְּנֵי הַבַּיִת שֶׁהַדְּלֵקָה בּוֹ לֹא יַצִּילוּ יוֹתֵר, מִשּׁוּם דְּאִיכָּא א לְמֵיחַשׁ שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁטְּרוּדִים בְּהַצָּלָה יִשְׁכְּחוּ הַשַּׁבָּת וִיכַבּוּ; אֲבָל בָּתִּים … להמשך קריאה

פֶּרֶק שֵׁנִי [רסא] – ספר מנורת המאור עם פירוש

כָּל הַכּוֹפֵר בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים אוֹ בְּאֶחָד מִכָּל הַנִּסִּים הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה כְּאִלּוּ כּוֹפֵר בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ וְאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, כִּדְגָרְסִינָן בְּרֵישׁ פֶּרֶק חֵלֶק (סנהדרין צ, א): תָּנוּ רַבָּנָן: אֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא: הָאוֹמֵר אֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה, לְפִיכָךְ אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, לְפִי שֶׁמִּדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא … להמשך קריאה

הַכְּלָל הַשְּׁלִישִׁי: בְּפִלְפּוּל הַחָכְמָה – ספר מנורת המאור עם פירוש

(((וְנֶחְלָק לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים: הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן, בְּיִרְאָה; הַשֵּׁנִי, בְּאַהֲבָה; הַשְּׁלִישִׁי, בַּזְּמַן הָרָאוּי.))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר … להמשך קריאה

הַאִם הַיּוֹם בְּיָמֵינוּ נִתָּן לִנְהֹג בְּקַנָּאוּת, וְהָכֵיצַד?

——– על פי המבואר שגדר קנאות הוא למסור נפש עד כדי סכנת פרנסה או חיים עבור כבוד שמים, הרי שמושג קנאות בהחלט שייך גם בימינו, וכגון שהאדם נוהג בשמירת העיניים כראוי, וכן בשמירת הלשון כראוי, ובכך הנהו מאוס על בני חברתו או משפחתו להיותו נחשב כקיצוני ועם כל זה הוא נפשו על כל הבזיונות והאיומים … להמשך קריאה

סימן תלב – דיני ברכת הבדיקה – ערוך השולחן

——– א וקודם שיתחיל לבדוק – יברך, כמו שמברכין על כל המצות. ובכאן יש מצות עשה דאורייתא ד"אך ביום הראשון תשביתו…", ומצות עשה דרבנן שתקנו לבדוק אור לארבעה עשר. והמצות נמשכה מן הבדיקה עד למחר אחר הביעור. והברכה הוא: ברוך… אשר קדשנו במצוותיו וצונו על ביעור חמץ". ואם בירך "לבער חמץ" – יצא, אלא דלכתחילה … להמשך קריאה

שליח ציבור שהפסיק בחזרה

——– שליח ציבור שלא חש בטוב ואינו יכול להמשיך, יעלה אחר תחתיו. ומהיכן יתחיל? אם הפסיק הראשון בברכות האמצעיות, מתחיל השני מתחלת הברכה שפסק זה. כגון, אם אמר ותן טל ומטר לברכה, והפסיק, חוזר השני ל"ברך עלינו". ואם הפסיק בשלוש ברכות האחרונות, חוזר לברכת רצה. ואם הפסיק בשתי הברכות הראשונות, חוזר לראש התפילה. ובברכת אתה … להמשך קריאה

מַהֵם מַפְסִידֵי הָאֱמוּנָה?

——– לְשׁוֹן הַחֲזוֹן אִישׁ: מִדַּת הָאֱמוּנָה הִיא נְטִיָּה דַּקָּה מֵעֲדִינוּת הַנֶּפֶשׁ, הֲרֵי שֶׁהָאֱמוּנָה הִיא דָּבָר עָדִין מְאֹד, וּבְנָקֵל יָכוֹל הָאָדָם חָלִילָה לְהֵחָשֵׁב כַּחֲסַר אֱמוּנָה, מַפְסִידִים רַבִּים מְצוּיִים לְהַחְלִישׁ לָאָדָם אֶת אֱמוּנָתוֹ, אוּלָם יֶשְׁנָם מַפְסִידִים שֶׁבְּכֹחָם לְהַפְסִיד אֶת הָאָדָם לְגַמְרֵי מֵאֱמוּנָתוֹ וּבְעֶצֶם לְרֹב עֲדִינוּת הָאֱמוּנָה – כָּל חֵטְא וְעָווֹן כְּבָר יוֹצֵר צִנּוּן בָּאֱמוּנָה בְּמִדַּת מָה וְנִמְנֶה … להמשך קריאה

פְּעָמִים שֶׁחָשׁ הָאָדָם כַּאֲשֶׁר עֲבוֹדַת ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ, מִין בֶּהָלָה, וְהוּא שֶׁמָּא מַמְרִיא הוּא לִדְרָגוֹת לְמַעְלָה מֵהַשָּׂגָתוֹ וּמִי יוֹדֵעַ לְהֵיכָן יַגִּיעַ בְּקֶצֶב מָהִיר כָּזֶה, וְשֶׁמָּא יִפֹּל מְהֵרָה, וּמִפְּנֵי שֶׁדַּעְתּוֹ לֹא תּוּכַל לִסְבֹּל רַחְפָנוּת שֶׁכָּזוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת נַפְשׁוֹ לְהַמְשִׁיךְ אוֹ לָשׁוּב לְאָחוֹר?

——– יש לדעת, כל החשש מפני התקדמות מהירה בעבודת ה' ושלא בהדרגה, הוא רק כאשר האדם מאמץ עצמו למעלה מכוחו, הן במעשה, שעושה מעשי פרישות וסגפנות או התמדה למעלה מכוחותיו, ואינו חושש לגופו שכלה ונשבר, אלא ממשיך לענות נפשו, זהו הסכנה שבעליה המהירה ללא הדרגה נכונה כפי כוחותיו. אולם כאשר מן השמים נשלח לאדם התעוררות … להמשך קריאה

חטא הרבים תלוי בי – אפיקי אליהו על התורה

——– א. שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך וכו' ושפטו את העם משפט צדק (טז.יח) יש לדקדק, דתיבת "לך" מיותרת היא! ב. לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה' אלקיך אשר תעשה לך (טז.כא) איתא בסנהדרין (ז:) – כל המעמיד דיין שאינו הגון, כאילו נטע אשרה. ובמקום שיש תלמיד חכם כאילו בנאו אצל … להמשך קריאה

זמן סעודה רביעית

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– טוב ונכון לאכול סעודה רביעית מוקדם, כדי שיהיה ניכר שמלוה את השבת בסעודה. ולכתחילה יאכל עד ארבע שעות, או עד חצות הלילה, ואם לא אכל עד אז, אף אם הלך לישון, יקום ויאכל עד עמוד השחר. (שבת ב תמא, תמט) האוכל סעודה שלישית והגיע צאת הכוכבים, ואכל עוד … להמשך קריאה

ב. קודם החטא – יצרו של האדם לגוררו לחטא

——– ישנם ב' אופנים בהם מחליש היצר דעתו של אדם להדיחו לגמרי מדרך ה'. אופן האחד הוא: קודם החטא – לגרור אותו לחטא. ואופן השני: לאחר החטא – לייאשו מלקום מחדש. ונבארם אחד לאחד. פעמים רבות שבחור הלומד בישיבה נשבר בלימודו, או מחוסר חשק או מחמת שאינו מספיק את קצב הלימוד בכמות או באיכות, לבחור … להמשך קריאה

חמץ או מצה

——– "לא תשחט על חמץ דם זבחי". ופרש"י: "לא תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים". כשמתבוננים בדין חמץ ישנה נקודה שונה מאשר בשאר המצוות. מצינו מצוות רבות שמחויב בהם אדם, אולם אינם מותנים בסילוק דבר מהבית. למשל, אדם חייב בד' מינים, אולם קיום מצווה זו אינה תלויה בסוג החפצים בביתו, וכנגדם יש מצות של סילוק … להמשך קריאה

סעי' ט' – הרוקק לא יתפלל עד שישהה ד"א; המתפלל לא ירוק עד שישהה ד"א. ודוקא לרצונו, אבל אם נזדמן לו רוק, מותר. – ספר מנחת שי

——– עוד כתב הטור מירושלמי מגילה פ"ג ה"א הרוקק לא יתפלל עד שישהה ד' אמות המתפלל לא ירוק עד שישהה ד"א: וכתב הב"י שכ"כ רבינו יונה בברכות יד. מדפי הרי"ף ד"ה אי. וכתב עוד דוקא לרצונו אבל אם נזדמן לו רוק מותר. וכ"פ מרן הרוקק לא יתפלל עד שישהה ד"א; המתפלל לא ירוק עד שישהה … להמשך קריאה

סימן שלה – דין חבית שנשברה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שלה – דין חבית שנשברה א חָבִית שֶׁנִּשְׁבְּרָה, א מַצִּילִין מִמֶּנָּה מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת אֲפִלּוּ בְּכֵלִים הַרְבֵּה, דְּאִלּוּ בִּכְלִי אֶחָד אֲפִלּוּ מַחֲזִיק מֵאָה סְעֻדּוֹת מַצִּיל. וְאוֹמֵר לַאֲחֵרִים: בּוֹאוּ וְהַצִּילוּ לָכֶם; וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִסְפֹּג, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יָשִׂים הַסְפוֹג בִּמְקוֹם הַיַּיִן לַחֲזֹר וּלְהַטִּיפוֹ, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִסְחֹט. וַאֲפִלּוּ אִם יֵשׁ לוֹ בֵּית אֲחִיזָה, דְּלֵיכָּא חֲשַׁשׁ סְחִיטָה, אָסוּר, … להמשך קריאה

ע – מי שגדול יותר, צריך לבקש מבקשו ברחוק מקום יותר – קיצור ליקוטי מוהר"ן

כָּל מִי שֶׁגָּדוֹל יוֹתֵר צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מְבֻקָּשׁוֹ בְּרִחוּק מָקוֹם יוֹתֵר. וְעַל כֵּן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁהָיָה גָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד הָיָה צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה מִמִּדְיָן כִּי מְבֻקָּשׁוֹ הָיָה רָחוֹק מֵחֲמַת גְּדֻלָתוֹ: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון … להמשך קריאה

נביאים – יחזקאל – פרק מד – חק לישראל

——– (טו) וְהַכֹּהֲנִ&#1448ים הַלְוִיִּ&#1436ם בְּנֵ&#1443י צָד&#1431וֹק אֲשֶׁ&#1448ר שָׁמְר&#1436וּ אֶת-מִשְׁמֶ&#1444רֶת מִקְדָּשִׁי&#1433 בִּתְע&#1444וֹת בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵל&#1433 מֵֽעָלַ&#1428י הֵ&#1435מָּה יִקְרְב&#1445וּ אֵלַ&#1430י לְשָֽׁרְתֵ&#1425נִי וְעָמְד&#1443וּ לְפָנַ&#1431י לְהַקְרִ&#1445יב לִי&#1433 חֵ&#1443לֶב וָדָ&#1428ם נְאֻ&#1430ם אֲדֹנָ&#1445י יְהוִֽה: וְכָהֲנַיָּא לֵוָאֵי בְּנֵי צָדוֹק דִּינְטַרוּ יַת מַטְּרַת מַקְדְּשִׁי בְּמִטְעֵיבְּנֵי יִשְּׂרָאֵל מִבָּתַר פָלְחָנִי אִינוּןיִתְקָרְבוּן לְפוּלְחָנִי לְשַׁמָּשָׁא קֳדָמַי וִישַׁמְּשׁוּןעַל מַדְבְּחִי לְקָרָבָא קֳדָמַי תְּרַבוְדַם נִכְסַת קוּדְשִׁין אֲמַר יְיָאֱלֹהִים: והכהנים הלוים . משבט … להמשך קריאה

משנה שביעית פרק ח – חק לישראל

——– א. כְּלָל גָּדוֹל אָמְרוּ בַּשְּׁבִיעִית. כָּל הַמְיֻחָד לְמַאֲכַל אָדָם, אֵין עוֹשִׂין מִמֶּנּוּ מְלוּגְמָא לָאָדָם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לַבְּהֵמָה. וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְיֻחָד לְמַאֲכַל אָדָם, עוֹשִׂין מִמֶּנּוּ מְלוּגְמָא לָאָדָם, אֲבָל לֹא לַבְּהֵמָה. וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְיֻחָד לֹא לְמַאֲכַל אָדָם וְלֹא לְמַאֲכַל בְּהֵמָה, חִשַּׁב עָלָיו לְמַאֲכַל אָדָם וּלְמַאֲכַל בְּהֵמָה, נוֹתְנִין עָלָיו חֻמְרֵי אָדָם וְחֻמְרֵי בְהֵמָה. חִשַּׁב עָלָיו לְעֵצִים, … להמשך קריאה

בְּנֵבֶל עָשֹוֹר אֲזַמְּרָה לָּךְ – דובב שפתי ישנים

——– ד', מ"ז: מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כָּל הַבָּא לַעֲבֹד עֲבֹדַת עֲבֹדָה וַעֲבֹדַת מַשָּׂא בְּאֹהֶל מוֹעֵד. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((ערכין י"א ע"א.))) "עֲבֹדַת עֲבֹדָה" הִיא הַשִּׁיר בִּמְצִלְתַּיִם וְכִנּוֹרוֹת, שֶׁהִיא עֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה אַחֶרֶת. *(((ראה כסף משנה על הרמב"ם (בהלכות כלי המקדש) שכתב ששירה היא חכמה גדולה, וצריכה לימוד המוסיק"א. וידוע שכל אחד … להמשך קריאה

שבת – ספר פלא יועץ

ידוע הוא מעלות שמירת שבת כהלכתו כי רבו, שהרי אמרו רבותינו זכרונם לברכה (שבת קיח, ב) כל השומר שבת כהלכתו אפלו עובד עבודה זרה כאנוש מוחלין לו. ועוד אמרו (שם) שאלמלא שמרו ישראל שתי שבתות כהלכתן היו נגאלין. ואמרו עוד (שמות רבה כה יב מדרש תהלים צה), ששקולה שמירת שבת ככל התורה כלה. ובמדרש (ויקרא … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק יז – חק לישראל

——– (כב) לֵ&#1443ב שָׂ&#1453מֵחַ יֵיטִ&#1443ב גֵּהָ&#1425ה וְר&#1445וּחַ נְ&#1437כֵאָ&#1431ה תְּיַבֶּשׁ-גָּֽרֶם: לִבָּא חָדְיָא מַשְׁפִּיר גּוּפָא וְרוּחָארְכִיכְתָּא מְיַבְּשָׁא גַּרְמָא: לב שמח ייטיב גהה . כשהאדם שמח בחלקו פניו מאירין : (כג) שֹׁ&#1443חַד מֵ&#1453חֵיק רָשָׁ&#1443ע יִקָּ&#1425ח לְ&#1437הַטּ&#1431וֹת אָרְח&#1445וֹת מִשְׁפָּֽט: שׁוּחֲדָא מִן עוּבָא יִסַב רַשִׁיעָאלְמִצְלֵי אָרְחָא דְדִינָא: שוחד מחק רשע יקח . הקב"ה מקבל דברי הכנעה ופיוס מחק הרשעי' כלומר … להמשך קריאה

שנו. שלא לשנות הקדשים מקרבן לקרבן. – ספר החינוך

שלא לשנות הקדשים מקרבן לקרבן, כגון שנחזיר השלמים אשם, או האשם שנחזירהו חטאת בזה והדומה לו יש בו לאו, ועל דבר זה נאמר בכאן בבכור (ויקרא כז בו), לא יקדיש איש אתו, כלומר שלא יעשה הבכור, לא עולה ולא שלמים ולא קרבן אחר. ובאה הקבלה דלאו דוקא בבכור הקפיד הכתוב, דהוא הדין לכל הקדש מזבח, … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ק-י

——– [מלכים א פרק-ו-כו]&nbsp קוֹמַת הַכְּרוּב הָאֶחָד עֶשֶׂר בָּאַמָּה וְכֵן הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי: [ישעיה פרק-כג-טז]&nbsp קְחִי כִנּוֹר סֹבִּי עִיר זוֹנָה נִשְׁכָּחָה הֵיטִיבִי נַגֵּן הַרְבִּי שִׁיר לְמַעַן תִּזָּכֵרִי: [ישעיה פרק-מו-יג]&nbsp קֵרַבְתִּי צִדְקָתִי לֹא תִרְחָק וּתְשׁוּעָתִי לֹא תְאַחֵר וְנָתַתִּי בְצִיּוֹן תְּשׁוּעָה לְיִשְׂרָאֵל תִּפְאַרְתִּי: [ישעיה פרק-נ-ח]&nbsp קָרוֹב מַצְדִּיקִי מִי יָרִיב אִתִּי נַעַמְדָה יָּחַד מִי בַעַל מִשְׁפָּטִי יִגַּשׁ אֵלָי: [ירמיה … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק ז – חק לישראל

——– (ח) עֹבֵ&#1443ר בַּ&#1453שּׁוּק אֵ&#1443צֶל פִּנָּ&#1425הּ וְדֶ&#1430רֶךְ בֵּיתָ&#1443הּ יִצְעָֽד: עָבֵר בְּשׁוּקָא לִקְבֵל פִּנְתָהּ וּבְאָרְחָאדְבַיְתָהּ מְהַלֵּךְ: אצל פנה . פנה של זונה ועבודת גילולים : (ט) בְּנֶֽשֶׁף-בְּעֶ&#1445רֶב י&#1425וֹם בְּאִישׁ&#1445וֹן לַ&#1437&#1431יְלָה וַאֲפֵלָֽה: בְּרַמְשָׁא בְּמַעֲרַב יוֹמָא בַחֲשׁוֹכָא דְלֵילְיָאוּבַחֲכִירָה: (י) וְהִנֵּ&#1443ה אִ&#1453שָּׁה לִקְרָאת&#1425וֹ שִׁ&#1445ית ז&#1437וֹנָ&#1431ה וּנְצֻ&#1445רַת לֵֽב: וְהָא אִתְּתָא לְעוּרְעֵיהּ בְּאַסְכְּמָא דְזַנְיְתָאדְמַפְרְדָא לִבָּא דְעֻלֵימֵי: והנה אשה . כמשמעה , … להמשך קריאה

דילוג לתוכן