כוס ההבדלה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– לכתחילה יש להקפיד בדיני כוס ההבדלה ככל דיני כוס הקידוש, שתהיה הכוס שלימה, ולא יהיה היין פגום וכו', כמבואר לעיל בהלכות קידוש. (שבת ב תח. א תנא) אין לתת שלוש טיפות מים בכוס ההבדלה, כפי שנהוג לתת בקידוש. (האר"י ז"ל. שבת ב תז) אם יש לו רק רביעית … להמשך קריאה

סעי' ג' – יש אומרים שאסור להוציא אזכרה מפיו בראש מגולה, וי"א שיש למחות שלא ליכנס בביהכ"נ בגלוי הראש – ספר מנחת שי

——– כתב הטור ויכסה ראשו. וכתב הב"י הכל בו כתב בסימן י"א (ח.) כתב הר"ם שאינו אסור לילך בגילוי הראש כי מה שאמרו בפרק כל כתבי (שבת קיח:) תיתי לי דלא סגינא ד' אמות בגילוי הראש רצה לומר שזו מדת חסידות. וה"ר פרץ כתב שיש למחות שלא ליכנס בבית הכנסת בגילוי הראש. ורבינו ירוחם כתב … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר סדר היום דף פ"ט ע"ב יִבְכֶּה וְיִתְאַבֵל וְיֵּשֵׁב לֶעָפָר וְיִשְׁתּוֹמֵם עַל כָּכָה אֵיךְ בָּאוּ עַל יָדוֹ מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ עַד לְהַכְעִיס בָּהֶם לְבוֹרֵא עוֹלָם יוֹצֵר נִשְׁמָתוֹ וְעָשָׂה הָרַע בְּעֵינָיו בַּמֶּה יְקַדֵּם פָּנָיו וְאֵיךְ יְבַקֵּשׁ רְפוּאוֹת תְּעָלָה לְמָכָּתוֹ וּלְמַכְאוֹבָיו יִתּוּשׁ אָפֶל וְשָׁפֵל מְלָאוֹ לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת הֶפֶךְ רְצוֹן מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא … להמשך קריאה

הֵיאַךְ לַעֲמֹד בְּאַכְזָבַת הַפַּעַר הַגָּדוֹל שֶׁבֵּין הַשְּׁאִיפָה לַמַּעֲשֶׂה, הֵיאַךְ לֹא לְהִשָּׁבֵר כַּאֲשֶׁר הַתִּקְוָה וְהַיִּחוּל מִתְבַּדִּים? וּבִפְרָט כַּאֲשֶׁר הַמְּעִידוֹת וְהַנְּפִילוֹת מְנַת חֶלְקוֹ שֶׁל הָעוֹבֵד מִדֵּי פַּעַם.

——– העצה לכך להתחזק במדת הכניעה, דע, כל משבר ואכזבה יש בו מן הגאוה, ונבאר דברינו. זה שחשב ותכנן מראש לעשות מצוה מסוימת, ללמוד תורה בכמות ובאיכות, להתפלל בכוונה, ולבסוף לא עלה בידו יתכנו ב' התיחסויות לכך האחת חיובית והאחת שלילית ואלו הם: להתבייש או לזעום, ונבארם: האחד, להתבייש! הענו, כשרואה שלא הצליח ליישם את … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– משערי קדושה ח"ב שער ד' אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ כּוֹעֵס וְרוּחוֹ נְמוּכָה וּשְׁפָלָה הַרְבֵּה וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים נ"א) זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה אַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּאֲרִיךְ הַכֹּל וְנוֹשֵׂא הַכֹּל לִרְצוֹן בּוֹרְאוֹ וְעוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּשִׁירַיִים וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מיכה ז') נוֹשֵׂא עָוֹן וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לְמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְשִׁירַיִים אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁיָּשִׂים עַצְמוֹ עָפָר … להמשך קריאה

כי תבוא ליל שישי תורה – חק לישראל

——– צרוף יִהִוִהִ (ח) וְכָֽתַבְתָּ&#1443 עַל-הָֽאֲבָנִ&#1431ים אֶת-כָּל-דִּבְרֵ&#1435י הַתּוֹרָ&#1445ה הַזּ&#1430ֹאת בַּאֵ&#1445ר הֵיטֵֽב: (ס) וְתִכְתּוֹב עַל אַבְנַיָא יָת כָּלפִּתְגָמֵי אוֹרַיְתָא הָדָא פָּרַשׁ יָאוּת: באר היטב. בשבעים לשון: (ט) וַיְדַבֵּ&#1444ר מֹשֶׁה&#1433 וְהַכֹּֽהֲנִ&#1443ים הַֽלְוִיִּ&#1428ם אֶל כָּל-יִשְׂרָאֵ&#1430ל לֵאמ&#1425ֹר הַסְכֵּ&#1444ת | וּשְׁמַע&#1433 יִשְׂרָאֵ&#1428ל הַיּ&#1444וֹם הַזֶּה&#1433 נִהְיֵ&#1443יתָֽ לְעָ&#1428ם לַֽיהֹוָ&#1430ה אֱלֹהֶֽיךָ: וּמַלִיל מֹשֶׁה וְכָהֲנַיָא לֵוָאֵי לְכָליִשְׂרָאֵל לְמֵימָר אֲצֵית וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵליוֹמָא הָדֵין הֲוֵיתָא לְעַמָא … להמשך קריאה

בלק ליל שישי תורה – חק לישראל

——– צרוף יִהִוִהִ (כח) וַיִּפְתַּ&#1445ח יְהֹוָ&#1430ה אֶת-פִּ&#1443י הָֽאָת&#1425וֹן וַתּ&#1444ֹאמֶר לְבִלְעָם&#1433 מֶֽה-עָשִׂ&#1443יתִֽי לְךָ&#1428 כִּ&#1443י הִכִּיתָ&#1428נִי זֶ&#1430ה שָׁלֹ&#1445שׁ רְגָלִֽים: וּפְתַח יְיָ יַת פּוּמָא דַאֲתָּנָאוַאֲמָרַת לְבִּלְעָם מָה עֲבָדִית לָךְאֲרֵי מְחִיתַנִי דְנַן תְּלַת זִמְנִין: זה שלש רגלים. רמז לו אתה מבקש לעקור אמה החוגגת שלש רגלים בשנה: (כט) וַיּ&#1444ֹאמֶר בִּלְעָם&#1433 לָֽאָת&#1428וֹן כִּ&#1445י הִתְעַלַּ&#1430לְתְּ בִּ&#1425י ל&#1444וּ יֶשׁ-חֶ&#1448רֶב&#1433 בְּיָדִ&#1428י כִּ&#1445י עַתָּ&#1430ה … להמשך קריאה

רבים – ספר פלא יועץ

אמרו רבותינו זכרונם לברכה (תו"כ ויקרא כו ח): אינו דומה רבים העושים את המצות למועטים העושים את המצות, כי היא תתעלה, אם מצד שהן אל כביר לא ימאס (איוב ח כ), ואף אם יש בהם חוטאים, ויש שעושים את המצוה שלא בדחילו ורחימו ושלא כתקונה, עולה היא למעלה לרצון ולנחת רוח לפני אבינו שבשמים, ואם … להמשך קריאה

ט. פנימיות האדם בכח "ההרגשה" שלו, מתבטאת ביותר בעת בואו לנדור נדר

——– ומעתה נחזור לענין חומר איסור נדרים שפתחנו בו. נתבונן, אימתי בעיקר מתגלית פנימיותו של אדם, הלא כאשר בא הוא מנדבת לבו לה', מבלי שתהא חובה או כפייה עליו מאיזה צד שהוא, והוא ענין הנדר. ויש לראות עד כמה מועיל הנדר שנתחייב בו האדם מעצמו יותר ממה שהאדם מחוייב מצד התורה. הנה גבי יעקב אבינו … להמשך קריאה

שדמ. שלא נעבד בעבד עברי עבדת בזיון כמו עבדת כנעני. – ספר החינוך

שלא נעבד בעבד עברי בעבדה שיש בה בזיון גדול והכנעה שדרך לעבד כן בעבד כנעני. שנאמר (ויקרא כה לט) לא תעבד בו עבדת עבד. ואמרו זכרונם לברכה בספרא (בהר ז ב) בפרוש ענין זה. שלא יטל אחריך בלנשיא (בלונטיא) (עיין סהמצ"מ ל"ת רנז) והוא כלי של בגד קטן שעושין בני אדם לישב עליו בכל מקום … להמשך קריאה

אִם הָאֱמֶת כָּל כָּךְ בְּרוּרָה מַדּוּעַ "מִינוּת מַשְׁכָא"?

——– עַם יִשְׂרָאֵל חָטְאוּ בָּעֵגֶל לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה, וְהוּא פֶּלֶא, אֶלָּא יוֹדְעִים יִשְׂרָאֵל בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁאֵין בָּהּ מַמָּשׁ וְלֹא בִּקְּשׁוּ לְעָבְדָהּ אֶלָּא כְּדֵי לְהַתִּיר לָהֶם עֲרָיוֹת בְּפַרְהֶסְיָא (סנהדרין סג ע"א). אָדָם שֶׁתַּאֲווֹתָיו וּרְצוֹנוֹתָיו קוֹרְצוֹת לוֹ מוּל עֵינָיו – מִסְתַּנְוֵר הוּא מֵהֶם, מִתְעַוְּרִים עֵינָיו, מִתְטַפֵּשׁ שִׂכְלוֹ וּמְשַׁקֵּר הוּא אֶת עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי שְׁקָרִים לְטַהֵר אֶת הַשֶּׁרֶץ, … להמשך קריאה

הֵיאַךְ נִתָּן לְהִתְגַּבֵּר עַל מִדּוֹת כְּ"לֹא תַּחְמֹד" ו"לֹא תִּתְאַוֶּה", שֶׁהֵמָּה לָאוִים שֶׁבְּטֶבַע הַלֵּב?

——– בלאוין כעין אלו בלתי אפשרי לעבוד באופן ישיר, משום שהוא דומה לשן ששורשה רקוב, ומפני כך נראה בה הרקבון, והאדם מטפל בחיצוניות רקבון השן לצובעה יפה שלא תראה רקבונה, הלא טועה הוא, לפי שסיבת הרקבון הוא מהשורש, ועליו לטפל בשורש השן ולא בחיצוניותה. כן במידות אלו השורש רקוב אצל האדם ולכן הענפים המה רעים, … להמשך קריאה

חשיבות ומעלות דור עקבתא דמשיחא – תפארת ישראל

——– מובא בספר "עטרת צבי" (בפרשת שמות) וזה לשונו שם: ומחיבים אנחנו להאמין ולבטח בשם ה' אלקינוי ולהיות בתמימות באמונתו ברוך הוא, ולא לבקש עתידות, ואם יתמהמה – נחכה לו ברוך הוא, ולא יעזב אותנו אלקינו, ויזכר בריתו את אבותינו ואתנו בברית הר חורב וערבות מואב, יעודי כל הנביאים, ואנו מיחלים ומקוים כל שעה ורגע, … להמשך קריאה

אין לו יין

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אם אי אפשר להשיג יין, יבדיל על "חמר מדינה", [משקה משכר, כבירה לבנה, וודקה וכדומה,] וישתה רוב רביעית [41 גרם] בבת אחת. ואם קשה לו, ישתה כן בהפסקות קלות. אבל אין להבדיל על תה, קפה, חלב, מיץ תפוזים וכיוצא, שזו ברכה לבטלה, וגם לא יצא ידי חובת הבדלה. … להמשך קריאה

אנוס

——– מי שאנוס ואינו יכול להתפלל בציבור, כגון שהוא חולה, יכוון את תפלתו לשעה שהציבור מתפללים, דהיינו, שישער את הזמן שציבור מסויים מתחילים את תפילת העמידה, ויתחיל גם הוא את העמידה באותה שעה. (ה רמט) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד … להמשך קריאה

סימן שכג – דיני השאלה וקנין צרכי שבת והדחת הכלים ותקונן וטבילתן בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שכג – דיני השאלה וקנין צרכי שבת והדחת הכלים ותקונן וטבילתן בשבת א מֻתָּר לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ: מַלֵּא לִי כְּלִי זֶה, אֲפִלּוּ הוּא מְיֻחָד א לְמִדָּה; וְהָנֵי מִילֵי כְּשֶׁנּוֹטֵל הַלּוֹקֵחַ מִדָּה שֶׁל מוֹכֵר וּמוֹלִיכָהּ לְבֵיתוֹ, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר אִם מֵבִיא הַלּוֹקֵחַ מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: מַלֵּא לִי כְּלִי זֶה, אֲבָל לִמְדֹּד בִּכְלִי הַמְיֻחָד לְמִדָּה וְלִשְׁפֹּךְ … להמשך קריאה

ויצא ליל שישי תורה – חק לישראל

——– צרוף יִהִוִהִ (יד) וַיּ&#1444ֹאמֶר לוֹ&#1433 לָבָ&#1428ן אַ&#1435ךְ עַצְמִ&#1445י וּבְשָׂרִ&#1430י אָ&#1425תָּה וַיֵּ&#1445שֶׁב עִמּ&#1430וֹ ח&#1445ֹדֶשׁ יָמִֽים: וַאֲמַר לֵהּ לָבָן בְּרַם קָרִיבִיוּבִשְׂרִי אָתְּ וִיתֵיב עִמֵּהּ יְרַחיוֹמִין: אך עצמי ובשרי. מעתה אין לי לאספך הביתה הואיל ואין בידך כלום, אלא מפני קורבה אטפל בך חדש ימים, וכן עשה ואף זו לא לחנם שהיה רועה צאנו: (טו) וַיּ&#1444ֹאמֶר לָבָן&#1433 … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– משערי תשובה לר"י דף ה' ע"א צָרִיךְ לִרְדוֹף לַעֲשׂוֹת חֶסֶד וֶאֱמֶת כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ט"ז) בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָוֹן וּבְיִרְאַת ה' סוּר מֵרָע. וְעַתָּה הִתְבּוֹנֵן בְּסוֹד הַמִּקְרָא הַזֶּה כִּי הַאֻמְנָם אִם הַחוֹטֵא לֹא שָׁב אֶל ה' לֹא יִתְכַּפֵּר עֲוֹנוֹ בְּפוֹעַל הַחֶסֶד כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י) אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שׂחַד וּפִירְשׁוּ זִכְרוֹנָם … להמשך קריאה

סעי' ד' – כובעים, הקלועים מקש, חשיבא כיסוי, אבל הנחת יד על הראש לא חשיבא כיסוי; ואם אחר מניח ידו על ראשו של זה, משמע דחשיבא כיסוי. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י, כתוב בתרומת הדשן (סי' י) שכובעים הקלועים מקש חשיבי כיסוי לראש להתפלל בהם אבל הנחת היד על הראש לא חשיב כיסוי וכתב דטעמא משום דהראש והיד חד גוף אינון ואין הגוף יכול לכסות את עצמו ולפי דבריו משמע שאם אחר מניח ידו על ראשו של זה חשיב שפיר כיסוי: וכ"פ מרן כובעים, … להמשך קריאה

רק מי שטיהר את לבו באמת יודע מהי מציאות אמיתית

——– שני כוחות יש באדם: השכל והדמיון, בשניהם יש את כח הציור. אולם נקודת החילוק ביניהם שהשכל הוא דבר מציאותי ולעומתו הדמיון איננו מציאות. ידוע שכשאדם מדמיין לעצמו דבר מסויים, פעמים כח ההטעיה כ"כ גדול עד כדי שמתחיל לדמיין שרואה כן בעינו ממש, כלומר כח הדמיון מטעה את כח הראות עד כדי כך שהוא רואה … להמשך קריאה

סימן תכא – קריאת "ובראשי חדשיכם" בפסוקי דזמרה – ערוך השולחן

——– א נוהגין באשכנז שאומרים פרשת "ובראשי חדשיכם" שחרית אחר פרשת התמיד. ובספרד אין נוהגין לאומרה, לפי שעתידין לקרות אותה בספר תורה. ודוקא שבת אומרים פסוקי "וביום השבת", מפני שאין קורין אותה בשבת בתורה. מה שאין כן ראש חודש דמי ליום טוב, שאין אומרים אחר התמיד מוספי יום טוב, מפני שקורין בתורה. והכא נמי בראש … להמשך קריאה

מצוה גוררת מצוה עבירה גוררת עבירה בביטול כח הבחירה – אפיקי אליהו על התורה

——– א. והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה וכו' (ז.יב) פירש רש"י – אם המצות קלות שאדם דש בעקביו תשמעון. ויש להבין, וכי שמירת התורה כולה תלויה ב"מצות קלות שהאדם דש בעקביו"? מה עם המצוות הגדולות והחשובות? ב. ואכלת ושבעת וברכת (ח.י) איתא בברכות (לה:) – כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה וכו' חבר … להמשך קריאה

נח – יש בני אדם שאומרים, שכשהצדיק גדול במעלה – קיצור ליקוטי מוהר"ן

כָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיק גָּדוֹל בְּמַעֲלָה יוֹתֵר וְהוּא בְּתַכְלִית הָעֲנָוָה בְּחִינַת אַיִן בֶּאֱמֶת הוּא יָכוֹל לְהַשְׁגִּיחַ וּלְהִסְתַּכֵּל יוֹתֵר עַל הָעוֹלָם. וְלא כְּמוֹ שֶׁטּוֹעִין קְצָת בְּנֵי אָדָם שֶׁאוֹמְרִים שֶׁמֵּחֲמַת גְּדֻלַּת הַצַּדִּיק הוּא רָחוֹק מֵהָעוֹלָם (עַיֵּן פְּנִים): לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות … להמשך קריאה

ו. תכלית הבשורה שמבושרים אנו בעונג שיהא לעתיד, הוא שתושלם הדעת אצל כל בני האדם

——– וזהו תכלית ויעוד כל העולם להגיע ליישוב הדעת בתכלית, וכמובא ברמב"ם בענייני ביאת משיח, סוף הלכות "מלכים" וזו לשונו: "ולא יהיה אז עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, ויהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים סתומים, וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם, שנאמר: "כי מלאה הארץ דעת את ה' כמים לים מכסים". נתבונן! … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות צ-צ

——– [ישעיה פרק-כד-יא]&nbsp צְוָחָה עַל הַיַּיִן בַּחוּצוֹת עָרְבָה כָּל שִׂמְחָה גָּלָה מְשׂוֹשׂ הָאָרֶץ: [משלי פרק-י-ל]&nbsp צַדִּיק לְעוֹלָם בַּל יִמּוֹט וּרְשָׁעִים לֹא יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי … להמשך קריאה

עִקָּר וְטָפֵל – דובב שפתי ישנים

——– כ"ו, כ"א: וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי וְלֹא תֹאבוּ לִשְׁמֹעַ לִי וְיָסַפְתִּי עֲלֵיכֶם מַכָּה שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ עֲרַאי, בְּמִקְרֶה, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לִפְרָקִים, כֵּן תֵּלְכוּ עֲרַאי בַּמִּצְווֹת. שִׂימוּ לֵב רַבּוֹתַי לְמַה שֶּׁנֶּאֱמַר כָּאן: לֹא דִּבֵּר הַכָּתוּב בְּרָשָׁע לְהַכְעִיס שֶׁפָּרַק עֹל, וְלֹא בְּמוּמָר הַחוֹטֵא לְתֵאָבוֹן, לֹא עָלָיו הֻנְחֲתוּ קְלָלוֹת נוֹרָאִיּוֹת אֵלּוּ, אֶלָּא עַל … להמשך קריאה

דילוג לתוכן