שיד. מצות קרבן מוסף של יום הכפורים. – ספר החינוך

להקריב קרבן מוסף ביום הכפורים שנאמר (ויקוא כג כז) אך בעשור לחדש וגו' והקרבתם אשה ליי. ובסדר פנחס פרש הקדבן כמו שכתוב שם (במדבר כט ח) והקרבתם עלה ליי ריח ניחח פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה וגו'. וזה הכתוב שבפנחס, הביא הרמב"ם זכרונו לברכה במנינו (סהמ"צ עשין מח), ואני כתבתי … להמשך קריאה

סימן רצד – דיני הבדלה בתפלה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רצד – דיני הבדלה בתפלה א אוֹמְרִים הַבְדָּלָה בְּחוֹנֵן הַדַּעַת, וְאִם טָעָה וְלֹא הִבְדִּיל מַשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ א וְאֵינוֹ חוֹזֵר, מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ לְהַבְדִּיל עַל הַכּוֹס. ב וְאִם טָעַם קֹדֶם שֶׁהִבְדִּיל עַל הַכּוֹס צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהַבְדִּיל ג בַּתְּפִלָּה. ב טָעָה וְלֹא הִבְדִּיל בַּתְּפִלָּה, וְאֵין לוֹ כּוֹס בַּלַּיְלָה וְסָבוּר שֶׁאַף לְמָחָר לֹא יִהְיֶה לוֹ, צָרִיךְ לַחֲזֹר ד … להמשך קריאה

ב' בחינות של דעת

——– בדברינו עד עתה התמקדנו יותר להסביר את דברי רמ"מ משקלוב, שביאר מהי דעת של הבדלה להבדיל בין דבר והפוכו, אולם יש דעת יותר עליונה ועליה דיבר הגר"א המובא לעיל, והיא דעת המחברת. תקצר היריעה מהכיל ביאור רחב במושג דעת של חיבור, דעת של דביקות. אולם "ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבולות יקנה", עד אשר … להמשך קריאה

יח. "גם ענוש לצדיק לא טוב" (משלי יז, כו)

——– ואל תתמה ממה שמצינו בחז"ל כמה פעמים: "נתן עיניו ועשהו גל של עצמות", או עוד כאלה פורעניות שבאו על בני אדם שהקפידו עליהם חכמים, דאין הכוונה שהחכם נתכווין וחפץ היה להעניש, אלא החכם הקפיד, והקפדתו עשתה רושם בשמים, ומן השמים התחשבו בהקפדתו והענישו לאותו אדם, וכמו שנאמר: "גם ענוש לצדיק לא טוב", אם כן … להמשך קריאה

יצאו חלק מהמנין

——– אם אחר שהתחיל השליח ציבור את החזרה, יצאו חלק מהציבור ונשאר רוב מנין, ימשיך הש"צ את החזרה עם הקדושה, אך לא יאמרו ברכת כהנים וקדיש תתקבל, ולבני אשכנז יאמר קדיש תתקבל. ואותם שיצאו, בודאי שעשו שלא כהוגן. (ו רכח, תמח) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו … להמשך קריאה

ח. העונג האמיתי להצדיקים לאחר התחיה, הוא בכך שישיגו את שלימותם, והוא הכנה לקראת עתיד מעולה יותר מתקופת התחיה

——– וזה עונג הצדיקים לאחר תחיית המתים, ובכך תהא שלימות נפשם בתכלית יותר מאשר נהנים המה מזיו השכינה בעולם הנשמות, כי בעולם הנשמות טבעי להיות שמה אורו יתברך מתגלה מחוסר המחיצות והמסכים, ואין בכך עדיין שלימות בהתפשטות מלכותו, רק בהתגלותו בתוך החומר, ובזה כביכול נשלמת מלכותו, וממילא גם נשלמת הנפש להיותה עושה מלאכה זו תכלית … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק כו – חק לישראל

——– (כ) בְּאֶ&#1443פֶס עֵ&#1453צִים תִּכְבֶּה-אֵ&#1425שׁ וּבְאֵ&#1445ין נִ&#1437רְגָּ&#1431ן יִשְׁתֹּ&#1445ק מָדֽוֹן: הֵיכְנָא דְלֵית קִיסֵי דָעֲכָא נוּרָאוְהֵיכְנָא דְלֵית שְׁגוּשָׁא יִשְׁתַּק תִּגְרָא: באפס עצים . כלומר שני דברים אלו שוין כשם שבאפס עצים תכבה אש כך באין נרגן של לה"ר המסכסך בעלי ריב ישתוק מדון : (כא) פֶּחָ&#1443ם לְ&#1453גֶחָלִים וְעֵצִ&#1443ים לְאֵ&#1425שׁ וְאִ&#1445ישׁ (מדונים) מִ&#1437דְיָנִ&#1431ים לְחַרְחַר-רִֽיב: טַרְטְקַל לְגוּמְרֵי וְקִיסֵי לְנוּרָא … להמשך קריאה

משנה ביצה פרק ג – חק לישראל

——– א. אֵין צָדִין דָּגִים מִן הַבִּיבָרִין בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין נוֹתְנִין לִפְנֵיהֶם מְזוֹנוֹת. אֲבָל צָדִין חַיָּה וָעוֹף מִן הַבִּיבָרִין, וְנוֹתְנִין לִפְנֵיהֶם מְזוֹנוֹת. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, לֹא כָל הַבִּיבָרִין שָׁוִין. זֶה הַכְּלָל, כָּל הַמְחֻסָר צֵידָה אָסוּר, וְשֶׁאֵינוֹ מְחֻסָר צְידָה מֻתָּר: (א) אין צדין דגים. אע"ג דשחיטה ואפיה ובישול מאבות מלאכות הן והותרו לצורך יו"ט, … להמשך קריאה

כו – צריך להרחיק משכרות – קיצור ליקוטי מוהר"ן

צָרִיךְ לְהַרְחִיק אֶת עַצְמוֹ מִשִּׁכְרוּת וּלְדַקְדֵּק שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יוֹתֵר מִיכָלְתּוֹ. כִּי הַשּׁוֹתֶה יוֹתֵר מִדַּאי וּמִשְׁתַּכֵּר, אָז מִתְגַּבְּרִין גְּבוּרוֹת דְּסִטְרָא אַחֲרָא וְנַעֲשֶׂה כַּעַס וָרֹגֶז וְיוּכַל לָבוֹא לִידֵי רָעוֹת וְכוּ' חַס וְשָׁלוֹם. וְדַע כִּי משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הוּא מְלֻבָּשׁ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל אֵיבָר וְאֵיבָר וּמַזְכִּיר כָּל אֵיבָר וְאֵיבָר שֶׁיַּעֲשֶׂה הַמִּצְוָה הַשַּׁיָּכָה לְאוֹתוֹ אֵיבָר. כִּי … להמשך קריאה

יב. השמח בחלקו שייך גם ברוחניות והוא מקנייני התורה

——– כי כלל גדול הוא בידינו, ש"השמח בחלקו" נאמר גם בחלק הרוחני, וכמובן אין הדברים אמורים שישמח אדם במועט ויסתפק בו כשיכול הוא לעשות יותר, דברוחניות אופן העבודה שונה מהחומריות, דבחומריות יש לו לאדם לעבוד על עצמו להתחזק בבטחון בה' ולהשתדל מה שפחות ולהשאיר מה שיותר על בטחונו בה', ואילו ברוחניות להיפך, על האדם להשתדל … להמשך קריאה

אִם אָב אֲנִי אַיֵּה מוֹרָאִי? (ב) – דובב שפתי ישנים

——– י"ט, ג': אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((קדושין ל"א ע"א.))) אֵיזֶהוּ מוֹרָא: לֹא יֵשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ, וְלֹא יְדַבֵּר בִּמְקוֹמוֹ, וְלֹא יִסְתֹּר אֶת דְּבָרָיו. וְאֵיזֶהוּ כָּבוֹד: מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה, מַלְבִּישׁ וּמַנְעִיל, מַכְנִיס וּמוֹצִיא. כַּמָּה בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים אַחְס'וּרֵי דָּרָא (נֶחְסַר הַדּוֹר) בְּדָבָר זֶה, הָלְכָה וְנֶעֶלְמָה לָהּ הַיִּרְאָה מִן הָאָב, וְהַכָּבוֹד … להמשך קריאה

פֶּרֶק רִאשׁוֹן [רל] – ספר מנורת המאור עם פירוש

כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹן הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא וּמְקַיְּמִין מִצְווֹתָיו, זֶהוּ הָדָר גָּדוֹל לְיִשְׂרָאֵל וְנִרְאִין נָאִים לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְעֵינֵי כָּל הָעַמִּים, וּכְשֶׁחוֹטְאִים, נִרְאִים כִּשְׁחוֹרִים וּמְטֻנָּפִים לִפְנֵי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּבְעֵינֵי כָּל בָּאֵי עוֹלָם, כִּדְגָרְסִינָן בִּפְסִיקְתָא: "שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה" וגו' (שיר השירים א, ה), שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּמִצְרַיִם וְנָאוָה אֲנִי בְּמִצְרַיִם. שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּמִצְרַיִם דִּכְתִיב: "וַיַּמְרוּ־בִי וְלֹא אָבוּ לִשְׁמֹעַ … להמשך קריאה

מנהיגי ישראל – תפארת ישראל

——– וידבר משה אל ה' לאמר, יפקד ה' אלקי הרוחת לכל בשר איש על העדה, אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רעה (טו, יז) פעם אחת ויחידה שנזכר בתורה וידבר משה אל ה' לאמר. ומהו לאמר, וכי למי יאמר ה' את דברי משה?! … להמשך קריאה

משנה שבת פרק ז – חק לישראל

——– א. כְּלָל גָּדוֹל אָמְרוּ בַשַּׁבָּת. כָּל הַשּׁוֹכֵחַ עִקַּר שַׁבָּת וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אֶחָת. הַיּוֹדֵעַ עִקַּר שַׁבָּת וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה, חַיָּב עַל כָּל שַׁבָּת וְשַׁבָּת. הַיּוֹדֵעַ שֶׁהוּא שַׁבָּת וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה, חַיָּב עַל כָּל אַב מְלָאכָה וּמְלָאכָה. הָעוֹשֶׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה מֵעֵין מְלָאכָה אַחַת, אֵינוֹ חַיָּב … להמשך קריאה

מַה הֵם גִּדְרֵי הַקְּרִיאָה בֶּאֱמֶת לְהֵחָשֵׁב בְּגֶדֶר "לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת"?

——– למדנו מדברי ה"מכתב מאליהו", ב' תנאים נצרך לכשתחשב לאדם תפילתו תפילת אמת, שאז מובטח הוא שתפילתו לא תשוב ריקם. התנאי הראשון שיכאב לאדם בלבו את אשר מבקש הוא בפיו, וכגון אדם שיש לו משכורת מכובדת, אלא שחפץ הוא לתוספת לשם רחבות יתר. הרי שזה לא יתפלל בכאב, לעומת זאת זה אשר פיטרוהו מעבודתו יתפלל … להמשך קריאה

משנה פסחים פרק ו – חק לישראל

——– א. אֵלּוּ דְבָרִים בַּפֶּסַח דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת, שְׁחִיטָתוֹ וּזְרִיקַת דָּמוֹ וּמִחוּי קְרָבָיו וְהֶקְטֵר חֲלָבָיו, אֲבָל צְלִיָּתוֹ וַהֲדָחַת קְרָבָיו אֵינָן דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת. הַרְכָּבָתוֹ וַהֲבָאָתוֹ מִחוּץ לַתְּחוּם, וַחֲתִיכַת יַבַּלְתּוֹ, אֵין דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, דּוֹחִין: (א) אלו דברים בפסח דוחין את השבת. פסח דוחה את השבת, דנאמר מועדו בפסח (במדבר ט) ויעשו בני … להמשך קריאה

טו. כמה עצות להסיר מידת הקמצנות

——– וכיון שנגענו בענין הקמצנות, אכתוב כאן כמה עצות שראיתי למידה זו: א. להכריח עצמו ליתן סכום קטן בעל כרחו (טה"ק). ב. להתחיל עם "נתינה" לבני ביתו, כי הקמצן הינו קמצן גם לבני ביתו (טה"ק). ג. ליתן לקטנים פרוטות ואפילו קטנים שאינם שלו, להרגיל עצמו לפתיחת היד (טה"ק). ד. ליתן סכום קטן בהרבה קופות, מועיל … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק יז – חק לישראל

——– (ב) עֶֽבֶד-מַשְׂכִּ&#1431יל יִ&#1453מְשֹׁל בְּבֵ&#1443ן מֵבִ&#1425ישׁ וּבְת&#1445וֹךְ אַ&#1437חִ&#1431ים יַחֲלֹ&#1445ק נַחֲלָֽה: עַבְדָא סוּכְלְתָנָא יִשְׁתַּלֵט בִּבְרָא מְבָהֲתָנָאוּבֵינָת אֲחֵי נִפְלֵג יְרוּתְתָּא: עבד משכיל וגו' . על שהשכיל נ"נ לפסוע ג' פסיעות לכבודו של הקב"ה על' לגדולה ומשל בישרא' שהובישו מעשיהם וחלק נחלתם לעיניהם , ד"א גר צדיק טוב מאזרח רשע ולע"ל יחלק שלל ונחלה בתוך ב"י שנאמר ( … להמשך קריאה

צניעות – ספר פלא יועץ

מדה זו צריכה לאנשים ועל אחת כמה וכמה לנשים, ובזה האדם נבדל מן הבהמה. ומדת הצניעות צריכה אפלו כשהוא לבדו בחדרי חדרים מפני כבוד מלך רם ונשא, אים ונורא אשר מלא כל הארץ כבודו, שהרי פסק מרן בשלחן ערוך (או"ח סי' ב סעיף א) שלא ילבש חלוקו מעמד, אלא בעודנו שוכב יכניס ראשו וזרועותיו באפן … להמשך קריאה

ההכנות להפרשה – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– * קודם ההפרשה, עליו לייחד מטבע לצורך חילול מעשר שני [ורבעי] (כמבואר בעמוד 113) * קודם ההפרשה, יזלף מעט מים על הפירות. (כמבואר בעמוד 110) * יקח בידו מעט יותר מ- 1% מהפירות [מכל מין ומין]. * "מן המוקף" – יניח את הפירות באריזה אחת. ואם הם ארוזים בכמה אריזות, יפתח את האריזות ויצמידן … להמשך קריאה

סעי' ג' – האומנין מתפללים בראש הזית או בראש התאנה שטורח להן באלו לירד יותר משאר אילנות ובעה"ב בכולן צריך לירד – ספר מנחת שי

——– בפרק היה קורא (ברכות טז.) ת"ר האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה ושאר כל האילנות יורדין למטה ומתפללין ובעל הבית בין כך ובין כך יורד למטה ומתפלל לפי שאין דעתו מיושבת עליו. ופירש רש"י מתפללין בראש הזית ובראש התאנה. בזמן שעוסקין בהם מפני שענפיהם מרובים ויכולים לעמוד שם שלא … להמשך קריאה

סגולת המנהיג – אפיקי אליהו על התורה

——– א. לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום (כה.יב) ראוי להתבונן, הרי על אף כי נאמר על משה: "לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית", אשר לא פעם אחת עשה כמעשה פנחס – רבות הציל את בני ישראל והשיב חמת ה' מעליהם, בעגל, במרגלים ועוד. אך בכל זאת לא הובטח בברית … להמשך קריאה

שטו. שלא לעשות מלאכה בעשרה בתשרי. – ספר החינוך

שלא לעשות שום מלאכה ביום הכפורים, והוא יום עשירי לחדש תשרי, שנאמר בעשור לחדש השביעי וגו' וכתיב בתריה וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כפרים הוא לכפר עליכם. ומלת כי, הוא נתינת טעם לבטול המלאכה, וכענין שאכתב לקמן בסדר זה במצות עשה דשביתה דכפורים (מצוה שיז), וגם כל ענין מצוה זו שם … להמשך קריאה

סימן שצה – כיצד הוא הנחת עירוב וברכתו – ערוך השולחן

——– א מצוה לחזור אחר שיתופי מבואות כמו על עירובי חצרות, כדי שלא יכשלו לבא לידי איסור טלטול בשבת להמבוי. ומקבץ פת או שאר דבר מכל הבעל הבית שבמבוי, או שהוא מזכה להם משלו על ידי אחר, ואותו האחר מגביה טפח וזוכה בעד כל בני המבוי. ומברך "אשר קדשנו… על מצות עירוב". ואף על גב … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות פ-ג

——– [תהילים פרק-כב-יד]&nbsp פָּצוּ עָלַי פִּיהֶם אַרְיֵה טֹרֵף וְשֹׁאֵג: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר … להמשך קריאה

בַּתשובה הַקּוֹדֶמֶת הֵבַנּוּ הַסִּבָּה הַמַּצְדִּיקָה וּמַצְרִיכָה לָקוּם בְּכָל פַּעַם וּלְהִלָּחֵם, אוּלָם גַּם לְזֹאת מֵהֵיכָן הַכֹּחַ, וְכִי יֵשׁ בְּכֹחֵנוּ לְהִלָּחֵם כָּל יָמֵינוּ?

——– זהו טענתו של השטן: וכי לעולם תילחם עמי הלא אני איש מלחמה מנעורי?! וגם אם חש אתה שזכותך להילחם כל פעם מחדש בכח התשובה, אולם כמה זמן תחזיק מעמד במלחמתך עמי? ומה יש להשיב לו, שקר אתה דובר, כי הלא מובטח אני שלבסוף אהא אני המנצח, מכח הבטחת הבא ליטהר מסייעין אותו, וכמו שכתב … להמשך קריאה

דילוג לתוכן