על האדם לחוש שהמציאות הרוחנית מציאות גמורה לפחות כמו מציאות גשמית

——– האדם נברא עם ה' חושים :חוש הראות, חוש הריח, חוש השמיעה, חוש הדיבור, וחוש המישוש. בכל אחד מחמשת החושים הללו אפשר לחוש רק דבר גשמי, אולם א"א לחוש דבר רוחני. נמצא שהאדם המשתמש רק בחמשת חושים אלו אינו יכול לחוש דבר רוחני. אולם האמת היא שיש חוש נוסף, חוש שישי, והוא חוש אלוקי, חוש … להמשך קריאה

נו – כשיש להאדם לב, אין שיך אצלו מקום כלל – קיצור ליקוטי מוהר"ן

כְּשֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם לֵב אֵין שׁוּם מָקוֹם שֶׁיִּמְנָעֵהוּ מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאֵין לוֹ שׁוּם הִתְנַצְּלוּת לוֹמַר שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם. כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב יִשְׂרְאֵלִי כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הֵם שֶׁלּוֹ: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות … להמשך קריאה

שֶׁלֹּא עָשָׂנִי עַם הָאָרֶץ… – דובב שפתי ישנים

——– כ"ו, י"ד: וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((תורת כהנים פ"ב.))) מִשֶּׁלֹּא תִּלְמְדוּ – לֹא תַּעֲשׂוּ, הֲרֵי שְׁתֵּי עֲבֵרוֹת. *(((אבות ב', ה'.))) אֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא, וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד, וִיהוּדִי שֶׁאֵינוֹ עָמֵל לִלְמֹד אֶת חֻקֵּי ה' וּמִשְׁפָּטָיו, אֵין צֵל שֶׁל סָפֵק שֶׁהוּא נִכְשָׁל בַּעֲבֵרוֹת מִבְּלִי לֵידַע … להמשך קריאה

שמב. שלא לשנות ממגרשי הלוים. – ספר החינוך

שלא לשנות מגרשי ערי הלוים ושדותיהן. כלומר, שלא יחזירו העיר מגרש, ולא מגרש עיר, ולא השדה מגרש, ולא המגרש שדה, והוא הדין מגרש (נ"א שדה) עיר או עיר מגרש, (נ"א שדה) שאין לשנות בענינם דבר. והענין הזה ידוע, כי התורה צותה (במדבר לה ב ז) שיתנו שאר השבטים ערים ידועים לשבט לוי, והם ארבעים ושמנה … להמשך קריאה

מָה הַסִּבָּה לְרִבּוּי הַיִּסּוּרִים שֶׁבְּדוֹרֵנוּ?

——– מְבֹאָר עִם הַתשובה הַקּוֹדֶמֶת, לְצֹרֶךְ הִשָּׂרְדוּת כֹּחוֹת הַטֻּמְאָה וְהָרֶשַׁע, וּלְצֹרֶךְ הֶמְשֵׁךְ חִיּוּתָם וְקִיּוּמָם הַתָּלוּי בְּהַצְלָחַת פִּתּוּיֵיהֶם וְגֵרוּיֵיהֶם, מִשְׁתַּמְּשִׁים הֵמָּה בְּאֶמְצְעִי פִּתּוּי נוֹסָף, וְהוּא רִבּוּי הַיִּסּוּרִים – שֶׁלָּרֹב מַכְרִיעִים הֵמָּה אֶת הַמִּתְנַדְנְדִים לִמְצֹא אֶת פֻּרְקָנָם מֵעֹמֶס סִבְלָם בְּתַעֲנוּגִים מְדֻמִּים שֶׁהֲנָאָתָם הָעַכְשָׁוִית מְזֻמֶּנֶת, וִישׁוּעָתָם הַמְדֻמֵּית נִרְאֵית בְּהֶישֵׂג יָד, וּבְכָךְ מַצְלִיחִים הֵמָּה בְּקַלּוּת לִסְחֹף וּלְצוֹדֵד בְּרִשְׁתָּם פְּתָיִים … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' אישות פ' י"ב א. כַּמָּה מְזוֹנוֹת פּוֹסְקִין לָאִשָּׁה פּוֹסְקִין לָהּ לֶחֶם שְׁתֵּי סְעוּדוֹת בְּכָל יוֹם סְעוּדָה בֵּינוֹנִית שֶׁל כָּל אָדָם בְּאוֹתָהּ הָעִיר בְּאָדָם שֶׁאֵינוֹ לֹא חוֹלֶה וְלֹא גַּרְגְּרָן וּמֵאוֹתוֹ מַאֲכָל שֶׁל אַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר. אִם חִטִּים חִטִּים וְאִם שְׂעוֹרִים שְׂעוֹרִים וְכֵן אוֹרֶז וְדוֹחַן אוֹ מִשְּׁאַר מִינִין שֶׁנָּהֲגוּ בָּהֶן. וּפוֹסְקִין לָהּ פַּרְפֶּרֶת לֶאֱכוֹל … להמשך קריאה

גלות וגאלה – תפארת ישראל

——– משמעות תקופתנו – דור עקבתא דמשיחא ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא … להמשך קריאה

מַה הֵם הַדְּרָכִים לְהַשָּׂגַת הָאֱמוּנָה?

——– א. הִתְבּוֹנְנוּת הִיסְטוֹרִית הַהִיסְטוֹרְיָה מִבְּרִיאַת הָעוֹלָם אֵינֶנָּה בַּשָּׁמַיִם וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם. אָדָם הָרִאשׁוֹן חַי 930 שָׁנָה. מְתוּשֶׁלַח חַי בַּחֲפִיפָה אַחַת עִם אָדָם הָרִאשׁוֹן 243 שָׁנָה שֶׁהָיוּ שָׁנִים אַחֲרוֹנוֹת לְאָדָם הָרִאשׁוֹן וְרִאשׁוֹנוֹת לְחַיֵּי מְתוּשֶׁלַח. נֹחַ נוֹלַד 126 שָׁנָה לְאַחַר אָדָם הָרִאשׁוֹן, אִם כֵּן מְתוּשֶׁלַח גִּשֵּׁר בֵּין אָדָם לְנֹחַ וְאִם כֵּן בָּרוּר הָיָה לוֹ לְנֹחַ רֵאשִׁית … להמשך קריאה

כֵּיצַד יִשְׁתַּמֵּשׁ הָאָדָם הַלָּקוּי בְּמִדַּת הַקִּנְאָה לְאֹפֶן חִיּוּבִי לְפִי הַיָּדוּעַ שֶׁבְּכָל מִדָּה אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ לִשְׁלִילִי וּלְחִיּוּבִי?

——– הרמח"ל ב"דרך עץ חיים" נוקט שהעצה הטובה ביותר לקיים מצוות וליזהר מעבירות הוא הקנאה, דהיינו לראות את הצדיקים כמה הם אהובי ה', כמה כבוד מחכה להם לעולם הבא, וגם בעולם הזה הינם מכובדים ביותר וזוכים ומזכים לרבים ובכך מגדילים את חיבתם לפני המקום לבחור בהם ולהרעיף עליהם מכל טוב, ויכניס קנאה בלבו להיות כמו … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– שערי תשובה דף כח עג מִי שֶׁלּוֹעֵג לִבְנֵי אָדָם כִּי יָבוֹז לָהֶם בְּלִבּוֹ לְקֹצֶר הַשָּׂגָתָם בְּמַעֲלוֹת אוֹ בְּהַצְלָחוֹת הַזְּמַן בְּכָבוֹד וּבִשְׂרָרָה אוֹ יָבוֹז אוֹתָם לְעָנְיָם וְרֵישָׁם וְהַגַּאֲוָה הֱבִיאָתְהוּ אֶל הַמִּדָּה הַזֹּאת אוֹ רֹב הַשַּׁלְוָה וְהַתַּעֲנוּג כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים קכג) רַבַּת שָׂבְעָה לָהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵי יוֹנִים. וּפְעָמִים יַלְעִיג הַלֵּץ עַל הַקְּדוֹשִׁים וְהַנְּבִיאִים … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספרי חסידים סי' קכ"ג שְׁנֵי הִרְהוּרִים יֵשׁ לוֹ לְאָדָם יוֹמָם וָלַיְלָה הִרְהוּרֵי אִשָּׁה וְהִרְהוּרֵי מָמוֹן וּבִשְּׁבִילָם הוּא נוֹתֵן נַפְשׁוֹ וְעוֹד הִרְהוּרִים אֲחֵרִים הַקִּנְאָה וְהַשִׂנְאָה וְהַגַּאֲוָה וְהַתַּאֲוָה וַהֲנָּאַת בָּנִים וְגִעֲגוּעַ בָּנִים וְנָשִׁים שְׂחוֹק חֲבֵרִים וְטִיּוּלִים וְחִידוּשֵׁי דְבָרִים בְּטֵלִים. וְכָל אֵלֶּה גוֹרְמִים לְבַטֵּל תּוֹרָה לְכַךְ נֶאֱמַר (דברים ו) בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ אֵצֶל הָעֲבוֹדָה וְהָאַהֲבָה. כְּלוֹמַר … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות צ-ע

——– [משלי פרק-יא-ה]&nbsp צִדְקַת תָּמִים תְּיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ וּבְרִשְׁעָתוֹ יִפֹּל רָשָׁע: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא … להמשך קריאה

המציאות האמיתית היא רוחנית והשאר כל עניני עוה"ז אינם אלא דמיון

——– עד עתה דברנו שעל האדם להשוות את המציאות הרוחנית למציאות הגשמית, שירגיש ששניהם מציאות גמורה שוה לחלוטין, אולם עתה ננסה ב"ה להסביר, שמהציאות האמיתית היא המציאות הרוחנית, ולעומתה המציאות הגשמית אינה אלא דמיון פשוטו כמשמעו. הקורא הנלבב יתמה לעצמו איך אפשר לומר שהמציאות הגשמית אינה אלא דמיון, הרי היא מחושית לחלוטין ואיך תקרא לה … להמשך קריאה

סימן תכ – דיני הספד בראש חודש – ערוך השולחן

——– א כתב הטור דראש חודש אסור בהספד, דתנן (סוף מועד קטן) דבראש חודש נשים מענות ומטפחות. "מענות" הוא שכולן עונות כאחת, "ומטפחות" כף אל כף. אבל לא מקוננות, ואחר שנקבר המת – לא מענות ולא מטפחות. ו"מקוננות" מקרי מה שאחת אומרת, וכולן עונות אחריה, עיין שם. ויש להסתפק בכונתו: אם דוקא אחר הקבורה אסור … להמשך קריאה

סימן שכב – דין נולד בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שכב – דין נולד בשבת א בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְּשַׁבָּת, אָסוּר אֲפִלּוּ א לְטַלְטְלָהּ; וַאֲפִלּוּ נִתְעָרְבָה בְּאֶלֶף, כֻּלָּן אֲסוּרוֹת. וְיָכוֹל לָכֹף עָלֶיהָ כְּלִי, שֶׁלֹּא תִּשָּׁבֵר, וּבִלְבַד ב שֶׁלֹּא יִגַּע בָּהּ. ב שַׁבָּת שֶׁלְּאַחַר יוֹם טוֹב, אוֹ לְפָנָיו, נוֹלְדָה בָּזֶה, ג אֲסוּרָה בָּזֶה. ג פֵּרוֹת שֶׁנָּשְׁרוּ מִן הָאִילָן בְּשַׁבָּת, אֲסוּרִים בּוֹ בַּיּוֹם וְלָעֶרֶב מֻתָּרִים מִיָּד. ד … להמשך קריאה

מעלת וחשיבות התפילה בציבור

——– נאמר בתהלים (סט יד): "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן", ודרשו חז"ל (ברכות ח ע"א): אימתי הוא עת רצון? בשעה שהציבור מתפללים, שאין הקב"ה מואס בתפילתם של רבים. ואמר הקב"ה כל העוסק בתורה, ובגמילות חסדים, "ומתפלל עם הציבור", מעלה אני עליו כאילו פדה אותי ואת בני מבין אומות העולם. [ובלבד שיכוון שעושה כן, כדי … להמשך קריאה

הֵיאַךְ לְהִתְיַחֵס לְהֶעְדֵּר "הֶרְגֵּשִׁים" בַּעֲבוֹדַת ה', דְּהַיְנוּ: אֲנִי לוֹמֵד, מִתְפַּלֵּל, אוּלָם הַכֹּל לְלֹא הֶרְגֵּשׁ פְּנִימִי, לְלֹא מְתִיקוּת וַעֲרֵבוּת, אֶלָּא כְּמִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה.

——– מצד אחד "הרגשים" בעבודת ה', הינם חיוביים, שהרי הדביקות והשמחה בה' אין מעלה גדולה מהם. אולם לפעמים ניטלים המה מהאדם לכמה סיבות, ויש גם בכך לראות ולהבין את הצד החיובי. א. להביא לכניעה. פעמים שהאדם לא מוכן עם מספיק כלים של ענוה להכיל את הצלחותיו בעבודת ה', ועלול הוא לבוא לידי גאוה, ואז הרי … להמשך קריאה

הַכְּלָל הַשֵּׁנִי: בְּגֹדֶל שְׂכָרָהּ – ספר מנורת המאור עם פירוש

(((וְנֶחְלָק לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים: הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן בָּעוֹלָם הַזֶּה; הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי, בָּעוֹלָם הַבָּא; הַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי, בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים.))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש … להמשך קריאה

כחו של מעשה בהשפעתו על העולם כולו – אפיקי אליהו על התורה

——– א. והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ה' אלקיך לך את הברית וכו' (ז.יב) יש לדקדק, מדוע פתח הכתוב בלשון רבים: "והיה עקב תשמעון את המשפטים וכו' ושמרתם ועשיתם וכו'" אך סיים בלשון יחיד: "ושמר ה' אלקיך לך את הברית"? ב. כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען … להמשך קריאה

ח. במיוחד באיסורים שבטבע האדם לקוץ בהם, וכן במצוות שבטבע האדם להתאוות לקיימם – יש להשמר מ"ההרגל"

——– ויותר מכך ראינו בחז"ל (מובא בתורת כהנים כ' קכ"ח, הביאו רש"י פרשת קדושים כ' כ"ו): רבי אלעזר בן עזריה אומר: מנין שלא יאמר אדם נפשי קצה בבשר חזיר, אי אפשי ללבוש כלאים, אבל יאמר אפשי ואפשי, ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי, תלמוד לומר: "ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי", שתהא הבדלתכם לשמי, פורש … להמשך קריאה

ראש השנה – ספר פלא יועץ

ראש השנה הוא יום הדין הגדול אשר מלך במשפט יעמיד ארץ (משלי כט ד), וכל בני עולם עוברים לפניו כבני מרון, ועל המדינות בו יאמר וכו' ובריות בו יפקדו וכו', כמו שאנו אומרים במוסף ראש השנה. ואפלו אשר לא שת לבו ליראה את השם אים ונורא בשאר הימים, מי לא יירא כהיום הזה, וכמאמר הכתוב … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות ק"ש פ"ג א. לֹא קְרִיאַת שְׁמַע בִּלְבָד אָמְרוּ אֶלָּא כָּל עִנְיַן שֶׁהוּא מִדִּבְרֵי הַקֹּדֶשׁ אָסוּר לְאוֹמְרוֹ בְּבֵית הַמֶּרְחָץ וּבְבֵית הַכִּסֵּא וַאֲפִלּוּ אוֹמְרוֹ בִּלְשׁוֹן חוֹל. וְלֹא לְאוֹמְרוֹ בִּלְבַד אֶלָּא אֲפִלּוּ לְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ בְּדִבְרֵי תוֹרָה בְּבֵית הַכִּסֵּא וּבְבֵית הַמֶּרְחָץ וּבִמְקוֹם הַטִּנּוֹפֶת וְהוּא הַמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צוֹאָה וּמֵי רַגְלַיִם אָסוּר: ב. דְּבָרִים שֶׁל חוֹל מֻתָּר … להמשך קריאה

ה. גאולת מצרים היתה על ידי משה בדוקא להיותו השלם בדעת

——– ומובא בחז"ל (שמו"ר ג'): בשעה שסירב משה רבנו ע"ה לגאול את ישראל ואמר: "שלח נא ביד תשלח", אמר לו הקב"ה: "אם אין אתה גואל אין זולתך גואל". וכידוע מהאר"י הקדוש, שמשה רבנו ע"ה היה בבחינת "הדעת" מצד הקדושה, שידע את ה' בתכלית השלימות שתיתכן במין האנושי לעומת פרעה שהיה בבחינת הדעת של הסט"א – … להמשך קריאה

נז – כשצדיק גדול אמתי מגלה תורה – קיצור ליקוטי מוהר"ן

עַל-יְדֵי הַחִדּוּשִׁים הַנִּפְלָאִים וְהַנּוֹרָאִים שֶׁמְּגַלֶּה הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי עַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּדֵּל הַקָּטָן בְּמַעֲלָה. שֶׁהַכֹּל רָצִים וּבָאִים אֵלָיו לִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ מֵחֲמַת הָרַעַשׁ הַגָּדוֹל שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַחִדּוּשִׁים שֶׁמְּגַלֶּה הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי. וְגַם בְּהַסִּטְרָא אַחֲרָא נִתְגַּדֵּל אֶחָד עַל-יְדֵי זֶה: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל … להמשך קריאה

אוֹיְבֵי אִישׁ… – דובב שפתי ישנים

——– כ"ו, י"ז: וְנָתַתִּי פָנַי בָּכֶם וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם וְרָדוּ בָכֶם שֹׂנְאֵיכֶם וְנַסְתֶּם וְאֵין רֹדֵף אֶתְכֶם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((ילקוט בחקותי רמז תרע"ג.))) שֶׁאֵינִי מַעֲמִיד שׂוֹנְאִים אֶלָּא מִכֶּם וּבָכֶם. *(((ירמיה מ"ה, ג'.))) אוֹי נָא לִי כִּי, יָסַף ה' יָגוֹן עַל מַכְאוֹבִי, שֶׁאִם בְּגָלוּתֵנוּ הָיִינוּ כֻּלָּנוּ מֻכִּים אַךְ מְאֻחָדִים, כְּאִישׁ אֶחָד מְלֻכָּדִים, לְמוּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם הָעוֹמְדִים, … להמשך קריאה

שמג. שלא להלוות ברבית לישראל. – ספר החינוך

שלא להלוות ברבית לישראל. שנאמר (ויקרא כה לז) את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך, ואין אלו שני לאוין, שהרבית הוא הנשך, והנשך הוא הרבית. וכמו שאמרו זכרונם לברכה במציעא (סא, א) אי אתה מוצא נשך בלא רבית, ולא רבית בלא נשך ולמה חלקם הכתוב? כלומר, למה חלקם ולא כתב את כספך … להמשך קריאה

דילוג לתוכן