זוהר תולדות דף קמ"ב ע"א – חק לישראל

——– וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדוֹל דְּאִתְכַּלָּל מִסִטְרֵיהּ דְּדִינָא קַשְׁיָא, וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָא זָקַנְתִּי לֹא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר (תהלים פ"ד) אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךְ וְגוֹ', זַכָּאָה בַּר נַשׁ דְּאִתְתַּקַּף בֵּיהּ בְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְיַשְׁוֵי תּוּקְפֵּיהּ בֵּיהּ, יָכוֹל כַּחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה דְּאִתְתַּקָּפוּ וְאָמְרוּ (דניאל ג') הֵן אַיְתִי אֱלָהָנָא דִּי אֲנַחְנָא פְּלָחִין, … להמשך קריאה

רפג – יש שני צדיקים שהם משרש אחד – קיצור ליקוטי מוהר"ן

לִפְעָמִים יֵשׁ מַחֲלֹקֶת בֵּין שְׁנֵי צַדִּיקִים אַף-עַל-פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם מִשּׁרֶשׁ אֶחָד וּשְׁנֵיהֶם גְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה מְאֹד, רַק מֵחֲמַת שֶׁאֶחָד מֵהֶם הוּא בִּבְחִינַת חֶסֶד דְּאִתְפַּשֵּׁט לְבַר שֶׁמְּגַּלֶה תּוֹרָתוֹ לַאֲחֵרִים וְהַשֵּׁנִי הוּא בִּבְחִינַת טוֹב דְּטוּבֵיהּ גָּנֵז בְּגַוֵּיהּ (עַיֵּן פְּנִים). נִמְצָא שֶׁמַּחֲלֹקֶת שֶׁל צַדִּיקִים נִמְשָׁךְ מֵהַתּוֹרָה. אֲבָל יֵשׁ מַחֲלֹקֶת שֶׁל רְשָׁעִים שֶׁאֵינוֹ נִמְשָׁךְ מֵהַתּוֹרָה כְּלָל, וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל … להמשך קריאה

להאמין אף בהשגחת ה' הנסתרת – אפיקי אליהו על התורה

——– א. שלח לך אנשים (יג.ב) יש להבין, כיצד הסכים ה' למשה לשלוח את המרגלים, על אף שידע מתחילה כי עתידים הם להוציא דיבת הארץ רעה? ב. כולם אנשים ראשי בני ישראל המה (יג.ג) פירש רש"י – כל "אנשים" שבמקרא לשון חשיבות, ואותה שעה כשרים היו. ויש להבין, אם היו הם אנשים "כשרים וחשובים", כיצד … להמשך קריאה

מַהוּ גֶּדֶר הַתְּבִיעָה עַד כַּמָּה יִתְבַּע הָאָדָם מֵעַצְמוֹ בְּיַחַס לִשְׁאִיפוֹתָיו?

——– הכלל הוא תמיד תשאל את עצמך: מה יכול אני לעשות ועכ"ז איני עושה?! דהיינו, תביעתך מעצמך תהא כמה יש ביכולתי לעשות ועכ"ז איני עושה, ובזה אכן תבוא בתביעה על עצמך, כי היצר נותן לאדם לתבוע מעצמו מה שיכולים אחרים, ורואה הוא מה שאחרים משיגים ותובע מעצמו כמו כן מבלי להתבונן אם הוא בכלל בר … להמשך קריאה

גמרא בבא מציעא דף פ"ה ע"א – חק לישראל

——– אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רִבִּי יוֹנָתָן כָּל הַמְלַמֵּד אֶת בֶּן חֲבֵירוֹ תּוֹרָה זוֹכֶה וְיוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה שֶׁנֶּאֱמַר (ירמי' ט"ו) אִם תָּשׁוּב וַאֲשִׁיבְךָ לְפָנַי תַּעֲמוֹד וְכָל הַמְלַמֵּד אֶת בֶּן עַם הָאָרֶץ תּוֹרָה אֲפִלּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹזֵר גְּזֵרָה מְבַטְּלָהּ בִּשְׁבִילוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם) וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִּהְיֶה אָמַר רִבִּי פַרְנָךְ אָמַר … להמשך קריאה

פֶּרֶק שֵׁנִי [רח] – ספר מנורת המאור עם פירוש

מִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ מִן הַתּוֹרָה, כִּדְגָרְסִינָן בִּמְצִיעָא, פֶּרֶק אֵלּוּ מְצִיאוֹת (ל, ב): תָּנָא רַב יוֹסֵף: "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם" (שמות יח, כ), זֶה בֵּית חַיֵּיהֶם: "הַדֶּרֶךְ" (שם), זוֹ גְּמִילוּת חֲסָדִים; "יֵלְכוּ" (שם), זוֹ בִּקּוּר חוֹלִים; "בָהּ" (שם) זוֹ קְבוּרָה; "וְאֶת־הַמַּעֲשֶׂה" (שם), זֶה הַדִּין; "אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן" (שם), לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, אָמַר מַר: "יֵלְכוּ",זוֹ בִּקּוּר חוֹלִים, הַיְינוּ … להמשך קריאה

זוהר חקת דף קפ"ג ע"ב – חק לישראל

——– אֲשֶׁר אָמַר יְיָ לְמֹשֶׁה אֱסוֹף אֶת הָעָם בְּגִין דְּהָאי בְאֵר לָא אַעְדֵּי בְאֵר מִנַּיְיהוּ. וְאִי תֵימָא הֵיךְ יַכְלִין לְשָׁאֲבָא מִנֵּיהּ כֹּלָא אֶלָּא אִיהוּ נָפִיק לִתְרֵיסָר נַחֲלִין וּנְבִיעוּ אִתְמְלֵי וְנָפִיק לְכָל סִטְרִין. וּכְדֵין הֲווֹ יִשְׂרָאֵל בְּשַׁעְתָּא דְשָׁאֲרָן וּבַעְיָין מַיָּיא קַיְימִין עָלֵיהּ וְאַמְרֵי שִׁירָתָא וּמַה אַמְרֵי עֲלִי בְאֵר סַלְקֵי מֵימַיִךְ לְאַנְפָּקָא מַיִין לְכֹלָא וּלְאִתְשָׁקָאָה מִנָּךְ וְכֵן … להמשך קריאה

"בריך שמיה"

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– בפתיחת ההיכל יפתחו גם את ספר התורה בעודו בהיכל, ויאמרו "בריך שמיה", כמובא בזוהר הקדוש (פרשת ויקהל). וכשאומרים: "אנא [אני] עבדא [עבד] דקודשא בריך הוא [של הקב"ה] דסגידנא [שמשתחווה] קמיה [לפניו], ומן קמי [ולפני] דיקר אורייתיה [כבוד תורתו]", ישתחוו מול ספר התורה הפתוח בהיכל. (שבת א שעא. ה"ע … להמשך קריאה

יְהִי רָצוֹן

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– לְאַחַר כָּל הַקָּפָה וְהַקָּפָה, אוֹמְרִים אֶת נֻסַּח בַּקָּשַׁת 'יְהִי רָצוֹן' הַמּוּבָא בַּסִּדּוּרִים, שֶׁסִּדֵּר הַגָּאוֹן הַחִידָ"א, לְחִזּוּק בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וִיכַוֵּן בָּזֶה מְאֹד, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים פָּלָאגִ'י בְּסִפְרוֹ מוֹעֵד לְכָל חַי (סימן כה אות א): "מְאֹד יִזָּהֵר הָאָדָם בַּתְּפִלּוֹת שֶׁל שְׁמִינִי עֲצֶרֶת לְאָמְרָם בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה, כִּי מִלְּבַד … להמשך קריאה

ח. עקר תקון נפשנו כעת – האמונה והבטחון – תפארת ישראל

——– עקר הצרות הבאות על האדם, רחמנא לצלן – מחמת העדר האמונה. ועכשו, בעונותינו הרבים, מיום שנתרבו האפיקורסים והמינים, רחמנא לצלן מהם, נחדל השפע, בעונותינו הרבים, ובא רזון ועניות וכל מיני צרות לעולם, כי כל הפקירות והפריצות הוא גם כן מחסרון האמונה. כי באם היו מאמינים שיש בורא עולם, היאך יכולים להתלבש בעזות כזה ולהמרות … להמשך קריאה

סימן שסד – דין מבוי מפולש, ומבוי עקום, והעשוי כנדל – ערוך השולחן

——– א אף על פי שצורת הפתח הוי כמחיצה, מכל מקום לרשות הרבים גמור אינו מועיל צורת הפתח לעשותה כרשות היחיד לטלטל שם. וטעמו של דבר, דנהי דמן התורה כשעושה צורת הפתח בצד אחד של רשות הרבים, וכל שכן בשני צדדים, לא יתחייב הזורק מתוכו לרשות היחיד, מכל מקום מדרבנן לא התירו לעשות עירוב ברשות … להמשך קריאה

סדר ההפרשה – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– סדר ההפרשה הוא כך: תרומה גדולה, מעשר ראשון, תרומת מעשר, מעשר שני או מעשר עני. ובסייעתא דשמיא להלן נבאר את פרטיהם אחת לאחת. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל … להמשך קריאה

ו. מראות הצובאות – דומם החביב יותר מהכל

——– ובמראות הצובאות מצינו לשון חביב עלי מן הכל, מכיון שיש כאן התעלות של דומם שהוא רבותא יותר מהתעלות של חי, כחמורו של רבי פנחס בן יאיר שידע להבחין בין טבל למעושר (כמובא בירושלמי דמאי פא ה"ג), וכמו כן במעשה הפרה (מדרש עשרת הדברות, פסיקתא רבתי פ' יד), שידעה להבחין בין שבת לחול. והיאך הגיע … להמשך קריאה

עשירות – ספר פלא יועץ

עשירות הוא נסיון חזק מן העניות, כי הוא מעתד לכמה אסורין וכמה רעות, וצריך זהירות יתרה ושמירה רבה לבלתי רום לבבו מאחיו ובל יענה עזות ולא ידכה עני בשער ולא יהא אוטם אזנו מזעקת דל, רק שמוע ישמע צעקתו ופתוח יפתח את ידו לו ונתון יתן לו והענק יעניקהו די מחסורו אשר יחסר לו (דברים … להמשך קריאה

זוהר אחרי מות דף ע"ב ע"ב – חק לישראל

——– כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם וְגוֹמֵר. רִבִּי חִיָּיא פָתַח (איוב ל"ח) לֶאֱחוֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְגוֹמֵר תָּאנָא זַמִּין קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא לְדַכְּאָה לְאַרְעֵיהּ מִכָּל מְסָאֲבוּתָא דְעַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה דְּסָאִיבוּ לָהּ. בְּהָאי מָאן דְּאָחִיד בְּטָלֵתֵיהּ וְאַנְעַר טִנּוּפָא מִנֵּיהּ. וְכָל אִינוּן דְּאִתְקְבָרוּ בְאַרְעָא קַדִּישָׁא לְמִשְׁרֵי לוֹן לְבַר. וּלְדַכְּאָה אַרְעָא קַדִּישָׁא מִסִטְרָא אַחֲרָא (ס"א קַדִּישָׁא אַחֲרָא). כַּבְיָכוֹל דַּהֲוָה מַתְּזְנָא … להמשך קריאה

סימן רסג – מי ומי המדליקין, ואם טעו ביום המענן – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רסג – מי ומי המדליקין, ואם טעו ביום המענן א יְהֵא זָהִיר לַעֲשׂוֹת א נֵר יָפֶה, וְיֵשׁ מְכַוְּנִים לַעֲשׂוֹת ב' פְּתִילוֹת אֶחָד כְּנֶגֶד זָכוֹר וְאֶחָד כְּנֶגֶד שָׁמוֹר. { הַגָּה: וִיכוֹלִין } ב { לְהוֹסִיף וּלְהַדְלִיק ג' אוֹ ד' נֵרוֹת, וְכֵן נָהֲגוּ. הָאִשָּׁה } ג { שֶׁשָּׁכְחָה פַּעַם אַחַת לְהַדְלִיק, מַדְלֶקֶת כָּל יָמֶיהָ ג' נֵרוֹת … להמשך קריאה

זוהר קדושים דף פ"ז ע"ב – חק לישראל

——– רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח קְרָא וְאָמַר (ויקרא י"ט) לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם. הָא בְּכַמָּה אֲתַר אוּקְמוּהָ חֲבְרַיָּא וְכָל הַנֵּי קְרָאֵי אַבַּתְרֵיהּ. וְכָל חַד וְחַד בְּאִתְגַלְיָא אֲבָל הַאי קְרָא אִית לְאִתְעָרָא בֵּיהּ דִּכְתִיב (שם) מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָקוּם וְגוֹמֵר. מִפְּנֵי שֵׂיבָה. שֵׂיבָה דְּאוֹרַיְתָא סְתָם. תָּקוּם דְּבָעֵי בַּר נַשׁ לְמֵיקָם בְּקִיּוּמָא (מִכָּאן דְּבָעִי בַּר נַשׁ לְמֵיקָם) מִקַּמֵּי סֵפֶר … להמשך קריאה

שיחות הר״ן רצ – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ: שֶׁהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל, בְּהַדִּבּוּר שֶׁהוּא מְדַבֵּר, נִכְלָלִין בּוֹ כָּל הַדִּבּוּרִים הַצְּרִיכִין אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. וְזֶהוּ (דְּבָרִים א): "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל". שֶׁהַדִּבּוּרִים שֶׁדִּבֵּר מֹשֶׁה נַעֲשָׂה מִמֶּנּוּ דְּבָרִים אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל. כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מָצָא בּוֹ מַה שֶּׁצָּרִיךְ כַּנַּ"ל. לכבוד נשמת רבנו נחמן בן … להמשך קריאה

רפה. שלא נקדיש בעלי מומין למזבח. – ספר החינוך

שלא נקדיש בעלי מומים להקריבם למזבח, ואף על פי שלא הקריבם, בהקדש לבד יש אסור לאו, ועל ההקדש לבד נאמר (ויקרא כב כ) כל אשר בו מום לא תקריבו, משום בל תקדיש (תמורה ו א). משרשי המצוה. מה שכתבנו למעלה (מצוה רעז) בלאו שלא יכנס בעל מום בהיכל כלו, ועין במצות הקרבן (מצוה רפו) להיות … להמשך קריאה

הולכת ספר התורה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כשמוציאים את ספר התורה מההיכל לתיבה, מוליכים אותו כשהוא פתוח, מפני שאז מתגלים אורות רוחניים, ונמשכת הארה קדושה למסתכלים באותיות. וגם יחזירוהו להיכל כשהוא פתוח, שגם אז נמשכת הארה קדושה למסתכלים באותיות. וכן יעשו כשמוציאים שני ספרי תורה. (החיד"א, הגאון רבי יעקב אלגאזי, שמן ששון ועוד. ה"ע ג … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות דעות פ"ו א. הַמְרַגֵּל בַּחֲבֵירוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט) לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹקִין עַל דָּבָר זֶה עָוֹן גָּדוֹל הוּא וְגוֹרֵם לַהֲרוֹג נְפָשׁוֹת רַבּוֹת מִיִּשְׂרָאֵל לְכַךְ נִסְמַךְ לוֹ וְלֹא תַעֲמוֹד עַל דַם רֵעֶךָ. צֵא וּלְמַד מַה אִירַע לְדוֹאֵג הָאֲדוֹמִי: ב. אֵיזֶהוּ רָכִיל זֶה שֶׁטּוֹעֵן דְבָרִים וְהוֹלֵךְ … להמשך קריאה

ט. גם הנפילות ברוחניות לאדם השלם מכונות מההשגחה העליונה – תפארת ישראל

——– שמעתי ממורי (הבעש"ט), כי אדם השלם, אם יזדמן לו איזה בטול תורה ותפלה, יש לו להבין שגם זה הוא ידו יתברך, שדוחה אותו כדי שיתקרב יותר, בסוד: "שמאלו תחת ראשי וימינו תחבקני" וכו' (שיר השירים ח, ג). ו"דברי פי חכם חן". וזה שכתוב (תהלים טז, ח) "שויתי ה' לנגדי תמיד", וקל להבין. ("תולדות יעקב … להמשך קריאה

תרומה גדולה – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– נאמר בתורה (דברים יח, ג-ה): "וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים מֵאֵת הָעָם… רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ [וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ] תִּתֶּן לּוֹ: כִּי בוֹ בָּחַר ה' אֱלֹקֶיךָ מִכָּל שְׁבָטֶיךָ, לַעֲמֹד לְשָׁרֵת בְּשֵׁם ה' הוּא וּבָנָיו כָּל הַיָּמִים". והיינו, שהצטווינו להפריש תרומה, שהיא הנתינה הראשונה בסדר ההפרשה, ולוקח כלשהו מהפירות או מהתבואה, ואפילו בחתיכה קטנה מהפרי או … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' פרה אדומה פרק א' א. פָּרָה שֶׁנּוֹלַד בָּהּ פִּיסוּל תִּפָּדֶה. וְכֵן אִם מֵתָה תִּפָּדֶה מִפְּנֵי עוֹרָהּ. אֲבָל לֹא לְהַאֲכִיל בְּשָׂרָהּ לִכְלָבִים: ב. נִשְׁחֲטָה לְשֵׁם חֻלִּין תִּפָּדֶה וְאֵינָהּ מְכַפֶּרֶת. נִשְׁחֲטָה עַל גַּב מַעֲרָכָתָהּ אֵין לָהּ פִּדְיוֹן עוֹלָמִית: ג. לָקְחוּ פָּרָה וּמָצְאוּ אֲחֶרֶת נָאָה מִמֶּנָּה הֲרֵי זוּ תִּפָּדֶה שֶׁלֹּא בְּמוּם: ד. אַף כֹּהֵן הֶדְיוֹט … להמשך קריאה

סימן רסד – דיני הפתילה והשמן – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רסד – דיני הפתילה והשמן א אֵין עוֹשִׂין פְּתִילָה לְנֵר שֶׁל שַׁבָּת, בֵּין נֵר שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן בֵּין כָּל נֵר שֶׁמַּדְלִיק בַּבַּיִת, מִדָּבָר שֶׁהָאוּר אֵינוֹ נֶאֱחָז בּוֹ אֶלָּא נִסְרָךְ סְבִיבָיו וְהַשַּׁלְהֶבֶת קוֹפֶצֶת כְּגוֹן: צֶמֶר וְשֵׂעָר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, אֶלָּא מִדָּבָר שֶׁהָאוּר נִתְלֶה בּוֹ, כְּגוֹן: פִּשְׁתָּה נְפוֹצָה וּבֶגֶד שֵׁשׁ וְצֶמֶר גֶּפֶן וְקָנַבּוֹס וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. { הַגָּה: וְאִם … להמשך קריאה

אָבְדַּן הַצַּדִּיקִים – דובב שפתי ישנים

——– י', ו': וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן וּלְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר בָּנָיו רָאשֵׁיכֶם אַל תִּפְרָעוּ וּבִגְדֵיכֶם לֹא תִפְרֹמוּ וְלֹא תָמֻתוּ וְעַל כָּל הָעֵדָה יִקְצֹף וַאֲחֵיכֶם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף ה'. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : מִכָּאן שֶׁצָּרָתָן שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מֻטֶּלֶת עַל הַכֹּל לְהִתְאַבֵּל בָּהּ. *(((מגילה ט"ו ע"א.))) צַדִּיק שֶׁאָבַד – לְדוֹרוֹ אָבַד, *(((מועד קטן … להמשך קריאה

דילוג לתוכן