——–
א. והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה וכו' (ז.יב)
פירש רש"י – אם המצות קלות שאדם דש בעקביו תשמעון.
ויש להבין, וכי שמירת התורה כולה תלויה ב"מצות קלות שהאדם דש בעקביו"? מה עם המצוות הגדולות והחשובות?
ב. ואכלת ושבעת וברכת (ח.י)
איתא בברכות (לה:) – כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה וכו' חבר לירבעם בן נבט שהשחית את ישראל לאבינו שבשמים.
וצ"ע, וכי עד כדי כך גרוע הוא אותו שלא בירך, עד שנחשב כחבר לירבעם בן נבט רק מפני שלא בירך?
ג. ועתה ישראל מה ה' אלקיך שאל מעמך כי אם ליראה (י.יב)
איתא בשבת (לא:) – אין להקב"ה בעולמו אלא יראת שמים בלבד, שנאמר: "ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה", וכתיב: "ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכמה", שכן בלשון יווני קורין לאחת – הן.
ויל"ע, וכי צריך בעבודת ה' יראת שמים בלבד, הרי מוכרח האדם לקיים אף את שאר תרי"ג המצוות?
ד. ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלקיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבוד את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך (י.יב)
צ"ע, דלכאורה סוף הפסוק סותר לתחילתו, דבתחילה אומר הפסוק כי אין ה' מבקש אלא יראת שמים בלבד, אלא שלבסוף מוסיף "ללכת בכל דרכיו ולעבוד את ה' בכל לבבך ובכל נפשך"- שמירת התורה כולה. והדבר צ"ב!
ה. את ה' אלקיך תירא אתו תעבד ובו תדבק וכו' (י.כ)
יש לדקדק, מדוע כפל קרא באומרו: גם "אותו תעבוד" וגם "ובו תדבק". הרי מספיק שהיה אומר את ה' אלקיך תירא ובו תדבק, ומדוע ייתר לומר "אותו תעבד"?
ו. לאהבה את ה' אלקיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם. וכו' השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלקים אחרים והשתויתם להם וכו' (יא.יג-טז)
יש להבין, כיצד עבר הפסוק מאדם השומר את כל מצוות ה' באהבה בכל לבבו ונפשו, לאדם אשר עובד ע"ז וכו'. דיש לבאר את המעבר [שינוי] בין העניינים!
ז. השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלקים אחרים והשתחויתם להם וכו' (יא.טז)
פירש רש"י – "וסרתם"- לפרוש מן התורה, ומתוך כך "ועבדתם אלקים אחרים" שכיוון שאדם פורש מן התורה הולך ומדבק בעבודה זרה וכו'.
ויש להבין, הרי אותו אדם רק פרש מן התורה. וכיצד מכריח הרש"י, כי עתידו להידבק בעבודה זרה?
ח. עוד יש לדקדק, מדוע ייתר קרא באומרו: "השמרו לכם פן יפתה לבבכם וכו'", דאם מצווה קרא שלא ילך האדם אחר ע"ז, יכל הפסוק לומר בפשטות: "אל תסורו לעבוד אלקים אחרים וכו'"?
ט. כי אם שמר תשמרון את כל המצוה הזאת וכו' ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו (יא.כב)
יש לדקדק, מדוע ייתר קרא באומרו: "ולדבקה בו", מספיק מה שאמר "ללכת בכל דרכיו"?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }
יבואר ע"פ יסודו של הגרא"א דסלר זצ"ל בספרו מכתב מאליהו (ח"א עמ' 113) בעניין עבירה גוררת עבירה מצווה גוררת מצווה. וז"ל – אמנם נקודה זו של הבחירה אינה עומדת תמיד על מצב אחד, כי בבחירות הטובות האדם עולה למעלה, היינו שהמקומות שהיו מערכת המלחמה מקודם, נכנסים לרשות היצר הטוב, ואז המעשים הטובים שיוסיף לעשות בהם יהיה בלי שום מלחמה ובחירה כלל, וזהו "מצווה גוררת מצווה".
וכן להיפך הבחירות הרעות מגרשות היצר הטוב ממקומו, וכשיוסיף לעשות מן הרע ההוא יעשנו בלי בחירה, כי אין עוד אחיזה ליצר הטוב במקום ההוא. וזהו אז"ל (אבות ד.ב) "עבירה גוררת עבירה". וכן "כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו" (יומא פו:). עכ"ל.
א"כ מבואר – כי מצווה גוררת מצווה, ומכח קיום מצווה אחת עומד האדם ברשות היצר הטוב להמשיך לעשות עוד מצווה ועוד מצווה, עד היותו בבחינת "ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו".
כ"כ, להיפך בעבירה, עבירה גוררת עבירה – אם עובר האדם עבירה אחת, מתבטלת ממנו מיד הבחירה לבחור בטוב, ועובר הוא עוד עבירה ועוד עבירה, כי עבירה גוררת עבירה.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }
הקושיא הראשונה מתורצת – באמת, אפשר כי כל המצוות יכולות להיות תלויות במצוות קלות אשר האדם דש בעקביו. כי מצווה גוררת מצווה, ואפשר שעל ידי מצווה קלה יכנס האדם לרשות היצר הטוב וימשיך בקיום כל התורה כולה ללא שום מלחמה ובחירה כלל.
לפ"ז גם הקושיא השנייה מתורצת – אותו אדם אשר לא בירך, הכניס עצמו כעת לרשות היצר הרע. ואף שעבירה זו הינה עבירה קלה יחסית, "עבירה גוררת עבירה"- ומעבירה קלה זו יכול הוא להמשיך ולהתדרדר לעבור עוד עבירה ועוד עבירה, שהרי הינו כבר ברשות היצר הרע, ועבירה קלה זו יכולה להיות התחלה של "חבר לירבעם בן נבט" שהרי יכול הוא להגיע לדרגתו ושפלותו מכח עבירה גוררת עבירה.
לפ"ז גם הקושיות ג' וד' מתורצות – באה התורה ללמדנו, כי אפשר שמכח "יראת שמים" בלבד, מכח יסוד "מצווה גוררת מצווה"- מצווה אחת [קטנה יחסית] של יראת שמים, תביאהו אותה המצוה עד לידי שמירת כל התורה כולה – "ללכת בכל דרכיו ולעובדו בכל לבבו ונפשו".
לזה דקדקה התורה בהקדימה "ועתה ה' וכו' כי אם ליראה"- מכח יראת ה' קטנה – מצווה גוררת מצווה עד בחינת שמירת כל התורה כולה [לזה אמרו חז"ל: כי אין לה' בעולמו אלא יראת שמים בלבד – כי היא תגררהו לשמירת כל התורה כולה].
לפ"ז גם הקושיא החמישית מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, כי אפשר שעל ידי שתהיה בו באדם "ויראת מאלקיך"- יראת שמים בלבד, מצווה גוררת מצווה וממילא "אותו תעבד"- סופו להיות עובד ה' באמת, וממילא ימשיך הוא בדרך העלייה אשר ניתנה לו מכח המצווה, לקיים המצוות בלי שום מלחמה ובחירה כלל, עד להיותו בדרגת "ובו תדבק"- דביקות גדולה בה' יתברך, כי מצווה גוררת מצווה.
לפ"ז גם הקושיות ו', ז' וח' מתורצות – התורה מלמדת אותנו, כי יכול להיות אדם הנמצא במעלות גבוהות של "לאהבה את ה' אלקיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם וכו'"- אך אם ח"ו לא ישמר "פן יפתה לבבכם"- סטייה קלה – עבירה קטנה של הרהור הלב – הרהור לע"ז. אותה עבירה תכניסו לרשות היצר הרע, וממילא סופה לגוררו ל"וסרתם"- לפרוש מן התורה – אך עדיין ישמור את מצוותיה.
אך עבירה נוספת זו, ממילא תגררהו בע"כ בביטול כח הבחירה ל"ועבדתם אלקים אחרים" עד ל"והשתחויתם להם".
התורה מלמדת אותנו, כי אף האדם הצדיק, יכול להיגרר מכח עבירה הגוררת עבירה – לפרוש מן התורה ובהמשך לעבוד עבודה זרה. הכל מכח "השמרו לכם פן יפתה לבבכם"- פיתוי הלב הקטן – אותה עבירה קטנה אשר עתידה להורידו עד לשאול תחתית.
ולפ"ז גם הקושיא התשיעית מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, כי אפשר שמכח "אם שמר תשמרון את כל המצוה הזאת"- אפילו מצווה אחת קטנה, "מצווה גוררת מצווה" יכנס הוא לרשות היצר הטוב. וממילא ללא שום מלחמה ובחירה כלל יגיע לבחינת "ללכת בכל דרכיו"- ימשך הוא לשמור את כל מצוות התורה עד "ולדבקה בו"- דביקות גדולה בה' יתברך. הכל מכח אותה מצווה ראשונית, כי מצווה גוררת מצווה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5