תחנונים ידבר רש

——– יתפלל דרך תחנונים, כאדם רש המבקש רחמים על עצמו בפתח בנחת ובתחנונים. וישים אל לבו שאין ביד שום נברא למלאות בקשתו כי אם ברצונו יתברך (צח א, ג). וכתב בספר חסידים (סימן קל): יש אדם שאינו זכאי שיקבל הקב"ה תפלתו אלא בעבור תוקף תחנוניו ודמעת עיניו אשר תמיד בוכה ומתחנן, אף על פי שאין … להמשך קריאה

יב. קירוב בקרובי משפחה, וברופאים

——– א. בשו"ע כתב, המחבק או המנשק אחת מהעריות שאין לבו של אדם נוקפו עליהם כגון אחותו הגדולה ואחות אביו וכיוצא בהם אע"פ שאין לו שום הנאה כלל הרי זה מגונה ביותר ודבר איסור הוא ומעשה טפשים, שאין להתקרב לערוה כלל בין גדולה בין קטנה חוץ מהאב לבתו והאם לבנה. ב. בדין איש הצריך לילך … להמשך קריאה

מָה הָעֵצָה שֶׁלֹּא לְהִתְיָאֵשׁ מֵהַתְּפִלָּה אַחַר שֶׁאֵינֶנּוּ נַעֲנִים גַּם לְאַחַר הַפְצָרוֹת רַבּוֹת?

——– תועלת א: ניצלת את אפשרות הדביקות כנ"ל, וברור שזה כשלעצמו כבר רווח גדול בהיותך מקושר לבורא ולא מתנתק ממנו, אם כן אף שלא נענית בתפילתך, את מטרת התפילה שהיא הדביקות – הרווחת. תועלת ב: פעמים שלמילוי הבקשה דרושים מספר תפילות, וכמובא במדרש תד"א, ועוד: גבי משה רבנו ע"ה – תקט"ו תפילות התפלל, ואלמלי היה … להמשך קריאה

רפד – הוכיח את אחד שאמר לו, שאין לו פנאי ללמד – קיצור ליקוטי מוהר"ן

צָרִיךְ הָאָדָם לַחֲטֹף וְלִגְזֹל אֵיזֶה שָׁעָה בַּיּוֹם לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

הַאִם אֶפְשָׁר לְרַפֵּא ע"י שִׂמְחָה גַּם בְּעָיוֹת חֲמוּרוֹת כְּדִכָּאוֹן חֲרָדוֹת וְכַיּוֹצֵא?

——– בהחלט כן, וראה בספרנו זה בנושא: "חרדות ודמיונות שוא". ובכללות התשובה היא, לפי שהשמחה באה ע"י האמונה, שהמאמין בבורא ואמונתו בחוש יכול לצאת מכל פחדיו וחרדותיו דכאוניו ומתחיו, כי ע"י אמונה משליך הכל על ה', ומסלק מעל עצמו כל עול, והשלכת מצבו על ה' שיעזרהו זהו בטחון בה' המביא ל"שכר הבטחון" שהוא חסד ורחמים, … להמשך קריאה

טו. הקב"ה משליח רעב וצמאון לשמוע דברו אצל הזכאים לכך, ותפקידנו לספק להם את דבר ה'

——– אם בדורות קודמים היה מדאיג מאד לקרוא מחלוקת זו, מה יהא על גורלם של עם ישראל שמא הלכה תיקבע בשמים לגמרי כחכמים? אולם בדורנו זכינו לראות שהלכה – לפחות בחלקה – נקבעה כרשב"י – רעב חיובי! יש רעב וצמאון לדבר ה', ויש מי שיספק אותו לרעבים ולצמאים, ומאות אלפי בעלי התשובה יוכיחו. הקב"ה עושה … להמשך קריאה

הרצון לחירות נובע מכח הנשמה ולא מכח הגוף

——– "אין סוף" מוכרח הדבר שאין בו גבול, כי אילו היה בו גבול לא היה "אין סוף". נמצא שכל נקודת הגבלה וצמצום סותרת למהות ה"אין סוף", גם בנשמה הקדושה יש תכונה מעין זו שאינה רוצה גבול, אינה רוצה צמצום, ובאמת מצד עצמה אין בה גבול של מקום, אין בה גבול של זמן (המוכר לנו), אולם … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ס-ל

——– [ישעיה פרק-ל-יא]&nbsp סוּרוּ מִנֵּי דֶרֶךְ הַטּוּ מִנֵּי אֹרַח הַשְׁבִּיתוּ מִפָּנֵינוּ אֶת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא … להמשך קריאה

חֲזָרַת סִפְרֵי הַתּוֹרָה לַהֵיכָל

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– כְּשֶׁמַּחֲזִירִים אֶת סִפְרֵי הַתּוֹרָה לַהֵיכָל, יָשִׁירוּ כָּל הַקָּהָל יַחְדָּו מִזְמוֹר "הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ", שֶׁאֲמָרוֹ דָּוִד הַמֶּלֶךְ בְּעֵת שֶׁהִכְנִיס אֶת הָאָרוֹן. כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (א טז). (תסה) אָבֵל – אִם אֵרַע לוֹ אֵבֶל בֶּחָג, מֻתָּר לוֹ לְהִשְׁתַּתֵּף בַּהַקָּפוֹת, אַךְ יִמָּנַע מִלִּרְקֹד. (תסז) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים … להמשך קריאה

דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה – מַפְרִיעִים לָרוּחַ?

——– יֵשׁ רוּחוֹת אֲשֶׁר כָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מַפְרִיעַ לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בָּרוּחַ בִּשְׁנַת תנ"ו (בספר מעשה ה' כי נורא הוא) שֶׁלֹּא נָתַן לַנַּעַר לְהָנִיחַ תְּפִלִּין וּלְהִתְפַּלֵּל בְּמֶשֶׁךְ שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, כִּי זֶה הִפְרִיעַ לָרוּחַ, כְּמוֹ כֵן הוּבָא (ברוח חיים ב, ב) שֶׁאִם הִכְנִיסוּ דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה תַּחַת הַכַּר, הִשְׁתּוֹלֵל הָרוּחַ, כְּמוֹ כֵן הוּבָא בִּזְמַנּוֹ שֶׁל הַחֲתַם סוֹפֵר … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם איסורי ביאה פ' כ"ב א. מִי שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה לֹא יְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת. מִפְּנֵי שֶׁאִמּוֹת הַבָּנִים בָּאוֹת לְבֵית הַסֵּפֶר לִבְנֵיהֶם וְנִמְצָא מִתְגָּרֶה בְנָשִׁים. וְכֵן אִשָׁה לֹא תְלַמֵּד קְטַנִּים מִפְּנֵי אֲבוֹתֵיהֶם שֶׁהֵם בָּאִים בִּגְלַל בְּנֵיהֶם וְנִמְצְאוּ מִתְיַיחֲדִים עִמָּהּ. וְאֵין הַמְּלַמֵּד צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה אִשְׁתּוֹ שְׁרוּיָה עִמּוֹ בְּבֵית הַסֵּפֶר אֶלָּא הִיא בְּבֵיתָהּ וְהוּא מְלַמֵּד בִּמְקוֹמוֹ: ב. תִּקְּנוּ … להמשך קריאה

יא. כפי שהסברנו את מהות מצות הביטחון, שייכת מצוה זו לעולם, ואינה נפרכת בטענת "שמא יגרום החטא"

——– ובזה הרווחנו עוד לחזק ענין המרפה ידיהם של הבוטחים בה', האומרים אכן יש לבטוח בה', אולם עדיין יש מקום לפחד ולדאוג שמא יגרום החטא, ואם כן נפלה מידת הביטחון בבורא. אולם להאמור שמצוות הביטחון אין פירושה להיות בטוח שאכן יהא כרצוני, שאז אכן יש מקום לדאגה שמא יגרום החטא, אלא הביטחון הוא לרצות באשר … להמשך קריאה

הַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי הִלָּווּת לַמֵּתִים וְהֶסְפֵּדָם – ספר מנורת המאור עם פירוש

((( וְיֵשׁ בּוֹ שִׁבְעָה פְּרָקִים))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה … להמשך קריאה

ז. שולחנו של אדם מכפר עליו בהיותו מתקדש במעשה חומר של אכילה

——– וכמו שמצינו בדברי חז"ל (חגיגה כז ע"א), דבזמן שביהמ"ק קיים מזבח מכפר על האדם, ועתה שולחנו של אדם מכפר עליו. ומה הביאור שולחנו של אדם מכפר עליו? כשאדם מקדש אכילתו, לאכול אכילתו במתינות ולא בהלעטה ובזלילה, אלא כאוכל לפני המלך, ואוכל כמות הנצרכת לקיומו ולא מרבה במותרות ובתענוגים, וכמו כן כוונתו באכילה כדי שיהא … להמשך קריאה

העבירות מטמטמות הלב מלחזות בקדושה – אפיקי אליהו על התורה

——– א. שלח לך אנשים (יג.ב) פירש רש"י – למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים, לפי שלקתה על עסקי דיבה שדיברה באחיה, ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר. ויל"ע, מדוע באמת, ראו המרגלים ולא לקחו מוסר, הרי אנשים צדיקים וחשובים היו? ב. ויקרא משה להושע בן נון יהושע (יג.טז) איתא בתרגום יונתן בן עוזיאל – … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות ברכות פרק ד א. הָיָה אוֹכֵל בְּבַיִת זֶה וּפָסַק סְעֻדָּתוֹ וְהָלַךְ לְבַיִת אַחֵר אוֹ שֶׁהָיָה אוֹכֵל וּקְרָאָהוּ חֲבֵרוֹ לְדַבֵּר עִמּוֹ וְיָצָא לוֹ לְפֶתַח בֵּיתוֹ וְחָזַר, הוֹאִיל וְשִׁנָּה מְקוֹמוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ לְמַפְרֵעַ עַל מַה שֶּׁאָכַל וְחוֹזֵר וּמְבָרֵךְ בַּתְּחִלָּה הַמּוֹצִיא וְאַחַר כֵּן יִגְמֹר סְעֻדָּתוֹ: ב. חֲבֵרִים שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים לֶאֱכֹל וְיָצְאוּ לִקְרַאת חָתָן אוֹ לִקְרַאת … להמשך קריאה

א. העדר אמונה ויראת שמים בעקבות חורבן בית המקדש

——– שבועות אלו המה ימי בין המצרים, ויש ליתן את הדעת ואת הלב מה בעצם איבדנו בחורבן בית המקדש. אם תאמר שאין לנו קרבנות, הרי יש לנו תורה שעולה על כל הקרבנות, כמו שדרשו חז"ל (מנחות ק"י ע"א) על פסוק (ויקרא ז, לז): "זאת התורה לעולה ולחטאת", כיון שעוסק אדם בדברי תורה אין צריך הוא … להמשך קריאה

סעי' ג' – הזמין בית הכסא ואמר על השני וגם זה גם השני אסור, אמר על השני ובית זה ספק אם הוזמן ולא יקרא בו לכתחילה. – ספר מנחת שי

——– בגמ' נדרים ז. בעי רבינא יש זימון לבית הכסא או לא ואת"ל יש זימון יש יד או אין יד וכגון שאמר בית זה יהא לבית הכסא והוסיף ובית זה האם התכוין שגם בית זה יהא בית הכסא או התכוין ובית זה לתשמיש בעלמא, וסלקא בתיקו. ואם אמר וגם בית זה פשוט שנתכוין שגם בית … להמשך קריאה

עונה – ספר פלא יועץ

עונה היא אחת מתרי"ג מצות דכתיב (שמות כא י) ועונתה לא יגרע. ועל כגון זה נאמר (הושע יד י) כי ישרים דרכי ה' וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם. ואחר כונת הלב הן הדברים, שאם יכון לשם מצוה הרי זה מצוה ונוטל עליה שכר כמניח תפלין וכשאר מצות שבתורה, ואם מכון להנאתו להשביע יצרו, הרי … להמשך קריאה

סימן שסה – דין מבוי שנפרץ בו פירצה, ודיני פסי ביראות – ערוך השולחן

——– א כתב הטור: "מבוי שנפרץ מצדו, אי בקעי רבים במקום הפירצה, אפילו לא נפרץ אלא פירצה של ד' טפחים – לא חשיב כפתח וצריך תקון. ואי לא בקעי בה רבים עד פירצת י' – אין צריך תקון, אפילו אי ליכא גידודי. והני מילי שנשאר ממנו ד' טפחים כלפי ראשו. אבל לא נשאר ד' טפחים, … להמשך קריאה

זוהר משפטים דף קכ"ב ע"ב – חק לישראל

——– זַכָּאִין אִינוּן יִשְׂרָאֵל מִכָּל עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה דְּמָארֵיהוֹן קָרֵי עֲלַיְיהוּ (דברים י"ד) וּבְךָ בָּחַר יְיָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה. וּכְתִיב (שם) כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיָי אֱלֹהֶיךָ (וְכֹלָּא חָד מִלָּה) וּכְתִיב (שם) בָּנִים אַתֶּם לַיָי אֱלֹהֵיכֶם וְגוֹמֵר. תָּא חֲזֵי בְּשַׁעְתָּא דְּיִשְׂרָאֵל לָא אִתְכְּשָׁרוּ עוֹבְדַיְיהוּ מַה כְּתִיב (ישעיה ג') עַמִּי נוֹגְשָׂיו מֵעוֹלֵל וְנָשִׁים מָשְׁלוּ … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חסידים סימן ק"ה ק"ו כָּל מִצְוָה שֶׁאֵין לָה דוֹרֵשׁ וְאֵין מִי שֶׁיְּבַקֵּשׁ אוֹתָהּ תִּדְרְשֶׁנָּהּ לְפִי שֶׁהִיא כְמֵת מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁאֵין לָהּ רוֹדְפִים רְדוֹף אַחֲרֶיהָ לַעֲשׂוֹתָה שֶׁהַמִּצְוָה מְקַטְרֶגֶת וְאוֹמֶרֶת כַּמָּה גְרוּעָה אָנֹכִי שֶׁנִּתְעַלַּמְתִּי מִכָּל וְכָל: לֹא יָגוּר אִישׁ יְרֵא ה' בְמָקוֹם שֶׁחֲשׁוּדִים עַל הַחֲרָמוֹת וְעַל הַשְּׁבוּעוֹת. כִּי כָּל עֲבֵירָה יֵשׁ תַּקָּנָה בִתְשׁוּבָה וּלְחֵרֶם וְלִשְׁבוּעָה … להמשך קריאה

גדולה צעקה

——– אמרו בזוהר הקדוש (שמות כ ע"א): מי שמתפלל ובוכה וצועק עד שכבר לא יכול לבטא בשפתיו את בקשותיו, זו היא תפילה שלימה שהיא מכל לבו, ולעולם אינה חוזרת ריקם. אמר רבי יהודה גדולה צעקה שקורעת גזר דינו של אדם מכל ימיו. רבי יצחק אמר גדולה צעקה שמושלת על מדת הדין של מעלה. רבי יוסי … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר צידה לדרך דף רי"ב לְפִי שֶׁהַכְנִיעָה וְרִיחוּק הַגַּאֲוָה יַדְרִיךְ הָאָדָם לְיַחֵד כָּל הַמַּעֲשִׂים לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יֵשׁ לְבָאֵר מִדַת הַכְנִיעָה וְהוּא שִׁפְלוּת הַנֶּפֶשׁ וְהַכְנָעוֹתֶיהָ וּמִיעוּט עֶרְכָּהּ אֶצְלָהּ וְהִיא מִדָּה מִמִּדּוֹת הַנֶּפֶשׁ הַטּוֹבָה. וְיֵרָאוּ אוֹתוֹתֶיהָ עַל הָאֵבָרִים מֵהֶם הַלָּשׁוֹן הָרַךְ. וְהַקּוֹל נָמוּךְ. וּמוֹשְׁלוֹ בְּיִצְרוֹ בְּעֵת הַכַּעַס. וּמִיעוּט הַנְּקָמָה אַחַר הַיְכוֹלֶת וְעִקָּרָהּ וִיסוֹדָהּ שֶׁל הַכְנִיעָה הִיא … להמשך קריאה

הוֹדָה וְלֹא בּוֹשׁ – דובב שפתי ישנים

——– י', כ': וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּיטַב בְּעֵינָיו. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((תורת כהנים.))) הוֹדָה, וְלֹא בּוֹשׁ לוֹמַר לֹא שָׁמַעְתִּי, אֶלָּא אָמַר שָׁמַעְתִּי וְשָׁכַחְתִּי. הַגַּאַוְתָנִים, דְּבוּקָה בָּהֶם מִדַּת הַגַּאֲוָה עַד מְאֹד, עַד שֶׁאֲפִלּוּ אִם הִתְגַּלָּה לְעֵינֵי כֹּל שֶׁטָּעוּ – יַסְבִּירוּ שֶׁ"הֵבִינוּ אַחֶרֶת", וְשֶׁ"כָּךְ הָיְתָה כַּוָּנָתָם", וּשְׁאָר תֵּרוּצִים וְהִצְטַדְּקֻיּוֹת. אֲבָל *(((במדבר י"ב, ג'.))) הָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד מִכֹּל … להמשך קריאה

קִידּוּשׁ

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– מַזְכִּירִים בַּקִּדּוּשׁ 'אֶת יוֹם שְׁמִינִי חַג עֲצֶרֶת הַזֶּה'. וְאִם טָעָה וְהִזְכִּיר 'אֶת יוֹם חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה', יַחֲזֹר וִיתַקֵּן. וְאִם נִזְכַּר אַחַר שֶׁסִּיֵּם אֶת הַקִּדּוּשׁ, יַחֲזֹר וִיקַדֵּשׁ. (תנא) מְבָרְכִים 'שֶׁהֶחֱיָנוּ' בַּקִּדּוּשׁ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא חַג בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְאֵינוֹ קָשׁוּר לְחַג סֻכּוֹת כְּלָל. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר … להמשך קריאה

דילוג לתוכן