מַה נִּתָּן לַעֲשׂוֹת כְּשֶׁאָדָם פָּגִיעַ וְרָגִישׁ יוֹתֵר מִדַּי?

——– עַל כָּךְ יֵשׁ לְהִתְחַזֵּק בְּמִדַּת הַבִּטָּחוֹן, לְפִי שֶׁעִנְיַן הָרְגִישׁוּת וְהַפְּגִיעָה נוֹבַעַת מִכָּךְ שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה יוֹתֵר מִדַּי חֶשְׁבּוֹן לִבְנֵי אָדָם וְרוֹאֶה בָּהֶם אֶת הַצְלָחָתוֹ אוֹ מַפַּלְתּוֹ וּכְשֶׁיַּעֲקֹר תְּלוּתוֹ בַּאֲנָשִׁים בְּכָךְ שֶׁיְּחַזֵּק בִּטְחוֹנוֹ בַּה' בְּמֵילֶא פָּחוֹת יִפָּגַע מֵהֶם, וּלְכָךְ יַעֲסֹק בְּנוֹשֵׂא זֶה שֶׁבְּמֵילֶא הַחוֹבָה לְכָל בְּנֵי אָדָם לַעֲסֹק בּוֹ, וּכְגוֹן בְּחוֹבַת הַלְּבָבוֹת שַׁעַר הַבִּטָּחוֹן וְעוֹד. ——– … להמשך קריאה

ה. חכמים ב"עיניהם"

——– ללכת עם עינים למטה בארץ?!… מכובד שכמוני ידבר עם הפקידה בעינים מושיפלות?!.. לבזבז כמה שקלים לנסוע במונית? הרי יש אוטובוס… תראה כמה חרדים באוטובוס זה המפוצץ בתערובת… מה אני יותר דתי מהם?!… נזכיר את דבריו של הגאון הקדוש מצאנז: "מה שפעם היו רואים אחת לשבעים שנה – היום רואים שבעים פעם ביום!" בואו ונחשבן … להמשך קריאה

רק התורה היא השומרת על עם ישראל – אפיקי אליהו על התורה

——– א. בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר (א.ה) יש להבין, מדוע הוסיפה התורה לכתוב היכן באר משה את התורה -"בעבר הירדן בארץ מואב". מה חידוש איכא בהוספה זו? ב. ה' אלקינו דבר אלינו בחרב לאמר רב לכם שבת בהר הזה. פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי וכו' (א.ו-ז) יש … להמשך קריאה

סימן תיג – דין המערב לרבים – ערוך השולחן

——– א המערב לרבים משלו, אומר: 'הרי עירוב זה בשביל כל בני העיר', ובלבד שתהא מזון שני סעודות לכל אחד. ולא דמי לעירובי חצרות, דשתי סעודות סגי לכולם אפילו לאלף, כמ"ש בסימן שס"ה, דהתם אוסרים זה על זה ועושים אותם כמעורבים – די בשני סעודות. אבל הכא כל אחד דירתו לעצמו, ולכן צריך לכל אחד … להמשך קריאה

שלה. שלא לאסף פרות האילנות בשנת היובל כדרך שאוספים אותן בשאר השנים. – ספר החינוך

שלא נאסף פרות האילנות בשנת היובל כמו שאנו אוספין אותן בשאד השנים. שנאמר (ויקרא כה יא) ולא תבצרו את נזיריה. והוא אזהרה דרך כלל לכל פרות האילן. והזהיר הכתוב ביובל בפרות האילן אזהרה בפני עצמה, ובתבואות אזהרה בפני עצמה, כמו בשביעית, וכמו שכתבנו למעלה (מצוה שלג). והדין בשניהם, כלומר, בשמיטה וביובל, ובלאוין אלה אחד הוא, … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות צ-ה

——– [בראשית פרק-ו-טז]&nbsp צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ: [במדבר פרק-לד-ב]&nbsp צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבֻלֹתֶיהָ: [שמואל ב פרק-כג-לז]&nbsp צֶלֶק הָעַמֹּנִי נַחְרַי הַבְּאֵרֹתִי (נשאי) נֹשֵׂא כְּלֵי יוֹאָב בֶּן צְרֻיָה: [ישעיה … להמשך קריאה

סימן שיד – דברים האסורים משום בנין וסתירה בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שיד – דברים האסורים משום בנין וסתירה בשבת א אֵין בִּנְיָן וּסְתִירָה בְּכֵלִים. וְהָנֵי מִילֵי, שֶׁאֵינוֹ בִּנְיָן מַמָּשׁ כְּגוֹן חָבִית, { הַגָּה: שֶׁאֵינָהּ מַחְזֶקֶת } א { אַרְבָּעִים סְאָה } (ת"ה סי' ס"ה), שֶׁנִּשְׁבְּרָה וְדִבֵּק שְׁבָרֶיהָ בְּזֶפֶת, יָכוֹל לְשָׁבְרָהּ לִקַּח מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ וּבִלְבַד ב שֶׁלֹּא יְכַוֵּן לְנַקְּבָהּ נֶקֶב יָפֶה שֶׁיִּהְיֶה לָהּ לְפֶתַח, דְּאִם כֵּן … להמשך קריאה

טז. יוסף עתיד להשתיק את מידת הדין לעתיד, ולהביס את טענות עשו בזכות שלימות אמונתו

——– ובזה יובן מדוע זכה דוקא יוסף להיות היחיד מבין השבטים שינתן עשו בידו, כמובא בפסוק: "והיה בית יעקב לאש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש", ולמה דוקא נתייחד יוסף להיות המצטרף ליעקב לשפוט את עשו, וכמובא במדרש (ילקוט שופטים ה' נא): אמר רבי שמואל בר נחמני: מסורת אגדה בידינו שאין עשו נופל אלא ביד … להמשך קריאה

הַאִם נָכוֹן לְמַעֵט בְּפִלְפּוּל אוֹ בְּהַעֲשָׁרַת היֶדַע בִּבְקִיאוּת הַהֲלָכוֹת וְהַמִּדְרָשִׁים וְכַיּוֹצֵא מֵחֲשָׁשׁ פֶּן תְּבוֹאֵהוּ רֶגֶל גַּאֲוָה?

——– עיין "מכתב מאליהו" (ח"ד עמ' 259), ומדבריו עולה למעיין שזו טעות לחשוב כן, וכמו כן לא קיים החשש הזה, והטעם הוא לפי שכאשר שואף האדם לגדולות שעדיין לא קיימות אצלו – אינו מעריך את מה שיש לו, וכמו למשל השואף להון רב יותר ממה שיש לו, הרי שהשאיפה מקטנת לו את מה שיש לו, … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חסידים סימן קי"ט ק"כ קכ"א יֵשׁ גּוֹזֵל וְאֵינוֹ נִרְאֶה זֶה הַדָּר עִם בְּנֵי אָדָם וְעֵינוֹ רָעָה בִּשֶׁלָּהֶם: הַבּוֹשֶׁת וְהָאֱמוּנָה נִצְמָדוֹת כְּשֶׁתִּסְתַּלֵּק הָאַחַת תִּסְתַּלֵּק חֲבֵירְתָּהּ: שָׁנוּ חֲכָמִים הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת וּבְעַרְבֵי יָמִים טוֹבִים וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּתוֹת וּבְמוֹצָאֵי יָמִים טוֹבִים וּבְחַנֻכָּה וּבְפּוּרִים וּבְכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ נִדְנוּד עֲבֵירָה לְהָבִיא תַּעֲנִית צִבּוּר אֵינָם רוֹאִים סִימָן בְּרָכָה לְעוֹלָם: … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הל' קריאת שמע פרק ג' א. הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע רוֹחֵץ יָדָיו בַּמַּיִם קוֹדֶם שֶׁיִּקְרָא. הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאָתָהּ וְלֹא מָצָא מַיִם קוֹדֶם שֶׁיִּקְרָא לֹא יְאַחֵר קְרִיאָתָהּ וְיֵלֵךְ לְבַקֵּשׁ מַיִם אֶלָּא מְקַנֵּחַ יָדָיו בֶּעָפָר אוֹ בִצְרוֹר אוֹ בְקוֹרָה וְכַיּוֹצֵא בָהֵן וְקוֹרֵא: ב. אֵין קוֹרִין לֹא בְּבֵית הַמֶּרְחָץ וְלֹא בְּבֵית הַכִּסֵּא אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ … להמשך קריאה

ז. השי"ת הוא הפועל תמיד בנבראים ובכל פרטיהם

——– גם בחלק השני של השגחת השי"ת שהיא הפעולה בנבראים, אי אפשר לומר שבדברים המושגחים בהשגחה כללית הקב"ה פועל רק באופן כללי, ואת הפרטים עושים חס וחלילה כוחות אחרים [ורק במה שמושגח בהשגחה פרטית השי"ת עושה את הכל עד לפרטים הקטנים], שהרי כתוב (דברים ד, לה): "אתה הראית לדעת כי ה' הוא האלוקים, אין עוד … להמשך קריאה

קול – ספר פלא יועץ

הקול קול יעקב (בראשית כז כב), וגדלה מעלת קול תורה שהיא עולה ובוקעת רקיעין, וחשוב מאד לפני המקום הקורא בקול בשפה ברורה משמח אלהים. וכמה שגו אותם הלומדים בגמגום, או שמעינים בספר וקולם לא ישמע מאבדים טובה הרבה. והרי זה דומה למי שיכול להרויח אלף זהובים ומתרצה בחמש מאות. ואלו היה מה שמאבד הוא לבד, … להמשך קריאה

פרשת מטות מסעי ב' – מאמר פו – כל מצוותיך אמונה

——– "לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה" (ל, ג) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא … להמשך קריאה

עיור

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– ישנה מחלוקת בפוסקים אם העיור חייב בהבדלה או לא [שכיון שאינו שייך בברכת "בורא מאורי האש", שהרי אינו יכול ליהנות מהנר, לכן די לו בהבדלה שבתפילה]. על כן הנכון שלא יבדיל בעצמו, אלא ישמע מאחר ויצא ידי חובה, ולא יענה אמן על ברכת "בורא מאורי האש" מחשש הפסק, … להמשך קריאה

פֶּרֶק רִאשׁוֹן [רמו] – ספר מנורת המאור עם פירוש

הַתּוֹרָה הִיא אוֹרָהּ שֶׁל עוֹלָם וְהָעוֹסְקִין בָּהּ מְאִירִין לָעוֹלָם, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה, פֶּרֶק הָיָה נוֹטֵל (כא, א): תַּנְיָא, אֶת זוֹ דָּרַשׁ רַבִּי מְנַחֵם בְּרַבִּי יוֹסֵי: מַאי דִּכְתִיב "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג)? תָּלָה הַכָּתוּב אֶת הַמִּצְוָה בְּנֵר וְאֶת הַתּוֹרָה בְּאוֹר. לוֹמַר לְךָ: מַה נֵּר מְאִירָה לְפִי שָׁעָה אַף מִצְוָה מְגִינָה לְפִי שָׁעָה; … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר הרוקח דף ב' ג' אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְעוֹלָם יָמוֹד אָדָם אֶת עַצְמוֹ אִם יָכוֹל לְהִתְפַּלֵל יִתְפַּלֵּל וְאִם לָאו אַל יִתְפַּלֵּל וּכְתִיב (תהלים ט"ז) שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד לָכֵן בְּשָׁלשׁ בְּרָכוֹת רִאשׁוֹנוֹת וּבְשָׁלשׁ בְּרָכוֹת אַחֲרוֹנוֹת וּבְחִיתוּם כָּל בְּרָכָה בָּרוּךְ אַתָּה ה' צָרִיךְ כִּוּוּן הַלֵּב בְּדַעַת שְׁלֵימָה וּבְהַכְנָעַת הַלֵּב וְרוּחַ. וַאֲלַמְּדָךְ הַכְנָעָה וְהַשְׁפָּלָה אֵיךְ … להמשך קריאה

סעי' כג' – הבגדים המצויירים, אע"פ שאינם בולטות אין נכון להתפלל כנגדם, ואם יקרה לו להתפלל כנגד בגד או כותל מצויר, יעלים עיניו. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י וכתב עוד האבודרהם (שם) שנשאל הרמב"ם (תשו' מהד' פריימן סי' כ) מהו הדבר הנקרא חוצץ בינו ובין הקיר ולמה מנעוהו ואם בכלל החציצה הזאת כלי מילת שתולין אותן על כתלי הבית לנוי ובהם צורות שאינן בולטות אם זה בכלל האיסור או לא. והשיב שהטעם שהצריכו להתקרב אל הקיר בעת התפילה הוא כדי … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' אישות פ' י"ב א. הִתְנָה הַבַּעַל שֶׁלֹּא יִתְחַיֵּיב בְּאֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁהוא חַיָּיב בָּהֶן אוֹ שֶׁהִתְנֵת הָאִשָּׁה שֶׁלֹּא יִזְכֶּה הַבַּעַל בְּאֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁהוּא זוֹכֶה בָּהֶן הַתְּנַאי קַיָּם חוּץ מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁאֵין מוֹעִיל. וְכָל הַמַּתְנֶה עֲלֵיהֶן תְּנָאוֹ בָּטֵל וְאֵלּוּ הֵן עוֹנָתָהּ וְעִיקָר כְּתוּבָּתָהּ וִירוּשָׁתָהּ: ב. כֵּיצַד הִתְנָה עִם הָאִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ עָלָיו … להמשך קריאה

ח. רצונו יתברך יצר את הבריאה

——– נבאר את היסוד האמור. הנה באומרנו השי"ת ברא את העולם, בודאי אין הכוונה שהשי"ת השתמש בכלים כל שהם כדי לברוא את העולם, כדוגמת אדם המייצר חפץ שצריך להשתמש בכלי מלאכה כדי לעשות את החפץ המבוקש. כי הקב"ה לא הוצרך אפילו לדיבור כלשהו כדי שתהיה בריאה, אלא כשרצה בבריאה, נהייתה בריאה, כי רצונו יתברך הוא … להמשך קריאה

שלו. מצות עשית דין בין לוקח ומוכר. – ספר החינוך

שנדין בדין מקח וממכר כענין שצותה התורה עליו. כלומר, שיש צדדין שתתקים המכירה בין המוכר ללוקח. ויש צדדין שאין לה קיום, והוא חובה עלינו לדון ביניהם כמצות התורה. ואף על פי שבאו מצות אחרות על זה כמו שכתבנו בפרשת משפטים (מצוה נח), שנצטוינו לדון בין טוען ונטען ובין מזיק וניזק וכיוצא בזה, וכל מקח וממכר … להמשך קריאה

פֶּרֶק שֵׁנִי [רמז] – ספר מנורת המאור עם פירוש

לְפִי שֶׁיֵּשׁ בַּתּוֹרָה סְגוּלוֹת לְכָל הַטּוֹבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם – נִמְשְׁלָה לִדְבָרִים רַבִּים, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁנִּמְשׁלָה לִפְנִינִים, דִּכְתִיב: "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים" (משלי ג, טו); וְנִמְשְׁלָה לְזָהָב וּזְכוּכִית, דִּכְתִיב: "לֹא־יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוּכִית" (איוב כח, יז). וְעַל דָּא גָּרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת חֲגִיגָה, פֶּרֶק אֵין דּוֹרְשִׁין (טו, א): שָׁאַל "אַחֵר" אֶת רַבִּי מֵאִיר, לְאַחַר שֶׁיָּצָא לְתַרְבּוּת רָעָה: מַאי דִּכְתִיב "לֹא־יַעַרְכֶנָּה זָהָב … להמשך קריאה

סימן שטו – דברים האסורים משום אהל בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שטו – דברים האסורים משום אהל בשבת א אָסוּר לַעֲשׂוֹת אֹהֶל בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב אֲפִלּוּ הוּא עֲרַאי; וְדַוְקָא גַּג, אֲבָל מְחִצּוֹת מֻתָּר; וְאֵין מְחִצָּה אֲסוּרָה אֶלָּא אִם כֵּן נַעֲשֵׂית לְהַתִּיר סֻכָּה אוֹ לְהַתִּיר טִלְטוּל. { הַגָּה: אֲבָל מְחִצָּה הַנַּעֲשֵׂית לִצְנִיעוּת בְּעָלְמָא, שָׁרֵי } (טוּר); { וְלָכֵן מֻתָּר לִתְלוֹת וִילוֹן לִפְנֵי הַפֶּתַח, אַף עַל פִּי … להמשך קריאה

מלאכה קודם הבדלה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אסור לעשות מלאכה קודם שיבדיל, ואם אמר "אתה חוננתנו" בתפילה, מותר. ואם הוצרך לעשות מלאכה קודם התפילה, יאמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול", ויעשה מלאכה. וכן הנשים יאמרו כן קודם שיתחילו לעשות מלאכות. (סימן רצט ס"י. שבת ב שעג) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים … להמשך קריאה

לִמְכִירָה – דובב שפתי ישנים

——– כ"ה, כ"ה: כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ וּבָא גֹאֲלוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((תורת כהנים פ"ה.))) מְלַמֵּד שֶׁאֵין אָדָם רַשַּׁאי לִמְכֹּר שָׂדֵהוּ אֶלָּא מֵחֲמַת דֹּחַק עֹנִי, (וְגַם כְּשֶׁמּוֹכֵר) לֹא יִמְכֹּר כֻּלָּהּ, שֶׁיְּשַׁיֵּר שָׂדֶה לְעַצְמוֹ. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: *(((בבא מציעא מ"ב ע"א.))) לְעוֹלָם יַשְׁלִישׁ אָדָם מְעוֹתָיו: שְׁלִישׁ בְּקַרְקַע, שְׁלִישׁ בִּפְרַקְמַטְיָא (מִסְחָר), … להמשך קריאה

בלק יום חמישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב"ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה: (כג) וַתֵּ&#1443רֶא הָֽאָתוֹן&#1449 אֶת-מַלְאַ&#1448ךְ יְהֹוָ&#1436ה נִצָּ&#1443ב בַּדֶּ&#1431רֶךְ וְחַרְבּ&#1444וֹ שְׁלוּפָה&#1433 בְּיָד&#1428וֹ וַתֵּ&#1444ט הָֽאָתוֹן&#1433 מִן-הַדֶּ&#1428רֶךְ וַתֵּ&#1430לֶךְ בַּשָּׂדֶ&#1425ה וַיַּ&#1444ךְ בִּלְעָם&#1433 אֶת-הָ&#1443אָת&#1428וֹן לְהַטֹּתָ&#1430הּ הַדָּֽרֶךְ: וַחֲזַת אֲתָּנָא יַת מַלְאָכָא דַיְיָמְעַתַּד בְּאָרְחָא וְחַרְבֵּיהּ שְׁלִיפָא בִּידֵיהּוּסְטַת אֲתָּנָא מִן אוֹרְחָא וַאֲזָלַתבְּחַקְלָא וּמְחָא בִּלְעָם … להמשך קריאה

דילוג לתוכן