——–
א. ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר (ג.כג)
איתא בדעת זקנים מבעלי התוס' – התפלל משה חמש מאות חמש עשרה תפלות, כמנין "ואתחנן".
ויש לתמוה, דלאחר שראה משה כי אין תפילתו מתקבלת, מה ראה להרבות כל כך בתפילות?
ב. עוד יל"ע, דאף לאחר שהרבה בתפילות, מדוע הפציר בכל כך הרבה תפילות כמנין "ואתחנן", וכי לא ראה שאין תפילתו מתקבלת עוד בתפילתו המאתיים?
ג. ויאמר ה' אלי רק לך אל תוסף דבר אלי (ג.כו)
יש להבין, לשם מה ציוה הקב"ה את משה "אל תוסף דבר אלי", כביכול דאל"כ מוכרח היה השי"ת להיענות לתפילתו. מדוע פשוט לא היה נענה לתפילתו, ללא ציוויו את משה "אל תוסף דבר אלי"?
ד. לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו (ד.ב)
יל"ע, מדוע אין איסור לאו דבל תוסיף במצוות התפילה [בשונה משאר המצוות]?
ה. ובקשתם משם את ה' אלקיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך (ד.כט)
יש לבאר כוונת הפסוק! דמהו שייתר להוסיף "כי תדרשנו"?
ו. לנס שמה רוצח אשר ירצח את רעהו בבלי דעת והוא לא שונא לו מתמול שלשום ונס אל אחת מן הערים האל וחי (ד.מב)
איתא בגמ' במכות (יא:) – לפיכך אימותיהן של כהנים מספקות להן מחיה וכסות, כדי שלא יתפללו על בניהם שימותו.
ויש להבין, מדוע חששו כ"כ אימותיהן של כוהנים מאותה "תפילת רוצח" אשר מתפלל למיתת בנן, עד שהיו מספקות להם מחיה וכסות לבל יתפללו על מיתת בנן?
ז. עוד יש להבין, מדוע באמת, כל זכויותיו הרבות של הכהן הגדול, לא יכולות לעמוד לו מול תפילת אותו רוצח, אשר חוששים כ"כ מתפילתו?
ח. לנס שמה רוצח אשר ירצח את רעהו וכו' ונס אל אחת מן הערים האל וחי (ד.מב)
מצינו, כי אותו רוצח מחויב לישב בעיר המקלט עד מות הכהן הגדול.
ויל"ע, מדוע נתנה התורה בידי הגולה מכשול כה חמור, לישב ולצפות למיתת הכהן הגדול?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ יסודו של המשגיח הג"ר ירוחם ממיר זצ"ל בספרו דעת תורה (במדבר. בלק. מאמרים) בעניין מעלת התפילה. וז"ל – על כרחך צריכים לומר כי כך היא המדה, כי אין ה' נותן שום דבר אלא רק אם האדם ביקש הדבר בתחילה מעצמו, אחרי שהאדם עומל ומיגע עצמו, כי אז הוא שה' נותן לו וכו'.
אלמלא אמרו הטמאים "למה נגרע" (ט.ז), לא היה להם פסח שני כלל, אלא אחרי שדרשו פסח שני מהקב"ה, אז הוא שצוה אותם עליו.
זהו ענין שנאמר (שם ברש"י) מגלגלים זכות על ידי זכאי – איזו זכות היה להם? הוי אומר זכות הבקשה. אדם המבקש דבר טוב, א"א שתוחזר בקשתו ריקם. אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי אל תאמין (מגילה ו:).
[יש ספר מראשון אחד, שקראו בשם "ברוך שאמר", על שם שנשאר יתום מהוריו בהיותו נער קטן, ולא ידע רק תפלת "ברוך שאמר", ונכנס לביה"כ ופתח את ארון הקודש, ואמר תפלת "ברוך שאמר", כי לא ידע אחרת, וישמע ה' את בקשתו ונעשה לגדול הדור]. עכ"ל.
א"כ מבואר – עד כמה גדולה מעלת התפילה, כל תפילה נשמעת. אדם המבקש ומתפלל אל ה', א"א שתוחזר בקשתו ריקם, כי הרי "יגעת ומצאת תאמין".
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}
הקושיות א', ב' וג' מתורצות – ידע משה, כי על אף שנגזר עליו שלא יכנס לארץ "יען מאנתם בי להקדישני". מ"מ בכח התפילה שאינה חוזרת ריקם – לזכותו להכנס לארץ.
אף שתפילותיו הראשונות לא נתקבלו המשיך משה והפציר בתפילה "ואתחנן" תפילות, מפני שהיה בטוח כי כל תפילה נענית ואינה חוזרת ריקם. כל תפילה חודרת עוד ועוד לזכותו להכנס לארץ.
לזה ציווהו ה' "אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה", כי אם באמת, היה מוסיף להתפלל תפילה נוספת, היה נענה – כי כל תפילה אינה חוזרת ריקם (ועי' בחיזקוני שהתקבלה תפילתו אלא שנדחתה מסיבות אחרות).
לפ"ז גם הקושיא הרביעית מתורצת – אין איסור בל תוסיף בתפילה מפני שכל תפילה אינה חוזרת ריקם, ולכן אין בל תוסיף – תוספת שאינה נצרכת, במצות התפילה.
לפ"ז גם הקושיא החמישית מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, "ובקשתם" אם תבקש מאת "ה' אלקיך", בודאי תפילתך תתקבל "ומצאת" – יגעת ומצאת תאמין. כי תפילה נענית משום ש"תדרשנו". אף השב מעבודה זרה טמאה תפילתו מתקבלת לפני ה', כי אין תפילה השבה ריקם.
ולפ"ז גם הקושיות ו', ז' וח' מתורצות – אימותיהן של כוהנים גדולים היו חוששות כ"כ מפני תפילתו של אותו רוצח. מפני שידעו כי אין תפילה חוזרת ריקם, ואף תפילת אותו "רוצח" מסוגלת להרוג כהן גדול בעל זכויות רבות. לכן היו מספקות הן מחיה וכסות לאותם גולים, למען לא יתפללו בלב שלם למיתת בניהן.
כ"כ, אף הכהן הגדול (מבואר בגמ' במכות שם) נענש, שישועתו וציפייתו של הגולה יהיו למותו. מפני שלא התפלל תפילה שלימה בהיותו בקודש הקדשים ביוה"כ, ולא התפלל כראוי שלא תהיה רציחה בשגגה. כי ודאי אם היה מתפלל כראוי, תפילתו היתה נענית, שהרי אין תפילה חוזרת ריקם.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5