——–
חובתנו כעבדים לה' מתבטאת בכמה נקודות:
1. דקדוק ההלכה.
דהיינו לא לזלזל בהלכות המבוארות לנו בשו"ע, להקל שלא במקום, או לפסוק על דעת עצמנו מבלי לברר את האמת, וכיוצא, כי עבד נאמן מציית לאדונו לדייק בפקודתו, ויודע שעבודתו תעבור בדיקה האם בוצעה כראוי או באופן מזולזל.
2. לזכור שאנו עובדים לאדון.
כמעט ותחושה זו נעלמת מאתנו, שאנו עובדים למעביד כביכול, אצל רבים המצוות נעשות כמצות אנשים מלומדה, ושוכחים אנו מלהעלות על לבנו שיש כאן אב ואדון ואנו בניו ועבדיו המצווים לעשות פקודתו, ושכחת אדנותו עלינו מתבטאת בכמה פרטים, למשל, אי דיוק בזמני התפילה והלימוד, לעומת דיוק בזמני עבודה, מלמול המילים בדילוג ובקטיעת אותיות בברכות ותפילות לעומת דיבור ברור מינימלי בינינו לבין כל אדם.
3. על אף שקשה
העבד עובד עבודתו ללא תירוצים, עכשו קשה לי… אני עייף… לא אכלתי… אין לי חשק…
העבד עובד על אף שקשה לו, וזו מחויבותנו כעבדים לעבוד ולקיים מצוות ה' גם בשעות ובמצבים קשים.
4. עבדותנו זו חרותינו
להאמור לעיל שהעבדות המתיחסת אלינו כלפי הבורא היא התלות בו יתברך, מחייב הדבר שלא יתרגש האדם ויעשה חשבון לבני אדם כאשר פוקדים אותו מצבים הגורמים לנחיתות, וכגון: רווקות ממושכת, חשוך בנים, כיעור גוף או פנים, גירושין, עניות, יציאה מכלא, זה עתה חוזר הוא בתשובה, וכיוצא.
רוב בני אדם נשברים ונדכאים רק מחמת נחיתותם בחברה, חשים הם עמוק את זלזולם בעיני הבריות, את מסכנותם, או את רחמנות הבריות עליהם.
העבד ה' באמת, שהינו תולה עיניו בבורא, והינו עבד לה' ולא עבד לעבדים, אין לו שום חשבון אחר מלבד באם הוא חב לבורא את חובותיו, זה מה שמדאיג אותו, יתר הדברים שאכן אצל בני אדם אחד כמוהו אין נחשב לכלום – אותו זה לא מענין, מאחר וכלפי הקב"ה, לא קיימת התיחסות שלילית לאחד כמוהו מפני הסיבות שנזכרו, ואדרבא – קרוב ה' לנשברי לב, הילכך מעודד הוא את עצמו בהיותו יודע – העיקר שבעיקרים הוא התיחסות הבורא אלי, ואם יחסו אלי חיובי בכל עת ובכל שעה, ועם כל מסכנותי הלא יש לי את האפשרות להתחבר לבורא הכל יכול, מה אם כן יש לי סיבה לחלישות הדעת מקרוצי חומר שאין בידם לא להועיל ולא להזיק לי מבלעדי הבורא.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נפשי בשאלתי חלק א – שו"ת
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5