כי תבוא יום חמישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב"ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה: (ג) וְכָֽתַבְתָּ&#1443 עֲלֵיהֶ&#1431ן אֶת-כָּל-דִּבְרֵ&#1435י הַתּוֹרָ&#1445ה הַזּ&#1430ֹאת בְּעָבְרֶ&#1425ךָ לְמַ&#1441עַן אֲשֶׁר&#1449 תָּב&#1448ֹא אֶל-הָאָ&#1436רֶץ אֲשֶׁר-יְהֹוָ&#1445ה אֱלֹהֶ&#1443יךָ | נֹתֵ&#1443ן לְךָ&#1431 אֶ&#1443רֶץ זָבַ&#1444ת חָלָב&#1433 וּדְבַ&#1428שׁ כַּֽאֲשֶׁ&#1445ר דִּבֶּ&#1435ר יְהֹוָ&#1445ה אֱלֹהֵֽי-אֲבֹתֶ&#1430יךָ לָֽךְ: וְתִכְתּוֹב עֲלֵיהוֹן יָת כָּל פִּתְגָמֵיאוֹרַיְתָא הָדָא בְּמֶעְבְּרָךְ בְּדִיל דִיתֵעוּל לְאַרְעָא … להמשך קריאה

נ – המחשבה ביד האדם להטותה כרצונו – קיצור ליקוטי מוהר"ן

הַמַּחֲשָׁבָה בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָהּ כִּרְצוֹנוֹ לְמָקוֹם שֶׁהוּא רוֹצֶה. וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי מַחֲשָׁבוֹת בְּיַחַד כְּלָל. וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים מַחֲשַׁבְתּוֹ פּוֹרַחַת וּמְשׁוֹטֶטֶת בִּדְבָרִים אֲחֵרִים וְזָרִים הִיא בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ אֶל הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר לַחֲשֹׁב מַה שֶּׁרָאוּי. וְהוּא מַמָּשׁ כְּמוֹ סוּס שֶׁפּוֹנֶה מִן הַדֶּרֶךְ וְסָר לְדֶרֶךְ אַחֵר שֶׁתּוֹפְסִין אוֹתוֹ בְּרִסְנוֹ וּמַחֲזִירִין אוֹתוֹ בְּעַל-כָּרְחוֹ אֶל הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר. … להמשך קריאה

גאוה

——– הגאוה – ענינה קיים באדם ברבדים רבים ותקצר היריעה מלפורטם ולבארם, על כן נשתדל לעמוד על נקודת גאוה שורשית ועמוקה שרבים חללים הפילה במיוחד בדורנו אנו. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות צ-ו

——– [ויקרא פרק-ו-ב]&nbsp צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ: [במדבר פרק-כח-ב]&nbsp צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ: [הושע פרק-ט-ח]&nbsp צֹפֶה אֶפְרַיִם עִם אֱלֹהָי נָבִיא פַּח יָקוֹשׁ עַל כָּל … להמשך קריאה

מַה נִּכְלָל בְּצִוּוּי מִצְוַת הָאֱמוּנָה בַּה'?

——– יֵשׁ לְחַלֵּק אֶת מִצְוַת הָאֱמוּנָה לְג' פְּרָטִים: א. אֱמוּנָה בְּעִקְּרֵי הַדָּת, הֲלֹא הֵמָּה י"ג עִקָּרִים שֶׁמָּנָה הָרַמְבַּ"ם, וּמְחֻיָּב כָּל אָדָם שֶׁיִּהְיוּ מְאֻמָּתִים אֶצְלוֹ לְלֹא שׁוּם סָפֵק שֶׁבָּעוֹלָם, וּמִכְּלָלָם שֶׁאֵין שׁוּם מִקְרִיּוּת בָּעוֹלָם, וְכָל תַּפְקִיד הָעוֹלָם בְּכָל רֶגַע מַמָּשׁ – מֵהַשְׁפָּעַת חַיּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, וְאִלְמָלֵי תִּפָּסֵק הַשְׁפָּעַת חַיּוּתוֹ לְרֶגַע – הַכֹּל יְהֵא לְתֹהוּ … להמשך קריאה

אָדָם הַמַּחְבִּיא עַצְמוֹ וּמַסְתִּיר מַעֲלוֹתָיו מֵהַבְּרִיּוֹת בְּאֹפֶן מֻפְרָז, הַאִם נָכוֹן מַעֲשֵׂהוּ אוֹ לֹא?

——– ישנם כאלה שמתחבאים באופן מופרז מבני אדם ומחביאים מעלותיהם, גם אלו תיתכן גאות במחשבתם להיותם בכך מעוררים מאד קנאת חבריהם עליהם אחר שנוהגים המה בדרך "גנובה" המושכת ומעוררת ביותר לקנאה, לכך יהא האדם – אמצעי, דהיינו שלא יתבלט יותר מדאי להראות את יתרונותיו, וכמו כן שלא יסתירם ויחביאם יותר מדאי, כי אז יעורר את … להמשך קריאה

א. חומרת עוון נדרים

——– "כל מצוותיך אמונה" – מכל המצוות יש ללמוד אמונה, כי אמונה היא תכלית כל המצוות. הבה ונראה כמה אמונה יש ללמוד ממצות "לא יחל דברו". התורה החמירה מאד בענין נדרים ושבועות, ואמרו חז"ל (שבת ל"ב ע"ב, וכן בכתובות ע"ב ע"א, ועוד בר"ה דף ו' ע"א): בעוון נדרים בנים מתים כשהם קטנים, בעוון נדרים אשתו … להמשך קריאה

סעי' כד' – לא יתפלל בצד רבו ולא אחורי רבו ולא לפניו, ואם הרחיק ד' אמות, מותר. – ספר מנחת שי

——– בגמ' ברכות כז: אל יתפלל אדם לא כנגד רבו ולא אחורי רבו. ופירש רש"י כנגד רבו. אצל רבו ומראה כאילו הם שוים: אחורי רבו. נמי יוהרא הוא. והתוס' פירשו שאחורי רבו אסור מפני שנראה כמשתחוה לרבו. ולרבנו יונה אסור משום שמא יצטרך רבו לפסוע ג' פסיעות לאחוריו בעוד שהוא מתפלל. וכתב רבינו הגדול מהר"י … להמשך קריאה

הַאִם נָכוֹן לְבַקֵּשׁ מֵהַקָּבָּ"ה סִימָן שֶׁיַּרְאֶה לָאָדָם הַאִם דַּרְכּוֹ נְכוֹנָה וְכַיּוֹצֵא?

——– אדם המתלבט האם לנקוט בדרך מסוימת בעבודת ה', או באם להתמסר על מצוה מסוימת ואף שבעבורה יצטרך למסור נפשו ומאודו, וחפץ בסימן מאת ה' שיתן לו אות האם יעשה מעשהו, או מבקש הוא סימן לחדול ממעשה מסוים, הנראה בכל זה שאין ראוי לבקש סימן על כך, לשם כך ניתן לנו את חכמי ישראל שבכל … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– משערי תשובה לרבינו יונה דף ז' עמוד ב' צָרִיךְ תִּקּוּן הַמְעֻוָּת כַּאֲשֶׁר יוּכַל לְתַקֵּן כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (יונה ג) וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה וּמִן הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם. כִּי בִּדְבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ כְּמוֹ הַגָּזֵל וְהֶחָמָס לֹא יִתְכַּפֵּר עֲוֹנוֹ עַד אֲשֶׁר יָשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה. וְכֵן אִם צִעֵר אֶת חֲבֵירוֹ וְהִצִיק לוֹ אוֹ … להמשך קריאה

סימן תיד – על מי מזרעו יכול לערב שלא מדעתם – ערוך השולחן

——– א כבר נתבאר דעירובי תחומין – אין מערבין אלא לדעתו, דשמא אינו רוצה לערב כלל, שלא יפסיד תחום ביתו, או אינו רוצה לערב לרוח זה אלא לרוח אחר. אמנם אמרו חכמים: (פ"ב:) מערב אדם על ידי בנו ובתו הקטנים, אפילו אינם סמוכים על שולחנו, כדי לחנכן במצות, שאין מערבין אלא לדבר מצוה, ואין צריך … להמשך קריאה

קרי – ספר פלא יועץ

כבר ספרי המוסר מלאים, הם המדברים בתמרור עון הברית וחמר עון קרי והוצאת שכבת זרע לבטלה. ומפרש בספרים התקון לעון זה ודברים המועילים לשמרם, לך נא ראה בספר הקדוש "ראשית חכמה", וספר "סדר היום", וספר "צפרן שמיר", וספר "שני לוחות הברית" וכהנה רבים. וכבר נדפס גם כן בסדר "יוסף לחק" בפרשיות שובבים. מי האיש הירא … להמשך קריאה

ט. צער השכינה מהנשמות שנדחו בעוונותיהם – תפארת ישראל

——– וזה עקר צער של השכינה הקדושה, וצערו של משיח צדקנו הסובל צער של אלו הנשמות הנדחות, עד שיחוס ה' ויחונן וירחם עליהם, ואלו נתן רשות לעין לראות, לא היו יכולים לסבל כל זה אפלו רגע ממש, כי יש נשמות נדחות כמעט בכל אבן ואבן ממש, ובכל אילן ובכל מקום המים וימים ונהרות והרים וגבעות … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– משערי קדושה ח"ב שער ד' שָׁלְחוּ מִתָּם אֵיזֶהוּ בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא עַנְוְתָן וּשְׁפַל בֶּרֶךְ שַׁיִיף עַיִיל שַׁיִיף נָפִיק וְגָרִיס בְּאוֹרַיְיתָּא תְדִירָא וְלֹא מַחֲזִיק טִיבוּתָא לְנַפְשֵׁיהּ וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִהְיוֹת עֲטָרָה בְּרֹאשׁ כָּל צַדִיק וְכוּלִי. יָכוֹל לַכֹּל תַּלְמוּד לוֹמַר וְלִשְׁאָר עַמּוֹ לְמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּשִׁירַיִים וּבְסֵפֶר הַזּוֹהַר פָּרָשַׁת שְׁלַח הַכִי פָּתַח רַב מְתִיבְתָּא זַכָּאָה … להמשך קריאה

יז. עצת העצות לאמונה

——– ומה שנשאר לנו לבאר היאך באמת זכה יוסף לכזו אמונה שמכוחה עמד בנסיון הקשה והשתלם בשלימות טוהר המידות, מאין התחילה ההתחלה המוצקה אצלו באמונה בתוקף שכזה. מגלים לנו חז"ל במדרש רבה (לט, ג,) על הפסוק: "וירא אדוניו כי ה' אתו": וכי פוטיפר שרשע היה – רואה שהקב"ה עמו? ומה הוא "וירא אדוניו כי ה' … להמשך קריאה

ו. ביקורים ונופש

——– אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר? (מועד קטן כה ע"ב). מצער מאד לראות בני תורה מטיילים ברחובות עם נשותיהם בשחץ ובגאווה, וללא בושה נכנסים למסעדות ויושבים זוגות מול זוגות ומביטים אלו באלו, הלא אף בלעם הרשע נתקנא ביופי ובהדר שבאהלי יעקב שאינם מכוונים אלו לאלו. לבני תורה צריך להסביר, שמפגשים וביקורים של … להמשך קריאה

מעט פרטים שונים בנשיאת כפיים

——– לא עלה לישא כפיו – אם אין מה שמעכב את הכהן מלעלות לדוכן, והיה בבית הכנסת כשקראו "כהנים" או שאמרו לו לעלות או ליטול ידיו ולא עלה, הרי זה ביטל מצות עשה. אולם אם כבר עלה פעם אחת ביום, הגם שיש לו מצוה לברך, מכל מקום אינו עובר. (קכח סעיפים ב, ג. ו רלו, … להמשך קריאה

ויצא יום חמישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב"ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה: (ט) עוֹדֶ&#1430נּוּ מְדַבֵּ&#1443ר עִמָּ&#1425ם וְרָחֵ&#1443ל | בָּ&#1431אָה עִם-הַצֹּאן&#1433 אֲשֶׁ&#1443ר לְאָבִ&#1428יהָ כִּ&#1445י רֹעָ&#1430ה הִֽוא: עַד דְהוּא מְמַלֵל עִמְהוֹן וְרָחֵלאָתַת עִם עָנָא דִי לַאֲבוּהָאֲרֵי רָעִיתָא הִיא:(י) וַיְהִ&#1441י כַּֽאֲשֶׁר&#1449 רָאָ&#1448ה יַֽעֲק&#1436ֹב אֶת-רָחֵ&#1431ל בַּת-לָבָן&#1433 אֲחִ&#1443י אִמּ&#1428וֹ וְאֶת-צ&#1445ֹאן לָבָ&#1430ן אֲחִ&#1443י … להמשך קריאה

שלז. שלא להונות במקח וממכר. – ספר החינוך

בין נקבה, במקח ובממכר, שנאמר (ויקרא כה יד) וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו. ואמרו זכרונם לברכה בספרא (בהר ג ד) אל תונו איש את אחיו, זו אונאת ממון, ובגמרא (ב"מ נו, ב) אמרו זכרונם לברכה, מיד עמיתך, דבר הנקנה מיד ליד, כלומר, מטלטלין. ואין כונת המדרש, שלא … להמשך קריאה

ז. הצנע לכת

——– הצניעות אינה מצוה לנשים בלבד. גם הגברים מחוייבים להיות צנועים במלבושיהם ובהנהגתם, ובפרט שלבני תורה היום ישנו הרושם של "תלמידי חכמים" כפי המון העם, אם כן, מחוייבים הם להתנהג כדין תלמיד חכם המבואר ברמב"ם (הלכות דעות פ"ה ה"ח): לא ילך תלמיד חכם בקומה זקופה וגרון נטוי, כענין שנאמר (ישעיה ג, טז): "ותלכנה נטויות גרון … להמשך קריאה

נביאים – ישעיה – פרק ס – חק לישראל

——– (כב) הַקָּטֹן&#1433 יִֽהְיֶ&#1443ה לָאֶ&#1428לֶף וְהַצָּעִ&#1430יר לְג&#1443וֹי עָצ&#1425וּם אֲנִ&#1445י יְהוָ&#1430ה בְּעִתָּ&#1445הּ אֲחִישֶֽׁנָּה: (ס) הַזְעֵיר בְּהוֹן יְהֵי לְאַלְפָא וּדְחָלִישׁלְעַם תַּקִּיף אֲנָא יְיָ בְּזִמְנַהּאַיְתִינֵהּ: בעתה אחישנה . זכו אחישנה לא זכו בעתה : סא (א) ר&#1435וּחַ אֲדֹנָ&#1445י יְהוִ&#1430ה עָלָ&#1425י יַ&#1441עַן מָשַׁח&#1449 יְהוָ&#1448ה אֹתִ&#1436י לְבַשֵּׂ&#1443ר עֲנָוִ&#1431ים שְׁלָחַ&#1433נִי&#1433 לַחֲבֹ&#1443שׁ לְנִשְׁבְּרֵי-לֵ&#1428ב לִקְרֹ&#1444א לִשְׁבוּיִם&#1433 דְּר&#1428וֹר וְלַאֲסוּרִ&#1430ים פְּקַח-קֽוֹחַ: אָמַר נְבִיָּא רוּחַ נְבוּאָה … להמשך קריאה

נא – היצר הרע נוקש באדם בכל פעם – קיצור ליקוטי מוהר"ן

הַיֵּצֶר הָרָע נוֹקֵשׁ בָּאָדָם בְּכָל פַּעַם וּמְעוֹרְרוֹ לְמַה שֶּׁמְּעוֹרְרוֹ. וְאַף אִם אֵין הָאָדָם שׁוֹמֵעַ לוֹ אַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא נוֹקֵשׁ בּוֹ עוֹד פַּעַם שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי וְיוֹתֵר. אֲבָל אִם הָאָדָם הוּא חָזָק בְּדַעְתּוֹ וְאֵינוֹ פּוֹנֶה אֵלָיו כְּלָל אָז הַיֵּצֶר הָרָע מִסְתַּלֵּק וְהוֹלֵךְ לוֹ. וְכֵן בַּתְּפִלָּה בָּאִים הַמַּחֲשָׁבוֹת לְבַלְבֵּל אֶת תְּפִלָּתוֹ כַּמָּה פְּעָמִים וְאִם הוּא חָזָק לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל … להמשך קריאה

מָה הַסִּבָּה לִקְשִׁי הַשָּׂגַת הָאֱמוּנָה?

——– א. קָשֶׁה מְאֹד לְהִלָּחֵם עִם מַה שֶּׁהָעֵינַיִם וְהַחוּשִׁים רוֹאוֹת וְחָשׁוֹת, אָנוּ מֻקָּפִים בְּעוֹלָם הַמְסֻבָּב בְּסִבּוֹת וּמִקְרִים, וְכָל עִנְיָנָיו נַעֲשִׂים בְּדֶרֶךְ סִבָּה וּמְסוֹבֵב טִבְעִי וּמִקְרִי, וְהַמֻּטָּל עַל הָאָדָם לְהַכְחִישׁ וּלְשַׁקֵּר אֶת מַה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת וּלְאַמֵּת אֶת מַה שֶּׁאֵין עֵינָיו רוֹאוֹת, וְזוֹ מִלְחָמָה תְּמִידִית בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע. וְקֹשִׁי זֶה הִנּוֹ בְּיַחַס לְהַנֶּאֱמָר בַּתשובה הַקּוֹדֶמֶת אוֹת א'. … להמשך קריאה

סעי' כה' – תלמיד חבר מותר להתפלל אחורי רבו. – ספר מנחת שי

——– בגמ' שם כז. דרבי ירמיה צלי אחורי דרב ואותבינן מדאמר רב יהודה אמר רב אל יתפלל אדם אחורי רבו ומשני שאני רבי ירמיה דתלמיד חבר הוה. וכתב הב"י ומיהו משמע לי דלהתפלל ואחוריו לרבו אפילו תלמיד חבר נמי לא דביזוי גדול הוא: וכ"פ מרן תלמיד חבר מותר להתפלל אחורי רבו. וכתב המ"ב (ס"ק פא') … להמשך קריאה

ב. הנודר – שבא מיוזמתו ועמד לפני בוראו בהצעת התחייבות, והפר דיבורו, הרי שזילזולו חמור מהעובר על מצוה שנתחייב עליה שלא מיוזמתו

——– ונראה כי יסוד האיסור הוא משום ד"אמירה לגבוה כמסירה להדיוט", וכמו שהמוסר משהו לחבירו במתנה וכבר באה המתנה לרשות חבירו, הרי שאינו רשאי לשוב ולקחתו מחבירו לאחר שזכה בה חבירו, ולגזל גמור ייחשב, כן האמירה לגבי גבוה, אדם שנודר להקב"ה, זהו כמו שנתן בפועל כביכול ואינו רשאי לחזור בו. וזאת רצתה התורה שיומחש אצלנו … להמשך קריאה

קדושים יום חמישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב"ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה: (כב) וְכִפֶּר&#1449 עָלָ&#1448יו הַכֹּהֵ&#1436ן בְּאֵ&#1444יל הָֽאָשָׁם&#1433 לִפְנֵ&#1443י יְהֹוָ&#1428ה עַל-חַטָּאת&#1430וֹ אֲשֶׁ&#1443ר חָטָ&#1425א וְנִסְלַ&#1443ח ל&#1428וֹ מֵֽחַטָּאת&#1430וֹ אֲשֶׁ&#1445ר חָטָֽא: (פ) וִיכַפֵּר עֲלוֹהִי כַּהֲנָא בְּדִכְרָא דַאֲשָׁמָאקֳדָם יְיָ עַל חוֹבְתֵהּ דִיחָב וְיִשְׁתְּבֵק לֵהּ מְחוֹבְתֵהּ דִיחַב: ונסלח לו מחטאתו אשר חטא. … להמשך קריאה

דילוג לתוכן