——–
לעולם יתפלל אדם קדם שיחלה – שאלמלי חלה כבר, אומרים לו: הבא זכות והפטר. (גמרא ברכות)
במדרש רבה (פ' ברכה פ' יא) מצינו מאמר מדהים, אמר רבי יוחנן: עשר מיתות כתובות עליו על משה שימות בחוץ לארץ ולא יכנס לארץ ישראל, ודבר זה היה קל בעיניו של משה, שאמר: ישראל חטאו חטאות גדולות כמה פעמים, וכיון שבקשתי עליהם רחמים, מיד קבל ממני, אני שלא חטאתי מנעורי, לא כל שכן כשאתפלל על עצמי שיקבל ממני? וכיון שראה הקדוש ברוך הוא שקל הדבר בעיניו של משה, ואינו עומד בתפלה מיד – קפץ עליו ונשבע בשמו הגדול שלא יכנס לארץ ישראל, שנאמר (במדבר כ, יב) "לכן לא תביאו וגו' ", ואין לכן אלא שבועה, שנאמר (שמואל א' ג, יד): "ולכן נשבעתי לבית עלי". עד כאן לשונו.
והרי הדברים קל וחמר, אם משה רבנו שדחה את התפלה בשביל שסמך על רחמי ה' – וכשבזמנו יתפלל יענה, ולכך דחה את התפלה לעת מאחר יותר – נדחה, כל שכן אם דוחה אדם את התפלה לדבר אחרון כיון שסומך על גורמים טבעיים זולת ה' שתפלתו יכולה להדחות?
רואים מכאן, עד כמה צריך האדם להזדרז ולבקש רחמים ולהתפלל, ולא לדחות התפלה לדבר אחרון, שהרי מדרך האדם קדם כל הולך להתעסק בפתרונות טבעיים, ואחר כל ההשתדליות, בא גם לבית הכנסת להתפלל. אלא הדבר הראשון שחיב לעשות על כל צרה שלא תבוא, הוא לחטף התרופה הבדוקה – התפלה, ואחר כך להתעסק בדברים האחרים. כי מי לנו גדול ממשה רבנו, ובודאי לא דחה התפלה בגלל שחשב על פתרונות בדרד הטבע, רק עסק בדברי תורה, ובכל זאת קפץ עליו הקדוש ברוך הוא ונשבע. על אחת כמה וכמה כשאנו שוכחים את המושיע האמתי, וחיים בשלוה ובבטחון בדרכי הטבע, ודוחים התפלה, הרי שבכך חס וחלילה מאבדים אנו הזכות של תפלה, ולא תועיל אחר כך שוב, כמובא בילקוט (תהלים קלז) על הפסוק: "על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו", שענה ירמיה ואמר להם: מעיד אני עלי שמים וארץ, שאלו בכיתם בכיה אחת עד שאתם בציון – לא גליתם. שהכונה – כי אז, כשהתרה בהם שעתיד הקדוש ברוך הוא להחריב הבית המקדש, לא התפללו, ולכן אחרו את המועד.
מכאן, כמה יש להזהר לא להתעצל מלהתפלל על כל מה שצריך, ותמיד ירבה לבקש מה', אף שנראה שרחוק הרבה מסכנת הצרה והחלי. אלא, כיון שרואה שהתחילה הצרה, או שצפויה לבוא אליו, אף שעצם הסכנה עדין רחוקה, יתחיל בתפלה. ולא יחיה אדם בבטחון לומר: כשאצטרך לדבר בזמנו, אז אתפלל עליו. אלא, יזדרז על כל דבר אפלו שנים הרבה קדם, כמו שראינו כאן שהקפיד הקדוש ברוך הוא על משה שדחה את התפלה, והיה בטוח שיש עוד זמן להתפלל. וראה, שלא בטח משה על מעשיו הטובים וצדקותו, אלא בטח בה' שיקבל תפלתו. וזה לשון המדרש: אני שלא חטאתי מנעורי, לא כל שכן כשאתפלל על עצמי שיקבל ממני? כלומר, שבטח בה' שיקבל תפלתו, ובכל זאת הקפיד עליו הקדוש ברוך הוא על שדחה זה לזמן מאחר, ולא הפציר כבר ברגע הראשון כשצפה את הגזרה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
תפארת ישראל
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5