בנפשו של האדם יש ע' כוחות שונים זה מזה

——– מתורת רבינו הגר"א למדנו שיש באדם שבעים כוחות בנפשו כנגד ע' אומות העולם, וכשם שאומות העולם נלחמים זה עם זה, כן באדם עצמו יש מלחמה פנימית מתמדת בין הכוחות. וכשם שבעולם יש מדינות שנלחמות כמעט בתמידיות זה עם זה ויש מדינות שנלחמות לעתים רחוקות, וכן פעמים שהמלחמה בחוזק רב ופעמים בחולשה יתירה, כן הכל … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ע-פ

——– [שמות פרק-לח-י]&nbsp עַמּוּדֵיהֶם עֶשְׂרִים וְאַדְנֵיהֶם עֶשְׂרִים נְחֹשֶׁת וָוֵי הָעַמֻּדִים וַחֲשֻׁקֵיהֶם כָּסֶף: [דברי הימים א פרק-כז-ב]&nbsp עַל הַמַּחֲלֹקֶת הָרִאשׁוֹנָה לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן יָשָׁבְעָם בֶּן זַבְדִּיאֵל וְעַל מַחֲלֻקְתּוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אָלֶף: [דברי הימים א פרק-כז-יד]&nbsp עַשְׁתֵּי עָשָׂר לְעַשְׁתֵּי עָשָׂר הַחֹדֶשׁ בְּנָיָה הַפִּרְעָתוֹנִי מִן בְּנֵי אֶפְרָיִם וְעַל מַחֲלֻקְתּוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אָלֶף: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל … להמשך קריאה

שז. מצות קרבן מנחה חדשה מן החטים ביום עצרת. – ספר החינוך

להקריב ביום חג השבועות לחם חמץ מן חטה חדשה, וזהו נקרא בכתוב מנחה חדשה, והם שתי ככרות כמו שכתוב (ויקרא כג טז יז) ממושבתיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרנים. והענין היה כן, (מנחות עו א ב) שהיו מביאין שלש סאין חטים חדשות ושפין אותן ובועטין בהן כדרך כל המנחות, וטוחנין אותם ומניפין מהן שני … להמשך קריאה

פחד – ספר פלא יועץ

כתיב (איוב ג כה) פחד פחדתי ויאתיני. וכתיב (תהלים קיב ז ח) נכון לבו בטח בה', סמוך לבו לא יירא. נמצא שהמתפחד גורם רעה לעצמו את אשר לא היה ראוי לבוא עליו, והבוטח בה' חסד יסובבנו (תהלים לב י). והן אמת שאין אדם שליט ברוח, ואם יאמרו לו כל היום, אל תפחד, אל תפחד, הוא … להמשך קריאה

גמרא ברכות דף מ"ט ע"ב – חק לישראל

——– אָמַר שְׁמוּאֵל לְעוֹלָם אַל יוֹצִיא אָדָם עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל. תְּנַן בִּשְׁלשָׁה וְהוּא אוֹמֵר בָּרְכוּ. אֵימָא אַף בָּרְכוּ. וּמִכָּל מָקוֹם נְבָרֵךְ עָדִיף. דְּאָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אַמְרֵי בֵּי רַב תְּנִינָא שִׁשָּׁה נֶחֱלָקִין עַד עֲשָׂרָה. אִי אֲמַרְתְּ בִּשְׁלָמָא נְבָרֵךְ עָדִיף מִשּׁוּם הָכִי נֶחֱלָקִין. אֶלָּא אִי אֲמַרְתְּ בָּרְכוּ עָדִיף אֲמָאי נֶחֱלָקִין אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינָהּ נְבָרֵךְ … להמשך קריאה

שח. מצות שביתה ממלאכה ביום עצרת. – ספר החינוך

לשבת מכל מלאכה זולתי מה שמיחד לצרך אכל נפש ביום ששה בסיון, שזהו הנקרא חג השבועות, שנאמר (ויקרא כג כא) וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש. וכבר כתבתי במצות שביתת יום ראשון של פסח שבסדר הזה (מצוה רצז) שבכל מקום שנאמר בתורה מקרא קדש ענינו לומר קדשהו שלא לעשות בו מלאכה, וגם שם כתוב רמז. … להמשך קריאה

גודל שכר לימוד תורה ובפרט בשבת

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אין למעלה משכרו של העוסק בתורה, שמצות תלמוד תורה כנגד המצוות כולן. וכשלומד בשבת, שכרו פי כמה וכמה, ושעה אחת של לימוד תורה בשבת, שווה למאה שבעים מיליון שעות של לימוד בימי החול. [כן כתב בספר שיבת ציון (ח"ב רלג) על פי רבי חיים ויטאל בספרו עץ חיים … להמשך קריאה

משמעות התקופה – תקופתנו ומשמעותה – תפארת ישראל

——– יהודי יקר, המאמין בה', בתורה ובמשה עבדו, תן מזמנך מעט להתבונן על מצב תקופתנו, המחיב ודורש משנה זהירות ופקיחת עינים על שמירת עצמנו, וכל שכן על שמירת בנינו ובנותינו מהדרדרות תהומית, שיתכן ולא תהיה לה תקומה, חס וחלילה, באם לא נקדם את פני הרעה. וכן חשוב שתדע כמה נקדות המתיחסות לדורנו במיחד, והמודעות הברורה … להמשך קריאה

גמרא ברכות דף סא ע"א – חק לישראל

——– תָּנוּ רַבָּנָן: הַמְרַצֶה מָעוֹת לְאִשָּׁה מִיָדוֹ לְיָדָהּ כְּדֵי לְהַסְתַּכֵּל בָּהּ, אֲפִלּוּ יֵשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כְּמשֶה רַבֵּנוּ לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם שֶׁנֶּאֱמַר (משלי יא) יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רַע לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם. אָמַר רַב נַחְמָן: מָנוֹחַ עַם הָאָרֶץ הָיָה דִּכְתִיב (שופטים יג) וַיֵּלֶךְ מָנוֹחַ אַחֲרֵי אִשְׁתּוֹ. מַתְקִיף לָהּ רַב נַחְמָן … להמשך קריאה

כל הרודף אחר הכבוד – הכבוד בורח ממנו – אפיקי אליהו על התורה

——– א. לכו אל ארצכם כי מאן ה' לתתי להלך עמכם (כב.יג) פירש רש"י – אלא עם שרים גדולים מכם. למדנו, שרוחו גבוהה, ולא רצה לגלות שהוא ברשותו של מקום, אלא בלשון גסות. לפיכך, ויוסף עוד בלק. ויש להבין, הרי כעת, יגרום בלעם לעצמו בושה גדולה, שהרי כעת ישלח אליו בלק שרים נכבדים יותר ואף … להמשך קריאה

יט – עקר התכלית והשלמות הוא רק לעבד השם בתמימות גמור – קיצור ליקוטי מוהר"ן

עִקַּר הָעֲבוֹדָה הוּא רַק תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת גָּמוּר בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת וַחֲקִירוֹת. וְזֶהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי. וּבֶאֱמֶת הוּא אִסּוּר גָּדוֹל לִהְיוֹת מְחַקֵּר חַס וְשָׁלוֹם וְלִלְמֹד סִפְרֵי הַחָכְמוֹת. רַק הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מְאֹד הוּא יָכוֹל לְהַכְנִיס עַצְמוֹ בָּזֶה לִלְמֹד הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת (עַיֵּן 'לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן' חֵ"א סִימָן ס"ד). כִּי יֵשׁ אֶבֶן נֶגֶף בְּכָל חָכְמָה וְחָכְמָה שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲמָלֵק. כִּי … להמשך קריאה

סעי' ה' – ואם התחיל לאכול קודם עלות השחר, צריך להפסיק. וי"א שא"צ להפסיק – ספר מנחת שי

——– כתב הטור ואם התחיל לאכול קודם עלות השחר כתב הרמב"ם ז"ל שאין צריך להפסיק וא"א ז"ל כתב בשם ר"י שצריך להפסיק. וכתב הב"י נראה שספר הרמב"ם מוטעה נזדמן לרבינו דבנוסחי דידן בפ"ו מהלכות תפילה (ה"ה) לא כתב שאינו צריך להפסיק אלא בתפילת המנחה אבל לא בתפילת שחרית או אפשר שנתחלף לרבינו בין הרמב"ם להרשב"א … להמשך קריאה

א. הערבות שלמענה הואיל הקב"ה בטובו לשכון בתוכנו הוא עבור התורה

——– ופירש רש"י: "המשכן משכן" – שני פעמים רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין על עוונותיהן של ישראל. והענין יובן היטב על פי המובא במדרש (שמות רבה לג א), וזה תוכנו: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – משל למלך שהייתה לו בת יחידה וחביבה עליו מאוד, הגיע זמן פרקה להינשא, הלך ומצא לה חתן אשר כלבבו, … להמשך קריאה

משנה דמאי פרק ב – חק לישראל

——– א. וְאֵלּוּ דְבָרִים מִתְעַשְּׂרִין דְּמַאי בְּכָל מָקוֹם. הַדְּבֵלָה, וְהַתְּמָרִים, וְהֶחָרוּבִים, הָאֹרֶז, וְהַכַּמּוֹן. הָאֹרֶז שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ, כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ מִמֶּנּוּ פָּטוּר: (א) ואלו דברים. בכל מקום. אפילו מכזיב ולהלן אם לקחן מעם הארץ דבידוע שמארץ ישראל באו דמינכרי שאין דוגמתן אלא בארץ ישראל: והאורז שבחוצה לארץ כל המשתמש ממנו פטור. אפילו בארץ ישראל, דמנכר טפי ולא … להמשך קריאה

הַאִם חַיָּב לְבַקֵּשׁ מֵהָרוּחַ סִימָן שֶׁהוּא יָצָא, אוֹ מַסְפִּיק לִשְׁאֹל אֶת הַחוֹלֶה בִּלְבַד?

——– בְּדֶרֶךְ כְּלָל כְּשֶׁיּוֹצֵא הָרוּחַ, יִהְיֶה אֵיזֶה סִימָן בַּחַלּוֹנוֹת אוֹ שְׁבִירַת זְכוּכִית וְכוּ', אֲבָל אִם רוֹאִים שֶׁהַחוֹלֶה נִרְגַּע, סִימָן שֶׁהָרוּחַ יָצָא. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל … להמשך קריאה

ה. אין להשתמש בשקר על מנת לקרב רחוקים לאמת

——– וזכורני שסיפר לי ידיד ששאל את אחד מהגדולים, היות והוא עוסק בזיכוי הרבים, האם מותר לו כאשר מספר הוא סיפורים למתקרבים לתשובה, להוסיף ולהגזים בדברים שאינם כל כך אמיתיים לתועלת שמכך יתפעלו השומעים ויתקרבו ליהדות. ואמר לו אותו גדול, דאין זה נכון לעשות, וגם זה לא יועיל, דקיימא לן, משקר לעולם לא תצא שום … להמשך קריאה

ח. השרשת רבונותו של הבורא על העולם בדבר החביב ביותר על האדם – ממונו

——– והנה על כן באה עלינו מצות ה' בדבר החביב ביותר שהוא ממונו של אדם, להפריש ממנו נתחים לא מבוטלים באופן קבוע על מנת להילחם במינות של כחי ועוצם ידי, במינות של הטבע והמקרה, דוקא בכך שנוטל האדם מהחביב עליו ביותר ומפרישו לכהן ללוי ולעני, שובת שביעית משניו, וכמו כן ביום שבת שובת הוא שביעית … להמשך קריאה

סימן רפז – נחום אבלים ובקור חולים בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רפז – נחום אבלים ובקור חולים בשבת א יְכוֹלִים א לְנַחֵם אֲבֵלִים בְּשַׁבָּת, וְכֵן יְכוֹלִים לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה. וְלֹא יֹאמַר לוֹ כַּדֶּרֶךְ שֶׁאוֹמֵר לוֹ בַּחֹל, אֶלָּא אוֹמֵר לוֹ: שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק ב וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא, וְרַחֲמָיו מְרֻבִּים וְשִׁבְתּוֹ בְּשָׁלוֹם. { הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין צָרִיךְ לוֹמַר וְרַחֲמָיו מְרֻבִּים, וְכֵן נָהֲגוּ } (רַמְבַּ"ם פֶּרֶק כ"ד). … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ע-צ

——– [בראשית פרק-יא-ט]&nbsp עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל יְהוָה שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ: [חבקוק פרק-ג-ט]&nbsp עֶרְיָה תֵעוֹר קַשְׁתֶּךָ שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר סֶלָה נְהָרוֹת תְּבַקַּע אָרֶץ: [תהילים פרק-קכא-ב]&nbsp עֶזְרִי מֵעִם יְהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: [תהילים פרק-קכד-ח]&nbsp עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יְהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: [משלי פרק-כ-יז]&nbsp עָרֵב לָאִישׁ לֶחֶם … להמשך קריאה

פֶּרֶק שֵׁנִי [רכו] – ספר מנורת המאור עם פירוש

הַמִּשְׁפָּט הַיָּשָׁר הוּא קִיּוּם לְיִשְׂרָאֵל בִּכְלָל וְלַדַּיָּן וּלְבַעֲלֵי דִּינִין בִּפְרָט. לְפִיכָךְ, כְּשֶׁהַדַּיָּן יֵשֵׁב לָדוּן יְדַקְדֵּק מְאֹד בַּדָּבָר, שֶׁלֹּא יֵצֵא מִתַּחַת יָדוֹ אֶלָּא מִשְׁפַּט צֶדֶק, וְיֵדַע שֶׁיֵּשׁ מַנְהִיג בָּעוֹלָם, שֶׁהוּא מַשְׁגִּיחַ עַל הַכֹּל וְשׁוֹפֵט עַל הַדַּיָּנִין, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא. וְיִרְאֶה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ עוֹמֵד עָלָיו צוֹפֶה וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְיָדוֹ נְטוּיָה עָלָיו לְהָרְגוֹ אִם יַטֶּה אֶת הַדִּין, … להמשך קריאה

מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה (משלי כח, ט,) מַדּוּעַ? הֲלֹא סוֹף סוֹף מִתְפַּלֵּל הוּא וּמְבַקֵּשׁ צְרָכָיו, וּמַדּוּעַ תָּלוּי הַדָּבָר בַּתּוֹרָה?

——– על כך עונה ה"מכתב מאליהו" (ח"ד עמ' 60-61) בביאור נפלא: "מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה" (משלי כח, ט). אם תפלה היא רק שמבקשים מה' מה שרוצים, קשה להבין פסוק זה, כי מה ענין תורה לתפלה. אבל אם תפלה היא דבר התלוי במדרגה, היינו לתת ביטוי לשאיפה לעלות בעבודת ה', ולבקש ממנו לשמור … להמשך קריאה

גמרא ברכות דף ט"ל ע"ב – חק לישראל

——– אִתְמָר הֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם פְּתִיתִין וּשְׁלֵמִים אָמַר רַב הוּנָא מְבָרֵךְ עַל הַפְּתִיתִים וּפוֹטֵר אֶת הַשְּׁלֵמִים. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר שְׁלֵימָה מִצְוָה מִן הַמּוּבְחָר אֲבָל פְּרוּסָה שֶׁל חִטִּין וּשְׁלֵימָה מִן הַשְּׂעוֹרִין דִּבְרֵי הַכֹּל מְבָרֵךְ עַל הַפְּרוּסָה שֶׁל חִטִּין וּפוֹטֵר אֶת הַשְּׁלֵימָה שֶׁל שְׂעוֹרִין. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק וְיָרֵא שָׁמַיִם יוֹצֵא יְדֵי שְׁנֵיהֶן וּמַנּוּ מָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא … להמשך קריאה

אחדות אמיתית – רק כאשר יתבטלו ע' הכוחות לכח הפנימי ביותר

——– כתוב (ישעיה ב', ב'): "והיה באחרית הימים (ימות המשיח. רד"ק) נכון יהיה הר בית ה' (במקום שעבדו שם גוים את אלהיהם על ההרים הרמים. מהר"י קרא) וגו' ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' וגו' ויורינו מדרכיו ונלכה באורחותיו וגו' וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה". … להמשך קריאה

סימן שפח – דין אם לא עירבו ולא נשתתפו – ערוך השולחן

——– א אם לא עירבו החצרות ולא נשתתפו כלל, דבר פשוט הוא – שמהבתים אסורים לטלטל הן לחצרות הן למבוי, וכן כלים ששבתו בבתים – אסור לטלטלן אפילו מחצר למבוי, וכן מחצר לחצר. אבל כלים ששבתו בחצר – מותר לטלטלן מחצר לחצר, ומחצר למבוי. וכן כלים ששבתו במבוי – מותר לטלטלן בכל המבוי, וממבוי לחצרות, … להמשך קריאה

כָּל פֹּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ! – דובב שפתי ישנים

——– ט"ז, ל"ד: וְהָיְתָה זֹאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם אַחַת בְּשָׁנָה וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : לְהַגִּיד שִׁבְחוֹ שֶׁל אַהֲרֹן שֶׁלֹּא הָיָה לוֹבְשָׁן לִגְדֻלָּתוֹ, אֶלָּא כִּמְקַיֵּם גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ. הִזְהִירוּנוּ חֲכָמִים: *(((אבות ד', ה'.))) אַל תַּעֲשֵׂם לְדִבְרֵי תּוֹרָה עֲטָרָה לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם, וְלֹא קַרְדֹּם לַחְפֹּר בָּהֶם. *(((עירובין ל"א … להמשך קריאה

פרשיות – ספר פלא יועץ

ידוע מאמר רבותינו זכרונם לברכה (ברכות ח, א) לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור, שנים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו. והנה עקר מצות קריאת שנים מקרא ואחד תרגום הוא ביום הששי, אבל לאנשים הטרודים אחר מזונותיהם הלוא טוב שיקראוה ביום השבת שחרית. ומי שאינו יודע לקרותה ידבק עם … להמשך קריאה

דילוג לתוכן