כיצד קונים השקפת עולם ברורה ומוצקה

——– בנ"א רבים סבורים שיש להם השקפת עולם ברורה בסיבת בריאת האדם ותפקידו בעולמו, אנו לא נעסוק באנשי הרחוב, אלא נפנה מיד לבני התורה. נתבונן מהיכן ביססו את השקפת עולמם? בדרך כלל כל אחד שמע שיחות רבות במשך חייו, וכן עבר על חלק גדול מספרי המוסר המפורסמים, מתוך ידיעות אלו ביסס לו כל אחד את … להמשך קריאה

הַמּוֹשְׁכוֹת – דובב שפתי ישנים

——– כ"ה, מ"ו: וְהִתְנַחֲלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּה לְעֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : הַחֲזִיקוּ בָּהֶם לְנַחֲלָה לְצֹרֶךְ בְּנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם. לֶקַח גָּדוֹל טָמַן לָנוּ רַשִּׁ"י הַקָּדוֹשׁ זַ"ל בְּהַדְגָשַׁת הַמִּלָּה "אַחֲרֵיכֶם", הַנְהָגָה חֲשׁוּבָה שֶׁלִּמְּדוּ *(((במדרש הגדול דברים כ"א, ט"ז.))) רַבּוֹתֵינוּ לָאָדָם: שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לִתֵּן אֶת נְכָסָיו … להמשך קריאה

נביאים – מיכה – פרק ו – חק לישראל

——– (יג) וְגַם-אֲנִ&#1430י הֶחֱלֵ&#1443יתִי הַכּוֹתֶ&#1425ךָ הַשְׁמֵ&#1430ם עַל-חַטֹּאתֶֽךָ: וְאַף אֲנָא אַיתֵיתִי עֲלָך מְרַעוּמְחָא אַצָדִינָךְ עַל חֲטָאתָךְ: החליתי הכותך . האנשתי מכותיך חזקות וחולות ואנושו' : השמם . להשמימך על חטאתיך : (יד) אַתָּ&#1444ה תֹאכַל&#1433 וְלֹ&#1443א תִשְׂבָּ&#1428ע וְיֶשְׁחֲךָ&#1430 בְּקִרְבֶּ&#1425ךָ וְתַסֵּג&#1433 וְלֹ&#1443א תַפְלִ&#1428יט וַאֲשֶׁ&#1445ר תְּפַלֵּ&#1430ט לַחֶ&#1445רֶב אֶתֵּֽן: אַתְ תֵיכוּל וְלָא תִשְּׂבַּע וִיהֵילָךְ לִמְרַע בִּמְעָךְ וְתִדְבַּק וְלָאתְשֵׁיזִיב וְדִתְשֵׁיזִיב לְחַרְבָּא … להמשך קריאה

נביאים – הושע – פרק יג – חק לישראל

——– (ב) וְעַתָּ&#1443ה | יוֹסִ&#1443פוּ לַחֲטֹ&#1431א וַיַּעְשׂ&#1443וּ לָהֶם&#1449 מַסֵּכָ&#1448ה מִכַּסְפָּ&#1444ם כִּתְבוּנָם&#1433 עֲצַבִּ&#1428ים מַעֲשֵׂ&#1445ה חָרָשִׁ&#1430ים כֻּלֹּ&#1425ה לָהֶם&#1433 הֵ&#1443ם אֹמְרִ&#1428ים זֹבְחֵ&#1443י אָדָ&#1428ם עֲגָלִ&#1430ים יִשָּׁקֽוּן: וּכְעַן מוֹסִיפִין לְמֵיחֲטֵי וְעֲבְדוּ לְהוֹןמַתְּכָא מִכַּסְפְּהוֹן כִּדְמוּתְהוֹן צַלְמָנִין עוֹבַדאוּמָנִין כֻּלְּהוֹן לְהוֹן אִינּוּן מַטְעַןנְבִיֵּי שִׁקְרָא דַּבְּחִין לְעוֹבַד יְדֵיאֱנָשָׁא תּוֹרַיָּא לְעֶגֻּלַיָּא נַכְסִין: עתה . בית יהוא שראו כל זאת יוסיפו לחטוא : כתבונם . כתבניתם … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות צ-ח

——– [ירמיה פרק-נ-ה]&nbsp צִיּוֹן יִשְׁאָלוּ דֶּרֶךְ הֵנָּה פְנֵיהֶם בֹּאוּ וְנִלְווּ אֶל יְהוָה בְּרִית עוֹלָם לֹא תִשָּׁכֵחַ: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא … להמשך קריאה

מַה בֵּין קִנְאָה רָעָה לְבֵין קִנְאַת סוֹפְרִים שֶׁתַּרְבֶּה חָכְמָה?

——– קנאה רעה – היינו שהוא צר עין, ואינו יכול לראות ולסבול שחברו עולה עליו, ולא תתקרר קנאתו עד שירד חבירו מעמדתו, וירווח לו כאשר יראה במעידתו של חברו. קנאת סופרים – הוא באופן שאינו צר עין חלילה בגדילתו של חבירו, אלא צר לו על עצמו שהוא לא זכה כמו כן, וקנאה זו מביאתו להתאמץ … להמשך קריאה

תרומה יום חמישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב"ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה: (כב) וְנֽוֹעַדְתִּ&#1443י לְךָ&#1432 שָׁם&#1426 וְדִבַּרְתִּ&#1448י אִתְּךָ&#1436 מֵעַ&#1443ל הַכַּפּ&#1431ֹרֶת מִבֵּין&#1433 שְׁנֵ&#1443י הַכְּרֻבִ&#1428ים אֲשֶׁ&#1430ר עַל-אֲר&#1443וֹן הָֽעֵדֻ&#1425ת אֵ&#1443ת כָּל-אֲשֶׁ&#1447ר אֲצַוֶּ&#1435ה אֽוֹתְךָ&#1430 אֶל-בְּנֵ&#1445י יִשְׂרָאֵֽל: (פ) וֶאֱזַמֵן מֵימְרִי לָךְ תַּמָן וֶאֱמַלֵלעִמָךְ מֵעִלָוֵי כַפֻּרְתָּא מִבֵּין תְּרֵיןכְּרוּבַיָא דִי עַל אֲרוֹנָא דְסַהֲדוּתָאיָת כָּל … להמשך קריאה

סימן תטו – דין דאין מערבין אלא לדבר מצווה – ערוך השולחן

——– א אין מערבין עירובי תחומין אלא לדבר מצוה. ויש מי שרוצה לומר דזהו בעירוב בפת, אבל ברגל – מערבין אפילו לדבר הרשות, (ב"י והר"י רפ"ח) ובשעת הדחק יש לסמוך על זה. (א"ר) ובדיעבד אם עירב לדבר הרשות, לדעת בה"ג – אינו עירוב, והרמב"ם בפרק ו' פסק – דהוי עירוב, והרשב"א כתב לחלק בין מערב … להמשך קריאה

הַאִם מֻתָּר לִכְעֹס וְלַעֲבֹר אִסּוּר קַל עַל מְנָת לְהַרְוִיחַ מִכָּךְ הַרְבֵּה תּוֹרָה, וְכַיּוֹצֵא?

——– ניקח למשל דוגמא, אדם הרוצה לישון על מנת לקום בהשכמה לעסוק בתורה, והנה מפריעין לו בני הבית את מנוחתו, בודאי שאין נכון לקום ולכעוס, ואף שכוונתו למצוה, וזהו נסיונו של זה עתה האם יכעס או לא, וכיון שזהו נסיונו של עתה, לעולם אין נכון להכשל בנסיון של "עתה" על מנת להצטיין ולעמוד בנסיון של … להמשך קריאה

יח. לא תוצלח ביסוס האמונה אם לא שיסור מהרע המשחית את האמונה

——– ועצה זו של תפילה המוזכרת לעיל, לא תצליח ולא תעלה ביד האדם אם לא שיסור מהרע, דהיינו משמיעת ומקריאת מינות ואפיקורסות המתפוצצת מכל פתיחת רדיו או עיתון, שכל דבריהם מינות גמורה, שהרי כל עניינם בדברי הפוליטיקא שלהם להסביר את הנהגת הבריאה בדרך טבע וסיבות, ולנתקה מהבורא הכל יכול, וזה עוד מבלי הדברי זימה וייתר … להמשך קריאה

י. מוסר ה"פלא יועץ" על גלות השכינה – תפארת ישראל

——– … אשר בודאי גדול צער השמים, רחל מבכה על בניה, וה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו, שאג ישאג על נוהו וכו'. הנה כי כן, אף כי בעוונותינו עינינו חשכו מראות ברע אשר גרמנו בעוונותינו, ואין אנחנו יכולים להצטער ולבכות ולהוריד דמעות כנחל כאשר היה ראוי, ונאה לנו וכו', על כל פנים את אשר … להמשך קריאה

התורה היא חיינו – אפיקי אליהו על התורה

——– א. ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום (ד.ד) יש להבין, מה שייכות ישנה בין החיים לבין הדבקות בקב"ה ובתורתו? ב. ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים רק השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים וכו' (ד.ו-ט) פירש רש"י – אז כשלא תשכחו אותם ותעשום על אמיתותם, תחשבו חכמים ונבונים, … להמשך קריאה

אכילה קודם הבדלה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אחר שסיים סעודה שלישית, אסור לאכול ולשתות כלום מזמן השקיעה עד שיבדיל. ואולם מים בלבד – מן הדין מותר לשתות, אבל טוב להחמיר. (שבת ב שצ, שצג) אם טעה ובירך על מאכל או משקה קודם ההבדלה, יטעם ממנו מעט, כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה. (שבת ב תב) ——– … להמשך קריאה

ט. "ויאמר אלקים" – גילוי הרצון

——– לפי זה צריך להבין, מדוע אמר הכתוב (בראשית א, ג): "ויאמר אלקים יהי אור" ולא אמר 'רצה אלקים שיהיה אור ויהי אור'? כי באמת מילת "אמירה" בייחס להשי"ת היינו רצה השי"ת, והוא כמו אצל אדם הרוצה דבר מה, וחפץ שנדע את רצונו, הוא מגלה לנו את רצונו על ידי שהוא אומר לנו אותו, כן … להמשך קריאה

סימן שטז – צידה האסורה ומתרת בשבת (ושלא ישפשף הרק) – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שטז – צידה האסורה ומתרת בשבת (ושלא ישפשף הרק) א הַצָּד צִפּוֹר דְּרוֹר לְמִגְדָּל שֶׁהוּא נִצּוֹד בּוֹ, וּשְׁאָר צִפֳּרִים, וּצְבִי, לְבַיִת אוֹ לְבִיבָר שֶׁהֵם א נִצּוֹדִים בּוֹ, חַיָּב; וְאִם אֵינוֹ נִצּוֹד בּוֹ, פָּטוּר אֲבָל אָסוּר. ב צָד צְבִי יָשֵׁן אוֹ סוּמָא, חַיָּב; חִגֵּר אוֹ חוֹלֶה אוֹ זָקֵן, פָּטוּר. { הַגָּה: הַמְשַׁסֶּה כֶּלֶב אַחַר } … להמשך קריאה

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי [רמח] – ספר מנורת המאור עם פירוש

גָּדוֹל תַּלְמוּד תּוֹרָה, שְׁמּוֹרֶה וּמֵבִיא אֶת הָאָדָם לְקַיֵּם וְלַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְווֹת, כִּדְגָרְסִינָן בְּסוֹף פִּרְקָא קַמָּא דְּקִדּוּשִׁין (מ, ב): וּכְבָר הָיוּ רַבִּי טַרְפוֹן וּזְקֵנִים מְסֻבִּין בַּעֲלִיַּת בֵּית נִתְזָה בְּלוֹד; וְנִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה זוֹ בִּפְנֵיהֶם: תַּלְמוּד תּוֹרָה גָּדוֹל אוֹ מַעֲשֶׂה גָּדוֹל? נַעֲנָה רַבִּי טַרְפוֹן וְאָמַר: מַעֲשֶׂה גָּדוֹל. נַעֲנָה רַבִּי עֲקִיבָא וְאָמַר: תַּלְמוּד תּוֹרָה גָּדוֹל. נַעֲנוּ כֻּלָּם וְאָמְרוּ: תַּלְמוּד … להמשך קריאה

סימן תטז – דין עירובי תחומין ביום טוב הסמוך לשבת, ובשני ימים טובים של גליות, ובראש השנה ויום הכיפורים – ערוך השולחן

——– א קיימא לן בעירובין, (ל"ח:) דשבת ויום טוב הסמוכים זה לזה, כגון שחל יום טוב בערב שבת או ביום ראשון – הוויין שתי קדושות. כלומר דשני ימים טובים של פסח ושבועות וסוכות, ונקראים יום טוב של גליות מפני שבארץ ישראל אין עושין רק יום אחד – הוויין שתי קדושות, שהרי רק אחד מהן קדוש, … להמשך קריאה

סעי' כו' – כל מקום שאין קורין בו ק"ש, אין מתפללים בו. וכשם שמרחיקים מצואה ומי רגלים וריח רע ומן המת ומראיית הערוה לק"ש, כך מרחיקים לתפלה. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור וצריך שיהא המקום נקי מצואה ומי רגלים וריח רע מכל הדברים שכתבתי למעלה גבי ק"ש וכן אם התפלל ומצא צואה במקומו או הפסיק באמצע מפני מי רגלים שהיו שותתין על ברכיו או מפני שראה המקום מטונף בכולם הוי דינא כמו בק"ש: וכתב הב"י שכן כתב הרמב"ם בפ"ד מהלכות תפילה (ה"ח) כללו של … להמשך קריאה

רחמנות – ספר פלא יועץ

הרחמנות היא אחד משלשה סימנין שיש לישראל שהם גמלנים, בישנים, רחמנים. וכבר אמרו רבותינו זכרונם לברכה (שבת קנא ב): כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים. שנאמר (דברים יג יח): ונתן לך רחמים ורחמך. וצריך האדם שיהא בו מדעת קונו דכתיב בה (תהלים קמה ח) ורחמיו על כל מעשיו. והוא מרחם על הכלב ומשהה … להמשך קריאה

סימן שיז – דין קשירה ועניבה בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שיז – דין קשירה ועניבה בשבת א הַקּוֹשֵׁר קֶשֶׁר שֶׁל א קַיָּמָא, וְהוּא מַעֲשֵׂה אֻמָּן, חַיָּב, כְּגוֹן: קֶשֶׁר הַגַּמָּלִים וְקֶשֶׁר הַסַפָּנִים, וְקִשְׁרֵי רְצוּעוֹת מִנְעָל וְסַנְדָּל שֶׁקּוֹשְׁרִים הָרַצְעָנִים בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּתָן וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, אֲבָל הַקּוֹשֵׁר קֶשֶׁר שֶׁל קַיָּמָא וְאֵינוֹ מַעֲשֵׂה אֻמָּן, פָּטוּר. { הַגָּה: וְיֵשׁ חוֹלְקִים וּסְבִירָא לְהוּ דְּכָל קֶשֶׁר שֶׁל קַיָּמָא, אֲפִלּוּ שֶׁל … להמשך קריאה

שלח. שלא להונות אחד מישראל בדברים. – ספר החינוך

שלא להונות אחד מישראל בדברים, כלומר, שלא נאמר לישראל דברים שיכאיבוהו ויצערוהו ואין בו כח להעזר מהם. ובפרוש אמרו זכרונם לברכה (ב"מ נח, ב) כיצד, אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכר מעשיך הראשונים, היו חלאים באין עליו לא יאמר לו כדרך שאמרו חבריו לאיוב (ד ו) הלא יראתך כסלתך וגו'. ראה חמרים מבקשים … להמשך קריאה

שׁוֹלֵט וְנִשְׁלָט – דובב שפתי ישנים

——– כ"ה, מ"ו: וְהִתְנַחֲלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּה לְעֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : לְהָבִיא נָשִׂיא בְּעַמָּיו, וּמֶלֶךְ בִּמְשָׁרְתָיו, שֶׁלֹּא לִרְדּוֹת בָּהֶם בְּפָרֶךְ. עִלַּת הָעִלּוֹת וְסִבַּת הַסִּבּוֹת בָּרָא אֶת עוֹלָמוֹ בְּצוּרָה שֶׁל עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, שׁוֹלְטִים וְנִשְׁלָטִים*(((וראה מש"כ בס"ד לקמן פרשת פינחס (במדבר כ"ז, … להמשך קריאה

יא. שידמה בנפשו שאמו חוגרת שחורים וצועקת בקול מר – תפארת ישראל

——– אבלות על חרבן בית המקדש וכו', אמנם לא המעשה הוא העקר רק צריך להיות עין במר בוכה ולב נשבר ונדכה, כאבל אם קודר יאנח בשברון מתנים על צער השמים, וכו', והן אמת כי דלונו מאד ואין אתנו יודע מה חסרנו ומה אבדנו ומה גרמנו בעוונותינו הרבים, ומהו גלות השכינה, ועד היכן מגיע צערה וצער … להמשך קריאה

כְּשֶׁהָיִיתִי פָּחוֹת עוֹבֵד עַל "תְּפִלָּה" וְלִמּוּד מוּסָר, הָיִיתִי יוֹתֵר שַׁקְדָן בַּלִּמּוּד, יוֹתֵר מַשְׁקִיעַ בַּתּוֹרָה, אוּלָם כְּשֶׁהִתְחַזַּקְתִּי בְּלִמּוּד הַמּוּסָר וַעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה נֶחְלַשׁ אֶצְלִי הַהַשְׁקָעָה בַּלִּמּוּד, הֵיאַךְ יֵשׁ לְהַסְבִּיר תּוֹפָעָה זוֹ, וּמַה נִּתָּן לַעֲשׂוֹת לְפָתְרָהּ?

——– קשה מאד לאדם להשקיע את מלא מרצו וכחו על כמה פרטים בשווה, דהינו, גם על מוסר, גם על תפילה, גם על תורה, גם על חסד וכיוצא, והדבר הוא בלתי נמנע כמבואר ב"מכתב מאליהו" (ח"ג עמ' 294) הבאתי דבריו לקמן (תשובה לד). אכן, נדרש מהאדם להשתלם בכל, אולם הדרך ההתחלתית היא להשקיע כוחו ומרצו בפרט … להמשך קריאה

תפילה אינה חוזרת ריקם – אפיקי אליהו על התורה

——– א. ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר (ג.כג) איתא בדעת זקנים מבעלי התוס' – התפלל משה חמש מאות חמש עשרה תפלות, כמנין "ואתחנן". ויש לתמוה, דלאחר שראה משה כי אין תפילתו מתקבלת, מה ראה להרבות כל כך בתפילות? ב. עוד יל"ע, דאף לאחר שהרבה בתפילות, מדוע הפציר בכל כך הרבה תפילות כמנין "ואתחנן", וכי … להמשך קריאה

ח. קדושה במותר

——– ענין "קדש עצמך במותר" – תורה זו נשתכחה לגמרי מבינותינו ואינה אלא נחלת יחידים, עד כדי שמי שנוהג באי-אלו פרטים מתורה זו, נחשב היום לקדוש ופרוש. הרמב"ן מונה מצוה זו למצות עשה, ולכולי עלמא זו מצוה מדברי קבלה, והאינו מקיימה הינו מוגדר בלשון הרמב"ן: "נבל ברשות התורה". והראב"ד מנמק הגיון חוב מצוה זו באמרו, … להמשך קריאה

דילוג לתוכן