זוהר אחרי דף ע"ט ע"א – חק לישראל

——– תָּאנָא מָאי דִּכְתִיב (בראשית ג) וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה. אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים זִינֵי מְסָאֲבוּתָא אָטִיל חִוְיָא בְנוּקְבָא כַּד אִתְחַבַּר עִמָּהּ כְּחוּשְׁבָּן וְאֵיבָה. וְעֶשְׂרִין וְאַרְבַּע זִינִין (ס"א דִּינִין) מִתְעֲרִין לְעֵילָא. וְעֶשְׂרִין וְאַרְבַּע לְתַתָּא. וְשַׂעְרָא רַבָּא וְטוּפְרֵיהּ סַגִּיאוּ וּכְדֵין דִּינִין מִתְעֲרִין בְּכֹלָּא וְתָאנָא כַד בָּעַת אִתְּתָא לְאִתְדַכְּאָה בַעְיָיא לְסַפְּרָא הַהוּא שַׂעְרָא דְרַבֵּי בְּיוֹמָא דְאִיהִי מְסָאֲבָא וּלְסַפְּרָא … להמשך קריאה

זוהר חקת דף קפ"ד ע"א – חק לישראל

——– תָּא חֲזֵי כְתִיב וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אוֹתוֹ תְרֵין אוֹתוֹ אִינוּן שְׁלֵימִין בְּאוֹרַיְתָא בִתְרֵי וָוִי"ן חָד דָּא וְחָד (שמות כ"א) עַד דְּרוֹשׁ אָחִיךָ אוֹתוֹ מָאי טַעְמָא בְגִין דְּאִינוּן אוֹת מַמָּשׁ עַד דְּרוֹשׁ אָחִיךָ אָחִיךָ מַמָּשׁ אוֹתוֹ דְבָעֵי לְפָרְשָׁא הַהוּא אוֹתוֹ דְּהַהוּא אֲבֵידָה אוּף הָכָא דֵין אוֹתוֹ דָא עוֹג דְּאִתְדְּבַק בְּאַבְרָהָם וּמֵאַנְשֵׁי בֵיתֵיהּ … להמשך קריאה

ח. מסירת מודעה לביטול מחשבות זרות

——– וכמו כן יש לעשות עצת ה"בן איש חי" הנפלאה, והיא מסירת מודעה וגילוי דעת כמובא בסידורים הספרדים, והכוונה שהינו מוסר מודעה שהוא מבטל כל המחשבות של מינות ועריות ובלבולים אחרים שיבואו לו שלא לרצונו, ובפרט בשעת תורה ותפילה. ויאמר זאת כל יום בבוקר קודם התפילה, ויועיל לו שלא ייחשב לו לכלום אותם מחשבות אלא … להמשך קריאה

בירור סוגי המרחיקים את האדם מקונו

——– כתב המס"י (פ"א): "והנה שמו הקב"ה לאדם במקום שרבים בו המרחיקים אותו ממנו יתברך". באופן כללי יש ב' דברים שמרחיקים את האדם מבוראו: א. גופו. ב. תאוות ורצונות שדבוקים בנפשו. נבאר הדברים, הגוף של האדם הא מחיצה גדולה, ובשעה שהגוף מפסיק לחצוץ בין האדם לבוראו, כגון בעת פטירתו של האדם, אז כתיב (קהלת יב … להמשך קריאה

שְׁנֵי כֹּהֲנִים

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– הֲגַם שֶׁאֵין עוֹלִים שְׁנֵי כֹּהֲנִים זֶה אַחַר זֶה לַסֵּפֶר תּוֹרָה, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא יֹאמְרוּ שֶׁהַכֹּהֵן הָרִאשׁוֹן הוּא פָּגוּם וְלָכֵן הֶעֱלוּ כֹּהֵן אַחֵר אַחֲרָיו, מִכָּל מָקוֹם בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה רַשָּׁאִים לַעֲלוֹת הַכֹּהֲנִים זֶה אַחַר זֶה – זֶה חֲתַן תּוֹרָה, זֶה חֲתַן בְּרֵאשִׁית, וְזֶה מַפְטִיר, מֵהַטַּעַם הַנַּ"ל. וְהוּא הַדִּין בִּשְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה לְוִיִּם זֶה … להמשך קריאה

עונג – ספר פלא יועץ

ידוע מעלת המענג את השבת, שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (שבת קיח, א) שנותנין לו נחלה בלי מצרים, ונותנים לו משאלות לבו ונצל משעבוד מלכיות. ואמרו (שם קיט, א) עשירי חוץ לארץ במה הם זוכים, מפני שמענגים את השבת, וכמעשה יוסף מוקיר שבת (שם). ואותו אדם שהיה אוכל בשלחן של זהב, משאוי ששה עשר בני אדם … להמשך קריאה

יט. בגדי ג'ינס

——– ובחוקותיהם לא תלכו לאחרונה נכנסו בבתים החרדיים ובחנויות בשכונות החרדיות, חצאיות, שמלות וחלוקים העשויים מבדים הקרויים ג'ינס. "בגדי ג'ינס" שהוא לבוש זול ובזוי, מביע מגמה של פריקת עול, וירידה דרסטית של המוסר. סוג בגד זה הפך לבגדם המיוחד של הנוער החילוני, הבועט בכל המוסר והולך אחרי שרירות לבו הרע. בגדי הג'ינס מופיעים בצבעים שונים, … להמשך קריאה

תפילה באוטובוס וברכבת

——– הנוסע באוטובוס או ברכבת וחושש שעד שיגיע למחוז חפצו יעבור זמן התפילה, יעמוד בצד ויתפלל. ואם אינו יכול לעמוד, ישב באימה, ויכופף ראשו, וישתדל להצמיד רגליו, ויצדד גופו לכיוון ירושלים ויתפלל. ואולם באופן שמרגיש שאינו יכול לכוון בתפילה בנסיעה אפילו בברכה הראשונה, אל יתפלל, וכשיבוא לביתו ותתיישב דעתו, יתפלל את התפילה הבאה עם תפילת … להמשך קריאה

רצב. שלא להקריב קרבן בעל מום מיד הנכרי. – ספר החינוך

שלא להקריב בעלי מומין מיד הגוים, שנאמר (ויקרא כב כה) ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה, שלא נאמר, אחר שהוא גוי נקריב בעדו בעל מום. והצרכה האזהרה בזה עליהם, לפי שכבר התירתנו התורה לקבל מידם קרבנות תמימים, כמו שנאמר איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם … להמשך קריאה

יד. כל כבישת חומריות שכובש האדם, תכליתית היא ואין ערוך אליה

——– ולכך כמה יש להעריך כל התגברות על חומר, התגברות על אכילת דבר הטעים לחיך, התגברות על ראיה ואפילו של רשות כשאינה לצורך, התגברות על דברים בטלים וכ"ש ליצנות, התגברות על התבלטות בדבר חכמה וכדומה, ולהמנע מהכבוד ע"י הצטנעות במעשים ודיבורים היכולים להביא לכבוד, כי כל פעולה שכזו הנה תכליתית, ולמענה נברא האדם להגביר רוחו … להמשך קריאה

פֶּרֶק שְׁבִיעִי [רטו] – ספר מנורת המאור עם פירוש

מַסְפִּידִים לַצַּדִּיקִים וְגַם לַאֲחֵרִים, כְּשֶׁעוֹמְדִים שָׁם הַחֲכָמִים, בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת מִפְּנֵי כְבוֹדָן, כִּדְגָרְסִינָן בִּמְגִילָה, פֶּרֶק בְּנֵי הָעִיר (כח, א): תָּנוּ רַבָּנָן: בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת אֵין נוֹהֲגִין בָּהֶם קַלּוּת רֹאשׁ וְאֵין אוֹכְלִין בָּהֶן וְאֵין שׁוֹתִין בָּהֶן וְאֵין נְאוֹתִין בָּהֶן וְאֵין נִכְנָסִים בָּהֶן בַּחַמָּה, מִפְּנֵי הַחַמָּה, וּבַגְּשָׁמִים, מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, וְאֵין מַסְפִּידִין בָּהֶן הֶסְפֵּד שֶׁל יָחִיד, אֲבָל קוֹרִין בָּהֶם וְשׁוֹנִין … להמשך קריאה

זוהר נשא דף קכ"ב ע"א – חק לישראל

——– רַבִּי יִצְחָק וְרַבִּי יְהוּדָה הֲווּ אָזְלֵי מֵאוּשָׁא לְלֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה (נ"א יִצְחָק) נֵימָא מִלִּין דְּאוֹרַיְתָא וְנֵיזִיל. פָּתַח רַבִּי יְהוּדָה (יִצְחָק) וְאָמַר (שמות כא) כִּי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִי יִכְרֶה אִישׁ בּוֹר וְגוֹמֵר. מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם וְגוֹמֵר וּמַה עַל דָּא כָּךְ מַאן דְּגָרִים לַאֲבְאָשָׁא עָלְמָא בְּחוֹבוֹי עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה … להמשך קריאה

סעי' ב' – אסור להרהר בד"ת בבית המרחץ ובית הכסא, ואין להזכיר שם שמות שאינם נמחקים, ולהפריש מדבר האסור מותר. – ספר מנחת שי

——– בברכות כד: אמר רבה בר בר חנא אמר רבי יוחנן בכל מקום מותר להרהר בדברי תורה חוץ מבית המרחץ ובית הכסא. וכתב הב"י שמבואר בגמרא זבחים קב: שלאונסו מותר ופרש"י לאונסו שהיתה שמועתו שגורה בפיו ומהרהר בה על כרחו: וכ"כ ה"ר מנוח שהירושלמי שהתיר הוא בכה"ג שהיה תלמודו שגור בפיו והרהר לאונסו. וכתב באורחות … להמשך קריאה

נתינה ונטילה – אפיקי אליהו על התורה

——– א. ויקח קורח בן יצהר בן קהת בן לוי (טז.א) פירש רש"י – ומה ראה קורח לחלוק עם משה? נתקנא על נשיאותו של אליצפן בן עוזיאל שמינהו משה נשיא על בני קהת ע"פ הדיבור וכו', אמר: מי ראוי ליטול את השניה, לא אני שאני בן יצהר וכו', הריני חולק עליו ומבטל את דבריו. ויש … להמשך קריאה

ט. מהנסיונות הקשים של ימינו, להחליש את החשק ולשבור את הרצון מרצף עבודת ה' מחמת מחשבות איסור הנדחקות לתיבת המוח

——– ובימינו במיוחד אוחז הבלבול והטירוף ממחשבות הטורדות, אם זה ממחשבות של איסור, או ממחשבות של חלישות הדעת מהאכזבות הרבות והעדר ההצלחה מהציפיות והתקוות שלנו, מה שגורם לנו להיות מושפלים בעיני עצמנו, אבודי ומחוסרי התקווה, ומטרתו של היצר בזה להדיח את האדם לגמרי, כי אם יתחזק האדם זמן מה לבלי שתשבר רוחו, סוף שיסתלקו ממנו … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ע-ב

——– [ישעיה פרק-לב-טו]&nbsp עַד יֵעָרֶה עָלֵינוּ רוּחַ מִמָּרוֹם וְהָיָה מִדְבָּר לַכַּרְמֶל (וכרמל) וְהַכַּרְמֶל לַיַּעַר יֵחָשֵׁב: [ירמיה פרק-ב-טו]&nbsp עָלָיו יִשְׁאֲגוּ כְפִרִים נָתְנוּ קוֹלָם וַיָּשִׁיתוּ אַרְצוֹ לְשַׁמָּה עָרָיו (נצתה) נִצְּתוּ מִבְּלִי יֹשֵׁב: [ירמיה פרק-ד-ז]&nbsp עָלָה אַרְיֵה מִסֻּבְּכוֹ וּמַשְׁחִית גּוֹיִם נָסַע יָצָא מִמְּקֹמוֹ לָשׂוּם אַרְצֵךְ לְשַׁמָּה עָרַיִךְ תִּצֶּינָה מֵאֵין יוֹשֵׁב: [ירמיה פרק-ט-כה]&nbsp עַל מִצְרַיִם וְעַל יְהוּדָה וְעַל אֱדוֹם … להמשך קריאה

כֹּהֵן חֲתַן תּוֹרָה

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– כֹּהֵן שֶׁקָּנָה חֲתַן תּוֹרָה, וְאֵין כֹּהֵן אַחֵר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת – רַשַּׁאי לַעֲלוֹת גַּם עֲלִיָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁל כֹּהֵן וְגַם חֲתַן תּוֹרָה. אוּלָם אִם קָנָה חֲתַן בְּרֵאשִׁית, לֹא יַעֲלֶה לַעֲלִיַּת כֹּהֵן, אֶלָּא לַחֲתַן בְּרֵאשִׁית בִּלְבַד. מֵאַחַר וְאֵין אָדָם אֶחָד עוֹלֶה בִּשְׁנֵי סִפְרֵי תּוֹרָה מֵחֲשָׁשׁ שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁהַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן פָּגוּם, וְלָכֵן עָלָה גַּם בַּסֵּפֶר … להמשך קריאה

הַחֵלֶק הָרְבִיעִי לְנַחֵם אֲבֵלִים – ספר מנורת המאור עם פירוש

((( וְיֵשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה פְּרָקִים.))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה … להמשך קריאה

זוהר משפטים דף קכ"ג ע"ב – חק לישראל

——– תָּאנָא בְּמַה זָכוּ דָּנִיּאֵל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה דְּאִשְׁתְּזִיבוּ מֵאִינוּן נִסְיוֹנֵי אֶלָּא בְּגִין דְּלָא אִסְתַּאֲבוּ בְּמֵיכְלֵיהוֹן. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה כְּתִיב (דניאל א') וַיָּשֶׂם דָּנִיֵּאל עַל לִבּוֹ אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאֵל בְּפַת בַּג הַמֶּלֶךְ וְגוֹמֵר. וְתָאנָא בִסְתִּימָא דְמַתְנִיתִין מֵיכְלָא דְהַהוּא רָשָׁע בִּשְׂרָא בְחַלָבָא הֲוָה וּגְבִינָה עִם בִּשְׂרָא בַּר מֵיכְלָן אַחֲרָנִין וְדָא סָלִיק לֵיהּ בְּפָתוֹרֵיהּ בְּכָל יוֹמָא. וְדָנִיֵּאל … להמשך קריאה

תורה ללא כתישה – מולידה מכשולות

——– לאחר שביררנו מהי הכתישה שאדם צריך לעבור, עתה נבאר מהו החילוק בין הלומד ללא כתישה, ללומד לאחר שכתש את עצמו. במבט חיצוני נראה שגם אלו שלא עמלו על מדותיהם לזככם, שכלם יכול להיות מפולפל וישר. אולם במבט פנימי ואמיתי, א"א לזכות לחכמת התורה באמת ללא זיכוך החומר והמדות, ונבאר הדברים. כאשר האדם לומד ונתקל … להמשך קריאה

בַּמֶּה תְּלוּיָה אֶפְשָׁרוּת נְקִיּוּת הַכַּוָּנָה בַּתְּפִלָּה?

——– זַכּוּת הכוונה בתפילה תלויה בכמה דברים כדלהלן: א. סור מרע ובפרט בענייני קדושה המתחיל משמירת העינים וכו'. ב. "קדש עצמך במותר לך", אכילה בהסתפקות ובמתינות, ואילו אכילה מרובה או ברעבתנות, וכן התגשמות בהנאות העולם אפילו בדברי רשות, מונעת את הקדושה ואת הרגשות נועם התפילה, והוא בדוק ומנוסה ממש מידה במידה. ג. קביעות לתפילה הן … להמשך קריאה

אָדָם וּבְהֵמָה – דובב שפתי ישנים

——– י"ב, ב': דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש רבה ויקרא פי"ד.))) אָמַר רַבִּי שִׂמְלַאי: כְּשֵׁם שֶׁיְּצִירָתוֹ שֶׁל אָדָם אַחַר כָּל בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, כָּךְ תּוֹרָתוֹ נִתְפָּרְשָׁה אַחַר תּוֹרַת בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף. *(((סנהדרין ל"ח ע"א. ולכן נקרא האדם … להמשך קריאה

רצג. מצות הקרבן שיהיה משמנה ימים ולמעלה. – ספר החינוך

שיהיה כל קרבן שנקריב מן הבהמה מבן שמנת ימים ומעלה, לא פחות מזה, וזאת היא מצות מחסר זמן בגופו, והמקרא המזהירנו בזה הוא שכתוב (ויקרא כב כז) שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה. ודברי התורה נוטריקון הם, ומורה הכתוב, שקדם לכן לא ירצה הקרבן, וזה … להמשך קריאה

שיחות הר״ן רצח – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

פַּעַם אַחַת בָּא לְפָנָיו בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים אִישׁ אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו שֶׁנֶּחֱלַשׁ בְּאוֹתָן הַיָּמִים וְסִפֵּר לְפָנָיו צַעֲרוֹ וְחֻלְשָׁתוֹ. וְעָמַד שָׁם עוֹד אֶחָד מֵאוֹתוֹ הָעִיר שֶׁל זֶה הָאִישׁ הַנַּ"ל, שֶׁהָיָה אוֹהֲבוֹ, וְאָמַר לִפְנֵי רַבֵּנוּ ז"ל, שֶׁחוֹלַאְתּוֹ הִכְבִּידָה עָלָיו בִּשְׁבִיל שֶׁהָלַךְ הַיּוֹם לַמִּקְוֶה לִטְבֹּל. עָנָה רַבֵּנוּ ז"ל וְאָמַר: לָמָה אַתֶּם תּוֹלִים הַכְבָּדַת הַחוֹלַאַת בְּמִצְווֹת, טוֹב וְרָאוּי יוֹתֵר שֶׁתִּתְלוּ … להמשך קריאה

ח. אמונת "נס פך השמן" – מורה שאנו עם מעל הטבע, והבורא מספק לנו צרכינו ברוב ברכה גם במועט שנעסוק בו

——– ובזה יתיישבו הקושיות שהקשינו לעיל, מה הוצרך נס פך השמן לאחר שכבר נסתיים הנס הגדול של נצחון החשמונאים את היוונים, שבזה בעצם נתבטלה הגזירה, ולא עוד אלא שאת הנצחת הנס עושים אנו בהדלקת שמן – זכר למציאת פך השמן שהיה לכאורה נס נספח בלבד לאחר סיום הניסים, ודוקא בו מנציחים את הנס מה שהיה … להמשך קריאה

ד – וביום הבכורים – קיצור ליקוטי מוהר"ן

א עִקַּר עֲבוֹדַת הַצְּדָקָה הִיא לְשַׁבֵּר הָאַכְזָרִיּוּת שֶׁלּוֹ לְהָפְכוֹ לְרַחֲמָנוּת לְהִתְנַדֵּב לִצְדָקָה. כִּי מִי שֶׁהוּא רַחֲמָן בְּטִבְעוֹ וְנוֹתֵן צְדָקָה מֵחֲמַת רַחֲמָנוּת שֶׁבְּטִבְעוֹ אֵין זֶה עֲבוֹדָה. עַל כֵּן כָּל הַנְּדִיבֵי לֵב שֶׁרוֹצִים לְקַיֵּם מִצְוַת צְדָקָה כָּרָאוּי צְרִיכִין לֵילֵךְ וְלַעֲבֹר בַּתְּחִלָּה דֶּרֶךְ בְּחִינָה זֹאת. דְּהַיְנוּ שֶׁבַּתְּחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הָאַכְזָרִיּוּת שֶׁלָּהֶם שֶׁבְּטִבְעָם לְהָפְכוֹ לְרַחֲמָנוּת לִתֵּן צְדָקָה, כִּי זֶה … להמשך קריאה

דילוג לתוכן