——–
א. ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה (יא.כו)
יש לדקדק, כיצד שינה הפסוק בלשונו, דפתח בלשון יחיד "ראה", אך שינה לבסוף באומרו "לפניכם"- בלשון רבים?
ב. והיה המקום אשר יבחר ה' אלקיכם בו לשכן שמו שם שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם עולותיכם וזבחיכם מעשרותיכם ותרמת ידכם וכו' (יב.יא)
איתא בברכות (סג.) – כל שיש לו תרומות ומעשרות ואינו נותנן לכהן, סוף נצרך לכהן על ידי אשתו וכו'.
ויל"ע, מדוע צריכה האישה לסבול רק מפני שבעלה חטא בעיכוב המעשרות?
ג. כי יקום בקרבך נביא או חולם חלום (יג.ב)
איתא בבעל הטורים – "בקרבך"- בגימטריה "זו האשה".
ויש להבין, מה בא בעל הטורים ללמדנו בחידושו כי "בקרבך" הינו בגימטריה "זו האשה"?
ד. עוד יש להבין, מה שייכות ישנה בין תיבת "בקרבך" לעניין "אשה"?
ה. לא תשמע אל דברי הנביא ההוא או אל חולם החלום ההוא כי מנסה ה' אלקיכם אתכם לדעת הישכם וכו' (יג.ד)
יש לדקדק, כיצד שינה הפסוק בלשונו, דפתח בלשון יחיד "לא תשמע", אך שינה לבסוף באומרו: "ה' אלקיכם אתכם לדעת הישכם"- בלשון רבים?
ו. או בתך או אשת חיקך וכו' (יג.ז)
צ"ב, מדוע קרא הפסוק לאשתו "אשת חקיך", מדוע לא קראה בפשטות "אשתך"?
ז. די מחסורו אשר יחסר לו (טו.ח)
פירש רש"י – "לו"- זו אשה, וכן הוא אומר אעשה לו עזר כנגדו.
ויש להבין, כיצד דורש הרש"י מתיבת "לו" שבלשון זכר לעניין אישה. הרי לא כתוב "לה" אלא "לו"?
ח. עוד צריך להבין, מה שייך הכא הלימוד מן הפסוק "אעשה לו עזר כנגדו"?
ט. ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך (טז.יד)
יש לדקדק, מדוע לא הוסיף קרא גם כן "ואשתך"?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ יסודו של המשגיח הג"ר ירוחם ממיר זצ"ל בספרו דעת תורה [שמות ביאורים עמ' רעח] וז"ל – וענין זה של השתלשלות הבריאה, מתחילת האצילות עד אחרית העולמות, אמנם הוא סוד כל הבריאה וקיומה, והיא אמנם חכמה גדולה ורבה, אשר רק אדה"ר אשר חכמתו מרובה מן המלאכים, הוא לבדו ידע התייחסות כל דבר לרעהו ואיך להכיר בזה מהותם וצורתם ולהגדירם בשם.
כשאדה"ר אמר (בראשית ב.כג) "זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת", אל נדמה כי זה דבר פשוט, חכמה עמוקה מחכמת סוד ההשתלשלות מונח בזה, היינו להודיע כי השתלשלות האשה היא מאיש, ואשר אמנם רק אדם ידע מזה. עכ"ל.
ויש להוסיף את דברי הג"ר חיים ויטל בעניין זה, ואל"ד – צריכים בני הזוג לדעת – כי בעל ואישה הינם נשמה אחת ממש, נשמה אשר התחלקה קודם לידתם לשני חלקים אחד הפך לדיכרא – זכר, והשני – לנוקבא, הזכר הוא הנותן והנקבה היא המקבלת.
ולכשינשאו יחד יהיה האיחוד אף בעוה"ז, של שתי הנשמות אשר בעצם הינם נשמה אחת רק בשני גופים.
ממילא, כאשר אחד מבני הזוג פגום מכח השתלשלות הקשר בין בני הזוג, פגם באחד ודאי יהיה ניכר ואף יוכל להיוולד בבן הזוג האחר, לכן כאשר הבעל אינו מנוקה מעוון אין צורך בבדיקת המים, שהרי פגם הבעל מגלה על פגם האישה – החלק השני בנשמה המשותפת.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }
הקושיא הראשונה מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, כי "ראה"- פעמים שהיחיד יכול להשפיע על רבים -"לפניכם". כי כאשר אחד מבני הזוג עושה מעשה מצווה או עבירה, משפיע הוא בשורש נשמתו לא רק על עצמו, אלא אף על בן או בת הזוג האחר מכח היותם קשורים בשורש נשמתם.
לפ"ז גם הקושיא השנייה מתורצת – נענשת האישה לבא לביהמ"ק, מפני שבעלה חטא בעיכוב הבאת המעשרות לביהמ"ק. כי מכח הקשר הישיר אשר ישנו בין נשמות האיש והאישה, בהיות שניהם שורש נשמה אחת. לכן ממילא כאשר בן הזוג האחד פוגם בחטא, השפעת הרעה תושפע גם על הצד האחר – האישה הבאה משורש נשמת האיש – בחטאה במעילה בבעלה.
לפ"ז גם הקושיות ג' וד' מתורצת – רצה הבעל הטורים ללמדנו, כי כאשר חוטא האדם, אין חטאו משפיע עליו בלבד – "בקרבך". אלא אף על אשתו, שהרי "אשתו כגופו" בקשר נשמתי ישיר. לזה חידש בעל הטורים כי "בקרבך"- בגימטריה "זו האישה".
לפ"ז גם הקושיא החמישית מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, כי "לא תשמע"- פעמים שהיחיד יכול להשפיע על הרבים – כי מנסה ה' "אלקיכם" "אתכם" לדעת "הישכם"- כאשר אחד מבני הזוג פוגם בחטא, השפעת הפגם ופעמים גם הרעה תשפיע אף על בן או בת הזוג האחר, מחמת היותם קשורים בשורש נשמתם.
לפ"ז גם הקושיא השישית מתורצת – נקטה התורה דווקא לשון "אשת חיקך" ולא "אשתך" בפשטות, כדי ללמדנו את יסוד "אשתו כגופו", בהיות האדם צריך לדעת כי אשתו הינה חלק ממנו בשורש נשמתם "כחיקך"- חלק מגופך הרוחני.
לפ"ז גם הקושיות ז' וח' מתורצות – בא הרש"י ללמדנו, כי כשהתורה אומרת "לו", אין כלול בזה רק "האיש", אלא ידע האדם כי אשתו כגופו, וכשכתוב "לו" הכוונה גם כן "לה", וצריך האיש להרגיש כי די מחסורו אשר יחסר "לה" הינו חיסרון ש"לו" עצמו, שהרי אשתו כגופו.
זהו היסוד הנלמד מהפסוק "אעשה לו עזר כנגדו", היינו, שהאישה הינה "כנגדו"- כמו נגדו. שווה היא לו ודומה לו, שהרי הינה חלק ממנו בשורש נשמתם. וזהו ממש היסוד של "די מחסורו אשר יחסר לו"- זו אשה.
ולפ"ז גם הקושיא התשיעית מתורצת – לא הוסיפה התורה לפרט בקרא אף את "אשתך". ללמדנו, כי "אשתו כגופו" והינה חלק ממנו, וממילא נכללת היא כבר ב"ושמחת בחגך" בהיותה כלולה בחלק ה"אתה" בשורש נשמתם.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5