מחשבת האדם צריכה לפעול בכל רגע ורגע

——– מעשה זה הוא לימוד מאלף ומדריך את האדם כיצד לעבוד את הבורא מהזמן של "ובקומך" עד זמן של "בשכבך". זוהי נקודת מפתח לכל מעשה ומעשה, עתה ננסה לפרוט הדברים לפרוטות. כלל מוצק וברור, אין דבר מובן מאליו, אין מושג של "מוסכמות", אין אימרה "זה דבר פשוט", ואין מושג של "זה ידוע לי כבר". כל … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק ו – חק לישראל

——– (כג) כִּ&#1444י נֵ&#1443ר מִ&#1453צְוָה וְת&#1443וֹרָה א&#1425וֹר וְדֶ&#1445רֶךְ חַ&#1437יִּ&#1431ים תּוֹכְח&#1445וֹת מוּסָֽר: מְטוּל שְׁרָגָא הוּא פּוּקְדָנָא וְנִימוּסָאנוֹהֲרָא וְאוֹרְחָא דְחַיֵּי וּמַכְסָנוּתָא וּמַרְדּוּתָא: כי נר מצוה ותורה אור . כמו שהאור מאיר לעולם תמיד כך התורה עומדת זכותה לעולם אל האדם וזכות מצוה לפי שעה כאור הנר , ד"א כי נר מצוה וגו' מצות האב הוא נר כל … להמשך קריאה

כה – ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל – קיצור ליקוטי מוהר"ן

א הַהִתְבּוֹדְדוּת הוּא מַעֲלָה גְּדוֹלָה וְדֶרֶךְ נָכוֹן וְיָשָׁר מְאֹד לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִקְבֹּעַ לוֹ עַל זֶה אֵיזֶה שָׁעוֹת בַּיּוֹם שֶׁיְּפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּלָּשׁוֹן שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ. הַיְנוּ בִּמְדִינָתֵנוּ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז. כִּי בַּלָּשׁוֹן שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ בְּנָקֵל יוֹתֵר לְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתוֹ הֵיטֵב וְאֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ יָשֹּׂחַ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. הֵן חֲרָטָה … להמשך קריאה

יא. המאמין שמחוייבותו היא ההשתדלות, לא ימנע מעשות אשר יוכל גם כאשר יודע שלא יוכל להגיע לפיסגת שלימות המעשה

——– וכמו כן היינו ניצולים מאחד מפיתויי היצר הגדולים המלפת בו את בני האדם, והוא שאם אדם לא רואה שיוכל לקיים בשלימות את המעשה, אינו עושה אף מה שביכולתו לעשות, הלא בזה יפשע האדם בנפשו וישאר ערום מהמצוות ומהתורה, כי בעצם מה שהקב"ה דורש ממך זו ההשתדלות, ולבסוף הוא מברך את המשתדל ליתן לו מתנה … להמשך קריאה

הדרכה מעשית כיצד לזכות למדת הדעת

——– כתב הרמח"ל (בדרך עץ חיים): "החכמים הולכים הלוך וחשוב תמיד". מה יש כל כך הרבה לחשוב? האמת היא שתשובה לשאלה זו תלויה לכל אדם לפי מדריגתו, אולם יש מחשבה התחלתית לכל אדם. לפני כל מעשה ומעשה על האדם להתבונן, ראשית מה אני עושה?! אחר שברור לו במחשבתו הצלולה מה הוא עומד לעשות,נצרך להמשיך ולהתבונן, … להמשך קריאה

ז. לא יתכן להחשב עובד ה' כשאינו מקדש עצמו בענייני החומר המותרים

——– וכמובא בספר "באר מים חיים" ("ויחי", עה"פ "המלאך הגואל), שגם לו יהא אדם צדיק בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו ומדקדק במצוות ועוסק בתורה, ורק חיסרון זה בידו, שבשעת עיסוקו באכילה ושתייה וייתר צורכי הגוף, עושם להנאתו בתאווה וברצון, ואפילו שהכל בדברים המותרים לגמרי ללא שום איסור ועבירה על שום הלכה מהלכות שולחן ערוך – … להמשך קריאה

לשאוף ללא גבול – אפיקי אליהו על התורה

——– א. פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן (כה.יא) יש לידע, במה זכה פינחס שנקראה פרשה שלימה על שמו? ב. פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל וכו' (כה.יא) פירש רש"י – לפי שהיו השבטים מבזים אותו הראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אימו עגלים לעבודת אלילים והרג נשיא שבט … להמשך קריאה

כתובים – תהילים – פרק מה – חק לישראל

——– (יג) וּבַֽת-צֹ&#1448ר | בְּ&#1453מִנְחָה פָּנַ&#1445יִךְ יְחַלּ&#1431וּ עֲשִׁ&#1443ירֵי עָֽם: וְיַתְבֵי כְרַכָּא דְצוֹר בְּתִקְרוּבְתָּא יֵיתוּןוְאַפָּיִךְ יְשַׁחֲרוּן לְבֵית מַקְדְשָׁיִךְ עַתִּירֵיעַמְמַיָא: ובת צר במנחה פניך יחלו . כמו ( שמות ל"ב ) ויחל משה ובשכר זה תזכו שיביאו לך אשכרים ודורון אותם שהם עכשיו עשירי עם : (יד) כָּל-כְּבוּדָּ&#1443ה בַת-מֶ&#1443לֶךְ פְּנִ&#1425ימָה מִֽמִּשְׁבְּצ&#1430וֹת זָהָ&#1443ב לְבוּשָֽׁהּ: כָּל שְׁפַר אֲרַג נִכְסֵי … להמשך קריאה

מַהִי נְבוּאַת חֲזַ"ל בְּעִנְיַן מַנְהִיגֵי הַדּוֹר בְּאַחֲרִית הַיָּמִים?

——– א. יִהְיוּ הַרְבֵּה רַבָּנִים וּמַנְהִיגִים רַמָּאִים כְּמוֹ עֲלֵי הָאִילָנוֹת – הַסִּימָן לְהַכִּיר צַדִּיק אֱמֶת, אִם נִזְהָר מִשֶּׁקֶר עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן – צָרִיךְ תְּפִלָּה הַרְבֵּה לְהִנָּצֵל מִמַּנְהִיג שֶׁקֶר. ב. נְבוּאַת הבעש"ט בְּשִׁנּוּי קְצָת – יִהְיוּ רַבָּנִים כְּמוֹ יַאק מַאק (שֻׂמְשֻׂמִים), רֹב צָרוֹת יִשְׂרָאֵל בָּא עַל יְדֵיהֶם. ג. הַמְקָרֵב רְחוֹקִים וְהַמְרַחֵק קְרוֹבִים בְּיָדוּעַ הוּא מַנְהִיג שֶׁקֶר. … להמשך קריאה

סעי' ב' – היה המקום הגבוה ג' רחב ד' על ד' אמות או מוקף מחיצות מותר להתפלל שם כיון שחלק רשות – ספר מנחת שי

——– וכתב הרמב"ם ז"ל שיעור מקום גבוה שאמרו שלא יתפלל עליו הוא ג' טפחים. וכתב עוד היה גבוה ג' ויש בו ד"א על ד"א הרי הוא כעלייה ומותר להתפלל בו וכן אם היה מוקף מחיצות אע"פ שאין בו ד' על ד' מותר להתפלל שאין גובהו ניכר כיון שחלק רשות לעצמו. וכתב מהר"י אבוהב וטעמא משום … להמשך קריאה

סימן רצג – דיני ערבית במוצאי שבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רצג – דיני ערבית במוצאי שבת א מְאַחֲרִין תְּפִלַּת עַרְבִית, כְּדֵי לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ. ב צָרִיךְ לִזָּהֵר מִלַּעֲשׂוֹת מְלָאכָה עַד שֶׁיֵּרָאוּ שְׁלשָׁה כּוֹכָבִים קְטַנִּים, וְלֹא יִהְיוּ מְפֻזָּרִים אֶלָּא רְצוּפִים, וְאִם הוּא יוֹם הַמְעֻנָּן יַמְתִּין עַד שֶׁיֵּצֵא הַסָפֵק מִלִּבּוֹ. ג מִי שֶׁהוּא אָנוּס, כְּגוֹן שֶׁצָּרִיךְ לְהַחְשִׁיךְ עַל הַתְּחוּם לִדְבַר מִצְוָה, יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל שֶׁל מוֹצָאֵי … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות פ-ב

——– [שמות פרק-כח-לד]&nbsp פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב: [משלי פרק-ז-יב]&nbsp פַּעַם בַּחוּץ פַּעַם בָּרְחֹבוֹת וְאֵצֶל כָּל פִּנָּה תֶאֱרֹב: [משלי פרק-טו-לב]&nbsp פּוֹרֵעַ מוּסָר מוֹאֵס נַפְשׁוֹ וְשׁוֹמֵעַ תּוֹכַחַת קוֹנֶה לֵּב: [משלי פרק-כה-י]&nbsp פֶּן יְחַסֶּדְךָ שֹׁמֵעַ וְדִבָּתְךָ לֹא תָשׁוּב: [משלי פרק-כו-כא]&nbsp פֶּחָם לְגֶחָלִים וְעֵצִים לְאֵשׁ וְאִישׁ (מדונים) מִדְיָנִים לְחַרְחַר רִיב: ——– לעילוי נשמת … להמשך קריאה

וְיֵשׁ לְהַקְשׁוֹת בְּקֶשֶׁר לַתשובה הַקּוֹדֶמֶת, דְּזֶה גּוּפָא עַל מַה יִּסְמֹךְ הָאָדָם לְהַבְטִיחַ שֶׁלְּעוֹלָם יִלָּחֵם וְאוּלַי לֹא יְהֵא בְּכֹחוֹ לְהִלָּחֵם?

——– יש ויש סימוכין לאדם להבטיח שלא יתפשר אלא ילחם, ואף אם יפול כמה שיפול יוכל ויוכל להבטיח שילחם, והוא מכח מתנת "התשובה". התשובה בכחה להחזיר את האדם למעמדו הקודם, לחביבותו ולידידותו עם הבורא כאילו ולא חטא, והיא שיכולה לחזק בלבו את העוז והאומץ לקום ולהילחם עם יצרו מחדש. כך שאין הבעיה של האדם – … להמשך קריאה

יד. חתימת הגלות תהא בזכות אלו שיצטיינו במידת החסד

——– ובספר טהרת הקודש הביא רמז למה שאמרו חז"ל (פסים קי"ז ע"ב) שהבטיח הקב"ה לאברהם שיקראו אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב, יכול יחתמו בכולן, תלמוד לומר "בך חותמין" – מגן אברהם. וידוע שמידת אברהם אבינו היתה מידת החסד, וקאמר שבך חותמין. חותמין היינו מסיימים, חתימת הגלות סיום העבודה של כל הדורות תהיה במידת החסד … להמשך קריאה

פַּעַם נֶאֱמַר בחז"ל: "הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם", הֲרֵי שֶׁהָעֲבוֹדָה הָרוּחָנִית בְּיַד הָאָדָם, וּפַעַם נֶאֱמַר בחז"ל (קידושין ל) בְּכָל יוֹם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו וְאִלְמָלֵי הַקָּבָּ"ה עוֹזְרוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לוֹ, הֲרֵי שֶׁהַדָּבָר תָּלוּי בְּהַקָּבָּ"ה?

——– לעבודת ה' נדרש ב' עבודות, האחת השתדלות והשנית תפילה. ובזה יובן, ביחס להשתדלות הנדרשת מהאדם נאמר: "הכל בידי וכו"', כי זה תלוי באדם ולא באחר שהוא יבחר בטוב וישתדל להשיגו, ואחר הכל הרי זקוק האדם לעזר ה' שיעזרהו להתגבר על יצרו, וזה ישיג על ידי התפילה, כך שבעצם לסיכומו של דבר, הכל בידי האדם, … להמשך קריאה

הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן בַהֲדָרָן – ספר מנורת המאור עם פירוש

((( וְיֵשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה פְּרָקִים))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה … להמשך קריאה

סימן שצד – דין ספק עירוב – ערוך השולחן

——– א ספק עירוב, כגון שהניח עירובו ונאכל, ספק מבעוד יום נאכל – ואינו עירוב, ספק משחשיכה – והוי עירוב, וכן הניח תרומה ונטמאת, ספק מבעוד יום נטמאת – ואינו עירוב, ספק משחשיכה – והוי עירוב, וכן כל כיוצא בזה – אמרינן ספק עירוב כשר. ודוקא בכהני גווני, שהיה לו להעירוב חזקת כשרות – מוקמינן … להמשך קריאה

אֵיזוֹ הִיא אִשָּׁה כְּשֵׁרָה – דובב שפתי ישנים

——– י"ט, ג': אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((קדושין ל' ע"ב.))) לָמָּה נֶאֱמַר אִישׁ? שֶׁהָאִישׁ סָפֵק בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת, אֲבָל אִשָּׁה רְשׁוּת אֲחֵרִים עָלֶיהָ. אָמְרוּ חֲזַ"ל: *(((תנא דבי אליהו רבה ט'. והובא ברמ"א על השלחן ערוך (אבהע"ז סוף סימן ס"ט), ע"ש.))) אֵיזוֹהִי אִשָּׁה כְּשֵׁרָה? כָּל שֶׁעוֹשָׂה רְצוֹן בַּעֲלָה, … להמשך קריאה

כתובים – תהילים – פרק מג – חק לישראל

——– (ה) מַה-תִּשְׁתּ&#1452וֹחֲחִ&#1448י | נַפְשִׁי&#1454 וּֽמַה-תֶּהֱמִ&#1450י עָ&#1451לָ&#1445י הוֹחִ&#1443ילִי לֵ&#1453ֽאלֹהִים כִּי-ע&#1443וֹד אוֹדֶ&#1425נּוּ יְשׁוּעֹ&#1445ת פָּ&#1437נַ&#1431י וֵֽאלֹהָֽי: מַה תִּתְמַכְּכִין נַפְשִׁי וּמַה תַּרְגִשִׁיעֲלָי אוֹרִיכִי לֵאלָהָא אֲרוּם תּוּבאֲשַׁבְּחִנֵיהּ בְּפוּרְקָנֵיהּ דְמִן קָדָמוֹי דִיהוּא אֱלָהָי: מד (א) לַמְנַצֵּ&#1452חַ לִבְנֵי-קֹ&#1452רַח מַשְׂכִּֽיל: לְשַׁבָּחָא לְדָוִד עַל יְדֵיהוֹן דִבְנֵיקרַח שִּׂכְלָא טָבָא: (ב) אֱלֹהִ&#1444ים | בְּאָזְנֵ&#1452ינוּ שָׁמַ&#1431עְנוּ אֲבוֹתֵ&#1445ינוּ סִפְּרוּ-לָ&#1425נוּ פֹּ&#1445עַל פָּעַ&#1445לְתָּ בִ&#1437ֽימֵיהֶ&#1431ם בִּ&#1443ימֵי קֶֽדֶם: יְיָ בְּאוּדְנָנָא שְׁמַעְנָא … להמשך קריאה

ביאור נוסח ההפרשה – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– כעת נבאר את נוסח ההפרשה [האותיות המודגשות הן מילות הנוסח]: – לוקח מעט יותר מאחד ממאה [1% + 'כלשהו'] מכמות הפירות. – הפרשת "תרומה גדולה" [כעת מפריש את ה'כלשהו' לתרומה גדולה. וה-1% נשאר בינתיים חולין]: אֶחָד מִמֵּאָה [ה- 1% שלקחתי מהפירות] שֶמּוּנַח בַּצַּד [היכן שהוא נמצא, שלא תמיד הוא בידו, ובפרט כשההפרשה מכמויות גדולות … להמשך קריאה

יז. זהירותו של דוד המלך לבלתי יתערב משהו מנקמה בעונשו של שמעי בן גרא

——– וכן מצינו גבי דוד שביזהו שמעי בן גרא, עפרו בעפר וקללו קללה נמרצת, ונשבע דוד שלא להענישו, ורק ציוה לבנו שלמה לגרום למותו, ואף שלכאורה היה לו להענישו ולא לוותר לו מטעם מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, אפשר דהיינו דוקא שאסור לעשות מלכתחילה דברים שלא לכבודו של המלך ואף כשהמלך מתרצה, וכגון … להמשך קריאה

נביאים – יחזקאל – פרק כ – חק לישראל

——– (ח) וַיַּמְרוּ-בִ&#1431י וְלֹ&#1444א אָבוּ&#1433 לִּשְׁמֹ&#1443עַ אֵלַ&#1428י אִ&#1443ישׁ אֶת-שִׁקּוּצֵ&#1444י עֵֽינֵיהֶם&#1433 לֹ&#1443א הִשְׁלִ&#1428יכוּ וְאֶת-גִּלּוּלֵ&#1445י מִצְרַ&#1430יִם לֹ&#1443א עָזָ&#1425בוּ וָאֹמַ&#1438ר לִשְׁפֹּ&#1447ךְ חֲמָתִ&#1443י עֲלֵיהֶ&#1431ם לְכַלּ&#1444וֹת אַפִּי&#1433 בָּהֶ&#1428ם בְּת&#1430וֹךְ אֶ&#1445רֶץ מִצְרָֽיִם: וְסָרִיבוּ עַל מֵימְרִי וְלָא אֲבוּלְקַבָּלָא לִנְבִיֵי גְּבַר יַת שִׁקוּצֵיעֵינֵיהוֹן לָא אַרְחִיקוּ וְיַת פּוּלְחַןטַעֲוַת מִצְרָאֵי לָא שְׁבָקוּ וַאֲמָרִיתלְמִשְׁפַּךְ חֵמָתִי עֲלֵיהוֹן דְיָחוּל רוּגְזִיבְּהוֹן בְּגוֹ אַרְעָא דְמִצְרַיִם: וימרו בי . הם הרשעים … להמשך קריאה

יסוד הקנאות – אהבה מקלקלת את השורה – תפארת ישראל

——– בכל צבא ישנם חילים שאינם מסתפקים בעשית החיוב המטל עליהם ודיו. חילים הבאים לצבא מאהבת מלכם התקועה עמק בלבם, מצפים לארוע שבו יצטרכו להראות מסירות נפש למלכם האהוב והנערץ עליהם, כדי להוכיח לו את לבם הטהור והמסור אליו, ולא ישקטו ולא ינוחו במהלך החיים הסטנדרטי, אלא מקוים הם להזדמנות בו יצטרכו לעשות מעשה חריג … להמשך קריאה

צוואה – ספר פלא יועץ

טוב לגבר כי יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך השם, כי מדת אנוש היא שיותר שומע ומקים צואת אביו ואמו, מאשר ישמע וישמר ויקים עשרת הדברות, ונמצא שעל טוב יזכר שמו, וגדול המעשה זכות בניו תלוי בו. אבל צריך להכיר את הבנים לפי מה שהם, ושלא להכביד עליהם בדבר שחושש שמא לא יקימו … להמשך קריאה

גביית צדקה

——– אין נכון לגבות צדקה בעת התפילה [ובפרט בקריאת שמע וברכותיה, בחזרה ובקריאת התורה], לפי שמסיח דעת המתפללים. וכבר התאונן הגאון רבי חיים פלאג'י על האוספים צדקה בתפילה שגורמים בלבול דעת המתפללים, ולא טוב עושים ויש לבטל מנהגם. וכתב השל"ה שלא ילך הגבאי לגבות בעת החזרה, כי אז אין מחשבת העם על התפילה לומר 'אמן' … להמשך קריאה

נביאים – מלכים א – פרק ה – חק לישראל

——– (לב) וַֽיִּפְסְל&#1438וּ בֹּנֵ&#1447י שְׁלֹמֹ&#1435ה וּבֹנֵ&#1445י חִיר&#1430וֹם וְהַגִּבְלִ&#1425ים וַיָּכִ&#1435ינוּ הָעֵצִ&#1445ים וְהָאֲבָנִ&#1430ים לִבְנ&#1445וֹת הַבָּֽיִת: (פ) וּפָסְלוּ אַרְדִיכָלֵי שְׁלֹמֹה וַאֲרְדִיכָלֵי דְּחִירוֹםוְאַרְגוּבְלַיָּא וְאַתְקִּינוּ אָעַיָא וְאַבְנַיָּא לְמִבְנֵיבֵּיתָא: ויפסלו . בהרים : והגבלים . אומה ששמה גבל , ובקיאים לסתת אבנים ולבנות , כמה שנאמר ( ביחזקאל כז ט ) בצור : זקני גבל וחכמיה היו בך מחזיקי בדקך : … להמשך קריאה

דילוג לתוכן