——–
י"ב, ב': דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא.
פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש רבה ויקרא פי"ד.))) אָמַר רַבִּי שִׂמְלַאי: כְּשֵׁם שֶׁיְּצִירָתוֹ שֶׁל אָדָם אַחַר כָּל בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, כָּךְ תּוֹרָתוֹ נִתְפָּרְשָׁה אַחַר תּוֹרַת בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף.
*(((סנהדרין ל"ח ע"א. ולכן נקרא האדם בשם "אדם" – מלשון "אדמה לעליון" (מדרש), מלשון "אדמה" שהיא סמל הפחיתות והחומריות (רש"י שבת פ"ח ע"ב), ללמדך ששני קוטבים באדם אם יבחר להיות הגדול שבנבראים או ח"ו להיפך, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה ט"ז ע"א): כשהם עולים – עד לכוכבים, וכשיורדים – עד עפר. וב"אור החיים" הק' (בראשית ו', ג') ביאר הטעם לכך: שהאדם נברא משני היסודת הקיצוניים ביותר – עפר ורוח, שזה מושך למעלה וזה מושך למטה (משא"כ אילו נברא מיסוד המים או האש שהם ממוצעים), לכן אי אפשר לו להיות אלא או למעלה או למטה. וכך ביאר רבי שמחה זיסל מקלם זצ"ל את מאמר חז"ל (ברכות ס"א ע"ב): "לא נברא העולם אלא או לאחאב בן עמרי, או לרבי חנינא בן דוסא" – שזה הגיע לשיא העוה"ז והחומריות בעובדו את כל סוגי הע"ז שבעולם, וזה הגיע לשיא הרוחניות שלא נהנה מהעוה"ז ודי לו בקב חרובין מער"ש לער"ש, וזוהי כל תכלית האדם. ))) יְצִירָתוֹ הָיְתָה לְבַסּוֹף – שֶׁאִם יִתְגָּאֶה בְּעַצְמוֹ – יֹאמְרוּ לוֹ: הַשְׁפֵּל עַצְמְךָ, שֶׁאֵין לְךָ עַל מַה לְּהִתְגָּאוֹת, שֶׁאֲפִלּוּ הַיַּתּוּשׁ קְדָמְךָ! וְתוֹרָתוֹ נִתְפָּרְשָׁה לְבַסּוֹף – שֶׁאִם יִתְגָּאֶה בְּתוֹרָתוֹ – יֹאמְרוּ לוֹ: הַשְׁפֵּל עַצְמְךָ, שֶׁתּוֹרָתָם שֶׁל הַבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת קָדְמָה לְךָ! וְהֵמָּה, מִבְּלִי לִלְמֹד אֶת הַתּוֹרָה, מְקַיְּמִים וְעוֹשִׂים מִטִּבְעָם: *(((עירובין ק' ע"ב. ובספר נועם המדות (אות ט') הביא שרוב חכמת האדם מקורה מבעלי החיים, כמו האריגה והצידה ברשת מהעכביש, ובנייה מהצרעה, (ותעופה מעוף השמיים. כנלע"ד), ורק בכח הדבור מעולה הוא מן החיות והבהמות. וכמאמר חז"ל "מותר האדם מן הבהמה אין כי אם…". ))) הֶחָתוּל מִתְנַהֵג בִּצְנִיעוּת, וְהַנְּמָלָה נִזְהֶרֶת מִגֶּזֶל, *(((יואל א',כ'. וראה "פרק שירה" על עבודתם של בעלי החיים ושאר הנבראים להקב"ה, בלי רב ובלי מורה… ואם ביקשת לחזק אמונתך ובטחונך בה', לך לך לספר משלי (פרק ל' פסוקים כ"ד – ל"א) ולמפרשים שם, ועיניך תחזינה מישרים בנפלאות הבריאה ובעלי החיים וההנהגה המופלאה שבהם. ולאריכות הדברים לא הבאתים כאן.))) "גַּם בַּהֲמוֹת שָׂדֶה תַּעֲרוֹג אֵלֶיךָ". וּמִי יוֹדֵעַ אִם כָּל קִיּוּמְךָ וְחַיּוּתְךָ אֵינוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל וּבִזְכוּת הַבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר *(((תהלים ל"ו, ז'. ועיין מדרש תנחומא (פרשת אמור סימן ו') מעשה נפלא באלכסנדר מוקדון שאמרו לו שפעמים שבזכות הבהמות חיים וניצולים בני האדם, וזה מש"כ: "אדם (בזכות) ובהמה תושיע ה' ". ))) "אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה' ". שֶׁיְּהוּדִי בְּלִי תּוֹרָה וּמִצְווֹת – בְּהֵמָה טוֹבָה הֵימֶנּוּ. שֶׁהִיא, עִם כָּל שִׁפְלוּתָהּ וּפְחִיתוּתָהּ, לְפָחוֹת *(((שכן הבהמה אין בה דעת טוב ורע, וממילא כל מעשיה הם בגדר "נצרך" שאם צריכה לאכול – אוכלת, ואם צריכה לישון – יושנת וכן ע"ז הדרך. משא"כ האדם שדעת בו וכל מעשה שעושה נעשה או ע"י היצר הטוב מה שנחשב למצווה, או ע"י היצר הרע מה שנחשב לעבירה. וכתב המהר"ל מפראג זצ"ל (ב"באר הגולה") שלכן נקראת היא "בהמה" – מלשון "בה מה?", שאינה עולה ואינה יורדת, ואילו האדם נקרא מלשון אדמה המצמיחה ומוציאה פירות. ולכן עם הארץ נקרא "בור" מלשון "שדה בור" שאינה מצמיחה דבר.))) מְקַיֶּמֶת וּמְיַשֶּׂמֶת שְׁלִיחוּתָהּ וִיעוּדָהּ: לֶאֱכֹל, לִישֹׁן, לַחְרֹשׁ וְלַעֲבֹד, וְאִלּוּ זֶה, עִם כָּל גְּדֻלָּתוֹ וַחֲשִׁיבוּתוֹ, אֵינוֹ עוֹשֶׂה מְאוּמָה לְמִלּוּי תַּפְקִידוֹ וְתַכְלִיתוֹ בָּעוֹלָם.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב דוד רחימי שליט"א
דובב שפתי ישנים
על פרשת השבוע
יכיל בקרבו הגיגים ופנינים יקרים, הליכות הלכות ומוסרים, את הלב מעוררים,
לתשובה ולמעשים, העולים ונלמדים, מדבריו הטהורים, ופירושיו המאירים,
על חמשת החומשים, של גדול המפרשים רבינו שלמה יצחקי – רש"י ז"ל.
ונלווה בכתובים, "דובב מישרים", באור הדברים, ומקור המאמרים.
נתחבר בעזרת ה' יתברך – מאתי דוד רחימי יצ"ו – חולון יע"א
שנת "יראת ה' אלמדכם" (תשע"ב) לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5