מוסר – חק לישראל

——– מספרי חסידים סי' ק"ו ק"ח ק"ט כָּל הַמּוֹנֵעַ סֵפֶר תּוֹרָה מִלְּהַכְנִיס לְתוֹךְ אֲרוֹן הַקּוֹדֶשׁ כְּגוֹן הַקּוֹבֵל בְבֵית הַכְּנֶסֶת לִפְנֵי הַהֵיכָל וְכֵן הָרוֹצֶה לְהַכְרִיחַ וְלִדְחוֹק אֶת הַקָּהָל שֶׁיַּעֲשׂוּ חֶפְצוֹ וְהַטּוֹבִים אוֹמְרִים שֶׁלֹּא כְדִין אַתָּה עוֹשֶׂה עֲתִידָה תוֹרָה שֶׁתִּצְעַק וְתַכְרִיז עַל נִשְׁמָתוֹ אִישׁ פְּלוֹנִי אַל יָבֹא לִמְקוֹם פְּלוֹנִי בְשָׁלוֹם: וְאִם מְעַכֵּב אֶת הַתְּפִילָּה וְהַטּוֹבִים אוֹמְרִים שֶׁלֹּא … להמשך קריאה

הברכות והקריאה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כיצד מברכים? – קודם הברכה, יַרְאֶה הקורא לעולה את הפסוק שממנו מתחיל לקרוא, ויאחז על ידי מטפחת בקלף שבשני צדדי הספר ויברך. ובקריאה יאחז רק בצד הימני, והחזן יאחז בצד השמאלי. ובסיום הקריאה, יאחז במטפחת בשני צדדי הספר למעלה, ויכסה את האותיות ויברך, וישאירהו מכוסה עד העולה הבא. … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– משערי תשובה לר"י דף ה' ע"ד כָּתוּב (תהלים נא) זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה. רוּחַ נִשְׁבָּרָה הוּא הָרוּחַ הַנְּמוּכָה וְהַנִּכְנַעַת וְלֵב נִשְׁבָּר עַל שְׁבִירַת הַתַּאֲוָה הַגַּשְׁמִית כִּי הַתַּאֲוָה נְתוּנָה בְּלֵב כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם כא) תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּ לוֹ. וּבְמִזְמוֹר הַתְּשׁוּבָה נֶאֱמַר הַמִּקְרָא הַזֶּה. וּבְאָמְרוֹ לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא … להמשך קריאה

ד. מצות הצדקה שיש בה חסרון כיס – נכתב מתן שכרה בצידה

——– ובאמת ישנם עוד כמה מצוות שהנסיון מונח לכאורה בעצם קיום המצוה, כגון מצות הצדקה שהאדם מצווה בפועל לחסר ממונו, והנסיון הוא בעצם קיום המצוה, אולם נתבונן שדוקא במצות צדקה ומעשר הרשה לנו הקדוש ברוך הוא לנסותו כאן בעולם הזה, וכנאמר (מלאכי ג, י,): "הביאו את כל המעשר וגו' ובחנוני נא בזאת וגו' והריקותי לכם … להמשך קריאה

לא כיוון

——– אם לא כיוון בברכה ראשונה שבעמידה, אם נזכר קודם שחתם "ברוך אתה ה' מגן אברהם", יחזור מאלוקי אבותינו אלוקי אברהם וכו', וישים לב עתה לכוון. אבל אם חתם כבר את הברכה, ימשיך תפלתו. ויתאמץ לכוון בשאר הברכות, ובפרט בברכת מודים. ואם רגיל לכוון תמיד בברכה ראשונה, ויקר מקרה שלא כיוון, ואחר שסיים תפלתו, חפץ … להמשך קריאה

אִם אֶפְשָׁר לְרַמּוֹת דִּבּוּק?

——– בְּשׁוּ"ת "נִשְׁאַל דָּוִד" לְרַבִּי דָּוִד אוֹפֶּנְהַיְים (שנדפס לאחרונה בעמוד קצ"ג) הוּבָא, כְּשֶׁבָּאוּ אֵלָיו גְּדוֹלֵי עוֹלָם לְהוֹצִיאוֹ וְאָמְרוּ לוֹ "בְּשֵׁם ב"ד הַגָּדוֹל וְצֵרוּף וַעַד הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל בְּרֹאשָׁם אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הַגָּאוֹן הַגָּדוֹל ור"מ ואב"ד וּקְהִלָּתֵנוּ וְרַב הַמְּדִינָה נֵרוֹ כְּבוֹד מהור"ר דָּוִד, אֲנִי מַתְרֶה בְּךָ שֶׁתֵּצֵא מִן הַגּוּף". עָנָה הַדִּבּוּק בִּצְעָקָה וּשְׂחוֹק וְהִתּוּל "אֵיךְ אַתָּה עוֹשֶׂה … להמשך קריאה

גריעות מידת הקנאה – אפיקי אליהו על התורה

——– א. ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם וכו' (טז.א) פירש רש"י – ומה ראה קורח לחלוק עם משה נתקנא על נשיאותו של אליצפן בן עוזיאל שמנהו משה נשיא על בני קורח וכו', אמר קרח: מאחי אבא ארבעה היו, שנאמר: ובני קורח וכו', מי ראוי ליטול את השניה לא אני שאני … להמשך קריאה

דעתו להביאם לביתו – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– כאשר גמר את מלאכתן של הפירות – אם בכוונתו להביא את הפירות אל ביתו, עדיין יכול הוא לאכול מהם ארעי, עד שיכניסם אל ביתו דרך הדלת. [שמן התורה, היבול נקבע סופית למעשרות, לאחר גמר מלאכתם וכניסתם לתוך ביתו, שנאמר: "ביערתי הקדש מן הבית" (בבא מציעא פח ע"א)] ומכל מקום אם עישר את הפירות קודם … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות ק"ש פ"ב א. כֵּיצַד יְדַקְדֵּק יִשְׁמוֹר שֶׁלֹּא יְרַפֶּה הֶחָזָק וְלֹא יְחַזֵּק הָרָפֶה וְלֹא יָנִיחַ הַנָּד וְלֹא יָנִיד הַנַּח. לְפִיכָךְ צָרִיךְ לִיתֵּן רֶיוַח בֵּין הַדְּבֵקִים בֵּין כָּל שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת הַדּוֹמוֹת שֶׁאַחַת מֵהֶן סוֹף תֵּיבָה וְהָאַחֶרֶת תְּחִלַּת תֵּיבָה הַסְּמוּכָה לָהּ כְּגוֹן בְּכָל לְבָבְךָ קוֹרֵא בְּכָל וְשׁוֹהֶה וְחוֹזֵר וְקוֹרֵא לְבָבְךָ וְכֵן וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה הַכָּנָף פְּתִיל … להמשך קריאה

מַדּוּעַ גּוֹי שֶׁשָּׁבַת חַיָּב מִיתָה?

——– בשבת מזדהים אנו בשביתתנו להיות עם ה' כמבואר לעיל בתשובה א', ובכך באים אנו ביום שבת לשולחן הכבוד שעורך לנו הבורא כמלך שעורך שולחן לכל אוהביו ורעיו, בני משפחתו, ולכל המזוהים כעם השייך למלך, ובכן היהין זר להכנס לאולם ההתכנסות ללא רשות, ולכך אין רשות לשום עם ולשון להשתתף עמנו ביום מפגשנו עם מלכנו, … להמשך קריאה

סימן רעג – שיהיה הקדוש במקום סעדה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רעג – שיהיה הקדוש במקום סעדה א אֵין קִדּוּשׁ אֶלָּא בִּמְקוֹם א סְעֻדָּה, וּבְבַיִת אֶחָד מִפִּנָּה לְפִנָּה חָשׁוּב מָקוֹם אֶחָד, שֶׁאִם קִדֵּשׁ לֶאֱכֹל בְּפִנָּה זוֹ וְנִמְלַךְ לֶאֱכֹל בְּפִנָּה אַחֶרֶת, אֲפִלּוּ הוּא טְרַקְלִין גָּדוֹל, אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְקַדֵּשׁ. { הַגָּה: וּמִבַּיִת לְסֻכָּה חָשׁוּב כְּמִפִּנָּה לְפִנָּה } (מָרְדְּכַי פ' ע"פ) וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁכָּל שֶׁרוֹאֶה מְקוֹמוֹ, אֲפִלּוּ … להמשך קריאה

שיחות הר״ן רצט – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

אַחַר שִׂמְחַת תּוֹרָה הָיִיתִי רָגִיל לָבוֹא אֵלָיו ז"ל. וּבְכָל שָׁנָה כְּשֶׁבָּאתִי אֵלָיו אַחַר שִׂמְחַת תּוֹרָה שָׁאַל אוֹתִי: אִם הָיִיתִי שָׂמֵחַ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה?. וְסִפֵּר לִי כַּמָּה פְּעָמִים אֵיךְ הָיוּ הָעוֹלָם שְׂמֵחִים בְּבֵיתוֹ וְהָיָה לוֹ נַחַת גָּדוֹל מִזֶּה. וְכֵן עוֹד פַּעַם אַחַת בְּאֶמְצַע הַשָּׁנָה דִּבֵּר עִמִּי מֵעִנְיַן שִׂמְחַת תּוֹרָה – אִם אֲנִי מַרְגִּישׁ שִׂמְחָה בְּלִבִּי אָז, אוֹ … להמשך קריאה

ה – תקעו בחדש שופר, העקר הוא האמונה – קיצור ליקוטי מוהר"ן

א הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְחַפֵּשׂ אֶת עַצְמוֹ אִם אֱמוּנָתוֹ שְׁלֵמָה וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה תָּמִיד. כִּי עַל-יְדֵי פְּגַם אֱמוּנָה בָּאִים מַכּוֹת מֻפְלָאוֹת שֶׁאֵין מוֹעִיל לָהֶם לֹא רְפוּאוֹת וְלֹא תְּפִלָּה וְלֹא זְכוּת אָבוֹת. כִּי כָּל הָרְפוּאוֹת הֵם עַל-יְדֵי עֲשָׂבִים וְהֵם גְּדֵלִים רַק עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, גַּם עִקַּר כֹּחַ הָרְפוּאָה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל עֵשֶׂב וָעֵשֶׂב הוּא … להמשך קריאה

ט. טעם לנס גם ביום הראשון, להורות שגם הטבע – כמות השמן שאכן הספיקה ליום אחד – הינה נס גמור, ואין מושג של טבע כלל

——– ובזה גם תתיישב הקושיא המפורסמת, מדוע חנוכה שמונה ימים והלא ביום א' לא היה נס, והטעם לפי שגם מציאות הדלקת היום אחד באופן טבעי הוא נס, וכדי לחדד אצלנו את האמונה שגם הטבע הוא נס לא פחות מהנס הגלוי, וכי עם ישראל באם ילך בדרך ה' ויבטח בו – טבעי יהיו אצלו הניסים, ואם … להמשך קריאה

פרשת ויקהל ב' – מאמר מד – ימי העליה הכנה להתמודדות בימי הירידה

——– "ששת ימים תעשה מלאכה, וביום השביעי יהיה לכם קדש, שבת שבתון לה"'. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא … להמשך קריאה

קְטַנִּים

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– גַּם הַקְּטַנִּים עוֹלִים לַסֵּפֶר תּוֹרָה, אוּלָם רַק לְאַחַר שֶׁהִגִּיעוּ לְגִיל חִנּוּךְ [מִגִּיל שֵׁשׁ וָמַעְלָה, לְפִי שִׂכְלוֹ וַחֲרִיפוּתוֹ], אֲבָל בְּפָחוֹת מִזֶּה אֵינוֹ עוֹלֶה. (יבי"א ח"ב סימן יג. ח"ט סימן קח אות קג. תעח) יֵשׁ לָדַעַת וּלְהוֹדִיעַ לַצִּבּוּר, שֶׁאֲפִלּוּ קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְגִיל חִנּוּךְ, אִם לֹא בָּרוּר לָנוּ שֶׁגּוּפוֹ נָקִי כַּהֹגֶן, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּקַנֵּחַ … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ע-ד

——– [בראשית פרק-ב-כד]&nbsp עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד: [בראשית פרק-טז-יד]&nbsp עַל כֵּן קָרָא לַבְּאֵר בְּאֵר לַחַי רֹאִי הִנֵּה בֵין קָדֵשׁ וּבֵין בָּרֶד: [בראשית פרק-כז-מה]&nbsp עַד שׁוּב אַף אָחִיךָ מִמְּךָ וְשָׁכַח אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לּוֹ וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד: [שמות פרק-כו-טז]&nbsp עֶשֶׂר אַמּוֹת … להמשך קריאה

פֶּרֶק רִאשׁוֹן [רטז] – ספר מנורת המאור עם פירוש

הַהוֹלֵךְ לְנַחֵם אֶת הָאֲבֵלִים הָעֲגוּמִים בְּיָגוֹן וַאֲנָחָה וּמְדַבֵּר עַל לִבָּם דִּבְרֵי נִחוּמִין, גּוֹמֵל עֲלֵיהֶם חֶסֶד וּמִתְדַּבֵּק בְּמִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, פֶּרֶק (יח): גְּמִילוּת חֲסָדִים לַאֲבֵלִים מִנַּיִן אָנוּ לְמֵדִין? מִן הַמָּקוֹם שֶׁהוּא גָּמַל חֶסֶד לְבַדּוֹ לְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ וּקְבָרוֹ בְּיָדוֹ. וְאִלּוּלֵי שֶׁהַדָּבָר כָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי" (דברים לד, … להמשך קריאה

א. מדוע שבת נשנתה בין ציווי עשית המשכן לעשייתו בפועל?

——– פרשתנו פותחת בענין שבת קודש. ויש להבין: א. מה הצורך לפתוח בענין שבת קודש קודם עשיית המשכן. ב. מדוע נקבעה פרשת "כי תשא" – סיפור העגל, בין פרשיות "תרומה תצוה" המדברים בציווי אופן עשיית המשכן וכליו, לבין פרשיות "ויקהל פקודי" המדברים בעשיית המשכן בפועל, הלא מאחר ומעשה העגל היה קודם המשכן היה לכתוב פרשת … להמשך קריאה

ו – על ידי זעה טובה, על ידי זה נעשה שמחה – קיצור ליקוטי מוהר"ן

עַל-יְדֵי שֶׁמַּזִּיעִין בִּשְׁבִיל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְשִׂמְחָה, גַּם זוֹכֶה לִרְפוּאָה: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

הפטרה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– טעם הקריאה – היתה תקופה שגזרה מלכות הרשעה על ישראל שלא יקראו בתורה, וכדי שלא תשתכח תקנת קריאת התורה, תקנו חז"ל לקרוא עשרים ואחד פסוקים בנביא, כנגד שבעת העולים לתורה שקורא כל אחד לפחות שלשה פסוקים [ורק אם הסתיים הענין בפחות מעשרים ואחד פסוקים, אין צריך לקרוא יותר, … להמשך קריאה

כי תצא ליל שישי תורה – חק לישראל

——– צרוף יִהִוִהִ (יג) כִּֽי-יִקַּ&#1445ח אִ&#1430ישׁ אִשָּׁ&#1425ה וּבָ&#1445א אֵלֶ&#1430יהָ וּשְׂנֵאָֽהּ: אֲרֵי יִסַב גְבַר אִתְּתָא וְיֵעוּללְוָתַהּ וְיִסְנִנַהּ: ובא אליה ושנאה. סופו: (יד) וְשָׂ&#1445ם לָהּ&#1433 עֲלִילֹ&#1443ת דְּבָרִ&#1428ים וְהוֹצִ&#1445א עָלֶ&#1430יהָ שֵׁ&#1443ם רָ&#1425ע וְאָמַ&#1431ר אֶת-הָֽאִשָּׁ&#1444ה הַזֹּאת&#1433 לָקַ&#1428חְתִּי וָֽאֶקְרַ&#1443ב אֵלֶ&#1428יהָ וְלֹֽא-מָצָ&#1445אתִי לָ&#1430הּ בְּתוּלִֽים: וִישַׁוִי לַהּ תַּסְקוֹפֵי מִלִין וְיַפֵּקעֲלַהּ שׁוּם בִּישׁ וְיֵימַר יָתאִתְּתָא הָדָא נְסֵבִית וְעַלִית לְוָתַהּוְלָא אַשְׁכָּחִית לַהּ בְּתוּלִין: ושם … להמשך קריאה

"שַׁבָּת מְקוֹר הַבְּרָכָה" מָה הַמְיֻחָד בְּשַׁבָּת לִהְיוֹתָהּ מְקוֹר הַבְּרָכָה, שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בָּהּ?

——– על פי האמור בתשובה הקודמת שהשבת היא המזהה את היהודי כיהודי, שהרי המחלל שבת הוא כגוי, לכך כל המזוהה להיות מבני ביתו של המלך זוכה בהשפעות טובות שמשפיע המלך למזוהים אצלו כנאמנים ויום השבת הוא יום הכנוסיא שמתכנסים אנו לשולחנו של מקום, ואז מדרך המלך להשפיע מתנות טובות לכל נאמניו לקבוע להם שכרם לתמיד. … להמשך קריאה

שיחות הר״ן ש – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

פַּעַם אַחַת אָמַר לִי: כָּל מַה שֶּׁאַתָּה רוֹאֶה בָּעוֹלָם, כָּל מַה שֶּׁנִּמְצָא בָּעוֹלָם, הַכֹּל בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה וְהַנִּסָּיוֹן. לכבוד נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. ולכבוד נשמת רבי נתן מברסלב בן חיה לאנה,  ולזכות כל ישראל החיים ומתים. מקור: rabenubook רשיון: בנחלת הכלל

י. יישוב ב' הלכות ברמב"ם בענין ביטחון הנראות כסותרות

——– וכיון שבאנו לזה, ניישב ב' הלכות ברמב"ם השייכות לאמונה בנס פך השמן, שהוא בעצם הביטחון בו יתברך שאין בידו מעצור מלהושיע בין רב למעט: בהלכות "תלמוד תורה" (פ"ג ה"י) כתב: כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה אלא יהא מתפרנס מן הצדקה, הרי זה חילל את ה' וביזה את התורה… והוא שכתוב … להמשך קריאה

סימן שעה – דיני מרפסת שבחצר ותל וזיזים – ערוך השולחן

——– א חצר שיש בו הרבה בתים והרבה דיורים בעליות, ולפני העליות יש מרפסת שקורין גאנא"ק, ועל המרפסת נסמך סולם של מדרגות מהחצר אל המרפסת, ובני העליות יוצאין מביתם למרפסת, ומשם יורדין דרך הסולם אל החצר, ומהחצר יוצאין לרשות הרבים – דינם כשתי חצרות, דכבר נתבאר בסימן שע"ב, דסולם – תורת פתח עליו, והוה כשני … להמשך קריאה

דילוג לתוכן