——–
ללכת עם עינים למטה בארץ?!… מכובד שכמוני ידבר עם הפקידה בעינים מושיפלות?!.. לבזבז כמה שקלים לנסוע במונית? הרי יש אוטובוס… תראה כמה חרדים באוטובוס זה המפוצץ בתערובת… מה אני יותר דתי מהם?!…
נזכיר את דבריו של הגאון הקדוש מצאנז:
"מה שפעם היו רואים אחת לשבעים שנה – היום רואים שבעים פעם ביום!"
בואו ונחשבן "מה לעומת מה" נמצא היום בדורנו.
"כל הרואה דבר ערוה ואינו זן את עיניו ממנו, זוכה ורואה פני שכינה" (מסכת דרך ארץ זוטא).
אומרים לנו חז"ל, אתה הולך ברחוב, מזדמנת לך הסתכלות אסורה – דע שיש לך לבחור בשתי אפשרויות: לזכות למלוא חפנים של השראת שכינה המוכנה ועומדת להשפך עליך מיד ברגע זה של ההתגברות, או להפסידה בהנאת רגע דמיונית וטפשית.
ומה שאמרנו, שאור פני השכינה זורח מיד באותו רגע של התגברות, מבואר ב"נפש החיים" (שער א' פ"ו בהגהה) דבאמת כן הוא – מיד שעולה במחשבת האדם להתקדש לבוראו, וכל שכן בעומדו בנסיון, מיד מושפע עליו שפע קדושה עליון. ואם תאמר, והלא אינני מרגיש זאת מיד, ואימתי ארגיש זאת? – דע! לאחר נסיונך שעמדת בו, כשתיגש לתפילה תרגיש עריבות וערגה לאל חי, וכן כשלאחר מכן תפתח גמרא ללמוד, יערבו לך דברי התורה ותרגיש את אור התורה באופן שיונעם לך הלימוד בחשק ובמרץ. מה שאין כן כשהעינים בהפקרות, נוצר מחסום בין נשמת האדם לאור ה' הראוי להיות נרגש בתורה ובתפילה.
ובפרט עלינו לזכור: אנו קרובים להתגלות אור ה', כשיחזיר שכינתו לציון. בירור וצירוף נוקב עובר היום על כל אחד ואחד, האם ראוי הוא לזכות לאור ה' שייגלה עליו בקרוב, וכל אחד כפי שהכין את כליו, שהם עיניו, להיות כלים הראויים לקבל אור פני השכינה – כך יזכה. והוא הנאמר (ישעיה נב, ח): "כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון". כפי זכות העין וקדושתה – כך תזכה אותה עין לראות בשוב ה' ציון.
וכמה מגוחך אדם שאינו זהיר בשמירת עיניו ומשוטט בעיניו הנה והנה ומזין אותם מדבר עבירה, ותיכף נכנס לבית הכנסת ומתחנן: "ואתה ברחמיך הרבים תחפוץ בנו ותרצנו. ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים". הרי הוא כאומר: עיני אלו ששוטטו בטומאה ועריות, אנא! שיזכו לראות בשובך לציון ברחמים!!!
ולדאבוננו כאילו ותורה חדשה ירדה לעולם; "חרדים" שומרי מצוות, מקילים ואף מזלזלים בחיוב זה המובא ברמב"ם הלכות איסורי ביאה (פרק כא הלכה ב), ובשולחן ערוך אבן העזר (סימן כא), ולדעת הסמ"ק (מצוה לג) הרי שזו מצות לא תעשה ממנין התרי"ג, וכן דעת רבנו יונה שזה מהתורה.
אולם אחר שמזולזל הדבר אצל בני התורה, כבר נעשה דבר זה כהיתר, עד שמי שמדקדק לשמור עיניו ולהורידם לארץ נחשב כמי שאינו מן היישוב, ומפחדים להתחתן עמו או להתעסק עמו פן משובש הוא, ומאוס הוא אצל אלה החושבים עצמם חכמים בעיניהם, והיא נבואת הגמרא בסוף סוטה: יראי ה' ימאסו, וסר מרע – משתולל.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בים דרך – בראשית
אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5