הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות ברכות פרק ד א. בֵּרֵךְ עַל הַפַּת פָּטַר אֶת הַפַּרְפֶּרֶת שֶׁאוֹכְלִין בָּהֶם הַפַּת מִמִּינֵי תַּבְשִׁיל וּפֵירוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, אֲבָל אִם בֵּרֵךְ עַל הַפַּרְפֶּרֶת לֹא פָּטַר אֶת הַפַּת. בֵּרֵךְ עַל מַעֲשֵה קְדֵרָה פָּטַר אֶת הַתַּבְשִׁיל. בֵּרֵךְ עַל הַתַּבְשִׁיל לֹא פָּטַר אֶת מַעֲשֵׂה קְדֵרָה: ב. גָּמַר בְּלִבּוֹ מִלֶּאֱכֹל אוֹ מִלִּשְׁתּוֹת וְאַחַר כָּךְ נִמְלַךְ לֶאֱכֹל … להמשך קריאה

סימן שעג – שתי עליות זו כנגד זו, ורוצים לערב על ידי גזוזטרא – ערוך השולחן

——– א יש לפעמים ששני בתים יעשו עירוב ביחד, אף על פי שהרשות הרבים מפסיק ביניהם, כגון שני אנשים הדרים בשני עליות זו כנגד זו, ורוחב הרשות הרבים מפסיק ביניהם. ומשתי העליות בולטות שני גזוזטראות זו כנגד זו, והם נסרים רחבים שבולטין מכותלי העליות זו כנגד זו, ולמעלה מי' מהארץ, ואין שני הגזוזטראות מגיעות זו … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' איסורי ביאה פ' כ"ב א. אֵין מְמַנִּין אֲפִלּוּ אָדָם נֶאֱמָן וְכָשֵׁר לִהְיוֹת שׁוֹמֵר חָצֵר שֶׁיֵּשׁ שָׁם נָשִׁים אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹמֵד בַּחוּץ שֶׁאֵין אַפּוֹטְרוֹפוּס לָעֲרָיוֹת. וְאָסוּר לְאָדָם לְמַנּוֹת אַפּוֹטְרוֹפוּס עַל בֵּיתוֹ שֶׁלֹּא יַנְהִיג אִשְׁתּוֹ לִדְבַר עֲבֵירָה: ב. אָסוּר לְתַלְמִיד חָכָם לִשְׁכּוֹן בְּחָצֵר שֶׁיֵּשׁ בָּה אַלְמָנָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מִתְיַיחֵד עִמָּהּ … להמשך קריאה

סימן ערב – על איזה יין מקדשים – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן ערב – על איזה יין מקדשים א א אֵין מְקַדְּשִׁין עַל יַיִן שֶׁרֵיחוֹ רַע, אַף עַל גַּב דְּרֵיחֵיהּ וְטַעְמֵיהּ חַמְרָא, וְלֹא עַל יַיִן ב מְגֻלֶּה אֲפִלּוּ הָאִדָּנָא דְּלֹא קָפְדִינַן אַגִּלּוּי. { הַגָּה: וְאֵין מְקַדְּשִׁין עַל הַיַּיִן דְּרֵיחֵהּ חַמְרָא וְטַעֲמֵהּ חֲלָא } (טוּר). ב יַיִן ג מִגִּתּוֹ מְקַדְּשִׁין עָלָיו; וְסוֹחֵט אָדָם אֶשְׁכּוֹל שֶׁל עֲנָבִים וְאוֹמֵר … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' פרה אדומה פרק א' א. כָּל הָעוֹסְקִין בְּפָרָה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף שֶׁהָיוּ טְבוּלֵי יוֹם כְּשֵׁרִים לְמַעֲשֵׂה הַפָּרָה וּלְקַדֵּשׁ וּלְהַזוֹת מֶאֲפָרָהּ וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִּין לֹא הֶעֱרִיב שִׁמְשָׁן שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בְּכָל הַפָּרָשָׁה אִישׁ טָהוֹר הוּא הַטָּהוֹר לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ טָהוֹר לִתְרוּמָה עַד שֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ הֲרֵי זֶה טָהוֹר לְפָּרָה: ב. הַצָדּוֹקִים … להמשך קריאה

ג. שביתת השבת יש בה עונג בעצם ולכך לא נתפרש קצבת שכרה

——– ובזה יובן היטב מה שאמרו חז"ל (דב"ר ג, א): "כסבורים אתם שלרעתכם אני נותן לכם את השבת – לטובתכם אני נותן לכם את השבת", דהוא מאמר מופלא ומכוסה, מדוע נסבור שלרעתנו ניתן לנו השבת עד שיש לשכנענו שהשבת לטובתנו. ולדברינו יובן היטב. דהרי השבת היא כמו כן שביעית מזמן חיי האדם, שצריך אז האדם … להמשך קריאה

גמר מלאכה – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– פירות שהגיעו ל'עונת המעשרות' כנ"ל, ונתלשו, מותר לאכול מהם באופן ארעי, כל עוד שלא נגמרה מלאכתן. ומהו גמר מלאכתן? – הכל לפי העניין, למשל: * הקוצר את התבואה, ודשה [חבט על השיבולים ופירק מהם את גרעיני החיטים], וזרה ברוח [הסיר את המוץ מהחיטה], ועשה ערימה – הרי זה גמר מלאכה. אך כל עוד שלא … להמשך קריאה

קיום המצוות כגזירת מלך – אפיקי אליהו על התורה

——– א. ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי וכו' (טז.א) פירש רש"י – ומה ראה קרח לחלוק עם משה, נתקנא בנשיאותו של אליצפן בן עוזיאל שמינהו משה נשיא על בני קהת על פי הדיבור, אמר קרח: אחי אבא ארבעה היו, שנאמר: ובני קהת וכו', עמרם הבכור נטלו שני בניו גדולה אחד מלך ואחד … להמשך קריאה

הַשַּׁבָּת מְכַפֶּרֶת עָווֹן, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חז"ל ע"פ "שׁוֹמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ", אַל תִּקְרֵי מֵחַלְּלוֹ אֶלָּא מָחוּל לוֹ, וַאֲפִלּוּ עָבַד עֲבוֹדָה זָרָה כְּדוֹר אֱנוֹשׁ מוֹחֲלִין לוֹ, מַה קֶּשֶׁר שְׁמִירַת שַׁבָּת לִמְחִילַת עֲווֹנוֹת, וְכִי עוֹשִׂים אָנוּ תשובה אוֹ וִדּוּי וַחֲרָטָה בְּיוֹם שַׁבָּת?

——– כי ע"י החטא ממשיך האדם טומאה בב' בחינות, האחת בחיצוניותו, והשנית בפנימיותו, ואומנם ע"י החרטה והבכייה ממשיך בתוכו קדושה ובכך מסלק הטומאה מחיצוניותו בלבד, אומנם עדיין מפנימיות הנפש לא מסתלקים הכתמים, וכדי להסיר הטומאה מפנימיותו אי אפשר כי אם ע"י השבת, שאז נמשך ניצוץ מהשכינה הקדושה שזורח בנשמת האדם, ובזה מתנקה הוא מכתמי הנפש … להמשך קריאה

למנוע טרדות

——– אחיזת חפצים – המתפלל, לא יאחוז בידו תפילין, תינוק, ספר קודש, כסף, מאכל וכיוצא, מפני שהוא טרוד שמא יפלו ממנו ונמנע מלכוון. אך סידור מותר לאחוז בידו, הואיל והוא לצורך התפלה, אינו טרוד. (סימן צו סעיפים א, ב) כתב רש"י, דוקא תפילין, ספרים וכיוצא שאין מצוה באחיזתם, הרי הם עליו למשא, וטרוד הוא במשאם … להמשך קריאה

טו. מראות הצובאות נתקדשו ע"י כבישת החומר שכבשו באמצעותן בנות ישראל את יצרן – עד שיש בכחם לגלות בין הקודש לבין החול

——– מראות הצובאות נקבעו לעשיית הכיור, ופירש"י מדוע דוקא נעשה מהם הכיור? כדי שמהם תשתה הסוטה מים לבדיקת טהרתה, וישוב השלום בין איש לאשתו על שקינא לה בעלה ששטתה תחתיו. עיקר קדושת האיש היהודי היא בבית היהודי, אדם מקים בית ונושא אשה אין זה מעשה חיצוני גרידא, זהו בנין בית לה', ועל כך מצינו הבטחה … להמשך קריאה

גלילה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אסור לאחוז בגוף הקלף של הספר תורה, ולכן אין לגוללו בלי מטפחת (שבת ב רסו). אולם אם הוצרכו לגוללו לפרשה רחוקה, ואי אפשר על ידי מטפחת – המיקל לגוללו בידיו, ובפרט כשנטל ידיו, יש לו על מה לסמוך. (ה"ב ז רעו) וטוב להתקין גלגל קבוע כפי שמצוי בתיקי … להמשך קריאה

חמרת חטאי דור המדבר – תפארת ישראל

——– קשה המחלקת – שאין בית דין של מעלה עונשין אלא מבן עשרים שנה, ובית דין של מטה מבן י"ג, וכאן אפלו תינוקות ויונקי שדים נספו. ובאמת יש להבין, מדוע באמת יש להעניש תינוקות ויונקי שדים? ואפשר לומר, שמיחד הוא עוון המחלקת, שגם הקטנים ביותר יש להם בעקיפין יד בכך, והטעם לכך, כשבני אדם חיים … להמשך קריאה

עונש – ספר פלא יועץ

ידוע מאמר הכתוב (משלי יז כו) גם ענוש לצדיק לא טוב. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (שבת קמט ב) כל שחברו נענש על ידו אין מכניסין אותו במחצתו של הקדוש ברוך הוא. ומאן דענש וקטל על ידי קללות כמה רעות עושה. אחת דהוה מצי למפק מנה זרעא מעליא (ומי יכול לעשות כמשה רבנו כשהרג את המצרי, … להמשך קריאה

הַאִם הַדִּבּוּק מְהַתֵּל בֶּחָכָם הַדּוֹבֵר בּוֹ?

——– בְּרֹב הַמִּקְרִים אֵין הַדִּבּוּק יוֹצֵא מִיָּד גַּם לְאַחַר הַשְׁבָּעוֹת וַחֲרָמוֹת, אֶלָּא לְאַחַר מִסְפַּר פְּעָמִים, כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ דְּבָרִים אֵלּוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה הַדִּבּוּקִים, וְגַם לְאַחַר שֶׁמַּבְטִיחַ חוֹזֵר בּוֹ, וְכָךְ הָיָה גַּם בִּזְמַנּוֹ שֶׁל הַדִּבּוּק מִנִּיקְלְשְׁבּוּרְג שֶׁהִתֵּל בִּגְדוֹלֵי הָעוֹלָם וּבִגְדוֹלֵי הַמְקֻבָּלִים מִסְפַּר פְּעָמִים. לְבַסּוֹף כְּשֶׁנִּכְנַע וְהִסְכִּים לָצֵאת בִּקֵּשׁ זְמַן שֶׁל י"ב שָׁעוֹת, וּמְעַנְיֵן מַה שֶּׁכָּתַב הַמְקֻבָּל בַּעַל … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' תלמוד תורה פ"א א. נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִים פְּטוּרִים מִתַּלְמוּד תּוֹרָה אֲבָל קָטָן אָבִיו חַיָּיב לְלַמְּדוֹ תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יא) וְלִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם וְאֵין הָאִשָּׁה חַיֶּיבֶת לְלַמֵּד אֶת בְּנָהּ שֶׁכָּל הַחַיָּיב לִלְמוֹד חַיָּב לְלַמֵּד: ב. כְּשֵׁם שֶׁחַיָּב אָדָם לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ כָּךְ הוּא חַיָּב לְלַמֵּד אֶת בֶּן בְּנוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם … להמשך קריאה

רצד. שלא לשחט בהמה ובנה ביום אחד. – ספר החינוך

שלא נשחט בהמה ובנה ביום אחד, בין בקדשים בין בחלין, שנאמר (ויקרא כב כח) אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד. משרשי המצוה. שיתן האדם אל לבו כי השגחת השם ברוך הוא על כל מיני בעלי חיים בכלל, ועם השגחתו עליהם יתקימו לעולם, כי השגחתו בדברים זהו קיומם, ועל כן לא יבטל מן המינין לגמרי … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– ספר חסידים סימן רכב רכג יֵשׁ שֶׁנֶּהֱרָג עַל קִדּוּשׁ ה' וְיֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁאֵינָם נֶהֱרָגִים עַל קִדּוּשׁ ה' אֶלָּא מֵתִים בִּידֵי שָׁמַיִם עַל מִטּוֹתֵיהֶם וְאִלּוּ הָיָה בִּשְׁעַת הַגְּזֵרָה הָיוּ נֶהֱרָגִים וְלֹא יַפְסִידוּ אֶלָּא שֶׁפּוֹחֲתִים לָהֶם מִן הַשְּׂכַר טוֹבַת הֲנָאָה שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לִידֵי כֵּן כְּדֵי שֶׁיִּחְיוּ וְיוֹלִידוּ בָנִים וְאוֹתָן הַנֶּהֱרָגִים עוֹדְפִים עֲלֵיהֶם שָׂכָר כְּנֶגֶד חַיֵּי עוֹלָם … להמשך קריאה

סימן שעד – נסתם פתח או חלון וכשנפרצה כותל מה דינו – ערוך השולחן

——– א כבר נתבאר כמה פעמים, דשבת, הואיל והותרה – הותרה. כלומר דאם בכניסת השבת היה הדבר בהיתר, אף על פי שאחר כך נתקלקל ההיתר – אמרינן 'הואיל והותרה – הותרה'. ומובן הדבר שאין זה בשינוי מחיצות גמורות, כגון שנפלה המחיצה שבין רשות היחיד לרשות הרבים, האם גם בזה נאמר 'הואיל והותרה – הותרה' – … להמשך קריאה

אָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן בִּתְפִלָּתוֹ, הַאִם יִתְפַּלֵּל, וּמַה נַּעֲשֶׂה בְּאוֹתָהּ תְּפִלָּה?

——– יתפלל גם אם אינו יכול לכווין כמבואר בהלכה, ומובא בספרי המקובלים שכל אותם תפילות שנאמרו ללא כוונה מופקדים המה, וכאשר יזדמן לו תפילה אחת בכוונה וכראוי, אזי אותה תפילה מעלה איתה את כל אותם התפילות הנפולות, וכן תפילות הימים נוראים כראש השנה ויום הכיפורים הנאמרות בכוונה כראוי, מעלים את כל תפילות השנה שנאמרו ללא … להמשך קריאה

עצה – ספר פלא יועץ

שומע לעצה חכם ותשועה ברב יועץ (משלי יא יד), ומה טוב שיהא לאדם חבר טוב, איש עצתו יודיענו ואל בינתו אל ישען, כי כל האדם כוזב, וטובים השנים מן האחד (קהלת ד ט), ואפלו הגדול יטל עצה מן הקטן, כמו שמצינו בהקדוש ברוך הוא שאמר (בראשית א כו) נעשה אדם. ונמלך במלאכי השרת, ללמד אדם … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מס' תפארת הקדש דף ג' ע"ב במרז"ל כָּל הַמִּתְיָהֵר נוֹפֵל בְּגֵיהִנָם שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כא) זֵד יָהִיר לֵץ שְׁמוֹ עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת זָדוֹן וְאֵין עֶבְרָה אֶלָּא גֵיהִנָם שֶׁנֶּאֱמַר (צפניה א) יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא. כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת רוּחַ כְּאִילּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כְּתִיב הָכָא (משלי טז) תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב וּכְתִיב הָתָם (דברים … להמשך קריאה

י. ג' מסרים נפלאים וחשובים שיש לנו היום לדעת

——– והביאור לכך ראיתי בספר "שערי המוסר", שסיפר הגאון רבי רפאל דוד אוירבאך זצ"ל אחיו של הגאון רבי שלמה זלמן אוירבאך זצ"ל, שלפני כשמונים שנה כאשר אביו הגאון רבי חיים לייב זצ"ל היה צעיר לימים, התקרב אל מסיק התנורים בבית כנסת אחד בעיר העתיקה. ואותו מסיק תנורים היה כבר זקן למעלה מתשעים שנה, ומתוך שיחה … להמשך קריאה

תִּקּוּן הָאִשָּׁה – דובב שפתי ישנים

——– י"ב, ב': דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : דְּוֹתָהּ – לָשׁוֹן מַדְוֵה וְחֹלִי, שֶׁאֵין אִשָּׁה שֶׁרוֹאָה דָּם שֶׁלֹּא תֶּחֱלֶה, רֹאשָׁהּ וְאֵיבָרֶיהָ כְּבֵדִין עָלֶיהָ. חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אֲשֶׁר הַכֹּל גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵיהֶם, מְגַלִּים לָנוּ אֶת סוֹד מִבְנֵה גּוּף הָאִשָּׁה: בְּשָׁעָה שֶׁעָבְרָה … להמשך קריאה

סעי' א' – מים סרוחים, או מי משרה ששורין בהן פשתן או קנבוס, צריך להרחיק מהם כמו מן הצואה. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור ממשנה ברכות כב: הרוחץ במים סרוחים או במי משרה ששורין בהן פשתן או קנבוס לא יתכסה בהן ויקרא ואסור לקרות כנגדן כמו כנגד הצואה לפניו כמלא עיניו ואחריו ארבע אמות ממקום שכלה הריח: וכתב הב"י ובגמ' כה: הכי קאמר במתניתין לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה כלל ומי רגלים עד … להמשך קריאה

בגנות המחלקת – תפארת ישראל

——– נביאים נבאו, וחכמים חכמו ויוסיפו לספר רעת המחלקת, ולא הגיעו לתכליתה, לכן שנאו אותה, נוסו מפניה והתרחקו מכל אוהביה ורעיה, וגם אל כל שאר בשרכם שהוא אוהב מדנים, התנכרו ורחקו קרבתם פן תספו בכל חטאתם. (רמב"ם, באגרת לבנו) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי … להמשך קריאה

דילוג לתוכן